התוועדות מוזיקאלית בהרי הגליל עם הרב גבירצמן

פרשת אמור - להשאיר משהו לנצחיות

אי אפשר לגמרי בלי עולם הזה, אבל גם בלי עולם הבא אי אפשר, ולכן משאירים כאן חלק לעולם הבא, פאה.
הצדיקים הגדולים מלקטים נקודות טובות, ואוספים עבורנו בעמל את כל מה שאנו מוכנים לוותר עליו בשביל הנצחיות.

בס”ד

תשאיר משהו לנצחיות

אי אפשר לגמרי בלי עולם הזה, אבל גם בלי עולם הבא אי אפשר, ולכן משאירים כאן חלק לעולם הבא, פאה.

הצדיקים הגדולים מלקטים נקודות טובות, ואוספים עבורנו בעמל את כל מה שאנו מוכנים לוותר עליו בשביל הנצחיות.

פרשתנו עוסקת בקדושה ונבדלות, היא פותחת בהזהרות הטהרה המיועדות לכהנים משרתי ה’, ומצווה אותם להתרחק מטומאה, אף מזו המותרת לישראל, כי ‘קדושים יהיו לאלוקיהם’. הכהנים מובדלים מהכלל כדי לעמוד לשרת לפני ה’, ולהיות שליחים נאמנים לכלל.

פרישותם של הכהנים אינה מסתכמת רק בהתרחקות מטומאה, הם גם נבדלים מהעולם הזה, אין להם חלק ונחלה בארץ (ראה דברים יד כז) כדי שהיו נקיים ומיוחדים לעבודת הקודש. הכהנים הם גם הצדיקים (ראה ליקו”מ תורה לד) המשרתים לפני ה’ תמיד ונושאים על שכמם את שליחות כלל ישראל. הצדיקים אינם מחפשים קביעות בעולם הזה, והם דבוקים כל ימיהם בעולם הבא ובתכלית הנצחית, ובעוד כל בני העולם טרודים בענייני פרנסה, בחריש ובקציר, הצדיק מקדיש את כל מעיניו אל התכלית הנצחי.

*

אבל למרות שלא כל יהודי פשוט יכול לחיות בלי חלק ונחלה, בלי עסק עם העולם הזה וללא פרנסה, מתייחסת פרשת ‘אמור’ גם אליו, ופותחת לו שער אל הקדושה, מתוך עיסוקיו הגשמיים. לאחר שהיא מפרטת (בפרק כג) את ענייני המועדים והחגים, חג המצות ולאחר מכן הנפת עומר השעורים וספירת העומר, ולפני שהיא עוסקת (פרק כד) בענייני שבת קודש שהוא יום נבדל ומופרש מעולם הזה, ומוקדש כליל לעולם הבא והתכלית הנצחית, מדברת התורה הקדושה על מצוות השדה, לקט שכחה ופאה. המצוות הללו שייכות לזמן הקציר, וזו תקופה רבת חשיבות.

זמן הקציר

‘ובקצרכם את קציר ארצכם’, הקציר, מסביר רבי נתן, הוא תכלית עבודות השדה, עבורו חרשנו וזרענו, כדי להגיע אליו ולקצור את התבואה שבגידולה הושקע מאמץ כה רב. אדם קוצר כדי לאכול ולהתפרנס. אבל בזמן הזה, כשאתה עסוק בקציר ובעצם נוגע בבחינה מסוימת של תכלית, כאן מסתתרת הזדמנות חשובה מאוד להתעלות וקדושה.

תכלית עבודות השדה הוא הקציר, אבל זו עדיין לא התכלית שלך, יש לך עוד דרך והיא עולה כלפי מעלה. כל בן אדם אוכל כדי לחיות וזהו, אבל יהודי אוכל כדי לחיות וחי כדי להגיע אל הנצחיות, ואם כן הקציר עבורו הוא רק תחנה בדרך אל התכלית, ובתחנה הזו שהיא בחינה מסוימת של תכלית, יש לו הזדמנות להזכיר לעצמו תכלית גבוהה יותר, וגם להתחבר לשם. ולכן מצווה אותו התורה, ‘לא תכלה פאת שדך בקצרך..’

