חבורת 'כיסופים' עם הרב גבירצמן בתפילת שחרית בהרי הגליל

שאלת 'למה נגרע' ופסח שני

לפעמים מרגישים כל-כך אשמים שאין את העוז לבקש רשות כניסה, אסור שזה יקרה!
לשאול 'איה' זה לשאול בלי לנסות לחשוב על תשובה, פשוט לשאול כי אני יודע שאצל ה' היא נמצאת, התשובה.

בס"ד

למה נגרע!

לפעמים מרגישים כל-כך אשמים שאין את העוז לבקש רשות כניסה, אסור שזה יקרה!

לשאול 'איה' זה לשאול בלי לנסות לחשוב על תשובה, פשוט לשאול כי אני יודע שאצל ה' היא נמצאת, התשובה.

במרכזה של פרשתנו מופיע חג הפסח, וזהו הפסח הראשון שנחוג במדבר שנה לאחר יציאת מצרים. אבל הנה לצדו של החג המקורי נברא לו פסח שני. בתקופה זו, קודם כניסה לארץ ישראל ודורות רבים לפני שיבואו חכמינו ויתקנו לנו חגים דרבנן דוגמת חנוכה ופורים, את מועדי השנה קובעת התורה הקדושה בדבר השם. אבל הנה חג כמותו טרם נראה וגם לא עתיד להיראות, פסח שני. מלבדו אין עוד חגים שניים.

*

וזו לא העובדה המפליאה היחידה, תמיהה גדולה מזו מעורר אופן ביאתו לעולם של אותו פסח שני. וכך מובאים הדברים בפסוקי הפרשה: 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא, ויאמרו האנשים ההמה אליו: אנחנו טמאים לנפש אדם. למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל'.

שאלתם של האנשים הטמאים בלתי מובנת בעליל, 'למה נגרע'? הרי התשובה בידכם, הייתם טמאים ואת הפסח אי אפשר לעשות בטומאה. כמו לכל דבר שבקדושה יש לחג הפסח מועד, ומי שלא היה כשיר לחוג אותו במועדו היעלה על דעתו לבקש חג חוזר במיוחד עבורו?!

 

פסח שני

בניגוד לתמיהתנו, ניגש משה רבינו ומביא לפני הקב"ה את הטענה, והפרשה מעבירה לנו את התשובה האלוקית: וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל לאמור, איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדורותיכם ועשה פסח לה'. בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אותו, על מצות ומרורים יאכלוהו' (במדבר ט).

פסח שני הוא אחד הלימודים היסודיים ביותר שכוחו יפה לכל דור ודור ולכל אדם באשר הוא, וכפי שמסביר זאת רבי נתן: האנשים שהיו טמאים בשעה שכלל ישראל חגגו את פסח ראשון מייצגים אותנו בכל הזמנים והעניינים בהם איננו ראויים. אנחנו מכירים היטב את תחושת ההחמצה, שמסתיימת כמעט תמיד ביאוש ורפיון ידיים. קלטנו באיחור ששגינו, הבנו מאוחר מדי שהיתה בידינו הזדמנות לעשות תשובה, להתגבר על היצר, להכניע את הטבע ולעשות משהו באופן נכון יותר. כעת, לאחר מעשה ומשחלפה השעה לא נותר בידינו לכאורה אלא סיכום מעליב של מצבינו, שוב פעם החמצנו את עצמנו..

האין זה סיכום מתבקש, יש מסקנה אחרת?

כן, והיא מוצגת באופן נחרץ ביותר בפרשתנו. האנשים שהיו טמאים לנפש אדם יודעים היטב שמצבם מנע מהם להשתתף בעשיית הפסח, הם גם יודעים שהזמן נוהג לנוע רק בכיוון אחד ואם החמצת את השעה אין דרך להשיבה. וכל ההיגיון הזה לא מונע מהם לגשת אל משה ולשאול במר נפש 'למה נגרע'. אין זו טענה הגיונית והטוענים אינם נעזרים בעורכי דין או בוררים, הם פשוט מציגים את מצבם כפי שהוא, ומביעים את שאלתם 'למה נגרע', למה? וכשאתה שואל אינך אמור לספק את התשובה, אתה ממתין לה.

 

טענות ואמתלאות

את שאלת האנשים שהיו טמאים מתרגם רבי נתן לשאלת 'איה' המפורסמת שאת עניינה גילה רבינו (ליקו"מ תניינא תורה יב) כביטוי לקדושת הכתר שהוא סוד המאמר הסתום 'בראשית'. יש בקדושה אמירות שונות והאדם יכול לבטא את קדושת נשמתו באופנים רבים, אבל יש קדושה עליונה מכולם, נסתרת מכולם, והיא נקראת 'מאמר סתום'. יש גם מצבים סתומים, אנחנו מרגישים ששום דבר שנאמר לא יצליח לשכנע אף אחד, אפילו לא את עצמנו. אנחנו גרמנו לעצמנו להגיע להיכן שהגענו ומדוע שמישהו יהיה אשם בכך. הטענה הזו משאירה הרבה נפשות יקרות הרחק מאחור.

רוב האנשים הרחוקים מהקדושה, אם ישאלו אותם יאמרו שהיו מוכנים לעשות הכל כדי להיות קרובים, ומדוע אינם עושים זאת? משום שלדעתם הם החמיצו יותר מדי הזדמנויות. הם גם לא באים בטענות, מאשימים את עצמם ונשארים באותו מקום. אבל למה לדבר על אחרים, אנחנו לא מכירים את התחושה הזו? המקומות הכי כואבים הם אלו שאנו יודעים שהבאנו את עצמנו לשם, ובגלל זה אין לנו העוז או החוצפה לבקש שיוציאו אותנו משם. אין לנו טענות וזו הצרה הכי גדולה.

אחד הכלים המילוליים הכלולים בעצת ההתבודדות של רבינו הוא כלי הטענה, והוא אחד מתוך כל אותם ביטויים באמצעותם הוא מכוון לגשת אל ה' ולדבר אליו כדבר איש אל רעהו 'בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס' (ראה ליקו"מ תניינא תורה כה). יש מצבים שמאפשרים שיחה מסוג אחר, געגועים ורצונות בקשות ותחינות, הודיה והלל, אבל ישנם מצבים שאינם מותירים ברירה אלא לטעון טענות. לא כי אני צודק, אלא משום שאין לי תקווה אחרת, או מדויק יותר – כי אין לי לאן ללכת. את הטענה הזו הציגו האנשים שהיו טמאים, ובזכותה קיבלו פסח שני.

(ע"פ ליקו"מ תניינא תורה יב, וליקו"ה חו"מ גבית חוב מיתומים ג)

 

לשמיעת שיעורים ותכנים שונים מאת הרב דוד גבירצמן – קו 'כיסופים' 0772224336

לקבלת סרטון חיזוק יומי 0556697758

תגובות

No comments found.
378
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"א חשון ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.