שבת אין ז'יטומיר • פרק שני ומרתק בסדרת יומן מסע מלבב באוקראינה הקפואה

שבת בז'יטומיר: אחרי שבילה את ליל-שישי בעיירה המסונפת למחוז ז'יטאמיר, עשה יוסי גיטלר את דרכו לעבר בירת המחוז עצמה ונפגש עם שליח חב"ד ורב הקהילה רבי שלמה וילהלם – פרק שני בסידרה

עזרת הנשים במבט מהיכל בית הכנסת // צילום: באדיבות המצלם

שבת אין ז'יטומיר

אחרי שבילה את ליל-שישי בעיירה המסונפת למחוז ז'יטאמיר, עשה יוסי גיטלר את דרכו לעבר בירת המחוז עצמה, נפגש עם שליח חב"ד ורב הקהילה רבי שלמה וילהלם, סייר בהיכלו המחודש של בית הכנסת המרכזי שהיה היחיד לצלוח את הנוראה שבמלחמות, שמע על מצבם הרוחני של יהודי העיר, האזין לתיאורי ההתנכלויות האנטישמיות והופתע לגלות שמי שמייצג את המחוז בפרלמנט הוא רק אחד מתוך עשרות המחוקקים היהודים שמכהנים תחת ראש הממשלה היהודי של אוקראינה • וגם: מה השליך ניצול השואה לעבר קבוצת החסידים שרק רצו למצוא את בית הדפוס הראשון של 'ליקוטי תורה' בז'יטומיר? מדוע לא היה זקוק רבי משה מקריסטשוב לשאול איך לקרוא לרך הנולד? והיכן תוצב ספריית 'עוז והדר'?

שבת אין ז'יטומיר // יוסי גיטלר

 

 

ממשיכים את מסע-הקודש בערבות אוקראינה הקפואות. ברוכים הבאים לאלו שלא היו בשבוע שעבר ומצטרפים זה עתה לרכב שעושה את דרכו בשעות הבוקר של יום שישי, ערב שבת פרשת וישלח, מהכפר איבניץ, שם שוכן כבוד ציונו של הרבי, רבי זאב וואלף מז'יטומיר, בעל מחבר הספר הקדוש 'אור המאיר', שנחשב לאחד מספרי היסוד בעולם החסידות – אל עיר המחוז ז'יטומיר, המאגדת תחתיה ערים וכפרים, גדולים וקטנים, המרכיבים יחד את 'מחוז ז'יטומיר', החמישי שבמחוזות מדינת אוקראינה.

בראש המסע עומד הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ, ריש מתיבתא ד'עוז והדר', שעומד כעת בפני הדפסת המהדורה המפוארת של הספר 'אור המאיר', עם ביאור יקר מפז המעמיד דבר דבור על אופניו בבהירות והבנה ובכלי מפואר כיאה לתורה מפוארה וכמיטב המסורת בת עשרות השנים של ממלכת התורה ששינתה את עולם הספר היהודי מן הקצה לקצה. רגע לפני שהוא ניגש למלאכת הקודש הוא ביקש, כיהושע בשעתו, להשתטח על קברי אבות ולבקש את זכותם של בעלי התורה שיהיו שפתותיהם דובבות בקבריהם, למען תעמוד לו בכל התהליך המורכב שנדרש הספר לעבור, משלב התכנון עד הרגע בו הוא נארז בקרטונים ונשלח לכל קצוות תבל.

 

ביתי בית תפילה

המחוז משתרע על כ 30- אלף קמ"ר, ומדורג במקום החמישי בגודלו במדינה. סך תושביו עומד על כ 1,300,000- תושבים, נתון המדרג אותו במקום השישה עשר באוקראינה בכמות אוכלוסייה.

השיטוט ברחובות ז'יטומיר מסתיים בפתחו של בית כנסת אדיר ממדים. מעוצב ביופי והדר ומזכיר את בתי המדרש הגדולים המוכרים לנו מארץ מכורתנו ישראל. המבנה הענק הזה הוא היחיד ששרד את איימי מלחמת העולם השנייה. בניגוד ל 54- עמיתיו שנהרסו עד היסוד וזכר מהם לא נותר, רצתה ההשגחה העליונה והגייסות הגרמניים שהסתערו על העיר במלחמה הנוראה בחרו בו כמחסן התחמושת של האוגדה. 'זכות' זו עמדה לו להישאר על מכונו ולהימלט מהכיליון שנגזר על שאר מבני הקהילה היהודית המקומית.

