שימו לב אל הנשמה • הזמר, היוצר והבעל המנגן בראיון מיוחד ל'ניצוצות'

שימו לב אל הנשמה • הוא גדל בבית עם יחוס מפואר, החסידיות עטפה אותו מכל עבר, לא היה חסר לו כלום, אך כשגדל הבין שיש לו הכל אבל אין לו לב. הבעל מנגן, היוצר, והמלחין, דב בער – בערי וובר בראיון ל'ניצוצות' על ימי הבחרות ועל הדרך בה הגיע מפאפא לברסלב. וגם, מה גרם לו לקום יום אחד ולהחליט לכהן כראש ישיבת "כוכבי אור"

הזמר בערי וובער באוהל שיינער במוצאי ראש השנה אשתקד | צילום: יוסי גאלדבערגער

"הכל התפרץ, המח, הלב, הנשמה, העיניים.. שעות ארוכות עמדתי בציון הקדוש ובכיתי כמו תינוק השב לחיק אימו. כל חיי לא הרגשתי כזו הרגשה טהורה ורוחנית, הרגשתי את הנשמה שלי ללא גוף ממש…" הנשמה לך…

הוא גדל בבית עם יחוס מפואר, החסידיות עטפה אותו מכל עבר, לא היה חסר לו כלום, אך כשגדל הבין שיש לו הכל אבל אין לו לב. הבעל מנגןהיוצר, והמלחין, דב בער – בערי וובר מספר לראשונה ל'ניצוצות' על ימי הבחרות ועל הדרך בה הגיע מפאפא לברסלב. וגם, מה גרם לו לקום יום אחד ולהחליט לכהן כראש ישיבת "כוכבי אור" * "שימו לב אל הנשמה"

קהל האלפים עומדים ויושבים מכל צדדיו, הוא ניצב על בימת העץ הגבוהה, קולו הנשמתי, מתנשא אל על, ויחד אתו בחיבור נדיר, הקהל חודר אל תוך תחושותיו ותפילתו נזעקת מאליה, "קַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה, וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וְקוֹלוֹ נָעִים, וּמְעוּרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת, צמרמורת חולפת בקהל, ונשמתו נעתקת…

רק בסיום תפילת מוסף, הוא יביט ימין ושמאל ויראה את כמות האנשים, ואת המאות, שצובאים על הדלתות עד למרכז הרחוב. אלפים עומדים צפופים מטים אוזניים לשמוע את קולו ואת תפילתו הנדירה, אלפים שיוצאים מתפילת ראש השנה באומן בבית הכנסת על שמו של כ"ק האדמו"ר מטהאש זצ"ל באור רוחני ובבחינת "וגילו ברעדה".

נער מבקש חיות

נדמה, שאין מי שלא נחשף עדיין לקולו המיוחד של הזמר, היוצר והמלחין הידוע ר' בערי וובר. הוא אמנם רק בן שלושים ושתיים אבל מזמן תפס מקום נכבד על בימת יוצרי המוזיקה החסידית מרחבי העולם כולו, שיריו מושרים כמעט בכל בית יהודי, וקולו נשמע מידי יום בחתונות ואירועים ברחבי ארצות הברית.

אך נדמה שאת סיפורו האמיתי לא רבים יודעים, זהו סיפור של נער צעיר, שצעד לבדו בין נבכי הנשמה לזעקות הלב, ובמשך שנים חיפש את מה שלא מצא בשום מקום, נשמתו כספה, עיניו כלו והוא שוטט ברחובות מונסי הצוננת מבית מדרש למשנהו, מרב אחד לרב שני, ולבסוף כשנפגש בספר המידות של רבינו הקדוש שם הוא מצא את שאהבה נפשו.

בערי, או בשמו המלא דב-בער, נולד וגדל בארצות הברית, לאחת מהמשפחות החשובות בחסידות פאפא. לבושו החסידי האותנטי לא מונע ממנו להיות אחד מזמרי החתונות המובילות בארצות הברית, והוא רואה בזה שליחות. בשנים האחרונות הוא משמש גם כחזן התפילות הקבוע בבית מדרשו של הנגיד ר' אליעזר שיינר באומן, שם משתתפים בתפילה מידי שנה אלפי איש.

