סוכות // צילום: אומן שלום

ראש השנה ויום הכפורים מאחורינו, הכהן הגדול כבר עשה סעודה – על שנכנס בשלום ויצא בשלום. הלשון של זהורית (חוט אדום) כבר נהפך ללבן (אנו מקוים) והחטאים נמחלו – היינו חושבים שכבר הגיע הזמן ללכת הביתה ולנוח קצת, וכי לא מספיק לנו קדש הקדשים? הרי הגענו כבר לשיא?!

ראש השנה ויום הכפורים מאחורינו, הכהן הגדול כבר עשה סעודה – על שנכנס בשלום ויצא בשלום. הלשון של זהורית (חוט אדום) כבר נהפך ללבן (אנו מקוים) והחטאים נמחלו – היינו חושבים שכבר הגיע הזמן ללכת הביתה ולנוח קצת, וכי לא מספיק לנו קדש הקדשים? הרי הגענו כבר לשיא?! לכן, קשה להבין, איך חג הסוכות משתלב בעבודות הגבוהות של ירח האיתנים ותהליך התשובה? ובודאי אחרי שרבינו ור' נתן אחריו – טרחו לתת טעם בדבר, סימן הוא שנחוץ לנו להבין בזה, כדי לקיים המצווה כמו שצריך, ולהפיק התועלת המבוקשת.

אמרו חז"ל (ברכות ל"ב): חסידים הראשונים היו שוהים אחרי תפילתם שעה, ולמדו מהפסוק: "ישבו ישרים את פניך" (תהלים ק"מ), והוא ענין של הורדת השפע שפעל בתפלתו. ויש לפרש את הפסוק: שאם אנו רוצים שהתפלה תפעל בנו – ויוסיף לנו ישרות – אז צריכים לשהות אחריו כדי שיקלט בנו, אחרת, היא רק קיימת לשעה, ואינה משאירה רושם.

וזוהי עבודתנו בימים הנוראים: ע"י התשובה והמלכת ד' פעלנו "שפע" לשנה הבאה. ואנו מתקרבים לסוכות שאז הזמן הנכון לקבל את השפע הנ"ל.

השאלה היא רק איך אכן נזכה לקבל את השפע הזה? ובכן קודם כל עלינו לדעת שיש שני מיני שפע: א' שפע גשמי שמתבטא ביבול של השנה הבאה. ב'שפע רוחני הנקלט בתוך האדם ומוסיף לו דעת ואמונה.

א. בנוגע לשפע הגשמי כתב רבינו בלקוטי מוהר"ן תנינא סי' ה' שסוכה בגימטריה "מלאך", וצריכים לשמוח בסוכות כדי שירד השפע הגשמי בקדושה על ידי מלאך. כי כשהשפע יורד לעולם הגשמי על ידי מלאך זה עובר דרך כוחות הטומאה, השדים, שמקבלים ממנו רק כדי חיותם. אבל כשנחלש כוח המלאך אז נתערב באוכל כח השד המטמא מי שיאכל ממנו. וכדי שהשפע שפעלנו בימים נוראים לא יתקלקל צריכים לחזק ידי המלאך על ידי השמחה של חג הסוכות. ומובן מתוך הענין שלשם זה נחוץ גם המצוה לשבת בסוכה משום שהסוכה הוא בחי' מקיפים (לקו"ק כא) וכשיושבים בתוך הסוכה, בזה אנו פועלים שלא ישלוט בו זר.

ב. ובנוגע לשפע הרוחני, כלומר הדעת, שאנו צריכים לקבל, יש בזה שני מניעות כמבואר (בלקו"ק כב): אחד מצד הגוף ואחד מצד הנשמה. מצד הגוף, זה פשוט שהגוף הוא מתנגד לכל עליה בקדושה משום שאינו רוצה להתאמץ, ולכן צריכים לרכך את עזות הגוף על ידי מצוות מעשיות. לענין הנשמה, יש מניעה לקבל השפע הרוחני – שאנו מוכרחים לקבלו דוקא על ידי ז' הרועים שהם כלל הקדושה – משום שיש מנהיגים רעים המטעים את האדם ומכניסים בו דעות נפסדות, והאדם מתבלבל ואינו יודע ממי לקבל. וכדי להתגבר על המניעות שבאים מצד ספיקות אלה, מוכרחים להתקשר ל צ ד י ק האמיתי דוקא על ידי מעשים, דהיינו לשמשו באיזה צורה.

