התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל

האם עבודת ההתבודדות שייכת גם לנשים?

כאשר אשה תלך בדרך זו היא בודאי תבוא לשלימות אמיתית, לקרבת אלוקים ולחיים טובים ומאושרים, זוהי הדרך שבה הלכו אמותינו, וכך זכו נשים בכל הדורות להיות קרובות אל ה’.

האם עבודת ההתבודדות שייכת גם לנשים, ובכלל מה עיקר העבודת ה’ השייכת לנשים?

 

לפני שניכנס לעצם התשובה, ברצוני להעלות תמיהה. כל המחנכים והעוסקים בדבר יודעים, שהנערות יש להם לפעמים הרבה יותר קרבת אלוקים ועבודת ה’ מהבחורים בישיבות, ויש בסמינרים אוירה של יר”ש ותמימות, של צניעות ושל קרבת אלוקים עצומה, של עשיית חסד וכו’ וכו’ ופתאום לאחר החתונה האישה נשאבת לתוך המירוץ של החיים, עבודה, ילדים, קניות, בישולים והיא מוצאת את עצמה בלי סיפוק וחיות אמיתית.

והאמת, שהדרך שהאשה תבוא לקרבת אלוקים ושגם לה יהיה חלק בעבודת ה’ אמיתית – היא הרבה יותר קלה מאשר אצל הגברים, שמצווים על לימוד תורה, והנפש הבהמית שלהם הרבה יותר חזקה. מסיבה זו כותב האר”י שהנשים אינם מצוות על מצות עשה שהזמן גרמא, כיון שהם הרבה יותר מזוככות בשרשם, ואינן צריכות לריבוי תורה ומצוות ע”מ להגיע לקרבת אלוקים ולשלימות. אולם מכיון שיש על האשה עול עצום של ניהול הבית וגידול הילדים, נדמה לה שאינה יכולה לבוא לקרבת ה’ כי מחמת הטרדה בניהול הבית אין לה פנאי לעבודת ה’ כראוי.

כאשר נסתכל בהיסטוריה של עמנו, נמצא הרבה נשים שזכו למדרגות גדולות, חז”ל אומרים שבזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, ובזכות נשים צדקניות עתידים גם להגאל, גם על המובא כי בזמן בית ראשון היו נביאים כפליים כיוצאי מצרים, מבואר במדרש כי חצי מהם היו נשים (!) מבואר איפה שהאשה יכולה ג”כ לבוא לקרבת ה’, וגם לה יש חלק עצום בתיקון הבריאה ובגילוי מלכות ה’ בעולם. גם רבינו אמר כי רצונו שנעשה את נשותינו חסידות, ועלינו להבין איפה מהי הדרך שגם אשה תבוא לקרבת אלוקים אמיתית.

כידוע הרבנית הצדקנית ‘אדל’ ע”ה בת הבעש”ט הק’ ואמם של האחים הקדושים הדגל מחנה אפרים ור’ ברוך ממעזבוז היתה בעלת מדריגה גדולה ואביה הפליג תמיד במעלתה, כאשר נשאל רבינו הק’ (שהיה נכדה, בן בתה פיגא ע”ה) מדוע הפליג הבעש”ט במעלתה כ”כ ענה, כי בכל עת היתה מחפשת איך אני יכולה לעשות נחת רוח להשי”ת. ישנה טעות, כאילו כדי לעבוד את ה’ צריכים דווקא להתנתק מהבית והילדים ולפרוש לאמירת כל התהילים או משהו כזה גדול, וזה נקרא עבודת ה’, אולם האמת כי עבודת ה’ פירושו לקשר את הכל עם ה’, והנה במה שהאשה מגדלת את בניה, מכבסת ומבשלת וכדו’, אפשר להתייחס לזה כאל מחויבות וחוסר ברירה, שכך הם החיים ואין מי שיעשה זאת, אולם אפשר לעבוד בזה את ה’ שבפעולה זאת של כיבוס או של בישול, וכל עניני הבית, אני עובדת את ה’. רצון ה’ שיהיה לעולם קיום ויהיו בו בני אדם שיכירו אותו וימליכוהו.

