שיעורו של הגה”ח רבי ישראל מאיר ברנר שליט”א - טעמו וראו כי טוב ה’…

מאמר 'הַדַף מֵגֵן עָלַי… – סובב והולך על מעשה הנורא של 'זבוב ועכביש' שבספר הקדוש סיפורי מעשיות, ומגלה נפלאות לחיזוק קביעת שיעורים וסדרים לתורה, וכח וגודל הערך של לימוד תורת הצדיקים, ואיך להתגבר על היצר הרע שמפיל את האדם בכל פעם לייאוש ובכל המיני דרכים.

ללמוד בכל יום כך וכך

רבינו רצה שיהיה לנו קביעות ללמוד כל יום כך וכך. (כמובא בשיחות הר"ן שיחה י"ט) רבינו מספר בהמשך המעשה הקדוש הזה שהמלך ראה את הדף שמגן עליו והיה מתמיה עצמו והבין שאין זה דבר ריק.

 

העכביש רוצה לתפוס את הנפשות החלושות כזבוב שנפלו לשאול תחתית דיברנו כאן שמה שהמלך עשה סעודה פעם בשנה, הכונה על ראש השנה, שנאמר בו 'אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות השם היא מעוזכם', ואח"כ הביא את הספר שכתובים בו נימוסי כל המדינות, וצחקו אחד מהשני בקומדיות. והעכביש מסמל על היצר הרע, והזבוב הם הנשמות הנפולות שהיצר הרע מתגבר עליהם. וכמו שהזכרנו מדברי בעל הטורים שעמלק נקרא זבוב, כל המרעין בישין שיש, מי מציל אותם? הדף מציל את אלו שנמשלים לזבוב, שנמצאים בקליפת המן עמלק, שנמצאים בשאול תחתית ומתחתיו, אלה פשוטי העם שאין להם שייכות הרבה עם תורה ויראת שמים, מה יכול להציל אותם, הדף, המאור שבתורה יכול להחזיר אותם.

 

קביעות הלימוד בבחי' דף, מגן על האדם מן הדין של ראש השנה בראש השנה נפתחים שלושה ספרים, צדיקים בינונים ורשעים, מה יכול להציל את האדם מקליפת המן עמלק זה הדף, אפי' שאדם היה בבחי' רשע, אפי' שירד ונפל למקום שירד, מה יכול להציל אותו, זהו הדף, הקביעות שלו בלימוד התורה. פעם אחת שמעתי שדיברו מדף היומי ואמרו שזה בחי' ד"ף שזה כמו פ"ד תעניות, כמו שיש פד"יון נפש, הד"ף מציל כל אדם ופודה אותו. ה' יזכנו אותנו שיהיה לנו קביעויות לשבת ללמוד דפים בגמרא, דפים בהלכה ולקוטי מוהר"ן ובזה"ק וכו', כמו שאמר רבינו בשיחות הר"ן סי' כ"ו 'נכספתי מאד למשוך את העולם אל העשיה שיהיה חק קבוע בכל יום ללמוד כך וכך', כשיש לאדם קביעות, אפי' שיש לו קשיים, ואפי' קורה שלא לומד יום יומיים, אבל תחזור, תעשה לך סימניה איפה אתה אוחז, ותמשיך הלאה והלאה, אל תסתכל על הירידות, ואל תסתכל על כל הדברים שעוברים עליך, שזה רק יכול לשבור אותך. מצד אחד היצר הרע נדמה כזבוב, שהוא עקשן שבא לאדם פעם ועוד פעם, והאדם צריך ללמוד מהאויבים שלו, מאויבי תחכמני, מאלו הזבובים והעכבשים והמרעין בישין, מהם תלמד איך להתחזק ולהתעקש, הם לא מתייאשים לבא להציק לאדם פעם ועוד פעם ועוד פעם, היצר הרע מכשיל את האדם פעם אחת, זה לא מספיק לו, הוא בא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אדרבה מאויבי תחכמני, מהאויבים שלי אני צריך ללמוד איך להתקרב להשי"ת.

