ראש השנה בליבה של בלארוס. בלב כואב! אולם בראש מורם כחיילים על משמרתם…

עת ינטו צללי חמה מתפזרים האלפים לחגוג את ראש השנה בליבה של בלארוס… בלב כואב, אולם בראש מורם ובחיוך, כחיילים על משמרתם – – – השמים הם הגבול // יצחק הרמן

חסידי ברסלב בגבול בלארוס // צילום: באדיבות המצלם

השמים הם הגבול / יצחק הרמן

קרוב לאלפיים חסידי ברסלב שוהים ברחבי רוסיה הלבנה שבועות מספר וממתינים בכיליון עיניים לרגע הזה, ‘מתווים ממתווים שונים’ נמתחים ומתבטלים מידי כמה שעות, קבוצת עסקנים מכל העולם מפעילה קשרים חובקי תבל מסנטורים המקורבים לטראמפ ועד לזלנסקי נשיא אוקראינה, אבן על אבן נהפכת בשקדנות למצוא את הנוסח המיוחל והגואל שיביא לכניסתם של האלפים לאוקראינה, ממסדרון ירוק ועד קפסולה שקופה, אין רעיון שאינו מועלה, אולם נראה כי מעשה שטן מצליח ושערי ציון סגורים ומסוגרים…

בלארוס הפכה להיות ה’שם החם’ בברסלב בשבועות אלו, אלפים רבים צופים עיניים לאותו גבול יבשתי העובר בסמוך לעיר גומל, משם בנסיעה יבשתית של כ7 שעות יגיעו הם אל הציון הקדוש לקיים צוואת רבם.

יום ראשון אחר הצהריים, כ”ד אלול תש”פ, שישה ימים לפני ראש השנה, ופתע פתאום עוברת הרינה במחנה “הגבול לאוקראינה נפתח ‘בואו בהמוניכם’… אין לתאר מה שקרה באותו הרגע, הציבור עזב הכל, זה את חוק לימודיו, זה את מיטתו, וזה את צלחת ארוחתו, מוניות הספיישל מכל רחבי בלארוס מפקיעים מחירים לשמי השמים, אולם כרגע איש לא שת ליבו לממון, גם כך השקיעו חסידי ברסלב הדלים את מלוא הונם וכיסם המצומק, ישנם כאלו שרכשו 3 ואף 4 כרטיסי טיסה, כשהכרטיסים נרכשים ומתבטלים ושוב נרכשים ביעד משתנה בכל פעם כשהמטרה אחת היא, להגיע לרבינו לראש השנה בכל מחיר!

ערב ראש השנה תשפ”א יירשם בדברי ימי ההיסטוריה כיום שבו השיבו חסידי ברסלב למקומו הראשון את הלהט החסידי ומסירות הנפש האינסופית עבור הנסיעה לצדיק, דומה כי מציאות כזו לא חזתה היהדות החסידית מיום תקומתה מחדש לאחר השואה.

אני הייתי שם, ולא האמנתי למראה עיני, אנשים נכבדים נשואי פנים, תלמידי חכמים משכמם ומעלה, לצד גבירים ושועי ארץ מתפלשים בעפר, כחיות השדה ממש בקור מקפיא, בבוץ, ממתינים בכל רגע, שמא ייפתח הגבול ותסור המניעה…, נכים על כסאות גלגלים בעלי רגל אחת, בעלי קשיים מקשיים שונים לא נרתעים.. שמועה עקשנית טענה כי רק אלו שנמצאים בשטח המפורז שבין בלארוס לאוקראינה יוכנסו פנימה אל משאת נפשם. אף אחד אינו מהין לעזוב את השטח. רק כעבור 24 שעות, כשנכנס הצלב האדום לפעולה ומעט שמיכות ומים חמים מובאים לקו הגבול אוזרים אומץ אי אלו אנשים לעזוב את השטח לזמן קצר ולצורך דחוף כמו טבילת מקווה בנהר הסמוך.
בקרי הגבול כמו התרגלו לטיילת הלא שגרתית הזו ואף מביאים חותמת ביטול מיוחדת לשבים, החותמת משונעת לכאן על מנת להחתים את הדרכון ביציאה מבלרוס ושוב בכניסה חזרה ושוב ביציאה לשטח המפורז וחוזר חלילה.

