משלוחי מנות // צילום: באדיבות המצלם

להמשיך לחפש - זהו הנצחון שלנו על עמלק!

גם הוא מסובב בשווקים וברחובות בין ההמון ההומה, מחפש לו לקנות צרכי פורים, כלים מכלים שונים לשלח בהם מנות, עיטופים וחפצי נוי לפאר ולרומם, בשר ודגים ומיני יינות כיד המלך, פרכילי ענבים שמנים וסלתות לכל דכפין. מה לא עושים בשביל שמחת פורים, לבל יחסר המזג, הן כך אומר הכתוב בפירוש: "לעשות כרצון איש ואיש". הוא רוצה להשביע רצון ביתו ורצון חמיו, רצון שכניו ורצון חבריו, רצון קהילתו ורצון סובביו.

גם הוא מסובב בשווקים וברחובות בין ההמון ההומה, מחפש לו לקנות צרכי פורים, כלים מכלים שונים לשלח בהם מנות, עיטופים וחפצי נוי לפאר ולרומם, בשר ודגים ומיני יינות כיד המלך, פרכילי ענבים שמנים וסלתות לכל דכפין. מה לא עושים בשביל שמחת פורים, לבל יחסר המזג, הן כך אומר הכתוב בפירוש: "לעשות כרצון איש ואיש". הוא רוצה להשביע רצון ביתו ורצון חמיו, רצון שכניו ורצון חבריו, רצון קהילתו ורצון סובביו.

רק נקודה אחת שוכבת חלושה מעולפת וכמעט גוססת: נקודת הרצון שלו עצמו. הרצונות שלו כמעט כבר גוועו מזמן, הוא כבר לא רוצה כלום, מה שיצא ממנו זה מה שיישאר, אין לו מחשבות עמוקות להשתנות ולהתחיל משהו מחדש. כל חייו נעים במעגל קבוע, יום רודף יום, טירדה רודפת טירדה. מנהגים טובים קבועים, וחלילה גם להיפך, מכשולות קבועים פחות או יותר. ה'ברען' לבקש, להפציר, להתחנן, לחלות, להתפלל, לכסוף ולרצות, כבר נמוג כמעט לגמרי. מפעם לפעם הוא עוד מוציא איזה אנחה קלה, אבל גם היא עטופה בכְּפוֹר של יאוש וְהַשְׁלָמָה מרה עם מצבו הנמוך. עוד פורים בשער, עוד הוצאות, 'גם זה ייגמר בסוף' – הוא חושב לעצמו, בזקנה מופלגת של צעיר לימים.

כל חיינו הם תעלומה אחת גדולה, כל שליחותנו בעולם הזה הם פלא מפלאי תמים דעים. חידת הבריאה סתומה ואין פותר אותה, מלבד התורה הק' שלימדה אותנו ע"י הצדיקים האמיתיים מה עלינו לעשות ולתקן בכל רגע. הרי אין שום ניחוש שיוכל להגיע להבנה ולהכרה מהי חובת האדם בעולמו. דומה לנו מצד שכלנו המגושם שאנו טוחנים מים, מה התועלת בכל הטירדות היגיעות המבוכות הנפילות הצרות המכשולות העגמומיות העצבויות החסרונות ההתרוצצויות והדאגות הממלאים כל יום מימי חיינו, כשם שאין אנו מבינים גם מהי התועלת בכל הרווחים והתענוגים השמחות והרננות הישועות וההרחבות שנופלים בחלקנו, מה התועלת והמגרעת בכל אלה.

אלא שאנו מאמינים בני מאמינים, שלכל אחד במיוחד ניתנה שליחות מיוחדת שעליו למלא, שליחות עצומה שהוא ורק הוא יכול למלאותה. "כי זה היום שעומד בו, עדיין לא היה בעולם וכן לא יהיה עוד היום הזה בעולם, והעבודה להשם יתברך שצריכין בזה היום היא חדשה לגמרי, ורק עליך נפל חובת היום; על זה האדם שעומד באותו הדור, באותו היום, הוא דייקא צריך לעסוק בעבודה זאת ולא מלאך ולא שרף, ואפילו נשמות הצדיקים שבגן עדן עליון אינם יכולים להשלים העבודה הזאת, רק אני היום באיזה מדרגה פחותה שהיא" (משיבת נפש, אות יד).

ואחת השליחויות העצומות ביותר שהטיל עלינו מלך מלכי המלכים בעומק חכמתו וידיעתו יתברך היא: היגיעה והחיפוש! לנו נדמה שהיגיעה אינה אלא אמצעי למציאה, אבל מי שיגע ולבסוף העלה חרס בידו הרי שאינו אלא ביש מזל גרידא, ומפני זה התייאשו רבים מן החיפוש והיגיעה לזכות להיטהר ולהתקדש ולהתעלות במעלות התורה והיראה. לאחר שראו שנים רבות שהתוצאות העלובות בעולם העשיה אינן מצדיקות יגיעה שכזו, הגיעו הם למסקנה שחבל על היגיעה והחיפוש, ומפני זה פרשו מהמלחמה והתחילו בחיי זקנה והשלמה עם המצב הנמוך בו הם נמצאים.