 

מאויבי תחכמני, היצר הרע מפיל את האדם, ולא מספיק לו, הוא בא להפיל עוד פעם ועוד פעם, כך אין לאדם להתייאש וכמו שרואים במעשה שהעכביש בא לתפוס את הזבוב פעם אחר פעם, אינו מתייאש. אעפ"כ מה שהציל אותו בכל פעם, הוא הדף, כדי שלא ליפול אל הסט"א שהעכביש מסמל יותר לכוחות הרע, כמו שיש ענין לסלק בשבת את קורי העכביש. וכמו שהזכרנו פעם מה שרבינו אומר בשיחות הר"ן סי' קנ"ב שהאדם לפעמים יוצא למלחמה, ויכול לכבוש מדינות קשות, ולפעמים פעם רואה מניעה קלה כמו קורי עכביש, וזה מה שמונע אותו, כך יש לפעמים שאדם שובר כל מיני תאוות ונסיונות, אבל מגיע דברים הכי קטנים, שם אינו מחזיק מעמד. העצה זה תפילה, עוד תפילה ועוד התבודדות, ועוד שיחה בינינו לבין קוננו, ועוד פעם לבקש 'ותקננו בעצה טובה מלפניך', מעמידים לפני האדם כל מיני נסיונות שהאדם לא יודע לבד מה לעשות, ויש המון דברים שאדם לא יודע איך להתנהג, מה אני צריך לעשות. ולפעמים זה גובל בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ושלום בית בכל מיני עניניים שאדם לא יודע איך להתנהג, מעמידים אותו בנסיון שהוא לא יודע איך להתנהג. אבל מה זה כל התכלית, מה יכול להציל את האדם, הדף. כמו שכתוב בר"ה ג' ספרים נפתחים, מה שאדם לומד דף גמרא, דף שו"ע, דף ספורי מעשיות, זה מה שיעמוד לו לנצח נצחים. זה יכול להציל את הבן אדם. כי היצר הרע כ"כ מנסה להתגבר על האדם בכל מיני אופנים בכל מיני תכסיסים, והאדם צריך לדעת שהעכביש וכל הסט"א עומדים כל הזמן להכשיל אותנו, ועומדים על פתחי לבו של אדם, כל הזמן היצר הרע עומד שם, לפתח חטאת רובץ, וזה עומד על האדם להכשיל אותו ולהפיל אותו לכל המרעין בישין רח"ל, בלי שום רחמנות עלינו. אין להם שום רחמנות עלינו.

 

מעלת הקביעות בלימוד התורה

רבי לוי יצחק אמר שעכבישים מרמז יותר על קליפה מהזבוב. כשאדם רוצה להנצל מהעכביש או מכל המרעין בישין, מי שמציל אותו זה הדף. בר"ה נפתחים הספרים ואז יש שבעים לשונות, שבעים אומות, יש מלחמה בעולמות עליונים מי ינצח, המקטרג הכי גדול זה עמלק שהוא העכביש, מה שיכול להציל אותנו זה הדף, הקביעות שאדם לומד כל יום דף גמרא, דף משניות, לא יודע אם דוקא דף, אבל הקביעות שיש לאדם בכל סדר לימוד התורה, זה מה שיכול להציל אותו, המאור שבה מחזירו למוטב.

ויתר הקב"ה על ג' עבירות ע"ז ג"ע שפ"ד ולא ויתר על עון ביטול תורה, על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי, ברגע שאדם לא עוזב את התורה, הוא עוד שייך לקדושה, עוד שייך לעבודת ה', זה מה שיכול להציל אותו. העכביש כל הזמן עומד לחטוף את הזבוב, את השבורים ורצוצים, אבל תמיד הדף מציל את האדם.

 

כח התורה מציל מאש של גהינם, ואפי' תיקן את נשמת 'אחר'

בסוף גמ' חגיגה כתוב ומה סלמנדרא מציל מן האש כ"ש שהתורה שנאמר בה הלא כה דברי כאש, תציל מאש של גהינם. חז"ל אומרים שרבי מאיר תיקן אפילו את אחר בכח התורה שלו, אע"פ שאלישע בן אבויה היה שקוע בזמר יוני, רבי מאיר יכל להציל אותו ע"י הכח של המאור של התורה. זה מה שיכול להציל את האדם.

הדף שהאדם יושב ולומד, התורה שאדם יושב ולומד, זה יכול להציל את האדם. ובעיקר בראש השנה שדנים את האדם, אז זה משפיע להציל אותו. 'והמלך היה רואה כל זה והיה מתמיה עצמו, והבין שאין זה דבר ריק, רק שמראין לו איזה דבר. )וכל השרים ראו שהמלך מסתכל ומתמיה על זה( והתחיל לחשב בזה, מה זה ועל מה זה, ונתנמנם על הספר'. המלך מבין שאין מקרה סתם, כמ"ש בתורה הראשונה של לקוטי מוהר"ן שצריך להסתכל בשכל ובפנימיות של הדבר.

 

החלום של ראש השנה הוא אמיתי

'וחלם לו' כתב מהרש"א בפרק 'מי שמת' שעיקר החלומות האמיתיים זה בראש השנה. 'שהיה בידו אבן, כל יהודי הוא אבן טובה, כל טוב, (שקורין דומיט)' נשמה מישראל. וזה היה בידו, היד שלו זה כח התפילה, כמו שנאמר 'ויהי ידיו אמונה' 'והיה מסתכל בו, והיו יוצאין ממנו גוזמות אנשים, והשליך מידו הדומיט'.