ככלל, המציאות בה מאפשרים השלטונות לאלפי חסידים לשהות בשטח המפורז בניגוד לחוק הבינלאומי הינה פלאית לגמרי, השהיה שמקורה בטעות של המפקד המקומי של תחנת הגבול שסבר כי האוקראינים פתחו את השערים היא זו שפרצה את הסכר ואפשרה לציבור להגיע בהמוניו… הבלתי יאומן קרה והציבור פשוט מגיע בשביל להישאר…

את האמת, איש לא חלם כי הוא הולך לבלות שבוע שלם בתנאים לא אפשריים בבוץ ברעב ובכפור כמו אחרון הפליטים, אולם משנמצאו החסידים בכזו סיטואציה שוב אין הם מוותרים עליה בעד כל הון…

שבוע זה ייחרט בדברי ימיה של החסידות כשבוע של השתוקקות, כיסופין, דמעות ללא סוף, שעות של התבודדות ותקווה כפי שטרם אירע בהיסטוריה של הנסיעות לאומן – בהיקף גדול כל כך של אנשים.

עיני העולם כולו נשואות אל עבר אותו כביש חשוך וארוך בן 2 הק”מ שבין בלארוס לאוקראינה, ‘משבר הומניטרי בגבול’ זועקות הכותרות… מדורות קטנות בוערות לאורך הכביש על מנת להפיג את הצינה המטורפת, רבים מכל העולם מביטים בנו בתימהון וברחמנות, ‘שובו הביתה’ קוראים לנו כולם מכל עבר, אולם מי זה יבין אהבתו של חסיד לרבו… מי זה יחוש עומק כיסופיו, נכון, אף אחד לא היה מוכן למסע שכזה, כולם על פקלאותיהם ומזוודותיהם.. ללא מזון ומים כמעט, בחיפזון יצאו.. כחצות הלילה.. ללא כל אפשרות להתארגן, אולם איש לא מוכן לוותר על הסיכוי, על הספק, שמא יזכה לחלות פני בוראו ב’ציון הקדוש’.

עת רדת הליל הינך רואה את פרחי החסידים מתעטפים בכל מה שניתן ללבוש, חליפת השבת, הטלית, המפה, המעיל והפיג’מה, חוברים להם יחדיו לנסות להפיג את הצינה… אולם ללא הועיל.. הלילה קשה במיוחד… יש שמנסים להתכסות בנייר הכסף שעימם אולי ממנו תבוא הישועה…

הניסיון גדול, במרחק קטן קיימים בתי מלון וחדרי אירוח אולם הרוב המוחלט מתעקש ולא מוותר…

אחד מהחסידים שולף על אתר ציטוט נפלא מתורותיו של רבינו ” וְצָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְנַהֵג וְלַעֲשׂוֹת דְבָרִים שֶׁנִּרְאֶה כִּמְשֻׁגָּע בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת (משלי ה): בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד, שֶׁבִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַשֵּׁם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַנִּרְאִין כְּשִׁגָּעוֹן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָאו דַוְקָא מִצְוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מִצְוָה. כִּי יֵשׁ תַּרְיַ”ג מִצְווֹת, וְאֵלּוּ הַתַּרְיַ”ג מִצְווֹת יֵשׁ לָהֶם עֲנָפִים רַבִּים, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ נַחַת לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא בְּחִינַת מִצְוָה, וְצָרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה רָצוֹן וְנַחַת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲזַי כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה נַחַת, אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמֹּחִין, והחסידים כמו חסידים נאמנים עושים מאהבה ושמחים ביסורים.

כעבור יומיים השלטונות הבלארוסיים שמבינים את המצוקה שולחים אוטובוסים ואוהלים צבאיים על מנת שיוכלו חלק מן הבאים להתכנס בינותם, מי היה מאמין שבשנת 2020 יתענגו אנשים מן השורה על חצי מושב באוטובוס שניתן לבלות עליו לילה… לפני אחד האוהלים מסתרך לו תור ארוך לחלוקת מים חמים תור שמזכיר משום מה תקופות אפלות בדברי ימינו כעם..