נכנסים ללובי המרווח המואר באור יקרות. הכול משופץ בפאר עד לפיפס האחרון. ניכר שיש כאן אבא למקום. יש מי שמטפח את המקום ודואג להשיב אותו לימי הזוהר בהם היווה משכן לגדולי עולם שאיוו לקבוע בו את בית מדרשם ומקום תפילתם.

בפתח מקדש המעט ממתין לנו שליח חב"ד ורב הקהילה היהודית בז'יטומיר, הרב שלמה וילהלם, מי שהביא את ביהכ"נ לתפארתו הנוכחית. אנחנו נכנסים איתו לתוך ההיכל הגבוה שנברשת מרובת קנים מתנוססת במרכזו.

הסיור מרגש. לחזות בבית ה' שב לימי תפארתו. הברכה הנדירה 'ברוך מציב גבול אלמנה' נאמרת כמו מאיליה. הרצפות מבהיקות, מעקה עזרת הנשים מבריק וחושף מאחוריו את הקומה השנייה של בית הכנסת. רק בחזית, היכן שניצב ארון הקודש ועמוד התפילה, נראה שיש עוד מה לשפר.

אנחנו מתיישבים לשיחה מרתקת מרובת גילויים עם הרב וילהלם. על עבר והווה של קהילה יהודית עתיקה שעלה עליה הכורת וכעת יש מי שעמלים במסירות להחיות בה מתים (רוחנית).

 

אותיות עופרת במקווה

הרב וילהלם מבכר לפתוח בעבר הרחוק יותר של המקום. זה המתקשר אסוציאטיבית עם ריח הדפוס. אולי גם העובדה שהביקור בא במסגרת מסע של מכון הוצאת ספרים מדיף לתוך השיחה ניחוח טרי של דפוס.

"ז'יטומיר מפורסמת בזכות בית הדפוס של האחים שפירא" הוא פותח "שלאחר עלילת הדם שהעלילו עליהם, העבירו את הדפוס מעיר מגוריהם בסלוויטא לז'יטומיר".

רגע לפני שהוא ממשיך בסקירה ההיסטורית המאלפת, בוחר הרב וילהלם לשתף אותנו בסיפור מדהים. "בתשנ"ח מלאו 150 להדפסת ה'ליקוטי תורה' מהרבי הזקן )בעל התניא(. הספר הודפס בז'יטומיר אצל האחים שפירא. הלכתי" הוא מספר "לחפש את הבניין בו הודפס לראשונה ספרו של הרבי.

"היה בניין שפעל בו דפוס יהודי, חשבתי אולי זה בית הדפוס של האחים שפירא. בהמשך התברר שלא זה המקום" הוא מציין וחוזר לשגרת הסיפור שהלכה למקום אחר לחלוטין. "אותם ימים בהם חיפשתי את בית-הדפוס היה ערבי פסחים. לפני פסח מגיעים לכאן כחמישים בחורים מישיבות חב"ד בעולם לערוך סדרי ליל-הסדר בערי הסביבה ונערכנו לעשות סיום על ה'ליקוטי תורה' לרגל 150 שנה להדפסתו, בתזמון יצא אז גם סיום הרמב"ם. חפצנו לעשות את מעמדי הסיומים במקום בו הודפס הספר לראשונה.

"הגענו למקום" ממשיך הרב וילהלם לתאר "ומתוך הבניין רץ אלי יהודי זקן ובידיו חופן של אותיות דפוס עתיקות. אני שואל אותו מה זה? והוא משיב לי במילים הללו: אני לא יודע מה זה, מה שאני יכול לומר לך הוא שאחרי מלחמת העולם השנייה הגעתי למקום הזה, וזה מה שמצאתי כאן בפינות הבית. כעת, חמישים שנה אחרי, אני רואה יהודים עם זקנים, אני מבין שזה דברים שקשורים אליכם אז הבאתי לכם את זה.