בפעם הראשונה ביקשנו ממנו לחשוף לפנינו את הדרך אותה עשה בדרכו מחסידות פאפא ההונגרית והשקטה ועד לברסלב הבוערת. לאחר שיקולים רבים הוא מסכים, "אני מאמין שזה יחזק בחורים נוספים", הוא אומר… "בשביל זה אני מוכן לעשות כל דבר".

השיחה עמו מתנהלת בלשון הקודש מתובלת באנגלית קלה ויידיש עסיסית. בפתיחת השיחה הוא מתנצל על הטעויות, "העבר'ית שלי לא משהו", הוא אומר בר' אמריקאית מתגלגלת, "אבל אני מקווה שתבינו את הרעיון".

ראשית אנחנו מבקשים לחזור אל שנות ילדותו, אל בית סבא, שבאותה תקופה כיהן כראש מתיבתא דישיבת פאפא. הוא עוצם עיניים ונזכר בשנות ילדותו הרגועות. "המשפחה שלי מאוד ידועה בחסידות משום שסבא שלי היה הראש ישיבה דפאפא, הוא גם היה גיסו של האדמו"ר, זאת הסיבה שבזכותה גם כיבדו אותו להיות הבעל תפילה בימים הנוראים.

"זה מעניין שהיום גם אני זכיתי להיות בעל תפילה, אבל לדעתי מלבד מתנת הבורא יתברך שחנן אותי בקול מיוחד אולי יש גם קשר לזה שסבא שלי מצד אימי, שאני קרוי על שמו, הרה"ח רבי שמואל זאב (בער) יעקובוביץ היה זמר כבר לפני כשישים שנה. בתקופה ההיא זה היה דבר מאד נדיר, אז לא היה מושג כזה של זמר חתונות, אבל הוא המציא את זה מעצמו, הוא היה מסתובב בין החתונות בכדי לשמח את החתנים, והיה שר ומזמר".

ילדותו של בערי עברה עליו ברוגע, הוא גדל בתוך קהילה מסודרת ושקטה וחי את חייו יחד עם חבריו לספסל הלימודים, אך ככל שהתבגר הוא הלך והבין שמשהו חסר לו בלב.

"האמת שתמיד חיפשתי. ככל שהתבגרתי הבנתי שאני חי במסגרת מאד מוגדרת ומרובעת. אתה יודע מתי אתה קם, מתי אתה מתפלל, מתי אתה לומד, הכל מסודר לפי כללים אבל לי זה לא הספיק. היו לי רעיונות בראש, רציתי יותר, ולא מצאתי, לא מצאתי בסדר היום שלי את הלב שלי. זו הייתה מתכונת מסודרת טובה מאד ורוחנית אבל הלב שלי נשאר בחוץ ולא מצאתי לו מקום.

רוצה לנסוע לאומן.. סע!

"באחד הימים גיסי, שהתקרב להרה"ח רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, נתן לי את  ספר המידות של רבינו, זה היה כשעוד למדתי בישיבת פאפא. בכל לילה לפני השינה הייתי קורא בזה מעט ואחר כך מחביא את זה שלא יראו שאני קורא ספרי ברסלב.

"את הספר הייתי קורא ללא כל הכנה או מישהו שיסביר לי ויכוון אותי, והתנהגתי בעצם כגר שקורא תנ"ך ומקיים לפי דעתו את מה שהוא מבין.

"הייתה זו הפעם הראשונה, שקראתי על המושג של 'התבודדות', החלטתי לנסות את זה וכמו שהיה כתוב יצאתי לשדה והתחלתי לדבר עם השם. פתאום מצאתי את עצמי בוכה… פתאום הרגשתי את הקדוש ברוך הוא בתוכי, הבנתי שאני יכול כל היום ללמוד ולהתפלל בלי לזכור שיש את השם בעולם, ופשוט התחלתי לדבר עם השם על כל דבר שקורה איתי, התחלתי להרגיש מילוי לדברים שהיו חסרים לי באמת".

זאת הפעם הראשונה ששמעת על ברסלב?