ולקבל השפע הרוחני, כותב רבינו, זה רק אפשר על ידי עזות דקדושה וזה בחי' קולות דקדושה. כי כל הקולות הן קול צעקה, הן קול אנחה, הן קול שופר, הן קול זמרה, הן קול צדיקי אמת, ושאר כל הקולות דקדושה, ואפילו קול קשקוש המטבעות של צדקה, הם בחי' עזות דקדושה )לקו"מ שם(. נדרש מאתנו האומץ לקחת יוזמה ולתקן את עצמינו ולא להיסחף אחרי כולם מרוב בושה. אבל האדם נוטה להיות הססן, ומפחד להתבלט. חסר לו האומץ, והבטחון העצמי. ולכן, כותב שם רבינו, שבלי שמחה פנימית – זה בלתי אפשרי. שמחה זו רק מקבלים על ידי תורה ותפילה (נעשה ונשמע) שבא על ידי זה שהאדם שואף לעלות לדרגא גדולה יותר ברוחניות (ראה פל"ח שם).

וכותב ר' נתן (לקו"ה מתנה ה') שבזה שבאים אצל הצדיק מקבלים עזות דקדושה, וכל מה שיש יותר עזות דקדושה יכולים לקבל יותר מן הצדיק. ונראה הכוונה בזה, שהאדם מקבל שמחה מן הצדיק, כמבואר בכמה מקומות בדברי רבינו.

ומובא בתורה הנ"ל דעזות דקדושה הוא בחי' תשרי, ולכן נקרא ירח האיתנים כי אז צועקים ישראל בקולות וקול שופר, שהם כולם בחי' עזות. שעל ידי זה שמתקבצים לצדיק על ראש השנה, בזה אנו מכשירים את עצמינו לקבל ממנו. וגם מכניעים בזה את עזות הגוף על ידי הטרחות הכרוכים בנסיעה. והשמחה שמתקבצים יחד אצל הצדיק נותן לנו הכוח והעוז לצעוק אל ה'. גם מקבלים עזות דקדושה מקול השופר. וגם מה שזוכים לקיים מצוות שופר נותנת שמחה. ועל ידי כל זה אנו מסוגלים לקבל השפע שנמשך בר"ה ונחתם ביוכ"פ.

אולם, כתב רבינו, שהשפע מקבלים דווקא מהז' רועים בבחינת "שבעת ימים תמלא ידם" הכתוב אצל המילואים. וכתב ר' נתן ז"ל שבסוכות אנו מקבלים את השפע מהז' רועים שהם האושפיזין.

והענין שכל הקדושה בהאי עלמא תלוי בשבע כמו שבת, דיש שבע מדות של קדושה המתלבשות בזה העולם, ובזה הכוונה לקדושה של הז' רועים. לכן צריכים שבעה ימים בסוכה כדי לקבל השפע כמו שהיו צריכים הכהנים לשבת שבעת ימים פתח אוהל מועד לקבל השכינה (עי' כל זה מי הנחל וברבינו בחיי). וזה מה שכתב רבינו שמקבלים אמונה מז' הרועים, הכוונה, שבזה שמקבלים דעת גם מתגדלת האמונה, שהיא המדה האחרונה, ואם אין הדעת מגיע לאמונה הרי לא עשינו כלום.

מתבאר מכל זה שבזה שאנו גולים לסוכה (כמו שכתוב ביהי רצון במחזורים), בזה אנו מכניעים עזות הגוף. ועל ידי שמחת החג והתפילות והלל אנו מקבלים את הכוח לקלוט את השפע הרוחני. ובמיוחד היות והסוכה הוא בחי' מקיפין, ואנו צמודים, לבל יתערב שום זר לקדושה, חלילה.

יזכנו השי"ת לקבל את שפע חודש תשרי וכל השנה שבעקבותיו כראוי, אכי"ר.

תגובות

No comments found.
84
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ט"ו חשון ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.