"אני לא יודע אם אלו אותיות מהדפוס של האחים שפירא" הוא מסייג "אצלם היו טובלים במקווה את אותיות העופרת, זה היה דפוס קדוש". התובנה המידית מהסיפור היא כמובן יד ההשגחה שמובילה אנשים למקומות שלא כיוונו אליהם, למטרה שלא יכלו להעלות בדעתם.

 

 

עיר הבירה של טשרנוביל

עברנו לשוחח על העבר המפואר של האזור, ההכחדה הנוראה בימי השואה, חיי הקהילה המקומיים, אופייה של העיר ומה שיש לה לספק לבאים בשעריה.

"ז'יטומיר הייתה עיר ואם בישראל. הדפוס הוא רק חלק קטן מהמכלול" הוא מסביר בפרספקטיבה היסטורית. מניין בתי הכנסת בעיר בימים שלפני המלחמה, משהו כמו 100 שנה לאחור, עמד על 54 מקדשי-מעט שעטרו את העיר שאנו ניצבים בטבורה וכעת היא שוממה, כמעט מבלי יושב.

הרב וילהלם מספר על תמונה שנשמרה מאותה תקופה, המתעדת את החיים היהודיים האותנטיים שפיכו כאן בעוז. "רואים בה את תלמוד-התורה המקומי, יהודים עם זקנים ופאות, קהילה חרדית לכל דבר כמו בני ברק וירושלים. א אידישע פלאץ" הוא מסכם בכאב.

התמהיל הקהילתי היה מורכב כולו מחסידים. בעיקר מגזע טשרנוביל שקבעה את בסיס מושבה בחלקת ארץ זו. מי שמתמצא מעט בהיסטוריה חסידית מכיר בוודאי את שמונת בניו של הרה"ק רבי מרדכי המגיד מטשרנוביל זי"ע. שמונה קדושים אלו, שכיהנו כולם באדמו"רות אחרי אביהם הקדוש, נפרסו בשטחים אלו של מחוז ז'יטומיר ומכאן הפיצו את מעיינותיהם חוצה. מטבע הדברים, שמונה חצרות חסידיות מלאות מציפות את רוב המרחב באנ"שיהם.

אבל לא רק טשרנוביל. למלכות בית רוז'ין גם היא, הייתה אחיזה איתנה בשטח. גם גיאוגרפית, רוז'ין קרובה יחסית לז'יטומיר, וממילא תרמה תרומה ניכרת להתיישבות החרדית בסביבה. גם חסידות קרלין זכתה פה לייצוג נכבד.

בהקשר הרוז'יני מציין בר שיחנו הנכבד עובדה מרתקת. "ידוע" הוא אומר "שרבי ישראל מרוז'ין הביע את משאלתו לגור ברוז'ין כי יש שם 'דגים טובים' )וכידוע מספרים הקדושים: נשמות של צדיקים מתגלגלות בדגים(, והמעניין הוא שעד היום, הדגים של המחוז כולו מיובאים מרוז'ין. שם יש בריכות דגים גדולות שמספקות את התצרוכת של האזור כולו".

וכמובן אי אפשר להזכיר את המונח ז'יטומיר בלי לגעת בשולי אדרתו של הצדיק שמזוהה יותר מכל עם המקום ושבציון קדשו היינו באותו בוקר. הלא הוא רבינו הקדוש בעל 'אור המאיר', רבי זאב וואלף מז'יטומיר זי"ע. שחי ופעל ביקוד אש קודש על פיסת האדמה הזו ואיתו עמו, תלמידו המובהק – שגם זכה לצקת מים על ידיו הקדושות של סנגורן של ישראל, הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע – הרה"ק רבי אהרן מז'יטומיר בעל ה'תולדות אהרן' זי"ע, שציון קדשו ממוקם בתוככי עיר המחוז עצמה, בבית הקברות היהודי העתיק, ובשעות הקרובות נמצא את עצמנו מעתירים באוהלו לישועת הכלל והפרט.

