כשאדם רוצה לחזור ולשוב בתשובה לה' איך יתחיל? // מתוך שיעוריו של המשפיע הרה"צ רבי ישראל מאיר ברנר שליט"א

כשאדם הולך למקווה ידע דבר אחד, אני עושה מה שאני יכול, לא דורשים ממני יותר, הקב"ה רוצה את הלב שלנו, את הלב נשבר שלנו, לפני מי אתם מיטהרים, תלך למקוה, אשריכם ישראל

כשאדם רוצה לחזור ולשוב בתשובה לה' איך יתחיל?

מתוך שיעוריו של המשפיע הרה"צ רבי ישראל מאיר ברנר שליט"א

 

חז"ל אומרים ששבת לשון תשובה, ושבת עד ה' אלקיך, אדם הראשון שמע מקיין שיכולים לשוב בתשובה ואמר מזמור שיר ליום השבת, ועשה תשובה על החטא של עץ הדעת. טוב להודות להשם, מיד שהתחיל יום השבת, הרי ביום שישי הוא חטא, כשהגיע שבת אמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה', דבר ראשון שעשה זה הודאה.

 

כמו שכתב רבינו בתורה ב' חלק שני שעיקר שעשוע עולם הבא זה שבח והודאה, אדם הראשון הרגיש שהוא חטא, ושב לה' ואמר טוב להודות להשם, כי ע"י הודאה ממשיכים עלינו אור כזה גדול מעין עלמא דאתי. שבת הוא מעין עולם הבא. וזה שאנחנו מרגישים בשבת. מכניעים את כל הרע שבקרבנו, יתפרדו כל פועלי און, כל הרשעות נכנעת, איך? ע"י קדושת שבת.

 

היראה שמתגלה בשבת, משפיע על העם הארץ שירא לשקר

מה זה שבת, אור של שבת. יתרה מזאת מצאנו בדברי חז"ל שבשבת מתגלה אור האמת, משא"כ בימות החול, כי בשבת מתגלה אור האמת שאפילו עם הארץ נאמן על המעשרות, לא רק סתם מאיר אור השבת, אלא אפי' עם הארץ מפחד להגיד שקר בשבת, וכמ"ש במשניות דמאי שאפילו אחד שמוחזק בתור חבר, שהיה צריך לעשר את הפירות כשנותן לשני או מה שמקבל מהשני, אך בשבת אם עם הארץ אומר לו שהפירות מעושרים, אין צריך לעשר, כי בשבת מתגלה יראה שאפי' עם הארץ מפחד להגיד שקר, הזמן של שבת כ"כ מסוגל שאפילו עם הארץ שנמצא כל השבוע בעירוב טוב ורע כזה גדול, כשבא שבת הוא מפחד להגיד שקר, ולא רק שהוא מפחד, אלא שהפחד שלו לומר שקר נותן לו נאמנות על המעשרות ואני לא צריך לעשר עוד פעם.

 

אך כשמגיע מוצאי שבת, אותם הפירות שהיה נאמן עליהם שהם מעושרין, כי בשבת התגלה אור האמת. אך במוצאי שבת אינו נאמין עליהם, אותו ארגז תפוזים שהיה נאמן עליהם בשבת, ויכלו לאכול את זה בשבת, אותו ארגז ואותו בן אדם, אינו נאמן במוצאי שבת. כי בשבת מתגלה אור האמת בצורה כזאת שבן אדם הזה נאמן.

 

ל"ט מלאכות בימות החול מבלבלים דעתו של אדם

מה זה אמת? אמת זה תחילה סוף ואמצע, אות א' הוא תחילת האותיות, ת' סוף האותיות, מ' זה האמצע של האותיות. האמת הוא מתחילה ועד סוף, איך שתסובב מכל צד, זהו נקודת אמת שמתגלה בשבת. אבל באמצע השבוע אנחנו בבחינת ערבוב טוב ורע, אנחנו מעורבים ומבולבלים, וזה אפילו כשאנו אנשים כשרים שומרי תורה ומצוות, אבל מונחים באמצע השבוע בל"ט מלאכות שזה נובע מזוהמת אדם הראשון, שהתקלל אדם בעשר, חוה בעשר, והנחש בעשר, והאדמה בתשע, זהו ל"ט מלקות, בזעת אפך תאכל לחם.

 

אך כשמגיע שבת קודש אין מלאכות, כי מתגלה אור האמת, מהו אור האמת מה שהקב"ה ברא את אדם הראשון, בחינת מעין עולם הבא. כידוע שהעוה"ז זה פרוזדור והעולם הבא זה טרקלין, כל העוה"ז זה רק הכנה לעלמא דאתי, שבת זה מעין עולם הבא, נתגלה אור אחר לגמרי.

