הרה"ח ר' יהודה צבי שפירא בשיחה

בל נהיה האומרים "אם אפשר לעשותו מחר למה נעשינו היום," אלא נשנה פתגם זה בהיפוכו: "אם אפשר לעשותו היום למה נעשינו מחר"...

לא מעטים הם בני אדם המסתובבים בעולמינו זקנים ושבעי ימים, מדושני עונג מאריכות ימיהם, אך אם נתבונן ניווכח שאצל רבים מהם זה רק בתואר ובחיצוניות…

לא מעטים הם בני אדם המסתובבים בעולמינו זקנים ושבעי ימים, מדושני עונג מאריכות ימיהם, אך אם נתבונן ניווכח שאצל רבים מהם זה רק בתואר ובחיצוניות. אמנם התברכו באריכות ימים מופלגת – אך רבים מהם חשים רגשות ומחשבות של החמצה, לא ניצלנו את הזמן כראוי, פספסנו, היינו יכולים לעשות הרבה יותר, אינטואיציה שלא מילאו בתוכן משמעותי את ימיהם – הם אמנם נקראים זקנים בעיני הבריות, אך רחוקים הם מהגדרה מהותית ואמיתית זו.

מהו הפתרון, איך אנו לא נגיע לתחושה זו, ואיך גם בעלי השיבה יכולים להיות יותר מאושרים ושמחים, גם אם הם בערוב ימיהם?

על הפסוק: "ואברהם זקן בא בימים" מדייק במדרש; שימיו היו מנוצלים ומושלמים, ימים שאפשר לכנותו בשם זה של באים, שכולם באו לטובה ולברכה, זקנה עם ימים ממומשים שבכל יום מילא את תפקידו ומטלתו. וכדברי הזוהר הקדוש (זוהר ח"א רכ"א): זכאים אלו הצדיקים שימיהם צפונים לפני מלכא קדישא, ונעשים מהם לבושים יקרים להלביש את הנשמה בעולם הבא, ולכן כתוב באברהם "בא בימים" על שזכה לבוא עם כל ימיו ולהתלבש בהם ולא גרע מלבוש ההוא כלום דכתיב: "בא בימים".

מעשה אבות סימן לבנים – פסוק זה פותח לנו צוהר לימי חיינו שהשנים והימים לא יהיו חלולים ונבובים. בזוהר הקדוש (דף קכ"ג) מבאר רעיון זה בתוספת נופך בכתבו: שישנו טוב הגנוז בעצם מהותו שכל יום ויום, אך לטוב הזה ישנו גדר מבחוץ, שהם כלל המניעות שלא נותנים לאדם להיכנס בו. ברם באברהם אבינו נאמר: "ואברהם זקן בא בימים" שכל ימיו היו שלמים, כי הוא נכנס לטוב הגנוז השייך לאותו היום. וגם האדם שאינו ראוי לכך, אך אם הוא כוסף וחושק להיכנס אל טוב זה מבאר רבינו (ליקוטי מוהר"ן פ"ד); או אז אף שעדיין לא זיכך עצמו כראוי, אך בכוח אלו הרצונות, יזכה שיפתחו לו שערי הטוב של הימים.

אם כן איפה, כל יום יש לו את הטוב שלו, כל יום הוא בריאה בפני עצמו, בריאה חדשה כמו שאנו אומרים בתפילת שחרית: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". וכך מובא בדברי חכמינו (מכות כג:) "שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה, שלוש מאות וששים וחמש לאוין – כמנין ימות החמה". ופרש"י: שבכל יום מזהירים עליו שלא לעבור". מפורש לפנינו מוטיב זה, שהימים אינם חלקים בחטיבה הכללית של השנה, אלא כל אחד מהם הוא מציאות בפני עצמו, גם לעולי ימים וגם לבאים בימים.

 

כן, היום ולא מחר !

חיינו צריכים איפה להתנהל בדרך זו, בכל בוקר מחדש להפנים שיום חדש זה הוא מציאות חיה, מציאות חדשה, התחדשות ופתיחת דף חדש שאינו קשור ליום האתמול, אך בד בבד תובע השלמת של ה"בא בימים", שאברהם אבינו זכה לכך, שמילא תפקידו בימי חייו,

זאת צריך להיות שאיפת חיינו, "היום" ולא "מחר", וכדבר קדשו בליקוטי מוהר"ן (רע"ב) שמבאר ומחזק את האדם לנצל בייחוד אותו היום ולא לדחותו למחר ברוחניות ובחומריות : "היום אם בקולו תשמעו (תהלים צ"ה), זה כלל גדול בעבודת השם, שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו, צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים, וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה, כי כשרוצים להיכנס בעבודת ה', נדמה לאדם כאלו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לישא משא כבד כזו, אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל, וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמור: מחר אתחיל, מחר אתפלל בכוונה ובכוח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. וזהו: היום אם בקולו תשמעו, 'היום' דייקא, והבן".