אבל התורה הקדושה זועקת ומעוררת אותנו: הישמרו והיזהרו! זהו כל מהותו של עמלק! 'אשר קרך'! כאשר אתה הופך ל"עייף ויגע ולא ירא אלוקים" ומפסיק לחפש דרך לצאת מהרע, זהו נצחון עמלק בשלימות חלילה. העיקר שתזכור, שלא תשכח מלחפש דרך לצאת מהרע ולבוא אל תכלית הטוב, אל תביט על עצמך כעל דבר שכוח ואבידה שאין דורש אותה, תתייגע, תתפלל, תבקש, תזכור שיש כאן נשמה אלוקית שאין לה סוף ותכלית. זכור ש"אפילו אם עדיין אין רואים מה שמצא ונדמה לו שעדיין לא מצא כלום ועדיין הוא רחוק מה' יתברך כמקודם ח"ו, אף על פי כן צריכין להאמין באמונה שלמה שבודאי מצא על ידי היגיעה בעצמה" (ליקוטי הלכות, ברכת הפירות ה, א).

בשבת זו אנו יוצאים להילחם בעמלק, בכוחו של הצדיק שמגלה את יקרת המלחמה ומעורר לבנו לבל נתייאש ולבל נרפה מהמלחמה בכל מצב שהוא. והמלחמה הפלאית הזאת נעשית על ידי זכירה: זכור את אשר עשה לך עמלק! צריך לזכור שלא להתחבר אליו ולא להימשך אחר פיתוייו, אבל צריך גם ובעיקר לזכור שלא לשכוח את עצמו; שלא להתייאש מעצמו ולא להחשיב את עצמו כאבידה שלאחר יאוש, אלא לזכור שבכל יום אני יכול ומוכן ומזומן להיוושע על ידי עצם היגיעה והחיפוש, ועל כן אינני מוכן להימסר לידי עמלק להיות כרצונו לכתחילה ח"ו.

וכך מלמדנו אור העולם: "צריכים לזכור היטב מעשה עמלק כמו שכתוב 'לא תשכח', כי צריכים לזכור היטב כל מה שאבד על ידי תאוותיו ולהשתדל מאד לחפש אחר אבדותיו, ועל כל פנים להיזהר שלא יאבד עוד. והעיקר הוא הזכרון, כי כל זמן שזוכר שיש אבדות, ומבקש וחותר לחפשם ואינו שוכח את עצמו כאבידה לאחר יאוש ח"ו אז יש לו תקוה עדיין, כי ה' יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, ובודאי סוף כל סוף יהיו נמצאים כל האבדות ויתתקן הכל. וכל אחד כפי מה שיהיה לו חלק יותר בהבקשה והחיפוש – שהתייגע והצטער את עצמו יותר על האבדות והשתדל לבקשם ולחפשם בתפילה ותחנונים ובגעגועים והשתוקקות – אשרי לו, ולפום צערא אגרא, וכמו כן יזכה ביותר שיחזירו לו אבדותיו בשלום" (שם, ג).

בעמדנו בשבת זו בעת קריאה נשגבה זו, שהיא שעת מלחמה עצומה בעמלק, ועליה אמרו חז"ל: "הוו מזכירין שמו מלמטה ואני מוחה את שמו מלמעלה" (ילקוט שמעוני כי תצא) – נבקש מהשי"ת שבכח קדושת התורה הזאת יתעורר בנו כח הזכרון, שיותר לא נשכח את עצמנו; שיותר לא נזלזל ביגיעתנו גם אם איננו רואים תוצאות; שנעמוד תמיד בקשרי המלחמה נגד עמלק ולא נימשך אחר קרירות הלב והיאוש; שנאמין בחיפוש אפילו מעמקי עמקים, ונתחדש להתחיל מחדש לצאת אֱלֵי קרב על כל חלקי הקדושה שלנו בלי שום וויתור.

זוהי ההכנה האמיתית לפורים, בו נתגלה לעין כל כי ה' אתנו עמנו ואצלנו, ושאין שום יאוש גם כאשר הכל הכריז שאבדה תקוה ח"ו. "להודיע שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך". נתחדש בתפילה בזעקה ברצונות בהשתוקקות על כל כל כל חלקי היהדות שנצטוינו עליהם, כי אין יאוש בעולם כלל, כלל, כלל לא.

תגובות

No comments found.
41
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"ח אדר ב' ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.