 

בשבת המאכל מבורר ולכן כולו קודש

אני לא יכול לפרט עוד פרטים בזה, אני רוצה להגיע לאיזה ענין, הרבי מגלה לנו כמו שאנחנו רואים שעם הארץ נאמן על המעשרות בשבת, ואנו אומרים שהוא אומר אמת, יש לו חזקה שאינו משקר. אנו מוצאים עוד יותר שאכילת שבת כולו אלקות וכולו קודש, ומה שאוכלים בשבת זה תיקון לחילול שבת, המאכלים מבוררים ומתוקנים, יש הרבה יותר ניצוצות הקדושה, מה שאדם אוכל זה כולו אלקות. מצאנו מדרגות יותר גדולות, כשאוכלים עצמיות של המצה, ומברכים אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מצה, זה יותר קדוש. כל דבר, כמה שמכינים את זה לקדושה יותר, כך זוכים לקבל יותר את הקדושה יותר, כי כפי מה שאדם מכין לעצמו כלים לקבל את הקדושה, כך הוא זוכה להקדושה.

 

מעלת המקוה כהכנה לקבל קדושת השבת

אחד מהדברים שמביאים את הקדושה, שעל ידו זוכים להתקרב אל הקדושה, ועל ידו זוכים להתעלות, זה ענין של מקוה. טבילת מקוה. בקשו כאן שנדבר על ענין של מקוה. מקובל בעולם שטובלים במקוה לפני שבת, ב"ה אכשר דרא, הרבה אנשים הולכים למקוה. אם יודעים מה הם עושים או לא יודעים אבל ב"ה כל המקואות פתוחות והולכים למקוה. יש עוד ענין שיודעים שצריך לשמור קדושה וטהרה, כשיודעים את השורש מה מונח במקוה, צריך הרבה הרבה לדבר בזה, לקרב אל השכל, מה מונח במושג של מקוה, אבל אנו רואים שלקבל קדושה לא שייך בלי הכנה, כמה שאדם עושה הכנה ככה הוא מקבל.

 

הבעש"ט אומר 'השם צלך על יד ימינך', כמו צל, כשאדם עומד מול הצל, כל נענוע שהוא עושה עם היד ככה הוא רואה בצל, מה שאדם מכין עצמו כאן למצוה, הכנה למצוה, כמה שאדם מקדש את עצמו ומטהר את עצמו כמה שיותר, כך הוא זוכה לקבל.

 

התפילה הוא כלי לקבל שפע הנסים

רבינו אמר על עצמו 'אני תפילה', רבינו הוריד לנו אור כזה שע"י תפילה אנו יכולים לזכות לקבל אור גדול. והתפילה זה כלי לקבל את השפע. לא נוכל להאריך, רק נזכיר כמה דוגמאות, בתורה ז' אומר רבינו שתפילה זה בחינת ניסים, ניסים ממש, יש מושג של טבע, וע"י תפילה אנו יכולים לשנות את הטבע. תפילה זה למעלה מהטבע. יש בספרי הראשונים שכל יציאת מצרים היה ע"י ויזעקו בני ישראל, ויאנחו, היה תנאי שכשיהודים יצעקו לה', אז יגאלם, כך כתוב בספורנו. כי התפילה זה הכלי לקבל את השפע. הקב"ה לבדו יודע מה שאנו צריכים, יש הרבה למדנות ועומק לדבר על זה, קשה לי להוריד, הראשונים שואלים הרי מצד אחד אנו יודעים שרחמנא לבא בעי, היינו יכולים לעמוד בשתיקה ולכסוף להשם. אך באמת אנו צריכים לגלות את זה בפה, בכל תפילה ובכל ברכה אומרים 'מלך העולם' אנו מגלים את השם, כשעושים פעולה של תפילה, בזה ממשיכים את השפע, הקב"ה היה יכול להשפיע בלי תפילה אלא שהוא רוצה נעשה קצת אתערותא דלתתא, התפילה זה הכלי לקבל את השפע.