"לא! על ברסלב כבר שמעתי בילדותי מאבא שלי. אחד מחסידי ברסלב היה הרב אברהם ישעיה פרקוביץ, שהתקרב לברסלב מהעולם הליטאי, והגיע לאמריקה לצורך טיפולים רפואיים לילד שלו.

"באותה תקופה אבא גם טיפל בילד חולה, ושניהם נפגשו בין הטיפולים. במצב הקשה של בית החולים נפשם התקשרה האחד עם השני, הם התיידדו מאוד, והיו מעבירים שעות של דברי התחזקות האחד לרעהו. במשך הזמן הוא הרווה את נפשו של אבא בדיבורי התחזקות מתורת רבינו הקדוש.

"היה זה בשנים הראשונות שנפתחה הדרך לאומן, והרב פרקוביץ הצליח לסחוף את אבא שלי לנסוע לאומן בראש השנה. שני ראשי שנים אבא נסע לאומן לראש השנה. מאז אבא שלי מאד התחבר ל'נוסח' של ברסלב בימים נוראים, וברכבו היה שומע את קלטת הניגונים של ר' שרגא לוי. בעצם מאבא שלי לא ראיתי התנגדות ופה ושם הקשבתי יחד עימו לנוסח של ברסלב, אבל לא היה ממש חיבור או לימוד הספרים של רבינו".

אתה לומד ספר המידות, מתחזק, אתה מתחיל להבין שאתה בעצם הופך ל'ברסלבר?

"לא! ממש לא! נכון שהייתי מקיים את העצות של רבינו בתמימות ובפשיטות, אבל באותו זמן למדתי עוד הרבה ספרי חסידות, ויחד עם זאת עוד ספרים של ברסלב, אבל עדיין זה לא היה בכיוון של 'ברסלב'ר'.

"הפעם הראשונה שאמרתי 'אני חסיד ברסלב'. היה זה כאשר למדתי בישיבה גדולה 'מיר' בירושלים. בשבתות סעדתי פעמים רבות יחד עם חברי בביתו של הרה"ח רבי חיים דסקל ז"ל, שהתגורר ברובע היהודי בירושלים. הוא היה מקרב הרבה יהודים לברסלב.

"מה שקרה זה, שבפעם הראשונה שהוא פגש אותי הוא שאל אותי איזה חסיד אני, אינני יודע עד היום אבל מהפה שלי יצאו המילים 'אני חסיד ברסלב'…

"היה זה שבועיים לפני ראש השנה ועל אתר הוא שאל אותי 'מתי אתה טס לאומן', התחמקתי ואמרתי לו שכבר קניתי כרטיס לאמריקה לחגוג את החגים בבית ההורים ואני לא יכול לשנות את הכרטיס בגלל העלות הגבוהה של השינוי.

"ר' חיים שמע את הדברים ושאל 'כמה זה עולה לשנות את הכרטיס'? ועניתי לו 'מאתיים וחמישים דולר'. מיד הוא אמר 'אני משלם את הכל'…

"עדיין לא הייתי בכלים של הנסיעה לאומן. האמת שהייתי ארבע שנים קודם לכן באומן במסגרת מסע לקברי צדיקים, אבל מלבד ההתעוררות שהייתה לי שם כבכל הקברי צדיקים כמעט, לא הרגשתי שיש שם משהו אחר ויוצא דופן.

"הסברתי לר' חיים, שיש פה מצוות כיבוד אב, ובלי רשותו אני לא נוסע לאף מקום מלבד לביתי באמריקה. על אתר הוא שלף פלאפון מכיסו ושאל 'מה המספר של אבא שלך'…

"הייתי בטוח במאה אחוז שאבא שלי יאמר לי 'בא הביתה' ואז יגמר הסיפור ואסע לביתי לשלום.

"אבא שלי עונה לטלפון ושואל אותי בפשטות, 'אתה רוצה לנסוע?' כן! השבתי, והוא אמר מיד 'אם אתה רוצה לנסוע, למה אתה לא נוסע? סע!'… כמה דקות הייתי בהלם גמור מהסיטואציה המוזרה אליה נקלעתי. אך לא חלפה שעה וכרטיס לאומן כבר היה בידי.

