שבת זו היא היא ההכנה האמיתית לעשרת ימי תשובה, ששורשם בראש השנה של הצדיק

בשבת זו – האחרונה בשנה, סוף קדושת אלול – עלינו לבטל רצוננו, לכסוף שיושפע עלינו מנועם הנשמה יתירה והתחדשות הדעת של שבת ומכח קדושת הצדיק שאנו מצויים אצלו, דעת חדש לשחוק מכל העולם הזה ומכל ה'קנאה תאוה וכבוד', וליישב דעתנו היטב על מה באנו לעולם, ולרצות ולכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע אך ורק לטוב הנצחי

לרבים מאתנו זוהי הזדמנות נדירה של פעם בשנה 'לשבות אצל הצדיק', ובפרט בשבת מרוממת כזאת שכל 'הראש השנה שלו' נכלל בתוכה. מי יכול להעריך יקרת מתנה טובה ונשגבה שכזו – עצם קדושת שבת, ובנוסף לכך ה'שבת אצל הצדיק'.

רבינו הקדוש הפליג מאד במעלת השבתות ששובתים אצל הצדיק: בליקוטי מוהר"ן (סימן קסז) מובא: "דע והאמן, כי השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת, הם כמו תענית", ובחיי מוהר"ן (אות רחצ) מוסיף על כך פי כמה: "אמר [רבינו הק'] לאחד: השבתים ששובתים אצלי הם גדולים וטובים יותר משבעה פעמים תענית משבת לשבת".

אחת הסגולות הנפלאות שרבינו הקדוש גילה על ענין 'תענית' הוא,שבכח התענית יכול האדם לחבר ולדבק רצונו לקדוש ברוך הוא, וכפי שמלמדנו רבינו: "סגולת התענית איתא בזוהר על הפסוק 'בעצם היום הזה תענו את נפשותיכם', שמעלת התענית לאכנעא ליבא לאדבקא רעותא דליבא לקודשא בריך הוא, שעל ידי התענית נכנע ונחלש הלב ונתבטל כל הרצונות האחרים שלו מפני רצון הקדוש ברוך הוא" (ליקוטי מוהר"ן, קעט).

כל עוד הלב והדמים שבו הם בתוקף ועוז, הרי היצר בגבורתו. אך התענית מכניע את הרצונות האחרים, וכך הוא יכול לדבק את רצונו בקדוש ברוך הוא. לאמתו של דבר זהו עיקר התשובה: החוטא והפושע ביטל רצון ה' מפני רצון עצמו, וכשבא לשוב בתשובה הוא צריך לחזור ולבטל רצון עצמו ולדבק רצונו ברצון בוראו. ולכן גם הבא לחזור בתשובה מתענה, כי עיקר התשובה הוא ביטול הרצון העצמי והדבקת הרצון ברצונו יתברך, אשר זוהי סגולת התענית.

זוהי גם קדושת שבת בכלל: יום קדוש זה, עיקרו הוא לשבות מהרצונות העצמיים ולרומם את הרצונות דקדושה. ביום זה מתעוררת הנשמה, ומתחילה להתגעגע שהיא תהיה העיקר בחיי האדם. אז גם מתעורר ה"וי אבדה נפש", דהיינו, געגועים ורצונות וכיסופים להשי"ת, וחרטה מאהבה על שהתרחקנו מבוראנו, וכמבואר בליקוטי הלכות, וז"ל: "עוצם גדולת מעלות קדושת שבת קודש שעולה על הכל, כי שבת הוא כולו רצון, כי בשבת מאיר רעוא דרעוין, רצון שברצונות. ועל כן על ידי שמירת שבת קדש מוחלין לו כל עוונותיו, כי על ידי הרצון נתהפכין כל העוונות לזכיות, כי עיקר התשובה הוא בחינת רצון דקדושה, כי עיקר התשובה היא החרטה שמתחרט מאד על שעשה המעשה הזאת, ועיקר החרטה היא הרצון שיש לו עכשיו רצון דקדושה שהוא מתחרט מאד על מה שעשה רק רצונו הוא הלואי ולא היה עושה את העבירה, ועל ידי זה מוחלין לו.

ועל כן בשבת שאז זוכין לרצון דקדושה, על ידי זה זוכין לתשובה, כי עיקר התשובה היא בחינת רצון דקדושה" (ליקוטי הלכות, ערב ג). ואם בכל שבת כך, הרי שבשבתות ששובתים אצל הצדיק על אחת כמה וכמה, שאז מתעלה כח התשובה ביתר שאת, כיון שהצדיק והשבת שורש אחד להם, 'אנת הוא שבת דכולהו יומי'.