 

הלב נשבר שבטבילה הוא המטהר

כשאדם הולך למקווה ידע דבר אחד, אני עושה מה שאני יכול, לא דורשים ממני יותר, הקב"ה רוצה את הלב שלנו, את הלב נשבר שלנו, לפני מי אתם מיטהרים, תלך למקוה, אשריכם ישראל. ועל זה כתוב 'לפני מי אתה מיטהר', כשאתה טובל, דבר אחד תדע לפני מי אתה מיטהר, ואל תחשוב שע"י הפעולות שאתה עושה אתה כבר קדוש וטהור, כי הקב"ה מטהר אותך ולא שאתה נהיית גדול, זה הכל חנני במתנת חינם, הקב"ה משפיע עלינו רחמים וחסדים כאלה שאין לתאר. הקב"ה אומר לנו 'וזרקתי עליכם מים טהורים', אנו לא עושים שום דבר, רק מורידים את הלבושים הגשמיים שלנו, את הלבושים של החטאים, הבגדים המזוהמים שלנו, שאנו מלא חטאים עונות ופשעים ואנחנו נכנסים למקוה, עושים את שלנו כאן בעולם הזה, אבל דע לך שיש בעולמות עליונים מים עליונים, הקב"ה זורק עלינו מים טהורים אנחנו לא עושים כלום, כלום לא עושים, מי מעורר אותנו לתשובה, שורש התשובה זה מהקב"ה, הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח, הביאו עלי שעיר לחטאת. יש הרבה לדבר מזה, בפרט עכשיו שזה חודש העיבור שני חודשי עיבור, זה הכל אותו הדבר, מקוה, וחודש אדר, ועיבור, אצל רבי נתן הכל מקושר לדבר אחד. אם יהיה זמן נקרא מדברי רבי נתן מה שנוגע בזה.

 

השמחה משלמת כל השבירה וחסרון השכינה

יש דברים שאדם צריך לדעת, אני לא משיג, זה למעלה מהשגתי, אבל כך מסביר רבי נתן, שיש אפיקורסות שיש עליה תשובה ויש אפיקורסות שאין עליה תשובה, יש דברים שבאים מחלל הפנוי, ויש דברים משבירת הכלים, וזה צריך לדעת עכשיו משנכנס אדר מרבים בשמחה, צריך לחזור על זה הרבה, אנו לא יודעים מה זה נקרא שמחה, מה זה הערך של שמחה, רבינו מגלה לנו הארה גבוהה כזאת, יש כמה תורות שרבינו מגלה מה זה שמחה, ומי שיודע בקבלה מה שכתוב כאן זה דברים נוראים, רבינו מזכיר כמה מילים אבל מה כתוב כאן.

 

הרבי אומר בתורה צ' 'אנכי אשמח בהשם יתמו חטאים מן הארץ', 'שהנה ידוע שכל החסרונות שיש לאדם הם מחמת השבירה'  היינו שלפני בריאת העולם היה מושג של שבירה, לא יודע איך להסביר את זה עכשיו, שבירת הכלים וכו' וכו' מי שלומד ספרי קבלה יודע שיש כזה מושג שבירה, אבל כל החסרונות מה שיש לנו לב נשבר, מה שהולך לנו שלא כסדר, בשלום בית, בחינוך הילדים, מה שהוא לא בקדושה וטהרה, הכל נובע מהשורש שהיה שבירה, 'שנפלו ניצוצות ונחסרו מהשכינה. והתיקון הוא ע"י שמשמח את עצמו באלקיו, אזי נשלמו כל החסרונות מהשבירה ונתעלו כל הניצוצות, וזהו אנכי אשמח בהשם יתמו ונשלמו כל החטאים היינו החסרונות כמ"ש והייתי אני ובני שלמה חטאים, מן הארץ היינו הארץ העליונה בחינת השכינה'.

 

הרבי אומר כאן שיש מושג של שכינה, שכן ארץ, הגמ' אומרת במס' שבת אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה, היה שמחת בית השואבה, שאבו רוח הקודש, מה זה שמחה של מצוה, צריך לזכות לשמחה. ע"פ רוב הנטייה של האדם הוא עצבות ומרה שחורה, איך אנו יכולים לזכות באמת לשמחה, אפי' באמצע השבוע שיש לנו חובות ויש לנו עגמת נפש מכל מיני צרות שאנשים סובלים, כל מיני צרות שנכללים בזעת אפך תאכל לחם, כל ל"ט מלאכות שגורם עגמת נפש וצרות.

 

ויאמינו בהויה בגימטריה מקוה

כתוב בספה"ק ויאמינו בהשם בגימ' מקוה, ע"י אמונה בצדיקים, אמונה במקוה בקדושה וטהרה, זוכים למשהו אחר לגמרי, המקוה מביא אמונה, בחי' וטהר לבנו לעבדך באמת, שאדם זוכה לטהר עצמו מכל העבירות שבידו, והלא אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות, כמה שתלמד איתו תורה הרי נשאר בו הרוח שטות, אין לו כלים לקבל את השפע של אור התורה, אין לו דעת, מי שאין לו דעת, דעת חסרת מה קנית, מה יש לך? אתה יכול ללמוד וללמוד אבל חסר לך דעת, כמו ילד קטן שלומד וזה לא מדבר אליו, דעת היינו כשאדם קונה דעת הוא מבין והוא חי עם זה.