הבנתי שאני ברסלב'ר

"לא היה לי מושג אפילו הקלוש ביותר מה זה ראש השנה באומן, נסעתי לבד ממש, לא היה לי היכן לאכול והיכן לישון, ואפילו עברית לא ידעתי לדבר… הגעתי לאומן יום וחצי לפני ראש השנה מותש ועייף, הסתובבתי הלוך וחזור בכיכר פושקינא בחוסר אונים מוחלט, אך לפתע ניגש אלי בעל תשובה מזרחי מאזור המרכז עם מבטא ישראלי כבד ושאל אותי: 'אחי, יש לך איפה לאכול ולישון? במילים רצוצות הסברתי לו שאני תקוע בכיכר פושקינא עם מזוודה ולא יודע לאן ללכת. הוא סחב אותי לאיזו דירה בה התגורר עם עוד כעשרה חברים שלו לפחות, וככה איך שהוא עברתי את ראש השנה. יש לציין שהייתה שם שמחה רבה.

"הייתי אז בגיל עשרים, והייתה לי התעוררות גדולה בציון הקדוש, הרגשתי ממש שהלב שלי נפתח ודמעות מילאו את העיניים שלי. כשחזרתי מאומן לארצות הברית התארסתי ושלושה חודשים לאחר מכן – בחג החנוכה התחתנתי ב"ה.

"במשך כשלוש שנים היו לי מניעות מהבית ולא זכיתי לנסוע לאומן בראש השנה. כל אותן השנים למדתי שעות על גבי שעות בספרי רבינו הקדוש, הפכתי לברסלב'ר גמור, ואט אט קירבתי את אשתי לאור של רבינו הקדוש. אחרי שלוש שנים נפלו כל המחיצות ונעלמו כל המניעות ונסעתי לראש השנה לאומן…

"מה אומר לכם", מתרגש בערי וקולו נסדק, "אחרי שלוש שנים של כיסופים עצומים הגעתי לציון הקדוש, איי איי, מה שהיה שם אין לי מילים עד היום להסביר, כל מה שאומר לכם זה אפילו לא פרומיל ממה שהרגשתי שם, הכל התפרץ, הכל נשפך, המח, הלב, הנשמה, העיניים… שעות ארוכות עמדתי ובכיתי כמו תינוק השב לחיק אימו. כל חיי לא הרגשתי כזו הרגשה טהורה ורוחנית שהרגשתי באותן רגעים, הרגשתי את הנשמה שלי ללא גוף ממש… שם היה הרגע הגדול שלי בחיים, 'מצאתי את שאהבה נפשי', הבנתי שמצאתי את הרבי שלי, הבנתי שאני ברסלב'ר…

"אפשר לומר שבאותה שנה החיים שלי השתנו… האמת היא שעליתי כל כך גבוה בראש השנה ההוא שאחרי ראש השנה היו קצת ירידות איך שאומרים, אבל לא נשברתי מכך, המשכתי ואז הגיע 'זאת חנוכה', אני זוכר איך קיבלתי אור עצום וחשק ללמוד ולהתפלל לעבוד את השם יום ולילה. אני זוכר שיום אחד אמרתי לבני ביתי שאני לא יודע מה קורה איתי ושתגיד לי אם אני מגזים, היא חיזקה אותי ואמרה 'אל תדאג, אם תגזים אני אעצור אותך', מה שלא קרה עד היום…

"בתקופה ההיא התחדדה בי ההבנה, שכדי להיות יהודי 'בשנות האלפיים', לא רק אני, אלא כל בחור ואברך, אי אפשר בלי הדרך של רבינו, אין דרך אחרת"…

מקל המוציא קול

במקביל באותה תקופה, בערי הולך ועולה מבחינה מוזיקאלית, הוא מוציא בכל שנה אלבום נוסף, עד היום ששה אלבומים שכולם סיפור הצלחה. ואז כשהנגיד ר' לייזער שיינר פותח את בית הכנסת המפואר ברחוב פושקינא, הוא בוחר בבערי להיות הבעל תפילה.

איך ההרגשה להיות חזן של אלפי איש בראש השנה באומן?

