שיעור במדבר, עם הרב כותב המאמר

כדי לצאת מהגלות צריך להבין היכן היא קיימת, הגלות. כשחושבים על גלות עולה בדרך כלל התמונה החיצונית, הצרות והמצוקות, כל מה שחסר או אין מספיק. ואם מדברים על גלות הנפש, גם כאן הגלות היא המצב הרוחני הירידות והנפילות, והיצר הרע. זה נכון אבל לא מדויק. ככה מרגישים בגלות וכך נראית הגלות, אבל הגלות בעצמה היא עניין הרבה יותר עדין, והרבה פחות מורגש…

בס”ד

לשחרר את הפה מהגלות

 

כולם רוצים גאולה אבל לא לכל אחד יש אומץ לדבר על זה. בפסח הדיבור יוצא לחירות. 

אין בין חמץ למצה אלא משהו, ואין בין גלות לגאולה אלא משהו. והמשהו הזה הוא הפה שמדבר גאולה.

 

פסח הוא חג הגאולה, כל הגלויות נקראו על שם מצרים (בראשית רבה טז, ד) ויציאת מצרים גם הניחה את השורש והבסיס לישועות ולגאולות שיבואו גם אחר כך, כנרמז בדברי הקב”ה למשה במראה הסנה, כשאמר לו ‘אהיה אשר אהיה’ ודרשו חז”ל בגמרא (ברכות ט ע”ב): אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכויות. יציאת מצרים היא אם כן היציאה מהמצרים ולכל אחד יש מיצרים רבים, מצוקות רוחניות וגשמיות, הגאולה הפרטית כמו גם הכללית מתחילה בפסח, בליל הסדר.

*

כדי לצאת מהגלות צריך להבין היכן היא קיימת, הגלות. כשחושבים על גלות עולה בדרך כלל התמונה החיצונית, הצרות והמצוקות, כל מה שחסר או אין מספיק. ואם מדברים על גלות הנפש, גם כאן הגלות היא המצב הרוחני הירידות והנפילות, והיצר הרע. זה נכון אבל לא מדויק. ככה מרגישים בגלות וכך נראית הגלות, אבל הגלות בעצמה היא עניין הרבה יותר עדין, והרבה פחות מורגש. גלות היא סתימה, פה סתום, לב סתום. העניין הוא שהסתימה לא חייבת להיות גדולה, כשמדובר באיברים שהנשמה תלויה בהם די בסתימה קטנה כדי למוטט ח”ו גוף שלם.

חמץ במשהו

בפסח אנו נזהרים מחמץ וכפי שנקבע בהלכה (שו”ע או”ח, תמז סי’ א) איסורו של חמץ הוא אפילו במשהו – הכמות המזערית ביותר, אסורה. מנגד אנו מצווים מהתורה לאכול מצה, ובלילה הראשון אכילת מצה היא גם חיוב. כלומר כשם שחובה עלינו להיזהר מחמץ כך אנו מחויבים לאכול מצה.

 

העניין המופלא הוא שבין החמץ שאיסורו חמור וגורף כל כך, לבין המצה שמצוותה הכרחית כל כך, מפריד בסך הכל משהו, ‘אין בין חמץ למצה אלא משהו’, המצה והחמץ נוצרים שניהם מקמח שבא במגע עם מים, והבדל קט בתהליך הוא שיקבע לאן זה יתפתח לחמץ או מצה. המשהו שמפריד בין החמץ למצה נמצא גם בתוך המילים שלשתיהן אותיות כמעט זהות, אלא שבמצה האות ה’ מחליפה את האות ח’ של חמץ, ואם נתבונן יותר נגלה שההחלפה כמעט בלתי מורגשת, כי אפילו בין ה’ לח’ אין אלא פס קטן שסותם את החלל שבין גג האות ה’ לרגלה.

 

ההבדל הקטן הזה הוא הבדל עצום, זהו ביטוי עמוק להבדל בין גלות לגאולה. הגלות היא סתימה של מה שאמור להיות פתוח, והגאולה היא פתיחת הסתימה. מה היה סתום בגלות?

 

אנו יודעים שגאולת מצרים החלה ב’ויצעקו’, כלומר קודם לכן הם לא צעקו, והאריז”ל מגלה שהגרון היה סתום. פרעה (אותיות העורף) אחז בעורפם ומנע מהם לנשום את הדעת הגדולה של הגאולה, ואפילו לתת צעקה. במצרים, כותב הזוהר הקדוש (וארא כה ע”ב), היה הדיבור בגלות, הדיבור יוצא מהפה. לפני הגאולה כשמשה רבינו מבקש מהקב”ה להטיל את שליחות הגאולה על מישהו אחר משום שהוא ‘ערל שפתיים’, משיב לו השם יתברך ואומר ‘מי שם פה לאדם’?, הפה הוא מתנה מהשם, והוא יכול להעניק פה גם למי שפיו סתום. וזו בשורה גם לכלל ישראל.

 

עד ליציאת מצרים היה הדיבור של עם ישראל בגלות, לא יכולנו לדבר משום שהדיבור נשלט על ידי פרעה שניחן גם הוא בכוח הדיבור (פרעה – פה רע), הוא שלט בשבעים שפות, היה לו כושר שכנוע מופלא שסחף את ישראל לעבודת פרך שהחלה בפה רך, מילים טובות והבטחות נהדרות. הצרה שלנו במצרים היתה שלא היו לנו דיבורים כדי לקרב לעצמנו גאולה.

 

גלות הדיבור

הגלות הזו נוגעת למצבנו היום לא פחות מפעם. במצרים ידענו שממתינה לנו באיזה מקום ובאיזה זמן גאולה, יוסף הצדיק כבר אמר לבני ישראל ‘פקוד יפקוד אלוקים אתכם’, אבל למרות הידיעה הזו היו אבותינו בגלות מאתים ועשר שנים. הגאולה כבר מוכנה ועומדת כביכול, אבל אי אפשר לדבר ממנה.

 

גם היום, אם להתייחס למה שידוע לנו, הרי יש גאולה. הצדיקים המופלגים גילו לנו דעת של גאולה. רבי נתן העיד ואמר על עצמו ‘המשיח שלי כבר הגיע’, אלו שזכו וידעו איך לשמוע את דברי הצדיקים בוודאי הביאו לנפשם גאולה, ואם יש עדיין כל כך הרבה גלות, אין זאת אלא מפני שאי אפשר עדיין ‘לדבר מזה’. הדיבור בגלות. יש לגלות הזו השלכות נרחבות שקשורות לכלל ישראל, ובכל זאת על כל אחד מאתנו מוטלת החובה לראות שלכל הפחות מצדו לא תתעכב הגאולה (ראה ליקוטי מוהר”ן עט), ואדרבה, עליו להשתדל לקרב את גאולתו הפרטית. והגאולה מתחילה בדיבורי גאולה.

 

בליל הסדר מוטלת על כל יהודי מצוות ‘והגדת לבנך’ וחז”ל מוסיפים ואומרים שכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. בליל הסדר יורדים עלינו אורות עליונים של גאולה ופדות נפש, אבל אם רצונך להשביח את חלק הגאולה הפרטית שלך, הרחב פיך! הרגל עצמך לדבר גאולה. לבקש מהשם יתברך בפה מלא גאולת נפש על כל המשתמע מכך.

 

 

 

 

 

תגובות

איך אפשר להגיע לשיעורים שלכם?

1

473
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"א אב ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.