אומן • עיר הגעגועים

העיר אומן בעלת חשיבות רבה! קברו של רבי נחמן מברסלב מהווה מוקד עליה למאות אלפי יהודים מכל רחבי העולם הבאים לפקוד את קברו

העיר אומן // צילום: יוסף חיים גולדשמידט

אומן אוקראינה – אומן עיר הגעגועים

אומן אוקראינה // קברו של רבי נחמן מברסלב באומן // גן סופיה באומן // הכל על העיר אומן

 

אומן אוקראינה – אומן היא עיר השוכנת במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי השוכנת על אם הדרך בין קייב לאודסה. באומן מתגוררים כיום כ־100,000 תושבים גויים מקומיים. העיר אומן בעלת חשיבות רבה לחסידות ברסלב, משום שבה נקבר מייסד חסידות ברסלב – רבי נחמן מברסלב זיע"א. קברו של רבי נחמן מברסלב מהווה מוקד עליה למאות אלפי יהודים מכל רחבי העולם, מדי שנה בתקופת ראש השנה לבד, פוקדים את קברו עשרות אלפי יהודים, ביניהם גם תיירים רבים שאינם חסידי ברסלב, בשנים האחרונות כמות היהודים שהגיעו בתקופת ראש השנה עברו את המספר האגדי של 60.000, והמגמה רק הולכת וצוברת תאוצה בכל שנה ושנה.

תאריך ייסוד העיר אומן איננו ברור, אולם נמצאו עדויות ליישוב במקום החל מהאלף השלישי לפני הספירה' העדות הכתובה הראשונה לקיומו של המקום, היא משנת 1609, כאשר העיר tuni הועברה לשליטתו של האציל הפולני כלינוסזכי. משנת -1566 עד שנת 1793 אומן הייתה חלק מגליל (וויבודסטבו) של מחוז ברסלב. העיר אומן גדלה במהירות בעשורים הבאים.

בשנת 1616 העיר אומן קיבלה מעמד כעיר ובשנת־1629 חיו בה כ־4000 תושבים. אומן נטלה חלק פעיל במרד של בוגדן חמלניצקי נגד פולין, ולאחר ניצחונותיו הייתה אומן חלק בלתי נפרד מהמדינה הקוזקית בין השנים 1648-1667, אז חזרה לשליטתה של פולין. בשנת – 1793 עם החלוקה השנייה של פולין, הפכה אומן לחלק מהאימפריה הרוסית.

בשנים 1670-1674 שימשה אומן כמקום מושבו של מיכאיל חננקו-הטמן. בשנים 1726-1832 הייתה העיר אומן בניהולה של משפחת האצולה הפולנית 'פוטוצקי'. בשנת -1734, 1749 ו-1768 הייתה העיר מוקד להתקוממויות של ההיידמקים. בשנת – 1749 הגיעו לאומן ההיידמקים, וטבחו קשות ביהודי העיר ובפולנים שהתגוררו בה. בשנת ־ 1760 קיבלה העיר אומן את זכויות מגדבורג. כאשר משנת -1772 שלט בעיר הגרף סטניסלב שצ'סני פוטוצקי,  פוטוצקי בנה את העיר מחדש. באותה תקופה חיו בעיר אומן כ-400 יהודים בלבד. בשנת -1768 התחיל מרד היידמקים נוסף, בפיקודו של מקסים ז'לזניאק. אלפי יהודים ופולנים מהערים והכפרים הסמוכות מצאו מקום מקלט בעיירת אומן.

בשנת תק”ך חיו באומן כ-30.000 יהודים, העיר אומן הייתה מבוצרת מפני הפולשים, אוקראינה הייתה נתונה באותן שנים תחת שלטון פולין, , מרדו ההיידמקים בשלטון פולין, החריבו את אומן ושרפו את רוב רובה של העיר אומן באש. ההיידמקים לא פסחו על היהודים שישבו בקרבת העיר אומן וטבחו בכל יהודי שנקרא בדרכם, כאשר קרבו המורדים לאומן, נעל המושל פוטוצקי את שערי העיר והבטיח ליהודים הגרים בו  שלא ייתן שיפגעו באף יהודי בעיר, כאשר הגיעו המורדים לעיר, נתקלו בעיר מבוצרת וחתומה, כאשר נכשלו בניסיון לפרוץ את חומות העיר, קראו המורדים אל המושל: “תן לנו להיכנס ונהרוג ביהודיים ולא נגע בך לרעה, אך אם לא תפתח, נפרוץ אנו את העיר ונהרוג את בתך היחידה לעיניך!”, מושל העיר לא נכנע… לאחר מאמצים חוזרים ונשנים הצליחו המורדים ההיידמקים לפרוץ את  שערי העיר, קיימו את הבטחתם והרגו את בתו של המושל סופיה, לנגד עיניו.