בערי שותק לרגע ומעט מתקשה לדבר מרוב התרגשות. "הזכות שהשם זיכה אותי להיות בעל תפילה באומן במניין הענק של הרב שיינר, שעושה חסדים עצומים, זה דבר שלא הייתי יכול לחלום עליו…

"ולעצם השאלה, קצת קשה להשיב עליה במילים". כדי לסבר את האוזן בערי מתאר לנו מעט את הרגשות שעוברים בו דקות קודם התפילה ואת ההכנה העצומה לפני שהוא ניגש לעמוד.

"דבר ראשון אני 'שליח ציבור', אני הוא כלום והציבור הם העיקר, אני בסך הכל כמו שאמר אחד מאנ"ש 'מקל המוציא קול', אבל גם זה לא דבר פשוט בכלל… להיות המקל בקיבוץ של רבינו זה לא דבר פשוט…

"לפני כל תפילה אני מבקש מהשם 'ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך'. גם לפני כל שיר שאני מקליט באולפן אני מתפלל ככה, אני משפיל את עצמי לפני הקהל העצום ומכוון שאני רק שליח ויחד עם הקהל נזכה לכבד את השם. אבל אין ספק שההתרגשות העצומה שיש לי בכל פעם שאני ניגש לתפילות בראש השנה זה דבר שאי אפשר לתאר".

בערי מספר לנו על חתונה בה שר יום קודם לכן: "הפקת החתונה עלתה 2.5 מיליון דולר!!! ותאמינו לי, שההרגשה בשירה שם לא הייתה אפילו נקודה אחת של התרגשות ממה שקורה לי באומן.

"בבוקר לפני התפילה אני הולך למקווה ואחר כך ניגש לציון שם אני אומר את כל התהילים מילה במילה… אני ניגש לעמוד ולוחש תפילה להשם, שאזכה עם כל הציבור להתפלל בצורה הכי טובה שיש.

"ברוך השם, בכל שנה אנחנו מתקרבים יותר ויותר לנוסח המקורי של ברסלב, לשירים ולמנגינות בקטעים של התפילה. אני משתדל כמה שאפשר לא לשנות למרות שרוב הציבור לא מכיר את הנוסח, אבל במשך השנים יותר אנשים לומדים את זה. זה מאד מרגש. אני עכשיו נזכר ברגעים הגדולים של ראש השנה ופשוט אין לי מילים בפה…"

מלבד התפילות, אין ספק, שאחד הרגעים הגדולים אלו הם הריקודים במוצאי ראש השנה?

"הריקודים במוצאי ראש השנה?" בערי נעמד על מקומו באחת ואומר: "אז אני נותן את הקול שלי לרבינו. אני אומר לו כך: 'נתתי את הקול שלי בתפילות, הקול הזה הוא רק שלך ולא שלי, לעצמי אני לא משאיר שום קול, אני נותן אותו כולו עכשיו לבורא עולם, וזה לא בדיחה, כל שנה בסוף הלילה אני נשאר בלי קול… יש שם התרגשות שאין בשום מקום אחר בעולם, זה לא אני בכלל שר, זה הלב שלי שר, השמחה פורצת לבד. זה אולי הפעמים היחידות שאני שר ואני פשוט לא יכול לעצור לרגע, אי אפשר להסביר את מה שמרחש שם למי שלא היה…"

בערי מנסה לתאר לנו את העוצמה, והוא פורץ בשיר מעומק ליבו, "הראש השנה שלי עולה על הכל", הוא לא יכול להירגע. "אנשים לא יודעים, שהחיים שלהם יכולים להשתנות ברגע. אני אומר לבחורים שלי בישיבה, 'רק תגיע לאומן והלב שלך יתנקה מעצמו. השמחה, ההתרגשות, הבכיות, זה מנקה הכל, אפשר לצאת משם אדם חדש'".

דרוש 'ראש ישיבה'

כשבערי מזכיר את המילים "לבחורים שלי" אנחנו מנצלים את ההזדמנות לשאול אותו את אחד הדברים הפחות ידועים עליו.

אתה מכהן גם כראש ישיבה?