אנשים שיצאו מהאבן טובה, כל יהודי הוא יהלום, כמו שהרבי מביא בתורה ו' שצריך לדון כל אחד לכף זכות, כשעושים כתר למלך, כיון שהוא לצורך המלך, כל אבן שתמצא תקבענו בו. כך כל אחד מישראל הוא בחי' כתר להשי"ת וצריך להכניס בו כל מין אבנים טובות שאפשר למצוא, שצריך להשתדל ולבקש אחר כל צד טוב שאפשר למצוא בישראל, ולדונם לכף זכות, כי הם בחי' כתר להשי"ת. וזה בפרט ביום הדין שצריך לחפש על כל יהודי ויהודי זכות, לחפש הנקודה טובה, ולדון אותו לכף זכות. ומה שאנו דנים כל יהודי לכף זכות, ואומרים 'המלך', איך זוכים להמליך את המלך, ע"י שאנו מחפשים נקודות טובות בכל יהודי ויהודי, כי כל נקודה טובה שמצאנו, זה כמו שמצאנו עוד יהלום, ואנחנו מניחים היהלום בכתר המלך.

 

כשמסתכלים בעין טובה לראות את היהלום שבו, ולהניח בכתר המלך, נמתק הדין ובאבן טוב יכולים אפילו לצאת גוזמות אנשים, כלומר הרבה אנשים. כי כל ישראל ערבים זה בזה, כל יהודי כלול מהכל. והגמרא אומרת שלעולם יראה אדם עצמו מחצה זכאי מחצה חייב, עשה מצוה אחת זכה וזיכה את כל העולם, כלומר שאדם עשה מצוה אחת ויהלום אחד, אבל כיון שזיכה את כל העולם, הוא זיכה לא רק אותי אלא זיכה ששים רבוא אנשים, זה היהלום. כי כל העולם הוא מחצה, בפרט בראש השנה ביום הדין, או זכאי או חס ושלום, וע"י שנמצא בין אנשים ולא עושה מחלוקת, נמצא בבית הכנסת ולא מדבר על החזן. האדם מתפלל ומתחדש בראש השנה לדון את השני לכף זכות, ולחשוב על כלל ישראל, חושב שהקב"ה יוציא לאור משפטינו, ע"י שמתפלל ואומר הרבה זכויות על כלל ישראל, ואומר מלכויות זכרונות ושופרות, עי"ז הוא מרבה זכויות לתוך כלל ישראל, ועי"ז לא רק שזה מזכה אותו שהוא עצמו יצא זכאי בדין, אלא כולל את כל הנשמות שיזכו בדין. כי יש בפרטיות ויש בכלליות.

 

כל אחד כפי תיקונו נותנים לו הזדמנות לקיים המצוות ששייכים לו, וצריך שיעריכם כראוי בפרט מי שהוא כהן וזוכה לברך את ישראל לומר 'וישם לך שלום', הרי יכול להשפיע השפעות גדולות בברכת כהנים, כשהוא משפיע לאחרים, כ"ש שמשפיע לעצמו. לא לחינם עשה הקב"ה שיהיה כהן, שזה תיקונו לברך את ישראל. כי כל תיקון של האדם לפי מה שהקב"ה הזמין לו. יש אנשים שעושים כל הדברים שבעולם חוץ מהחובה שמוטל עליו, ויכול להיות שגם אני בתוכם, אדם יכול ללמוד כל הספרים, אבל הספר שזה התיקון שלו, את זה הוא לא לומד, הוא צריך את הדף שזה מגן עליו, הדיבור של הצדיק, העצה של הצדיק ששייך ללבו, בזה הוא מזלזל.

אבל יש מצוות שיש לכל אחד, אפי' ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון. כמו שאמרתי פעם על ספירת העומר, מה שרבי יוחנן בן נורי אומר בעדיות ]פ"ב מ"י[ שמשפט בגהינם מפסח עד עצרת, כי על כל התביעות יש לו תירוצים, היו לו חיים קשים, ואשה כזאת וכו', אבל למה לא אמרת ספירת העומר היום כך וכך לעומר, זה היה יכול להציל אותך. לעזור לך. [עומ"ר ר"ת עוד מעט ואין רשע. ספירת העומר זה הנקודה טובה] כשאדם זוכה להיות כהן הרי יש לי מצוה ללמוד דיני כהונה, וכן זוכה בשעת נשיאת כפיים לקדושה כזאת שאסור להסתכל על ידיו, שמגיע למדרגה של קדושה גבוהה, הרי אדם לא מאמין בעצמו. אם אדם יקשר עצמו באמונה כראוי, זה נראה אחרת.