שנה לאחר הפרעות, בנה הרוזן פוטוצקי את העיר מחדש, והקים את הגן “סופיה” לזכר ביתו סופיה שנהרגה. לאחר שהכניעו הפולנים את המורדים, בנה המושל פוטוצקי את העיר בשנית, ובנה בה את הגן המפורסם “סופיפקא”, לזכר ביתו האהובה שנהרגה.

חלפו כמה שנים, ובשנת תקכ”ח שוב ההידימאקים מרדו נגד הפולנים, ושוב צרו על העיר אומן, הפולנים שלחו איוון גאנטע כדי להכניעם, אלא שנכנע הוא בעצמו והצטרף למורדים שהתאחדו שניהם לכבוש ולהחריב את  העיר אומן כולל כל היהודים שבה. הקוזקים  פרצו לאומן, וטבחו ביהודיים, באותה שעה, התקבצו רבבות היהודים באומן לבית הכנסת, נתעטפו טליתות וזעקו בתפילה לבורא עולם שיציל אותם מפני הרשעים הארורים. כשהגיעו הקוזקים הפורעים לחצר בית הכנסת איוון האיום שעמד בראשם, העמיד כמין חופה, בגובה נמוך מגובה האדם ועל יד פתח החופה העמידו צלם עבודה זרה, והכריזו, שכל היהודים שיעברו דרך החופה יתנו להם במתנה את חייהם. ומי שלא יכרע לצלם יומת במקום. נתקדש שם הבורא, מכל אותם  30.000 יהודים קדושים לא כרע אחד, אנשים נשים וטף, כולם בחרו למות במיתות משונות, ע”י הפורעים הקוזקים, אך לא לכרוע ברך לצלם עבודה זרה.

‘רבי דוד חזן’ זצוק”ל היה מיחידי היהודים שנשארו לפליטה בעיר אומן, והסתתרו בזמן הפרעות במערה הקרובה לעיר, הם היו היחידים שנותרו לפליטה, לאחר שהפורעים עזבו את העיר, ר’ דוד חזן ועוד כמה יהודים שניצלו ממוות אספו את גופות הקדושים להביאם לקבורה, הגופות נערמו לכדי שני הרים גדולים.

בעקבות הטבח הנורא, כתב רבי דוד חזן את “קינת אומן”, בה הוא מתאר את המעשה ומקונן על רבבות ההרוגים, ובה הוא כותב: “ביום ההוא בא מספר ההרוגים ערך שלושים אלף נפשות מישראל, יזכרם אלהינו לטובה עם שאר צדיקי עולם וינקום דמם השפוך בימינו לעינינו, ולרחם על פליטתינו, ומהר ויחיש לגאלנו, על ידי משיח צדקינו, ותבנה בית מקדשינו, במהרה בימינו, אמן ואמן”.

כדי ללמוד על המאורעות , אין לנו צורך לפתוח ספרי היסטוריה, שלמעשה רובם ככולם לא הזכירו את שנעשה אפילו לא במילה אחת. תלמיד הבעש”ט ר’ דוד חזן זצוק”ל מתאר בהקדמה לקינות שחיבר, את אשר נעשה ואשר הוא במו ידיו קבר את הקדושים ואשר הקינה שחיבר נאמרה בפי יהודי אוקראינה במשך שנים רבות. וכך כתב:

“תחילת נפילה היה פה אומן ביום השני חמשה ימים בתמוז הרגו ביהודים ואבד המקובצים ועיירות, חונים על פני השדה סביבות העיר כמה וכמה מאות אנשים נשים וטף לא נשאר פרסה, ולעת ערב הובקעה העיר, ויכו היהודים מהנשף עד הערב למחרתו יום שלישי ששה ימים לחודש הנ”ל ועוד ידם נטויה ביום הרביעי בחפש מחופש כל יום הרביעי, ביום ההוא בא מספר הרוגים ערך שלושים אלף נפשות מישראל, יזכרם אלוקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם וכו’.”

 

אומן ורבי נחמן מברסלב זיע"א

בשנת 1802 עבר רבי נחמן מברסלב באומן. בשמעו את אשר אירע בשנת 1768, החליט להיקבר ביחד עם הקדושים, כשהרגיש רבי נחמן כי קצו קרב, עבר להתגורר באומן. קודם חג הפסח בשנת תק"ע (1810) ביקש רבי נחמן מתלמידיו לחפש לו דירה בעיירה אומן. בליל שבת ראש חודש אייר תק"ע הייתה שריפה גדולה בעיר ברסלב, וביתו של רבי נחמן נשרף בין שאר בתי העיר. למחרת בבוקר באו והודיעו לו שהדירה בעיר אומן מוכנה, ומיד יצא רבי נחמן לדרכו, הוא התעכב בדרך אצל חסידיו בכמה עיירות, ונכנס לגור באומן ביום רביעי ה' אייר תק"ע. רבי נתן מברסלב הדגיש בספריו כי לרבי נחמן הייתה "כוונה גדולה ונוראה מאד בזה שבא לאומן" (חיי מוהר"ן קצ"ב). הוא גילה שבא לגור ולהיפטר באומן כדי להיקבר בבית החיים הישן שם, אשר בו טמונים אלפי יהודים שמתו על קידוש השם בגזירות שנת ת"ח. רבי נחמן אמר שיש "לא אלפים נשמות כאן, כי אם רבבות, רבבות, רבבות וכו' מצפים על תיקונים שלי" (חיי מוהר"ן קצ"א).