שני אלו, הרב ותלמידו, העמידו את העיר על תילה, ביססו את יסודותיה כדבעי וזכרם לא ימוש לנצח מכל באי שער עירם.

 

מציב גבול אלמנה

השליח התוסס עוצר לרגע משטף דיבורו ומדגיש נתון מצער. "ההיסטוריה היהודית של האזור מחוקה כמעט לחלוטין. אין שום תיעוד על החיים בעיר. בניגוד למרבית ערי אירופה, שהווי הקהילות עד לעליית הכורת בשנים ת"ש-תש"ה, נשמר ונרשם בפנקסים ואפילו בספרים, השליטה הקומוניסטית שהחלה כבר בשנת תר"פ שרשה מן היסוד כל זכר לחיים יהודיים בז'יטומיר. הכול נהרס כולל מבני הדת".

מסיפורה של קהילה עברנו לסיפורו של בית הכנסת הגדול בהיכלו אנו ישובים. חצרות טשרנוביל שקבעו כאן את משכנם עוברים כבריח התיכון בסיפורו. כפי שפתחנו בתחילת השיחה, לרבי מרדכי המגיד מטשרנוביל זי"ע, היו שמונה בנים שניהגו את חצרותיהם ביישובי הסביבה. אחד מהם היה רבי משה מקריסטשוב. לרבי משה היה בן הקרוי על שם סבו אבי השושלת, מרדכי.

 

 

אודותיו מסופר בפי חסידים שכאשר נולד, חילה אביו רבי משה את פני אביו המגיד בטשרנוביל, לשאול איך לקרוא לרך הנולד כאשר יכנס בבריתו של אברהם אבינו בשבוע הקרוב.

המגיד פטר את בנו ללא תשובה באמירה סתומה 'כשתבוא הביתה תדע'. פנה רבי משה לדרכו ועם כניסתו לעיירת מגוריו נתבשר בבשורה הקשה על עלייתו בסערה השמימה של אביו הקדוש. על שם לתינוק הוא כבר לא היה צריך לחשוב.

אותו רבי מרדכי, הראשון שנקרא על שם סבו המגיד, גם הושלך לכלא בעקבות עלילת דם חמורה, מהפחות מפורסמות בזיכרון היהודי, ונפטר בשנת תרע"ז. את רבנותו נשא בעיר ז'יטומיר ומקום מנוחתו כ 30- ק"מ ממנה בעיירה קריסטשוב על שמה הוא מכונה רבי משה מקריסטשוב. בנו, נינו של המגיד, רבי יעקב זצ"ל, ירש את מקום אביו ועמד בראש הקהילה עד לשנת תש"א, תחילת מלחמת העולם השנייה, אז נפטר ונטמן באוהל אדמו"רי משפחת טווערסקי בז'יטומיר.

הרב וילהלם מספר על יהודי חסיד חב"ד המתגורר בבורו- פארק שבארה"ב. אותו יהודי נולד בז'יטומיר בשנת תרצ"ח, ונימול על ברכי רבי יעקב טוורסקי זצ"ל, נינו של המגיד מטשרנוביל ונכדו של רבי משה מקריסטשוב.

בית הכנסת הזה היה המקום בו ישבו האדמו"רים על כיסא הרבנות לאורך הדורות. הרב וילהלם מנדב פרטים נוספים על בית הכנסת: "היחיד שנותר שלם במראהו החיצוני אחרי פרעות השואה. הוא בנוי בדוגמת שער הרחמים שבחומת העיר העתיקה בירושלים. נבנה לפני 130 שנה, אחד בשם גוטמן בנה אותו והסיבה שהוא נשמר היא כי הנאצים הפכו אותו למחסן נשק. בתשנ"ג העירייה העניקה מחדש את המבנה לקהילה המקומית ומאז הוא התערער ונוצרו בו סדקים מסוכנים".