אתה נמצא בשדה, מתעסק בפרנסה ובאכילה ושתיה, ועכשיו כשאתה ניזון מהעולם הזה, אנא אל תחתום בשלב זה את התכלית שלך, השאר לפחות פינה פתוחה לתכלית גבוהה יותר, אל תכלה את הכל, תשאיר משהו, הנח בקצה השדה פינה שתזכיר לך שיש עולם הבא, והמזון האמתי הוא זה שיזין אותך גם שם, ובעיקר שם, בעולם הנשמות והנצחיות.

מה שאתה מתבקש להשאיר אחריך מיועד לעניים, עני הוא הכינוי של השכינה הקדושה שנקראת עניה בגלותה (תיקו”ז תיקון יח דף לז ע”א), וזה גם שמם של הצדיקים הגדולים שהולכים אחרי השכינה בגלות ומלקטים את נפשות ישראל מהגלות, ובעיקר זהו שמו של משיח שנקרא (זכריה ט ט) ‘עני ורוכב על חמור’.

צדקה לצדיק

השארת פאה בשדה ונטישת הלקט והשכחה, אלו מצוות של צדקה, ויותר ממה שאדם נותן צדקה לעני, הוא נותן לעצמו צדקה כשהוא פותח לנפשו שער ושייכות אל התכלית הנצחית. רוב בני אדם מוכרחים להתעסק עם העולם הזה, ואינם מסוגלים לחיות חיי פרישות ונבדלות, אבל יש צדיקים שחיים רק כך, הם אינם שייכים לכאן, וכל העסק שלהם בעולם הזה הוא רק כמו עיסוק הכהנים בבית המקדש. האם כאן כדי לסייע לנפשות ישראל לחזור לשורשם ולקרב את הגאולה. הצדיקים הללו נכללים באורו ובסודו של משיח שהוא מזרעו של דוד המלך הבא מרות המואביה שהולכת ומלקטת שיבולים בשדהו של בועז (ראה ליקו”מ תורה סז).

הצדיקים הללו עוסקים בליקוט, הם מלקטים את מה שאנחנו מוכנים להשאיר, הצדקות והוויתורים, כל מה שאתה מוכן להשאיר בשדה או בצלחת, להניח את מה שלא מוכרחים, לתת לצדקה, לעזוב כדי שלעני שאין לו, יהיה משהו. כל ההזנחות הללו, מתלקטים ומתקבצים והצדיקים יחד עם השכינה הקדושה בונים מזה בניינים נפלאים.

וזה מה שמחבר בינינו – האנשים הפשוטים שעוסקים בלחיות ולהתקיים, לבין הצדיקים הגדולים שכל חייהם קודש לתכלית הנצחית. לכל יהודי יש בחיים שלבים של תכלית, זמנים של קציר. עבדת קשה והרווחת ביושר, הוצאת כסף וקנית אוכל, זה סוג של קציר מפני שאתה קוצר את מה שזרעת. עכשיו כשאתה ניגש לאכול או לממש את הכסף, ‘אל תכלה’, תשאיר משהו בשביל השכינה, וגם בשביל עצמך, עבור הנצחיות שלך.

ואם זה מאוד קשה, כדאי לחשוב קצת על הצדיקים הגדולים שעשו את ההיפך – הם נטשו את הכל, והשאירו עבור החיים הארציים שלהם רק משהו קטן, כדי לחיות וזהו.

(ע”פ ליקו”ה תפילת המנחה ז)

 

לשמיעת שיעורי ותכנים שונים מאת הרב דוד גבירצמן – קו ‘כיסופים’ 0772224336

לקבלת סרטון חיזוק יומי 0556697758

 

 

 

 

 

 

 

תגובות

No comments found.
205
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ו' תמוז ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.