רבי נחמן ייחס חשיבות רבה להתאספות על קברו לאחר מותו, וציווה עוד בחייו על חסידיו שיבואו לקברו, להתפלל וללמוד שם, ולומר תהילים. רבי נחמן הבטיח בחייו, וגם העמיד עדים לכך, כי מי שיבוא לקברו וייתן פרוטה לצדקה, ויאמר את העשרה מזמורי התהילים שתיקן, הוא יוציא אותו מהשאול תחתוית. הבטחה זו מביאה בכל שנה אל המקום מאות אלפי איש מכל רחבי העולם.

לפני שרבי נחמן מברסלב נפטר, הוא ייחד שניים מתלמידיו הקרובים: רבי אהרן מברסלב זצ"ל ורבי נפתלי מנמירוב זצ"ל המכונה מוהרנ"ת מברסלב, והעמיד אותם כעדים לשבועתו והבטיח: כי "מי שיבוא על קברי ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהילים ('תיקון הכללי'), וייתן פרוטה לצדקה עבורי, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו".

ואמר עוד: "אשתטח לאורך ולרוחב להיטיב עמו. בפאותיו אמשכהו ואוציאהו משאול תחתיות. ואני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, רק שיקבל על עצמו להבא שלא ישוב אל דרכו הרעה", הבטחה זו יצרה מהפכה בעולם היהודי. מאז ומעולם לא נמצא צדיק אחר שהבטיח הבטחה נוראה כזאת – רבבות יהודים מכל העולם שהגיעו לפחות פעם אחת בחייהם לקברו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה מעידים על שינוי משמעותי בחייהם הן ברוחניות והן בגשמיות.

רבי נחמן מברסלב הבטיח הבטחה נוספת  – ילד לפני גיל 7 שיבוא לפקוד את קברו ישמר מהפגם הנורא של פגם הברית שזהו הפגם הקשה ביותר, בעקבות ההבטחה רבים מביאים את ילדם לאומן לפני גיל 7.

בגלל חשיבותה של הבטחות נוראות אלו, חסידיו ומקרוביו ממלאים כל שנה את ציוויו של הרבי שאמר "איש בל יעדר!" ועשרות אלפי יהודי מכל העולם מגיעים לאומן ראש השנה בכדי לזכות לקבל חלק בתיקון הרוחני שמקבלים באי הקיבוץ הקדוש המסתופפים יחדו בצל קורתו של הרבי באומן. שכן אמר רבי נחמן מברסלב זיע"א: "הראש השנה שלי עולה על הכל…".

עניין מיוחד סביב קברו של רבי נחמן מברסלב הוא דווקא בראש השנה. והוא אחד היסודות של חסידות ברסלב, ההתאספות אצל הצדיק בראש השנה. רבי נחמן אמר כי בראש השנה יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שיבואו להיות אצלו בראש השנה, וציווה כי "איש בל יעדר" מה"קיבוץ" אצלו בראש השנה. תלמידיו של רבי נחמן, ובראשם תלמידו ממשיך דרכו, רבי נתן מברסלב, הבינו מתוך דבריו בערב ראש השנה האחרון לחייו (כשלושה שבועות לפני פטירתו), כי ברצונו שמנהג ה"קיבוץ" ימשיך גם לאחר פטירתו, בהתאספות על קברו באומן.

 

הקיבוץ באומן ראש השנה התקיים בכל השנים ברציפות מאז שנתו האחרונה של רבי נחמן מברסלב בשנת תקע"א, ועד שנת ת"ש, בתקופת שלטונם של הסובייטים הקומוניסטים, שמנעו את הקיבוץ הק'. עם קריסת מסך הברזל התחדש הקיבוץ בראש השנה, ובשנים שלאחר מכן עד עצם היום הזה, הפכה אומן למוקד עלייה לרגל שסוחף גם אנשים רבים מחוץ לחסידות ברסלב, כשבשנים האחרונות פוקדים את המקום עשרות אלפי יהודים, שמספרם עולה בהדרגה מדי שנה בשנה.