"ה-ו-ו-ו, הישיבה זה כבר סיפור אחר", הוא מתיישב חזרה ומספר את סיפורה של הישיבה. "האמת שאת  ישיבת 'כוכבי אור' במונסי לא אני פתחתי, אלא האברך הצדיק ר' שמעון ליבוביץ, שלא נח רגע מלהפיץ את האור של רבינו בעולם. הוא מוציא קונטרסים וחוברות, וכל יום הוא מתחיל משהו חדש, כדי לקרב אנשים ולחזק.

"לפני כמה שנים, הוא ישב יום אחד בבית כנסת ברסלב במונסי, ושוחח שם עם כמה בחורים. הם סיפרו לו שאין להם ישיבה ללמוד, וכל אחד מסיבה אחרת. אחד כי הוא למד ספרי ברסלב, אחד כי התקוטט עם המשגיח וכו', תכל'ס היתה קבוצת בחורים ללא מסגרת ישיבתית.

"ר' שמעון ליבוביץ שומע את הדברים, ובאותו רגע הוא הודיע להם 'פתחתי ישיבה, תבואו מחר לבית כנסת מסוים'…

"שם הוא התחיל לארגן סדרים ותפילות, הוא הביא מגידי שיעורים וראש ישיבה וכל מה שצריך להיות בישיבה, מפה לשם הגיעו בחורים נוספים, רק אחרי כמה חודשים הוא בעצם הבין שיש לו ישיבה…

"באותה תקופה הייתה לי קביעות ללמוד חברותא משעות הבוקר עד הצהריים. אחרי תקופה השם זיכה אותי לפתוח את הבית כנסת של הרב מורגנשטרן במונסי, והייתי עסוק מאד בעניין של בית המדרש החדש, ולצערי הלימוד הקבוע הפסיק. הצטערתי מאוד שבבוקר אני לא עסוק בתורה כמו פעם, המחשבות הטרידו אותי באותם ימים ולא ידעתי מה לעשות.

"באחד הימים ניגש אלי הרב שמעון ליבוביץ ואמר לי 'תשמע, יש לי ישיבה לבחורים ברסלבר'ס, אתה הרי זמר גדול, אולי תבוא איזה יום לשמח אותם, לשיר קצת ולחזק אותם?' מיד נעניתי לו בחיוב וכבר למחרת הגעתי לישיבה. ישבתי במשך שעה ארוכה עם הבחורים וזה היה מאוד מרגש.

"למחרת הרב ליבוביץ פגש אותי ואמר: 'אין לך מושג כמה זה היה חשוב שהגעת והבחורים מתחננים, 'תביא אותו בכל שבוע'. אמרתי לו, שבאמת אין לי חברותא בבוקר ואני פנוי.  סיכמנו שפעם בשבוע אני אבוא לישיבה, לשבת ולשיר כמה שירים.

"אחרי שבועיים שלושה הוא אמר לי: 'אם אתה כבר פה מדוע שלא תבוא כל יום למסור להם שיעור בבוקר?'…

"מאז התחלתי כל בוקר למסור שיעור, היינו יושבים ומשוחחים בעבודת השם. זה הגיע למצב כזה, שהבחורים לא רצו לאחר לישיבה כדי שלא יפסידו את השיעור הזה.

"באחד הימים לפני שהסתיימה השנה, ראש הישיבה הודיע לרב ליבוביץ, שהוא לא יוכל להמשיך בישיבה בשנה הבאה. הרב ליבוביץ' ניגש אלי ואמר לי: 'אולי אתה רוצה להיות ראש הישיבה?' צחקתי, אמרתי לו: 'נו, ברצינות, בא נמצא ראש ישיבה חדש'. חיפשתי כמה ימים ולבסוף מצאנו מישהו מאד טוב, ישבנו איתו וסגרנו שהוא יהיה ראש הישיבה בשנה הבאה.

"יומיים לפני תחילת הזמן הוא הודיע, שבסופו של דבר הוא אינו יכול להיות אצלנו בישיבה. מיד התחלנו לחפש מישהו חדש, ובתוך יום… מצאנו.