 

כתוב והתקדישתם והייתם קדושים, יש בחינה כזאת כשאדם מקדש את עצמו למטה הוא נהיה קדוש, מה זה קדוש, בחינת חכמה שהוא זוכה ליראת שמים, ראשית חכמה יראת השם. מקוה מביא יראה, וזה שכתוב בספר המדות שהטבילה במקוה מסוגלת ליראה, למה, כי אני ממשיך על עצמי את המים העליונים, וזרקתי עליכם מים טהורים, מקור המים האלה הם קודם הבריאה, המים נבראו קודם הבריאה, ואור של משיח מרחף עליהם, כמו שכתוב ורוח אלקים מרחפת על פני המים. ובכל פעם שאדם הולך למקוה הוא ממשיך על עצמו אור כזה שהוא קודם הבריאה, כמו שרבי נתן מסביר.

 

הברדיטשבער רב מעיד שאם טבל במקוה והתכופף – בוודאי יש לו תקוה

שמעתי בברסלב מעשה שפעם אחת היה יהודי ראש הקהל שציער מאד את החסידים באיזה עיר, הלכו החסידים אצל הרה"ק מברדיטשוב וסיפרו שפלוני עושה להם צרות, שאל אותם הברדיטשובער שהוא רוצה לדעת אם הוא הולך למקוה, ביררו ואמרו לו שהוא כן הולך למקוה. אמר הברדיטשובער 'אם הוא מתכופף פעם אחת, יש לו כבר תקוה'. הטבילה במקוה זה התכופפות, יציאה מגאוה.

 

קליפת עמלק הוא גאוה, ראשית גויים, לעומת זאת קוראים בפרשת שקלים 'כי תשא את ראש בני ישראל', משה רבינו מרים לנו את הראש בקדושה, כשאדם חוטא נפלו פניו, כמו שכתוב אצל קין, למה נפלו פניך, שזה עצבות ומרה שחורה שנעשה ע"י החטא, כשאדם חוטא אינו יכול להסתכל לשני בפנים, ראובן פגע בשמעון, אינו יכול להסתכל לו בפנים, כי יודע שעשה לו רע. איך אנחנו נראים, עושים מלא חטאים ועונות, לא יכולים להרים את הראש שלנו כלפי שמיא, לא יכולים להסתכל על השכינה הק', לא יכולים להסתכל שום דבר, כי אנו מלא חטאים ועונות.

 

הנקיות בתורה ומצות שיהיה בלי פניות עצמיות

וענין הנקיות בכונת המצוה, שיהיה בלתי לה' לבדו שאני לא יחשוב בשעת מעשה מחשבת פיגול, מה זה מחשבת פיגול, שלא לשמה. כמו בקרבנות שהקריבו בבית המקדש יש פיגול, אם חשב לאכול חוץ למקומו חוץ לזמנו, אותו הדבר כשאדם לומד תורה על מנת שיקרא רבי, על מנת שיהיה מפורסם, על מנת לקנטר, כל מיני מדרגות, זה נקרא פיגול בלימוד התורה.

 

הרב כבסני מעוני – כמכונת כביסה

איך זוכים לנקיות ע"י שהאדם רוחץ ומטהר את עצמו במקוה. ויתרה מזאת הזכירו ענין רחיצת ערב שבת, יש גם ענין רחיצת פניו ידיו ורגליו. כדכתיב 'הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני', שאדם מכבס את עצמו עם סבון, מה צריך לחשוב, רבונו של עולם תטהר אותי, תכבס אותי. שמעתי מחסידי ברסלב, כל אחד יש לו בית עם ילדים, כשמכניסים כביסה במכונת כביסה, צריכים לחשוב הלואי שאני הייתי להכנס למכונת כביסה, 'הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני', אני מכבס את הבגדים שלי, הרי הלבושים של האדם זה לבושי הנשמות, איך המחשבות שלי, איך הקדושה שלי, איך אני מתפלל. הרבי אומר שאם היה אדם יודע שעומד לפני מלך מלכי המלכים, היה מתפלל אחרת. איך אנחנו נראים? זה הכל מחמת חוסר קדושה וטהרה. לכן צריך לטבול במקוה באופן שזה מביא את האדם לנקיות בכל המובנים, נקיות בקדושה וטהרה.

 

יעזרנו ה' שנזכה להתחדש בתשובה שלימה לפניו יתברך תמיד, לא להתייאש גם אם עובר מה שעובר, ולהתחיל כל פעם מחדש, ועי"ז נזכה לגאולה הקרובה במהרה ולהתקרב אליו יתברך תמיד אמן.

 

תגובות

No comments found.
514
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ד' טבת ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.