ר' יואלי ליבוביץ בראיון ראשון ומרתק על ההתקרבות לאורו של רבינו הקדוש

הוא בדחן וגראמער חסידי, הוא בנו של האדמו"ר מניקלשבורג, והוא גם ה'בעל תפילה' במוסף במתחם 'שיינר'. ר' יואלי לייבוביץ בראיון ראשון ומרתק על ההתקרבות לאורו של רבינו הקדוש • אורך ימים אשביעהו

ר' יואלי ליבוביץ

עָבַר לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד וְשָׁמַע שֶׁשָּׁם מְזַמְּרִין וּמַכִּין כַּף אֶל כַּף וּמְרַקְּדִין מְאד וּשְׂמֵחִין בִּקְפִיצוֹת וְרִקּוּדִין גְּדוֹלִים כְּדֶרֶךְ הַשְּׂמֵחִים וְהַשּׂוֹחֲקִים מְאֹד. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי הֲלא לְכָאן בְּוַדַּאי טוֹב לִכָנֵס לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר

 

לפני ה' ישפוך שיחו

הוא בדחן וגראמער חסידי, הוא בנו של האדמו"ר מניקלשבורג, והוא גם ה'בעל תפילה' במוסף במתחם 'שיינר'. ר' יואלי לייבוביץ בראיון ראשון ומרתק על ההתקרבות לאורו של רבינו הקדוש, על הימים הראשונים כ'בעל תפילה' לבחורים חלשים ועובדי מטבח, ועל תפילת מוסף המרוממת יחד עם שלושת אלפי אנשי ה'בעל תפילה' שמתפללים יחד, זועקים 'המלך' ורוקדים ללא הפסקה • אורך ימים אשביעהו

שמואל פוקס | צילומים: אברהם מן

 

'אשרי עין ראתה כל אלה'. אין משפט קולע ומתאים יותר, לתקופה זו לאחר שחלפו שלושים שנה שדרכי הציון הקדוש באומן נפתחו לכל דורש ומבקש. מי מילל ומי פילל, שתורת חסידות ברסלב הקטנה תתפשט דעתה בלבבות כל העולם.

ללא ספק הנקודה המרכזית כיום מלבד לימוד הספרים וקיום העצות הקדושות הוא הציון הקדוש באומן, ובעיקר הראש השנה של רבינו, שמושך עם רב מכלל הגוונים, העדות והחוגים. עינינו רואות שמשנה לשנה מיתווספים עוד אלפים ורבבות ללא סוף, כן ירבה וכן יפרוץ.

 

מקל המוציא קול

אחד המקומות שקנה שם טוב לעצמו במרכז העשייה הרוחנית בתיקון העולם הנפלא שנקרא 'אומן ראש השנה', הוא המניין הגדול במתחם ה'הכנסת אורחים' הגדול בעולם של הנגיד ר' אליעזר שיינר. אלפי חסידים ואנשי מעשה קבעו בו את מקום תפילתם בימי ראש השנה.

'בעל התפילה' במוסף הוא הר"ר ר' יואל ליבוביץ, "המובל בכח עליון של האלפים הרבים שמתעלים בשירה אדירה ובתפילה היוצאת מן הלב להמליך את הקדוש ברוך הוא, כי ההכתרה היא באומן, ושם מתחילים חיים חדשים של ממש", מתרגש ר' יואלי בראשית שיחתנו.

כשפניתי לשוחח עם ר' יואלי, ביקשתי ממנו כי לא כדרכו של מראיין, הפעם אני רוצה בתחילה לספר לו סיפור: סיפרתי לו על בחור מבורו פארק, שאני מלווה אותו כבר מספר שנים. אותו בחור נולד עם רקע משפחתי כאוב מאד, מה שבין היתר הוביל אותו לנישואין כושלים וגירושים קשים, וטעם בחיים לא נשאר לו הרבה, ומי מדבר על רגש רוחני. אבל בסוף שנה אחת הוא מצא את עצמו באומן אחרי דברי שכנוע מצד כמה ממכריו וחבריו, אבל גם באומן הוא לא התחבר. הוא נשרך לתפילת ראש השנה בקלויז של 'שיינר' ולא מצא את עצמו במילות התפילה. אבל, וכאן מגיע ה'אבל' הגדול, רבע שעה אחת במוסף שינה לו את החיים מן הקצה אל הקצה.

