חורבן בית המקדש

הַדְּבֵקִים, חיים! יש רק כיוון אחד, לברוח אל התכלית

העולם הזה מלא ייסורים עד שאין לך אדם שאינו סובל ומתייסר, עשירים כמו עניים (ראה שיחות הר"ן שח). העניין הוא שאין לאן לברוח, בעולם הזה אין מקום שהייסורים לא יבואו אליו, המפלט היחידי מפני ייסורים נמצא בתכלית שם הכל טוב ואין מקום לרע כלל וכלל.

הַדְּבֵקִים, חיים! העולם הזה מלא ייסורים ואין לאן לברוח! כלומר יש רק כיוון אחד, לברוח אל התכלית.

 

השבוע אנו קוראים את פרשת 'ואתחנן' ומפטירים ב'נחמו', על הקשר הנפלא בין הפרשה להפטרתה נלמד אי"ה תיכף. בפתיחת הפרשה מספר משה רבינו על התפילות הרבות ששפך כדי לזכות ולהיכנס לארץ, אך לבסוף בגזירת עליון נשאר בחוץ. משה רבינו אמנם לא נכנסו בגופו אל הארץ אבל הוא דבק בה עד כלות, בגעגועיו ובכיסופיו שהגיעו לשיאם לפני פטירתו כשצפה על הארץ מראש ההר, אנו יורשים את געגועיו הטמירים.

בחזרה אלינו. זכינו אמנם ואבותינו נכנסו לארץ, בנו בית מקדש ראשון ושני, ושניהם נחרבו בתשעה באב ועם ישראל גלה מהארץ ונפוץ בכל תבל. בתחילת השבוע ישבנו לארץ וביכינו את חורבן הבית וגלות ישראל והיום אנחנו עומדים ושומעים 'נחמו' ומתבקשים להתנחם. דומה שאת הכוחות להתנחם עלינו לשאוב מנחמתו של משה רבינו, המשתוקק הנאמן לארץ הקדושה שנפטר מחוץ לגבולותיה. הנחמה הזו מקופלת במילותיו של משה בתחילת הפרשה 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום', דבקות.

 

תכלית הייסורים

העולם הזה כידוע מושך מאוד ומסיח דעת, התכלית הנצחית לעומת כל הצעצועים הגשמיים נראית רחוקה למרות שכולנו מסכימים שהיא העיקר וכל השאר טפל. אבל יש בעולם הזה מרכיב אחד שאיש אינו יכול להימלט ממנו והוא גורם לכולם כמעט תמיד לזנק אל התכלית, ולו לזמן מה. אלו הם הייסורים.

העולם הזה מלא ייסורים עד שאין לך אדם שאינו סובל ומתייסר, עשירים כמו עניים (ראה שיחות הר"ן שח). העניין הוא שאין לאן לברוח, בעולם הזה אין מקום שהייסורים לא יבואו אליו, המפלט היחידי מפני ייסורים נמצא בתכלית שם הכל טוב ואין מקום לרע כלל וכלל.

הכתובת הזו, דהיינו התכלית, ידועה לנפש, 'ועל כן נטבע בנפש האדם לסתום עיניו בשעת ייסורים' (ליקו"מ ס"ה), כשכואב העיניים נעצמות מאיליהן, רבינו מפרש את פלאי טבע הנפש שכאשר הייסורים גוברים עליה היא מזנקת אל מקום המפלט שנמצא בנצחיות, בעצימת העיניים האדם כביכול מבקש לסלק את עצמו מן העולם הזה, ולדבוק בתכלית שכולו טוב כולו אחד.

מהו הנכס היקר ביותר שיש לו לאדם בעולם הזה? החיים. והחיים עצמם, מה הם? הפסוק שהזכרנו קודם לכן מבהיר זאת היטב, 'ואתם הדבקים' הדבקות בה' היא תמצית החיים. בעולם הזה מסתובבים בעלי חיים שונים ומשונים, נעלה על כולם הוא האדם שנושא בקרבו את החיים המלאים ביותר, אבל גם בני האדם אינם שווים במידת חיוניותם. בעוד וכולם מבקשים את החיים כאן בעולם וחוששים מפני המוות שמצטייר כמי שנמצא שם, למעלה. המציאות מוכיחה את ההיפך, בעולם הזה אין מאגר חיים, אדרבה העולם על פי טבעו סוחט מבעלי החיים את חייהם, שואב את חיוניותם ומוציא את כוחותיהם ומרצם, אוצר החיים נמצא למעלה, ומשם הוא מושפע אל מי שזוכה לשאוב ממנו חיים אמתיים. איך מגיעים אל אוצר החיים? מתנתקים, התנתקות שהיא התחברות. מתנתקים מהעולם הזה ומתחברים אל התכלית.

יהודי נמצא כאן בתורת פיקדון, כל לילה קודם השינה הוא משיב את פיקדונו כאשר הוא מפקיד את רוחו בידי ה' שישוב ברחמיו וימסור לו אותה למחרת, רעננה ומלאת חיות. תנועת ההתנתקות הזו טבועה בנפשו של כל יהודי שיכול בכל עת שירצה לבטל את עצמו להשם יתברך לאיזה זמן, להחזיר את עצמו לידי ה' ולהימלט אגב כך מייסורי העולם הזה כדי לשוב אל החיים מיושב יותר בדעתו.

 

נחמת הדבקות

זוהי אם כן גם נחמתנו לאחר חורבן הבית. אמנם טרם זכינו להיגאל וייסורי הגלות עוד אופפים אותנו. יש כל כך הרבה דברים שמצפים לתיקון, כל כך הרבה יהודים שסובלים בתחלואים עוני ושאר צרות ומרירות, ולמרות כל זאת נוגעת לכולם בשורת 'נחמו עמי'. הייסורים שולטים בעולם הזה, כאן המקור לכאבים ולכל מה שחסר, ולכן גם אין לאן להימלט בעולם הזה, את ייסורי הנפש אי אפשר

לשחד בכסף, ואת הכאבים הפנימיים בלתי אפשרי לסלק בהון ונכסים. אבל יש מקום אחד נקי מצער וייסורים, הוא גם מרווח מאוד, והגישה אליו אינה כרוכה בתשלום, התכלית. משה רבינו לא נכנס אל הארץ אבל זכה לדבוק בה מתוך געגועיו, גם אנחנו עדיין לא הגענו אל המנוחה והנחלה, אנו בדרך, אבל הנחמה נמצאת כבר כאן עוד לפני הגאולה השלימה. כדי להתנחם צריך לדבוק במקום המנחם, באור הגאולה. ולמעשה זו הפעולה הכי יהודית שכל ילד יהודי לומד לעשות כבר מגיל ינקות, לעצום עיניים ולהניח עליהן את פיסת היד ולומר 'שמע ישראל'.

עם המילים הללו על שפתותיהם התקדשו ועלו רבבות יהודים בלהב האש על מזבח קידוש ה', כשהם נוטשים עולם ומלואו ודבקים בחיים האמתיים, ומדי יום ביומו, לפחות פעמיים ביום, מרגיל כל יהודי את עצמו להתנתק ולו לכמה רגעים מהמולת הבלי העולם הזה ולשאוב נחמה אמתית מהתכלית.

(ע"פ ליקוטי מוהר"ן ס"ה)

תגובות

No comments found.
262
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ט"ו חשון ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.