לפני כמה שנים החליט הרב וילהלם לחדש את פני בית הכנסת, והחל תהליך שיפוץ שימור ושחזור של המבנה כולו. לפני כמחצית השנה הסתיימו העבודות והתפילות והשיעורים שבו להתקיים תמידין כסדרן במקום העתיק שיד זדים הצליחה לעצור בו לתקופת מה את שירת התורה וזמרת התפילה. "בקיר המערבי" מצביע הרב לעבר אחורי בית הכנסת "צפוי לעמוד ארון עץ ענק ומפואר שיאכלס בקרבו את ספריית 'עוז והדר' היוקרתית. הספרים כבר בדרך" הוא מבשר בחיוך של סיפוק.

 

 

להיטמאות למת מצווה

תמוז תשנ"ד

ימים ספורים אחרי שנסתלק לגנזי מרומים הרבי הרמ"מ מליובאוויטש זצ"ל, נחת אברך צעיר בשם שלמה וילהלם, עם תינוק פחות מבן חודש, לשליחות בעיר ז'יטומיר האוקראינית. בשיחה עמנו הוא מתאר את עבודת הקודש שהחל בה עם בואו למקום. "היהודים מנו כ 12,000- נפש, ומה שהקל על ההתעסקות עמם הייתה העובדה שרובם עוד שוחחו, או לכל הפחות זכרו, את שפת האידיש. בעיירות בסביבה כאן השפה השתמרה חזק מאוד, לכן היה קל יותר לעבוד איתם" הוא נזכר.

כמה יהודים נמנים על הפעילות שבשגרה?

"כאלף יהודים שומרים על קשר צמוד ורציף. בכללות יש כשלושת אלפים יהודים שמשתייכים בצורה כזו או אחרת לקהילה".

יש מנייני תפילה מדי יום?

"בבית הכנסת מתקיימות תפילות שחרית ומעריב כל יום, ויש גם 'כולל ערב'" משיב הרב בטבעיות. משל מדובר פה על שכונה במודיעין-עילית.

כמה אנשים חובשים את ספסלי הכולל? אני תוהה

"100 איש" משיב הרב וילהלם. מספר מכובד לכל הדעות, "בפרט בנקודה קפואה זו, תרתי משמע, שעל פני הגלובוס.

יש עוד בתי כנסת פעילים בז'יטומיר מלבד זה שאנו שוהים בו כעת?

"לא. אבל יש בית ספר, שם יש גם חדר לתפילות בימות החול ונערכים בו מניינים מדי יום". "המבנים היהודיים בעיר מועטים מאוד" הוא אומר ומסביר מדוע: "במלחמות הספיקו להרוס את העיר הזו פעמיים, כך שכל מה שהיה נהרס ונותץ".

יש קהילות נוספות בעיר?

"הקהילה כאן קטנה, רק חב"ד נמצאים פה". על זרמים כפרניים כמו רפורמים, קונסרבטיבים ועוד מ"אותה קליפה" כפי שמכנה אותם הרב וילהלם, אין בנמצא באזורים הללו. "הפעילות שלהם באוקראינה מתרכזת במערב המדינה בערים כמו לוצק ולבוב" הוא מבהיר.

"היהודים כאן לא יודעים מה זה אורתודוקסים ומה זה רפורמים" הוא ממשיך. "הם יהודים וזהו. אנחנו פועלים עם נשמות שבקושי יודעות את דבר יהדותם, אבל מה שהם כבר כן רפורמים" הוא ממשיך. "הם יהודים וזהו. אנחנו פועלים עם נשמות שבקושי יודעות את דבר יהדותם, אבל מה שהם כבר כן יודעים זו היהדות המקורית האותנטית.

בהקשר זה מחכים אותנו הרב וילהלם במעשייה נאה. "היה כאן לפני תקופה יהודי בשם דוד כץ. חוקר שפות. הוא בא במסגרת מחקר על שפת האידיש. ראיין אנשים כדי למצוא מילים חדשות או ניבים לא מוכרים. והוא סיפר לי על יהודי שהתרחק ונטש את הדרך היהודית. באחד הימים הוא מצא את עצמו ב 770- אצל הרבי בחלוקת הדולרים. בכניסתו לחדר בו עמד הרבי הוא נתן צעקה: 'רבי, לא נותר בי פירור של אמונה'.

הרבי הביט בו והשיב 'אם אתה מודע לזה אינני מודאג'. יש משהו בעומק הנפש היהודית שלא נותן מנוח ליהודי בכל מקום שרק יהיה.