 

 

הקהל העצום שעמד על רגליו, שר ומפזז בעוצמה אדירה 'אין קצבה לשנותיך' בניגון המילים 'אורך ימים' נתן לו להכיר משהו חדש בחיים, טעם רוחני, שעד היום הוא לא יודע להסביר במילים. מאז על 'אומן ראש השנה' הוא לא מוותר, מאז הוא תמיד אומר 'באומן זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שקלטתי שיש 'מלך', שיש אבא שבשמים שאוהב אותנו ואנחנו קרובים אליו'. מיותר לספר שמאותו ראש השנה החיים שלו השתנו מקצה לקצה.

ר' יואל מצידו מקשיב בקשב רב לסיפור, ואז הוא פוצח במונולוג משלו: "כל אחד שמגיע בעצם לאומן הוא סיפור חיים בפני עצמו. היכן שאני נוסע בעולם, בלוס אנג'לס ובלונדון, בארץ ישראל ובמנהטן ובעצם היכן לא? אנשים ניגשים אלי ומספרים לי בהתרגשות רבה על ההתעוררות וההתחלה של תשובה ודבקות בה', שקיבלו בראש השנה בתפילות איתנו. עשרות ומאות אנשים ניגשים אלי אחרי התפילה ואומרים לי 'בחיים לא טעמנו טעם כזה של תפילה'. ישנם אף נשמות יקרות, שמספרים לי שהם לא מאמינים שהם טעמו בכלל מה זו תפילה…". ר' יואלי ננער לרגע משטף דבריו ומדגיש בדברים שחוזרים ועולים כל כמה דקות בשיחה: "לי לא מגיע שום קרדיט בכל מה שנוגע לתפילות בראש השנה, יש פה 'רבי' רחמן, רופא ומתקן הנשמות, ואין לי שום השגה או הבנה על מה שקורה באומן, אני מרגיש עצמי בבחינת 'מקל מוציא קול'".

תפילה מעין עולם הבא

ר' יואלי ליבוביץ' הוא בנו של האדמו"ר מניקלשבורג שליט"א, שהוא צאצא ישיר לתלמיד הבעש"ט הרה"ק רבי שמואל שמעלקע הורוויץ מניקלשבורג וצאצא גם לבעל שם טוב הקדוש. ר' יואלי מתגורר בעיר מונסי. משחר ילדותו הוא גדל והתחנך במוסדות של חסידות סאטמאר בארצות הברית, כיום הוא מוכר ביותר כ'בדחן' וגראמער (שר ומנגן בחרוזים) מהשורה הראשונה בארצות הברית. כשאני שואל אותו, מה הוא עושה ביום יום הוא עונה: "בלילות אני בחתונות ובימים בבתי חולים ובבתי אבות", שם הוא מגיע לשמח חולים ונשברי לב. המוטו שלו זה לשמח יהודים. מלבד זאת, כאמור, שמו נודע בשערים מהיותו ה'בעל תפילה' באומן ראש השנה.

 

 

מה שהיכתה גלים בכל העולם היא ללא ספק ההצלחה האדירה של התפילות בראש השנה במתחם 'שיינר' באומן. התפילה נמשכת לאורך שעות רבות, האווירה המאחדת שלא מוציאה מהאחדות והאווירה גם את היהודי הפשוט שבפשוטים, יהיה מי שיהיה, את החשמל שבאוויר והאור המופלא שקיים שם לא תראו בשום מקום בעולם. אנשים ששנים ארוכות לא טעמו ולא חלמו לטעום טעם של 'קרבת אלוקים לי טוב', שהיו בטוחים שלא קיים דבר כזה במציאות, או שהיא מעלה עליונה לאנשים גבוהים ברוח ודעת, מתחברים אחד אחרי השני בשליבת ידיים על הספסלים או על הפארנצ'עס, ובוכים בכיה של אהבה אין סופית מעומק ליבם ששנים היה לב אבן שאין לו הופכין ועכשיו נהיה למים. בחינת "ונתתי לכם לב בשר"…

 

 

עולם של תשובה מתחיל שם, לאנשים שהתרחקו כבר כמעט מהכל, נשמות טהורות שנפלו לסף הייאוש והריחוק, מתחילים דף חדש, קולטים שהשם איתם עימם ואצלם כי 'אבא נשאר אבא' (א טאטע בלייבט א טאטע) המשפט שמלווה את ר' יואלי איש שיחנו בכל מקום בעולם.