ואפשר להסמיך לכך מאמר חז"ל: "ושוב יום אחד לפני יום מיתתך" שגם יום אחד של תשובה אמתית יש בכוחה לזכות ולהלבין את האדם ליום הדין, וכמאמר חז"ל: "יש קונה עולמו בשעה אחת" כוחו של יום ושל שעה, וגם של רגעים: "לרגעים תבחננו" אומר דוד המלך בתהלים !

 

דחיה כישלון, עשייה רווח !

ידוע היה החפץ חיים זצ"ל במידת: "חשבון הנפש", יום יום היה עורך חשבון נפשו ונמלך על מעשיו שעשה במשך היום. כששאלוהו פעם תלמידיו למה אין הוא יכול לדחות את חשבון נפשו של היום למחרת ? השיב: הרי מובא בחז"ל שבכל לילה נשמתו של האדם עולה למעלה ונכתבים כל מעשיו, אולם אם האדם מתוודה ומתחרט על מעשיו באותו היום -הם נמחלים לו ואינם נכתבים כלל – כי הרי כבר התוודה עליהם, אם כך יוצא – המשיך החפץ חיים: לו אמתין עד ליום המחרת, אף שאתוודה ואתחרט הרי הם כבר כתובים, וגם אם ימחקו הרי אינו דומה נייר חלק – לנייר מחוק…

וכעין אותו רעיון היה מורגל בפי אנשי שלומנו דחסידי ברסלב על ה"התבודדות" שיש בו גם החרטה, התפילה והחשבון הנפש, שהיצר מפתה את האדם לדחותו למחר – לכך יש לטעון כנגדן ולומר לו: הלוואי שנצא חובת היום של מחר בחשבון הנפש, בתפילה של מחר…

הרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל מזקני חסידי בדור ברסלב בדור הקדום – היה מעודד ומדגיש בנועם שיחו את הנחיצות וההזדמנות של ניצול יום יום יום ולא לדחותו למחרת בדברים אלו: "הלשון מחר אינה בהכרח למחרת היום, כי מצינו גם "מחר" שפירושו "לעתיד" שהוא לעתיד לבוא, כלשון המובא בחז"ל (עירובין כב.) "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם". כי תיבת "מחר" יש במשמעותה  – עידן רחוק, דחיה רחוקה…

כשהאדם דוחה ל"מחר", ואינו מזדרז לעשותה היום – יכול להיות שפנימיות כוונתו היא דחיה לאחר זמן, ולא מחר כפשוטו…

רוצים להצליח ? אינינו רוצים לפספס את החיים, ה"מחר" הוא האסון הגדול ביותר, אנו צריכים לראות רק את היום הזה, ולא יותר. להרגיל עצמנו לומר "היום", ולא "מחר", לחיות עם היום הזה, כאילו אין לו אלא אותו יום בלבד…

בל נרמה את עצמינו: האמירה "מחר", היא לא פעם דחיה לגמרי – דחיה מוחלטת… והשכל בזה – כי אם היום אני דוחה ואומר "מחר", על אחת כמה וכמה שמחר גם כן אומר "מחר", ואדחה ליום אחר ויותר רחוק, עד אין סוף. לכך,  צריך תמיד לומר "היום" ולא "מחר", כמו שאנו אומרים בזמירות של שבת: "ואם יצא חובת היום אשרי לו".  (ע"פ ספר דיבורי אמונה ד').

בל נשכח שאם כל יום הוא בריאה חדשה – יש בנו הכוח להתחדש בו: "היום אם בקולו תשמעו". כל יום והטוב שלו, ננצל את הטוב של כל יום אפילו במעט, בתורה, במצוות ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא, כל אחד ומטלתו, חיובו וצרכי הספקו ברוחניות וגם בגשמיות, לו ולבני ביתו. כן, נשתדל וגם נתאמץ עם כל הקושי הכרוך בכך לא פעם – לא לדחות למחר, לפעם אחרת, בכדי שלבסוף לא נפסיד את הכל. "אם תעזבני יום יומיים אעזבך" אומרים חכמינו, לא נדחה ולא נתמהמה.

בל נהיה האומרים "אם אפשר לעשותו מחר למה נעשינו היום," אלא נשנה פתגם זה בהיפוכו: "אם אפשר לעשותו היום למה נעשינו מחר", ננצל את היום, השעה והדקה שאנו עומדים בו, וכך הרווחים יהיו בידינו – נזכה להיות מתלמידיו של אברהם אבינו ושיקויים בנו לאורך ימים ושנים ה"בא בימים" הפרטי של כל אחד ואחד, לא משנה בני כמה אנחנו, נחיה חיים עם עשיה והתקדמות… נעשה, נספיק ונרוויח…

תגובות

No comments found.
60
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"א כסלו ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.