והוא כביכול מוכרח שיהיו בני אדם שיולידו ילדים ויגדלו אותם, נמצא איפה שבפעולה זו שהיא נראית איזה פעולה סתמית שאשה עושה היא בעצם עובדת את ה’, כי השי”ת חייב שיהיו נשים שיגדלו ילדים וינהלו בתים שמתנהלים בדרך התורה והמצוות ועי”ז יתגלה מלכותו בעולם, ועיקר הענין שהאשה תזכור נקודה זו, ויהיה תמיד לנגד עיניה שזה עיקר העבודה כי “כולהו במחשבה אתברירו” [הכל מתברר במחשבה] וכפי גודל הכוונה והמחשבה כך גודל מעלת העבודה והנחת רוח שיש להשי”ת מכך, ובכך האשה מקושרת עם הבורא ית’, ויש לה חיות וסיפוק מכל דבר ומכל עשיה כי רחמנא ליבא בעי, שהשי”ת רוצה את הלב, את הכוונה הטהורה לשם שמים.

הדרך לבוא להרגשה במציאות ה’ היא ע”י תפילה פשוטה, ע”י שאדם מדבר תמיד עם ה’ כך האדם קונה בקרבו הרגשה תמידית שהשי”ת נמצא כאן והוא עמו, ותמיד עומד לפני ה’ בלב חי ושמח, בתשוקה וגעגוע איך אני עושה להשי”ת עוד נחת רוח, עוד איזה מצווה? הקב”ה הוא אין סוף, למעלה מתפיסת השכל, והדרך היחידה להתחבר איתו הוא ע”י תמימות ופשיטות, שאדם משיח את לבבו בפשיטות לפני ה’, ומספר לו כל הרגשותיו, לבטיו, בלבוליו וקשיו, כפי שמספר לחבר טוב, שזה פשטות מצות התפילה כפי שהיה קודם שתקנו אנשי כנסת הגדולה את נוסח התפילה, וכך היו מתפללים עד אחר חורבן בית ראשון, וגם הנשים שחייבות עפ”י דין במצות תפילה היו מתפללות בצורה כזאת, וזה דבר פשוט וברור, אדרבא אצל האשה זה שייך הרבה יותר מחמת שהאשה היא כנגד מידת המלכות שהיא תמימות ופשיטות, וזוהי הדרך שאשה תוכל להכנס בעבודת ה’ ולבוא לקרבת אלקים, שבכל עת יכולה היא לשוח במילים פשוטות עם ה’, ובכך להכניס את ה’ לחייה, לספר לו כל הקשיים והמכאובים ולבקש עזרה וסיוע, והכל בפשיטות, בלי לחפש דווקא שיהיה “התעוררות הלב” או “התרגשות” וכדו’ שרבינו אמר על זה שזה מחשבות זרות, רק לצייר כאילו ה’ עומד מול העיניים ופשוט לדבר עמו ובדרך כזו אפשר לבוא לקרבת אלוקים ולחוות טעם נפלא בחיים ולבוא למדריגות גדולות בעבודת השי”ת.

כידוע, הכהן הגדול ביום הכיפורים היה חייב להיות נשוי, האריז”ל מבאר הטעם שכיון שכל ענין הנשים הוא תפילה כי הם דרגת השכינה, ועל כן מוכרח הכהן גדול שהוא מעלה תפילתן של ישראל ומכניסן לפני ולפנים להיות נשוי. ומזה נבין מעלת התפילה של הנשים ועד כמה יש להם שייכות פנימית לכך.

ועוד מסופר על תלמידו של רבינו הרה”ק רבי שמעון, שפעם הביא פדיון לרבינו שיתפלל על בנו הקטן שהיה חולה, אולם רבינו לא ענה לו כלום, והבין שבנו זקוק לרחמים מרובים הוא חזר לביתו ואמר לאשתו, אם את רוצה בן חי אל תשני הלילה, האשה ישבה כל הלילה על יד עריסת בנה ובכתה והתפללה כל הלילה. למחרת כשבא ונכנס ר’ שמעון לרבינו כהרגלו פנה אליו ואמר לא ידעתי שתפילת הנשים חשובה כ”כ אצל השי”ת, היא פעלה בתפילתה רפואה לבן וגם אריכות ימים.

כאשר אשה תלך בדרך זו היא בודאי תבוא לשלימות אמיתית, לקרבת אלוקים ולחיים טובים ומאושרים, זוהי הדרך שבה הלכו אמותינו, וכך זכו נשים בכל הדורות להיות קרובות אל ה’. ה’ יזכנו שבזכות נשים צדקניות נגאל.

תגובות

No comments found.
104
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ז' אלול ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.