אל הרינה ואל התפילה

"יום לפני שהתחיל הזמן בישיבה והנה גם הוא הודיע 'אני מבטל הכל'… אנחנו עומדים יום לפני תחילת זמן אלול, יש ישיבה ואין ראש ישיבה. הרב ליבוביץ הבין שהוא זה שאמור להיות ראש הישיבה, והוא ניגש אלי ואמר: 'בערי, אני לא יכול לנהל את הישיבה, גם ככה אני עסוק ואין לי זמן, אני עוזב את המקום הזה והישיבה תיסגר. אם אתה רוצה להציל את הבחורים תודיע לי שאתה מוכן להיות ראש הישיבה'. הבנתי שאסור לעשות את זה לבחורים שייצאו שוב פעם לרחוב, אמרתי לו 'בסדר, אני מסכים, בתנאי שתישאר איתי במקום'.

"כשהבחורים התחילו לקרוא לי 'ראש ישיבה', זה לא התאים לי, אמרתי להם: 'אני זמר, לא ראש ישיבה'. אבל ברוך השם אנחנו כבר אחרי שנה של הצלחה מרובה".

מה הם סדרי הישיבה?

"כל בוקר עוד לפני התפילה אנחנו כבר יוצאים לשדה להתבודדות, אחרי זה שבים לישיבה להתפלל, לומדים גמרא עד הצהריים ואחר כך אני מוסר שיעור, כולנו יושבים ומתעוררים ביחד. אחרי צהריים יש אברך חשוב שכבר עוסק עשרים שנה בחינוך, יחד איתו לומדים הבחורים ספרי ברסלב". בערי מתרגש כשהוא מדבר על הבחורים 'כולם היו בניו'. "אני שמח שהיתה לי את הזכות להציל את הבחורים ואת הישיבה".

בלילה זמר ובבוקר ראש ישיבה, זה מסתדר?

"לקח לי זמן, אבל בסופו של דבר הבנתי שלהיות בלילה זמר חתונות ובבוקר ראש ישיבה, זה ממש לא מפריע אחד לשני. אני יודע שיש לי בעולם תפקיד וזה מה שאני מתפלל, שאני אזכה לעשות את השליחות שלי בעולם הזה וזה לא משנה מהי, הרי גם כשאני שר בחתונות אני מתפלל שאני אזכה לשמח חתן וכלה ושאני אעשה את התפקיד שלי כראוי".

אין יאוש בעולם

אנחנו חוזרים ל'כובע המוזיקאלי אותו עונד בהצלחה איש שיחנו בערי וובר, והוא ממשיך לספר על ההצלחה שקשורה היא ואחוזה בכל הדרך יחד עם בורא עולם. "לפני כל שיר שאני מקליט באולפן אני עוצר לרגע ומבקש מהשם, שאני אזכה שהשיר הזה יכניס קדושה בכל מי שישמע אותו.

"הרי לרבינו יש תורה על ניגונים כשרים, רק צריך לדעת שלכל אחד יש נשמה אחרת. תמיד כששואלים אותי מה זה שיר טוב ומה הוא שיר לא טוב, אני אומר להם תלוי למי… כל אחד צריך לראות מה השיר הזה עושה לו באמת, האם הוא מקרב אותו או לא, זה מאד רציני, כל אדם ברמה שלו צריך לבדוק את עצמו. יש שירים שלא מתאימים לזה ומתאימים למישהו אחר יש שירים שיכולים להוריד אנשים ברמה הרוחנית שלהם ויכול להיות שבאמת להם אסור לשמוע שירים מסוימים.

"בדיסקים שלי אני מכניס רק את מה שאני מרגיש שזה נותן לי התעוררות, אבל אני לא יכול לדעת מה נותן לאחרים התעוררות. יכול להיות שמה שמעורר אותי, את מישהו אחר זה לא מעורר, ולכן אני לא מפסיק לבקש מהשם לפני כל הקלטה באולפן, שהשיר הזה רק יכניס טוב באנשים ויקרב אותם לקדוש ברוך הוא, אם לא אז לא שווה לי כלום.

"בכל דיסק אני מכניס כמה שירים של רבינו, יש שיר על 'הבן מלך', יש שיר 'יש עניין שהכל יתהפך לטובה', יש גם 'אין יאוש בעולם כלל', אלו שירים שמאד הצליחו ואלפי אנשים מתחברים אליהם".

