הלב הוא כלי עדין מאוד

הלב הוא כלי עדין מאוד שנועד לקלוט את דבר האמונה

היהדות דורשת מאתנו לחיות כל רגע, ללמוד מתוך התלהבות ולקיים מצוות בהתרגשות, ובעיקר להקשיב, לשמוע את דבר ה' ואת קולות האמונה. כדי לשמוע כמו שצריך צריכים מקום חלול, תיבת תהודה. גם אילו יחלפו בסביבה אלף קולות, אם לא יהיה להם חלל להדהד בו, הם לא יישמעו.

אתה לא טיפש!

הלב הוא כלי עדין מאוד שנועד לקלוט את דבר האמונה, צריך לשמור אותו חלול ונקי.

 

בפרשתנו ממשיך משה רבינו במשאו הגדול המלווה אותנו בכל סדר דברים, הוא מעורר את ישראל לפקוח אוזניים ולשמוע, לא לשכוח את כל מה שראו העיניים, לא להירדם לא להיות אטומים. ובשלהי הפרשה הוא מופיעה גם מצוות מילה 'ומלתם את ערלת לבבכם'.

יהודי מתחיל את חייו האמתיים ביומו השמיני עלי אדמות, אז הוא נימול, הערלה מוסרת והשלמות הפנימית מתגלה. ערל משמעותו אטום, כמו שפירש רש"י על 'ערל שפתיים', הערלות היא אטימות ואדם בא לעולם כשהוא אטום, הפעולה הראשונה שמכשירה אותו לעבודת ה' היא הסרת האטימות באמצעות מצוות מילה שהיא הברית הראשונה שנכרתת בין האדם לבוראו ומלווה אותו כל ימי חייו.

 

בריתות מילה

המילה היא המצב המהותי של יהודי, שכן גם ערלי ישראל נקראים נימולים (נדרים לא ע"ב). הגוי ערל ואטום במהותו, יהודי נימול ופתוח מיסודו, והפתיחות הזו היא הבסיס לקשר המיוחד שיש לו עם הקב"ה. את מצוות המילה קיבל אברהם אבינו שהיה ראש וראשון למאמינים ולנימולים. עוד לפני שקיבל את מצוות המילה היה אברהם אבינו הראשון שהסיר את הערלה המחפה על ההקשבה הפנימית, כשהלך לחפש את המנהיג לבירה, וכשנענה תמיד לדבר ה' ויאמר 'הנני'. האנושות סביבו סגדה לאלילים מעשי ידי אדם, איש מהם לא היה כשיר לקלוט את האמונה, להיפתח אל הרצון האלוקי, כולם היו משוקעים בחומר ובמוחשי, עולם אטום.

אברהם אבינו מל את לבבו, חיפש את רצון ה' וכשמצא אותו הלך בעקבותיו במסירות נפש, כשהוא שב ומל את עצמו ממשפחתו מולדתו ובית אביו, עד שהצטווה לחתום את הברית הזו בבשרו. את ברית המילה יורש כל ילד יהודי מאברהם אבינו, מלים את ערלת בשרו בלי בחירתו, מכניסים אותו לכלל ישראל ועוד הרבה לפני שיגיע לכלל חינוך עושים אותו כלי כשיר לעבודת הבורא. אבל זו רק ההתחלה, משום שמצוות המילה במובנה הפנימי מצווה תמידית היא, ואם בתחילת חייו עושים את המלאכה עבורו, הרי שבהמשך איש מלבד האדם לא יוכל לקיים המצווה ולמול אותו, רק הוא בעצמו. ועל מצוות המילה הזו מדברת פרשתנו כשהיא מצווה על מילת הלב. הלב, אומר רבינו (ליקו"מ תורה מ"ט), הוא כמו החלל הפנוי שעשה יוצר בראשית עבור בריאת העולמות, גם בנפש האדם הלב הוא המקום החלול 'ולבי חלל בקרבי', ובתוך החלל הזה אמורים להיבראות כל המידות הטובות, ומה שהכי חשוב ביחס לאותו חלל – שהוא יישאר פנוי, ריק, נקי.

את קומתו הרוחנית בונה היהודי בתוך עצמו, בלבו פנימה, שם הוא הולך ומקים ממלכה של קדושה, בית מקדש, מקום להשראת השכינה. זו עבודה לכל החיים, והיא לא מתאפשרת בלי מלחמה, על החלל שבלב נאבקים היצר הטוב מול היצר הרע, מקום פנוי מזמין גם פולשים זרים שמבקשים לקבוע שם דירה. המלחמה מורגשת היטב במחשבות. דברים טובים שאדם קנה זה מכבר, מדות שהוא כבש וסיגל לעצמו הם המקומות המיושבים שבנפש, שם יש לשכינה דירה. אבל יש הרבה חלקים שטרם נקנו, ומי שמתנחל שם הם המחשבות המבולבלות, הרהורים ובלבולים שקונים להם שביתה בתוך הלב, וסותמים אותו.

 

להשתחרר מהאטימות

היהדות דורשת מאתנו לחיות כל רגע, ללמוד מתוך התלהבות ולקיים מצוות בהתרגשות, ובעיקר להקשיב, לשמוע את דבר ה' ואת קולות האמונה. כדי לשמוע כמו שצריך צריכים מקום חלול, תיבת תהודה. גם אילו יחלפו בסביבה אלף קולות, אם לא יהיה להם חלל להדהד בו, הם לא יישמעו. חלל השמיעה הרוחנית נמצא בלב. הלב הוא כלי מופלא, עדין מאין כמוהו, ומיועד לקלוט בתוכו את הקולות העדינים ביותר של האמונה, אבל העולם הזה מסתיר ואוטם, והחלל שבלב מתמלא ונסתם כל הזמן במחשבות מיותרות ובלבולים.

כאן נולדת הטיפשות, וכמו שמתרגם אונקלוס 'ערלת לבבכם' – טַפְשׁוּת לִבְּכוֹן. טיפשות היא לא מחמאה, הצרה היא שאיש מרגיש מתי הוא נעשה קצת טיפש, זה קורה כשהוא נאטם, מפסיק להרגיש.

וכאן עלינו לחזור לברית המילה, המצווה הזו חקוקה בליבם של ישראל וברור לכל יהודי שכדי להכניס את צאצאיו לכלל ישראל עליו למול אותם, באותה מידה עלינו לשנן לעצמנו שמילת הלב היא רגע כניסה תמידי לנשמת יהדותנו. אתה לא מוכרח להישאר בחוץ, אינך חייב לקבל את מצבך. אין יהודי ערל ואין נשמה אטומה, הערלה היא קליפה חיצונית וכך גם האטימות. תמיד אפשר למול את הלב, להסיר את האטימות ולכרות מחדש את הברית הישנה עם ה'.

המשכו של הכתוב הוא 'ועורפכם לא תקשו עוד', אפשר לשמוע זאת כך: איך תמולו את ערלת הלב? כשתרככו את העורף שהתקשה… העורף שלנו קשה מרוב עקשנות, ולפעמים העקשנות נובעת מההרגל או הפחד לנסות מחדש. אל תקשו את עורפכם, מתחנן משה רבינו, תנסו למצוא מחדש את החלל הנקי שנמצא שם עמוק, בתוך הלב.

"ע"פ ליקוטי מוהר"ן תורה מט וליקו"ה מילה ב"

תגובות

No comments found.
150
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י' חשון ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.