"כשבאנו לז'יטומיר" הוא מתרגם לעשייתו האקטואלית "עוד היו יהודים שצעקו. היום האנשים כאן הם בבחינת 'מת מצווה'. בכוח הכהן הגדול, שמותר לו להיטמאות למת מצווה, אנחנו מנסים להחיות אותם. אנחנו מתעסקים עם אלו שעליהם אמר הכתוב 'הנידחים מארץ אשור', אבל ברוך השם בשנה האחרונה זכינו לחתן חמש משפחות מהקהילה שיצאו לחיי תורה ומצוות מושלמים בדרך ישראל סבא. חופרים וחופרים ובסוף מוצאים". ובהשאלה מפרשת השבוע ממשיל זאת הרב לבארות יצחק שסתמום פלישתים ויעקב חזר וחפרם. "בסוף רואים תוצאות".

 

פרלמנט יהודי

איך היחס של השלטונות אליכם?

"לפחות לא מפריעים" מגיעה התשובה היהודית הקלאסית.

מה רמת האנטישמיות, אתם נתקלים בגילויי שנאה?

לפני שהוא עונה הוא מקדים: "קודם כל חשוב לדעת שכל גוי הוא אנטישמי. אין מציאות אחרת. יש כאן גויים שעדיין חושבים שאנחנו שותים דם נערים בפסח, גם זה קיים. האוקראינים הם יותר אנטישמיים מכל עם אחר, כי יש משהו מגושם באופי שלהם. אבל מאידך האוקראינים תמיד מיישרים קו עם השלטון, ואם הוא טוב עם היהודים גם הם ככה. לכן כשהנאצים עלו הם הצטרפו בחדווה למעשי הרצח המזוויעים כי זו הייתה רוח המפקד השלטונית".

הרב וילהלם מעדיף שלא להרחיב על ההתנכלויות שעברו הוא וילדיו במהלך השנים. הוא נותן דוגמאות כמו זריקת כיפות וקריאות גנאי שאירעו פעמים רבות ברחוב הזה בו ממוקם בית הכנסת. "ברמה הכללית המצב בסדר" הוא מסיים וזורק לחלל נתון שמשאיר אותנו מופתעים לזמן מה: " 30-40% מחברי הפרלמנט הם בעלי שורשים יהודיים. חלקם בנים לאם יהודייה ונחשבים כיהודים לכל דבר. גם ראש הממשלה ולדימיר גרויסמן הוא יהודי מבטן ולידה. הנציג של מחוז ז'יטומיר בפרלמנט הארצי הוא יהודי. הבדיחה העממית כאן גורסת שאם במהפכה הקודמת נמלטו כולם לרוסיה, במהפכה הבאה ינהרו כולם לישראל".

אנחנו יוצאים מבית הכנסת ונעצרים בשולחן ליד השער הגדול. על השולחן עומד דגם מעוצב של בית הכנסת העתיק לפני החורבן. המיצג נבנה ביד אמן ומראה בדיוק רב את צורתו הקודמת של המקום.

יוצאים החוצה ונתקלים בשלושה ילדי חמד. בנים למשפחות מקהילת חב"ד המקומית. הם עוברים ברחוב ומנופפים ביד לשלום. מרגישים בבית. רגע לפני שנעלה לרכב בדרכנו לבית העלמין העתיק של העיר, שם טמון הרה"ק רבי אהרן מז'יטומיר בעל ה'תולדות אהרן' זי"ע, מגיחה בסערה חבורת בנות חרדיות. מצרפת הן באו הנה, להתחמם באש שיוקדת בז'יטומיר. הרב וילהלם מקדם את פניהן ועורך גם להן סיור והרצאה בהיכל מקדש המעט. במהלך השבת הן ישהו איתנו במתחם נפרד בכפר הנופש 'אור אבנר'. "זה במסגרת ההכנה לבת המצווה", יסבירו לנו השלוחים.

על בית העלמין העתיק והמוזנח, על השוק הצבעוני והמורכב ועל שבת המלכה בערבות הקפואות, בעז"ה בפרק הבא.

 

 

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"א אדר א' ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.