אנחנו שואלים את ר' יואלי מאיפה זה מגיע? אך הוא מחדד ואומר: "גם אני שואל את אותה שאלה ואין לי תשובה עד עצם היום הזה. כשאני מסיים את התפילה ונוגע בידיי אני מרגיש אור גדול עובר לי ביד… דבר כזה לא קורה לי ולא קרה לי גם כשעמדתי על במות ענק מול רבבות אנשים בארה"ב. אני לא מוצא את עצמי בכלל, אני כאילו מועף אל מקום אחר לגמרי", הוא מוסיף לנו כשההתרגשות ניכרת בקולו. קולו הצלול רועד קמעא כשהוא מדבר על אותן שעות של התפילה בראש השנה, בעצם הוא אומר לנו: "בשונה מכל האירועים במשך השנה בהם אני שר ומנגן ומשמח, אפשר לקרוא לזה 'המוביל', באומן זה שונה לגמרי", הוא מדגיש, "באומן יש שלושת אלפים בעלי תפילה… אני בסך הכל מלווה אותם קצת פה ושם", הוא מפטיר. "לעניות דעתי האווירה שם לא שייכת בכלל לזמנינו, כשהמשיח יבוא, העולם ייראה כך", הוא מוסיף, "נותנים לנו בגלות לטעום מעין דמעין מה שיהיה אז…".

 

'מעיל' מקרב לבבות

אנחנו מנסים קצת להבין איך בעצם הכל התחיל, ור' יואלי מתחיל לספר: "בעודי בחור החלטתי לנסוע יחד עם כמה מחבריי לאומן, אך מטבע הדברים לא הייתי מסודר שם כל כך. באותו ראש השנה היה קור חזק מאוד ופגשתי יהודי חסיד ברסלב מלונדון, שכלל לא הכרתי עד לאותו רגע, הוא נתן לי 'שלום עליכם' בכזו מין חביבות, כאילו הוא היה אחי שלא ראיתי אותו זמן ארוך, וכשראה שאין לי מעיל ושום בגד חורפי, הוא פשוט פשט את מעילו ונתן לי, על אף שסירבתי בנימוס, הוא התעקש שאקח את המעיל. למחרת כבר מצאתי היכן שהוא איזה צעיף טוב, אבל הוא מצידו לא הסכים לקבל את המעיל בחזרה עד לסיום ימי ראש השנה… מצאתי שם גם עוד כמה חברים שלא היו חברים שלי עד לאותם רגעים, אבל האווירה המקרבת באומן הפכה אותנו ברגע אחד לחברים וותיקים… בחלל האוויר ריחפה אווירה של אהבת ישראל אמתית וכזו מין אחדות לבבות, וזה תפס אותי יותר מהכל, לא האמנתי שיש דבר כזה בעולם… כמאמר רביה"ק: "אם תחזיקו עצמכם ביחד תמשיכו אותי אליכם".

 

 

"ואז הגיעו ימי ראש השנה, התפללתי בקלויז הגדול, התרגשתי שם מאד ואהבתי להתפלל שם, הווארימקייט (החמימות) וההתלהבות בתפילה שהייתה שם תפסו אותי מאד, והייתה לי שם התעוררות מאוד גדולה. הגם שלא היה לי מקום לשבת, עמדתי משך כל זמן התפילה הארוכה, אבל כך הורגלתי גם בסאטמאר בימים נוראים, שהצעירים עומדים ולא יושבים מחוסר מקום. נהניתי גם לרדת למניין הספרדי הגדול, כבחור חסידי אמריקאי שלא מכיר את נוסחאות וניגוני עדות המזרח, אהבתי מאד לשמוע את פיוטי התפילות שלהם, והייתה לי התעוררות מאוד גדולה באותה שנה". ר' יואלי מוסיף ואומר: "גם היום אני מרגיש שאם הייתי יכול, הייתי הולך להתפלל שם בגלל ההתעוררות העצומה שיש בתפילה בקלוז הגדול והמרכזי".

