הילולא דרשב"י במירון

הילולא דרשב"י - מתפללים ורוקדים

קרבים אנו ליום הגדול ל”ג בעומר הילולא רבא של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זי”ע, יומו של התנא הקדוש אשר הרעיש ארץ ואות הקשת לא נהיה כי אות עולם היה.

קרבים אנו ליום הגדול ל”ג בעומר הילולא רבא של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זי”ע, יומו של התנא הקדוש אשר הרעיש ארץ ואות הקשת לא נהיה כי אות עולם היה. 

ל”ג בעומר: יום מקרא קודש שבני ישראל קיבלוהו ליום של שמחה והתעלות שמחה פלאית ונשגבה, שמחה עילאית המתבטאת ביותר באתרא קדישא מירון, שמחה של מצוה. שמחה הכלולה יחדיו עם תפילות הבוקעות מלבבות נשברים וחפצים של בני ישראל ש”בר יוחאי” ימליץ טוב בעדם ושזכותו הגדול יושיעם מכל צרותיהם בכלל ובפרט ויזכו להשפעות של חסדים.

בנו של רבי נתן מברסלב – רבי יצחק מתאר במכתבו ששלח כששהה בארץ ישראל מחזה זה, של תפילה יחד עם שמחה “… ומקודם אמר כל אחד מה שבלבו ושופכים הרבה דמעות מקירות לבם. ואח”כ בעזרת ה’ יתברך גדלה השמחה עד לשמים קלרינעט ופאק, וכולם בפיהם מזמרים ניגונים נפלאים…”

 

בדומה לכך תיאורו של החסיד הרב שמואל הורוויץ זצ”ל על זאת, בספרו ימי שמואל: “וכל הזמן הזה, בחצר מחוץ לציון הקדוש, השמחה והחדווה וההילולא אין לשער ולהעריך כלל, שמחה כזו אין דוגמתה, והכלי זמר מנגנים מיום ערב ל”ג בעומר בצהרים ועוד קודם, עד ליל אחר ל”ג בעומר בלי הפסק רגע, וכן הריקוד אינו נפסק אף רגע, ובפרט בעת ההדלקה על הגג אין לשער השמחה, ממש מי שלא ראה השמחה הזו, לא ראה שמחה וחיות מימיו…”

 

אך יחד עם זאת מתרחש המחזה הנפלא והנהדר איך בתוככי המערה פנימה מתפרצת מלבם של בני ישראל צעקת עמוקה ופנימית, תפילות ותחינות שבוקעות מלבבות נשברים לישועה ורחמים בזכותו של התנא , וכהמשך התיאור בספר ימי שמואל: “מה נאמר ומה נדבר, כדאי להשתוקק ולהטריח כל ימיו, ולמסור נפשו לראות ולהשתתף בזה, מבפנים בכיות ותשובות והתעוררות, שאף ביום כיפור לא נשמע כזאת…”

 

ונשאלת השאלה האם ילכו שניהם יחדיו ?

אכן כן, נשמתו הגבוהה של התנא הא’לוקי רשב”י כוללת ומקיפה את ההתעוררות והציפיה לישועה מחד, והשמחה והחדווה מאידך. אור תורתו ובייחוד ‘ספרי הזוהר’ הק’ מלאים ביריעות של דיבורים ולשונות של התעוררות ותוכחת אמת להיזהר ולהישמר מכלל דבר רע ומכשול. אך מאידך אמר והבטיח – שלא תשתכח תורה מישראל (שבת קל”ח), וכמובא ע”כ בהקדמת ליקו”מ שכל זאת הוא בזכותו וכוחו: “כי לא תשכח מפי זרעו“, שהם סופי תיבות “יוחאי” שמאיר לו אור התורה גנזיו וסודותיו לדורות עולם.

 

וזהו בחינת הילולא דרשב”י שעושים ביום ל”ג בעומר שאז נסתלק, כי עיקר השמחה מה שזכינו שהשאיר לנו השארה כזאת שהם ספר הזוהר הקדוש שעי”ז נזכה להשגת א’לוקות… היינו כמו ביציאת מצרים שהייתה הגאולה ע”י משה רבינו שגילה אז השגות א’לוקות בדרכים נפלאים, כמו כן עתה בגלות האחרון שקשה וכבד יותר, אבל ברחמיו יגאלנו ע”י כל הסתרי תורה שגילו התנא רשב”י וחבריו שהם כלים וצמצומים להשגות א’לוקות שעי”ז עיקר רפואת הנפש וגאולתה ברוחניות ובגשמיות”. (ליקוטי הלכות נזיקין ד’).

 

וכך, לא בכדי עם ישראל שופכים באתרא קדישא הדין ליבם כמים בתחינות, תפילות ומזמורי תהלים בציון המצוינת של התנא שהאיר לנו אור ה’ לנצח, שאמר ש”יכול לפטור כל העולם כולו מן הדין… (סוכה מה:) הניסים והנפלאות שנראה לעין כל בהמשך הדורות ברוחניות ובגשמיות והם אשר נותנים יותר ויותר חיזוק לעולים מירונה לא להרפות מלהפציר ולבקש.

 

אך במכלול תפילותיהם ובקשותיהם משולב בהם השמחה והריקודים בהילולא דרשב”י’ שהחלה עת מיטתו יצאה מביתו ואש הייתה לוהטת לפניו, “שמעו קלא: עולו ואיתכנשו להילולא דרבי שמעון” (אידרא זוטא רצ”ו). שמחים הם כלל בני ישראל בדביקות עילאית עם תקוה וציפייה לישועה ורחמים. וכמובא בשם האר”י הק’ ושגם נהג כך ששמח שם מאוד.

 

משולבים הם יחדיו התפילות והשמחה, אין הם סותרים האחד את השני – הבקשות והריקודים שניהם מובילים לפעול ישועות, להמשיך אור זיו נועם של התנא הגדול, להתקרב ולהידבק בבוצינא קדישא האור הגדול – בתפילה ותחינה ובשמחת רשב”י – מאז הסתלקותו ועלייתו לשמי רום ועד ימינו אנו.

 

אשרינו מה טוב חלקינו בהילולא דבר יוחאי !

תגובות

No comments found.
232
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"ג סיון ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.