אתה שומע תגובות מאנשים על התעוררות הזו, שהם קיבלו מהשירים?

"אני לא מפסיק לקבל תגובות, ובעצם זה מה שנותן לי את הכח להמשיך ולהוציא דיסקים. הנה תראה את ההודעות שאני מקבל, בחור אחד אחד שולח על השיר 'בן מלך': 'הייתי במצב קשה, אני לא רוצה לפרט, אבל השיר הזה הציל אותי…'. אנשים שנפלו למקומות מאד רחוקים מגיעים אלי ואומרים לי 'אתה הרב שלנו, אתה החזרת אותי בתשובה', אז אני מבין ומקווה שזו השליחות שלי בעולם הזה.

"גם לגבי אומן, אני לא יכול לומר כמה אנשים ניגשו אלי ואמרו לי שהם הגיעו לאומן בזכות השירים שהם שמעו על רבי נחמן, וכך גם הם הפכו לברסלבר'ס בזכות השירים. זה מדהים מאד, אבל אני אומר להם תגידו תודה לקב"ה. תטוסו לאומן תגידו תודה לרבינו, לא לי".

השיחה יכלה להתארך עוד שעה ארוכה אך אל היכל הישיבה נכנס הרה"ח רבי ברוך מרדכי פראנק לתת שיעור חיזוק לתלמידי הישיבה.

לסיום, מה תרצה למסור לכל מי ששומע את המוזיקה שלך?

בערי בורר מילים מדויקות ואומר: "זו לא המוזיקה שלי זו רק מתנה שקיבלתי. אבל בכל זאת אני נזכר בשיר 'אין שום ייאוש בעולם כלל', רבנו שאג את זה ואנשים חושבים שזה רק שיר, או שחושבים שזה מדבר למי שעומד בראש הגג ויש לו צרות והוא רוצה לקפוץ… צריכים להבין, שרבנו מסביר לנו שאין דבר כזה יאוש, בכל מצב ורגע בחיים, גם בדברים הפשוטים ביותר.

"כמה פעמים ביום אנשים לא עושים דברים מסוימים כי אתמול הם לא הצליחו, כמה פעמים אנשים לא עושים דברים בכלל, כי הם חושבים שהם לא מסוגלים לעשות את זה, לכל זה קוראים יאוש. אבל בעצם זה דמיון, אין דבר כזה בכלל… כל בן אדם יכול לשנות את החיים שלו ברגע אם הוא רק יבין שהדמיון הרע שקוראים לו יאוש עוצר אותו מלהשתנות, הוא נותן לו מחשבות של 'אין סיכוי' ו'כמה פעמים רצית ולא הצלחת', וזה מה שרבינו שאג בקול גדול: אל תתנו לדמיון הזה שלא קיים להרוס לכם את החיים.

"זה דבר פשוט אבל צריך להכניס את זה בראש ולהבין את זה, וזה מה שבאמת חשוב, לא סתם להקשיב למוזיקה בלי לחשוב על התוכן".

בערי מסיים את השיחה ואץ רץ להיכל הישיבה. "אני רץ לשיעור של ר' מוטה", הוא אומר, הרי בסופו של דבר מלבד זמר הוא גם ראש ישיבה…

גיליון 'ניצוצות' של ראש השנה יצא לבתי המנויים ועכשיו מבצע חסר תקדים 3 חודשים חינם לכל הנרשמים בדוכנים

גיליון 'ניצוצות' של חודש תשרי – ראש השנה המוגדל יצא לבתי המנויים. הגיליון מונה 164 עמודים עם תוכן משובח, חשיפות, פאנלים, ותמונות נדירות בפרסום ראשון.

לחבילה מצורפים גם המוסף המיוחד על הרה"ח רבי יעקב (קויפמן) מז'יטומיר זצ"ל הי"ד שנרצח בכלא בשנת תרצ"ח. במלאות 80 שנה להסתלקותו.

וכמידי חודש המוסף ילדים.

 ולרגל השנה החדש יוצא 'ניצוצות' במבצע חסר תקדים של 3 חודשים חינםלכל הנרשמים בדוכנים

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ח' חשון ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.