וכפי שמוהרנ"ת מרחיב (ליקוטי הלכות שבת ז, ב) על הקשר המיוחד בין הצדיק וקדושת שבת ששניהם מביאים להתעוררות כח התשובה, וזה לשון קדשו: "ומזה מובן עוצם נוראות אהבת השם יתברך עלינו שברחמיו נתן לנו מתנה טובה הזאת שהיתה בבית גנזיו ושבת שמה, וצריכין להשתדל לקבל מתנה טובה הזאת באהבה ובשמחה עצומה, כי על ידי זה זוכין לתשובה איך שהוא. ועיקר קדושת שבת אי אפשר להמשיך על עצמו כי אם בכח הצדיקי אמת! והא בהא תליא, כל מה שמשתדל ביותר לקבל שבת כראוי לו, כן זוכה להתקרב לצדיק האמת. וכפי התקרבותו אליו, כן זוכה לקדושת שבת. עד שיזכה לתשובה שלימה בכל מקום שהוא שם, ולהתחזק על עמדו לבלי ליפול לעולם יהיה איך שיהיה".

לפי זה אנו מבינים באור בהיר יותר, מדוע השבתות ששובתים אצל הצדיק מסוגלים וגדולים וטובים פי כמה מאשר התענית. כי עיקר התענית הוא ביטול הרצונות העצמיים והדבקת הלב ברצון לקדוש ברוך הוא, ועיקר קדושת שבת הוא התעוררות הרצונות והחרטה, ועיקר כח הצדיק הוא גם כן לעורר בתשובה שעיקרו הוא הרצון, וכדברי מוהרנ"ת ש"הצדיק נקרא אב כמו שכתוב אבי אבי רכב

ישראל, כי אבי לשון רצון, שהצדיק שהוא אבי ישראל על ידו נמשך הארת הרצון" (ליקוטי הלכות, שבת ג, ו). וממוצא דבר אתה למד, שעיקר עבודתנו בשבתות ששובתים אצל הצדיק, היא: לעורר את הלב בתשובה, להתחיל לרצות רק את השי"ת, "לאכנעא ליבא ולאדבקא רעותא דליבא לקדשא בריך הוא".

בשבת זו – האחרונה בשנה, סוף קדושת אלול – עלינו לבטל רצוננו, לכסוף שיושפע עלינו מנועם הנשמה יתירה והתחדשות הדעת של שבת ומכח קדושת הצדיק שאנו מצויים אצלו, דעת חדש לשחוק מכל העולם הזה ומכל ה'קנאה תאוה וכבוד', וליישב דעתנו היטב על מה באנו לעולם, ולרצות ולכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע אך ורק לטוב הנצחי.

שבת זו היא היא ההכנה האמיתית לעשרת ימי תשובה, ששורשם בראש השנה של הצדיק. בשבת זו צריכים אנו לעורר רצונות אמיתיים וכיסופי אהבה וגעגועי נפש לטוב הכבוש שלנו, ודוקא מתוך העונג והשמחה שמביאים ישוב הדעת, להתבונן היטב מה, נוצרנו?! וכפי כך התכלית מכל ההבלים שאנו שקועים בהם, רבינו הקדוש מלמדנו שע"י שמחת שבת באים לישוב הדעת זה, שמשם שורש התשובה (ראה ליקוטי מוהר"ן תניינא, י).

בשבת זו – בה אנו שוהים בצילא דמהימנותא, בחיקו של אבינו רוענו, המנהיג הרחמן שמוכן לרדת לשאול תחתיות להרים אותנו מאפלתנו הנוראה – הבה נסמוך על כוחו ונתחדש באמת, לא להיות רק בעיר שבה הוא קבור, אלא לשבות אצלו! להיות שם חי וחדש, מכוחו של האי סבא דסבין. לעורר אמונה פשוטה שעתה הוא העת שאני יכול לזכות להתחדשות הרצונות, ואינני רוצה להישאר כמו שהייתי. לעורר התחדשות בלב כאילו לא היינו שם עדיין לעולם, כי באמת עתה מתעוררים חסדים חדשים שלא היו מעולם, וכמו שאמר רבינו הקדוש: "בכל פעם ופעם שנוסע להצדיק, צריך שיראה שיבוא בכל פעם מחדש, לא כמו שכבר היה אצל הצדיק ועכשיו הוא בא פעם שנית, רק כמו שלא היה מעולם אצל הצדיק, ויהיה אצלו כמו שבא עכשיו מחדש פעם ראשון" (ליקוטי מוהר"ן, סב).

בכל חלק מקדושת שבת זו – בתפילות, בסעודות ואכילת שבת שכולם קודש ואלוקות, בזמירות ובשמחות, בתפילות ובגעגועי הקודש – עלינו להתעורר ולהיכלל בכח הצדיק וכח השבת, ולצפות ולייחל להתחיל התחלה חדשה באמת. ואם אין מרגישים התחדשות, צריך לצפות ולבקש על זה עצמו, שקדושת שבת וקדושת הצדיק יזריח בלבנו אמונה פשוטה שהשי"ת מחדש את עולמו בטובו בכל עת תמיד ושיש לנו תקווה חדשה, בפרט עתה בהתחדשות השנה במקום קדוש ונורא זה. ומכח זה יתעוררו בנו רצונות חדשים, שהוא הכלי להצלחת הנפש בזה ובבא.

תגובות

No comments found.
74
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"ג תשרי ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.