 

קהילה יהודית מתחדשת באומן

החל משנת 2000, החלו לפקוד את העיר אומן רבבות עולי רגל יהודים מכל רחבי העולם במשך כל תקופת השנה. מגמה זו גרמה ליצירתה של קהילה יהודית קבועה בעיר עם מערכת כשרות ומוסדות חינוך המתנהלת תחת נשיאותו של הרב יעקב ג'אן, תושבי הקהילה דואגים לצורכיהם של אלפי עולי הרגל ומקיימים פעילות באתר בכל ימות השנה. סמוך לקברו של רבי נחמן מברסלב קיימים דירות מגורים ומלונות שבהם מתארחים רבבות עולי הרגל בתקופת כל ימות השנה.

 

גן סופיה באומן

גן סופיה באומן הנו פארק מרהיב והוא אחד משבעת פלאי אוקראינה. בעברו היה אחד משלושת הגנים היפים בעולם, הגן מרהיב ועמוס פינות חן, מפלים, ארמונות היסטוריים, ונחלי מים. הפארק נקרא ע”ש סופיה בתו של המושל פוטוצקי, שבנה את הפארק לכבודה. הפארק נחשב לאחד מאתרי התיירות הבולטים באוקראינה ומוגדר כאחד מ”שבעת פלאי אוקראינה. סיפורו ההיסטורי של הגן, קשור בסיפורה של אומן היהודית, סיפור על קידוש ה’ הגדול שאירע בפארק שבגינו בחר רבי נחמן להיטמן בה.

רבי נחמן מברסלב התבטא פעם ואמר: “להיות באומן ובסופיא לא? “אין אומן זיין און אין סופיא נישט?” גן “סופיא” היה גן נפלא מאד שנטעו בו כל סוגי העשבים והצמחים והאילנות שבעולם, לימי חג הסוכות היו הנכרים מוכרים לולבים שקטפו משם, ובאמצע הגן היה מכון מיוחד ללימוד סגולות הצמחים, והיה אחד משלשת הגנים המופלאים שבעולם” (שיח שרפי קודש).

על גן סופיה אמר רבי נחמן מברסלב פעם: "להיות באומן ולא להיות בסופיא?" (זיין אין אומן און ניט זיין אין סופיא?).

 

משנת-1923 עד שנת 1930 אומן הייתה חלק ממפת (אוקרוג) בשנת -1932 הייתה אומן חלק ממחוז קייב, והחל מ-7 בינואר שנת 1954 נהפכה אומן כחלק ממחוז צ'רקאסי עד לשנים אלו.

 

אומן בתקופת השואה

בתחילת המאה ה- 20 נמנו בעיר אומן כ- 18,000 יהודים, שהיו כשני שלישים מתושביה הגויים. כתוצאה מהפוגרומים שאירעו בעיר בין מלחמות העולם הראשונה והשנייה, בהם נרצחו מאות יהודים, הצטמצמה הקהילה היהודית בעיר, והגיעה לכ- 15,000 נפשות, בשנת  1941 ערב כיבוש העיר בידי הגרמנים. בימים הראשונים לכיבוש הגרמני הוצאו להורג בעיר אומן 86 מנכבדי הקהילה היהודית, ויהודי העיר צוו לענוד על זרועם סרט עם מגן דוד, אשר הוחלף בהמשך בטלאי צהוב בחזה ובגב.

 

באקציה שנערכה בעיר אומן בסוף ספטמבר של שנת 1941 נרצחו ביריות 1,412 גברים יהודים, וכ-2,700 נשים וילדים יהודים נרצחו באמצעות חניקתם במרתפים שנאטמו. עד ה-1 באוקטובר 1941 רוכזו יהודי העיר הנותרים בגטו, אשר מעת לעת נכנסו אליו שוטרים גרמנים ואוקראינים, וביצעו בו מעשי התעללות ושוד. ב- 8 באוקטובר 1941 נערכה בגטו אקציה גדולה, במסגרתה נרצחו כ-9,000 יהודים. כ-1,800 יהודים שעברו את הסלקציה או שהצליחו להסתתר מהאקציות, רוכזו מחדש בגטו, והועסקו בעבודות כפייה, תוך תשלום סכומי כופר גבוהים לגרמנים. ב-22 באפריל 1942 גם אוכלוסייה זו הוצאה להורג ונכחדה.

 

• כיצד לתכנן נכון את הטיול והביקור באומן?
• מלונות באומן ודירות להשכרה באומן ראש השנה
• הזמנת מלון באומן איך לחפש מלון באומן? – מאמר
• להזמין שירות לאומן אצל המומחים בתחום או באמצעות אתרי האינטרנט?

 

צדיקים הטמונים באומן:

• 'קדושי אומן' – קבר אחים
• רבי נחמן מברסלב זיע"א
• רבי דוד חזן זיע"א
• רבי אברהם הלוי חזן ב"ר נחמן זצ"ל

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ו' טבת ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.