אולם הרוח.. הו הרוח.. היא ממאנת להישבר, הלבבות נפתחים, הניגונים פורצים, ושירי געגועים ממלאים חללו של עולם ‘רבי רבי הריני מקשר את עצמי’ ‘פתח להם נועם ורצון’ שרים בדמע מאות איש.. מי שלא היה שם לא יבין תשוקה חסידית בוערת כל כך…

אין ספק כי אחת מנקודות השבר היה כאשר לאחר כמה ימים מורטי עצבים בגבול בא פתאום הגשם ששטף את הארץ וכל אשר עליה.. הכל נרטב עד העצם… אלו היו רגעים קשים, קשים מנשוא אולם זקני החסידים הזכירו על אתר את תורתו האחרת של רבינו הנסובה אודות האבידות אותם מאבד אדם בחייו ומקבלם אצל הצדיק בתנאי שידרשנו שאינו רמאי… מסתבר כי מי שהינו בחזקת רמאי ונסיעתו אינה לשם אמת הרי שהיה כבר פורש מן הגבול מזמן…

אתא ובא ערב ראש השנה, בברסלב ידוע ומקובל כי את הקיבוץ יש לעשות או אצל רבינו או בארץ ישראל, אולם ברור לכולם כי להיות בדרך לצדיק עדיף בוודאי, זכור לכולם סיפורו של רבי אפרים בנו של ר’ נפתלי שיצא אומנה בערוב ימיו בהפטירו כי אף אם ימלאו ימיו בדרך מעדיף הוא להיקבר אי שם ובלבד שיידע שהוא בדרך לצדיק…

בדיעבד מסתבר כי אכן מאחורי הקלעים הסאגה היתה בעיצומה כל העת, כשרעיונות בלתי אפשריים כמעט נלקחים אף הם בחשבון כמו חילוץ ושינוע החסידים במסוקים לאומן, אולם הקליפה גברה על הכל ונשיא אוקראינה שלא עמד בלחצים פשוט מנתק טלפונים ונוסע לאוסטריה לחופשה…

נראה כי ה’ יתברך רוצה אחרת, מניעות ממניעות שונות נערמות ושום פיתרון אינו מגיע למימושו המלא…

הפעם ה’ רוצה משהו אחר, חפץ הוא שנקבל את הדין באהבה, שנתאמץ שנתמסר שנמסור את הממון והגוף, ונקבל את הלאו בחיוך גדול ושליו כמו שרק עבדי ה’ יודעים…

החסידים שהורידו את השמים לגבול, ונפשם נסערה מאוד באמירת עשרת המזמורים ווידוי דברים אצל הצדיק בקו הגבול, מצטווים על הפרישה כמו על הדרישה – – –

עת ינטו צללי חמה מתפזרים האלפים לחגוג את ראש השנה בליבה של בלארוס…
בלב כואב, אולם בראש מורם בחיוך, כחיילים על משמרתם – – –

ואם ישאלך בנך לאמר ‘אבא ההיית באומן בראש השנה’ ?! אף אתה אמור לו;

הייתי בדרך לאומן…
הייתי אצל רבינו…
שגילה את סוד הדרך…
שגילה שמכל פסיעה בדרך אליו נברא מלאך…
הו בני, גדודי מלאכים הבאתי עימי…
דרך ארוכה כזו לא היתה לי מעולם…

זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך
לכתך אחרי במדבר – – –

תגובות

מרגש עד דמעות.... יישר כח

5

חזק חזק חזק ישר כח גדול

4

בלארוס בלארוס ראש השנה... בלארוס בלארוס ראש השנה...

3

מדהים דמעות בעיניים

2

נפלא ועיין עוד בימי מוהרנ״ת חלק שני, סימן ל"ג, מכוון ממש!

1

הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ו' חשון ה'תשפ"א
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.