הנקודה המרכזית זה שאדם לא יודע בעצמו מה שהוא פועל. כתוב במטה אפרים שכשיש לאדם איזה הנהגה טובה, שלא יוותר על זה בימים נוראים, כמו הנהגה פשוטה לקבל עליה וכו'. זה מה שנשאר לבן אדם, אפי' הנהגות קטנות. השרים גם ראו, אך לא הבינו את רמז הדף שמציל, משא"כ המלך התבונן והבין שהדף מציל, רבינו מספר שהמלך היה מתמיה, שעובר ראש השנה והקב"ה מזכה את כלל ישראל, כביכול הקב"ה מבקש מרבי ישמעאל כהן גדול, ישמעאל בני ברכני, שיכבשו רחמיך את כעסך, זה שרבינו אמר שלמחרת יום הכיפורים הקב"ה משתבח בזה שמחל לכלל ישראל, זה המלך מתמיה עצמו והבין שזה לא דבר ריק, שזוכים לזכות ליהודים, להסתכל על הנקודה טובה של בני ישראל ולזכותם.

 

'(וכל השרים ראו שהמלך מסתכל ומתמיה על זה) והתחיל לחשב בזה, מה זה ועל מה זה, ונתנמנם על הספר'.

יש כאן עוד נקודה שהצדיק כשהוא יושב עם אנשים הוא צריך להיות משפיע עליהם. וכאן המלך ישב והיה מתמיה עצמו והבין שאין זה דבר ריק, כשמראים לו איזה דבר, מראים לבן אדם, לא כל אדם זוכה לראות את מה שמראים לו, באמת כל אדם יכול לראות אלא שצריך לפתוח את העיניים לראות. המלך היה מתמיה עצמו והבין שאין זה דבר ריק, משמים מרמזים לו, כמו שהבעש"ט אומר בצד השלילי 'כל הנגעים אדם רואה חוץ, מנגעי עצמו', כשרואה איזה חסרון בעולם, זה נובע מעצמך, שאתה לא בסדר.

רבינו מספר שהשרים ראו שהמלך מסתכל ומתמיה, והבין שיש כאן משהו. כך כשיושבים אצל הצדיק ולא מרגישים שום דבר, האחים של יוסף ישבו עם יוסף ולא ראו עליו שום דבר. עד כדי כך שהאור החיים הק' כותב הרי יש מקובלים וצדיקים שרואים על פני האדם את גדולתו, איך לא ראו על פני יוסף את קדושתו הנוראה? כך יש שאדם רואה את המלך, רואה את הצדיק, רואה הנהגה משונה ואין אדם מבין שיש כאן משהו, הוא יכול להתרומם עכשיו, המלך הבין שיש כאן משהו, יש אנשים שרואים ולא מבינים מה זה רומז להם.

מצאנו אצל דניאל שהיה חלום, כולם הרגישו בזה אלא שלא ידעו להסביר את זה, כשיש איזה מראה וגילוי למישהו, יכול להיות שאחרים מרגישים שיש משהו, אלא שאין מתבוננים להבין מה פתרונו. וזה שרבינו מלמד להסתכל בשכל של כל דבר, שיכול להתבונן לראות את הנקודה. כמו שרבינו אומר בתורה לד, שצריך להתקשר לנקודה השייך ללבו בעת הזאת. רבינו אמר שצריך לראות האבן טוב, שזה עצמיות האור שיכול להשפיע על אחרים, לעומת החלום שזה רק נפתח שמישהו אחר יאיר בו. זה מה שהיה כאן, השרים ראו והסתכלו שהמלך מסתכל ומתמיה, אבל לא כתוב מה שזה השפיע עליהם. משא"כ המלך התחיל לחשוב מה זה ועל מה זה.

הצעקות שבראש השנה מעוררים הדף שמגן עלינו, וכן קדושת הר המוריה הרבי מספר שהוא ישן ובאו להרוג אותו, והמלך צעק, והדף הגן עליו. וההר בא. כי בראש השנה נאמר היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו, זה כל עבודת ר"ה לצעוק עד שהדף יגן עלינו. וע"י שהוא צועק מתעורר ההר, אולי אפשר להגיע שזה הר המוריה. או אפשר להסביר שהצדיקים נדמה להם כהר והרשעים נדמה להם כזבוב, הצדיק עובד על עצמו הוא צועק כמו הר, אבל צריך לראות המשך המעשה.

ה' יזכה אותנו שנזכה באמת לעבודת ה', וה' יעזור לנו שננצל מהעכבישים והזבובים, שיתהפך הכל לטובה, ונדון את הכל לכף זכות, ה' יושיע אותנו, הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם.

תגובות

No comments found.
368
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"א תשרי ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.