שנה לאחר מכן, בער"ה שנת תשס"ב, ר' יואלי לא הצליח להגיע לאומן עקב נפילת בנייני התאומים וקרקוע כל נמלי התעופה בארצות הברית, "נאלצתי להשאר בארצות הברית באותה שנה, אך התפעלתי ונדהמתי ממסירות נפש של אנ"ש, ששילמו סכומי עתק להגיע לרבינו הקדוש ברגע האחרון בדרך מורכבת חוצה יבשות.

"אחרי כמה שנים בהן התפללתי בראש השנה בקלויז המרכזי, ניגש אלי חבר טוב ואמר: 'אני מבקש ממך אם אתה יכול לעשות לי חסד', לשאלתי 'איזה חסד אתה מבקש', הוא הסביר לי, שהוא בכל ראש השנה אוסף קבוצת בחורים עם אופי חלש, שאיבדו לצערנו טעם בתפילה, ומביא אותם למניין אצלו, בשעה מאוחרת, שם הוא מתפלל כ'בעל תפילה' במהירות גדולה עם תקיעת שופר וכל מה שצריך, וכך מזכה אותם ביום הדין להתפלל כהלכה. ועתה בקשתו הייתה ממני 'אני מבקש ממך שתהיה ה'בעל תפילה' במניין הזה', והסביר זאת מאחר שהוא כל העת צריך לעמוד בדלת 'לדאוג שיהיה מניין', לחזק את הבחורים להישאר ו'לסחוב' עוד חבר'ה ולקרב אותם. מיד הסברתי לו שאני לא המתאים, 'מי אני שאהיה חזן בראש השנה', אך הוא שכנע אותי שיש לי לב נשבר ואני מרוצה לקהל עד שלבסוף הסכמתי בתנאי אחד, 'אני לא מקצר כל כך בתפילה', הוא הסכים". במקום שאמרו לקצר ר' יואלי בוחר… לשיר ולנגן ניגונים. "שנה לאחר מכן כבר היה המקום צר מלהכיל, והגיעו עשרות בחורים עם רצון לתפילה מרוממת יותר".

 

שמחים בקפיצות וריקודים

לקראת השנה השלישית ניגש אל ר' יואלי איש החסד הנגיד ר' אליעזר שיינר, וסיפר שיש לו צוות גדול שעובד במטבח, שגם הם צריכים להתפלל בראש השנה, ומאחר שהם לא רוצים לעכב את הציבור שמגיע אחרי התפילה לסעוד סעודת יום טוב, צריכים למצוא להם פתרון. מה הייתה עצתו? "הוא ביקש לעשות מניין מהיר לצוות המטבח שמנה כחמישים איש ויתפללו מהר יותר. מחמת הידידות שביננו והרצון לזכות עוד יהודים כשרים בתפילות ראש השנה, השבתי לו שאני מסכים, ואף מסכים להזדרז, אך לא להתפלל מהר…

"היה לי קצת קשה עם הנוסח מאחר שהכרתי את נוסח סאטמאר וניקלשבורג בהם חונכתי, אך לא את נוסח ברסלב בו רגיל הציבור באומן, ואז לקחתי כמה חברים בחורים מסאטמאר שיעמדו לידי בתפילה ויעזרו לי להשמיע לקהל את הנוסח, ובד בבד שילבנו קטעי נוסח של ברסלב עד כמה שהכרנו".

 

 

אם חשבו ר' יואלי וצוות עוזריו שיגיעו חמישים איש לתפילה הם נתבדו. "למקום הגיע ציבור גדול יותר, ולא הספיקו המקומות שהוכנו עבור העובדים". שנה לאחר מכן ר' לייזער שיינר הקצה מקום גדול ומרווח יותר, אך לשנה הבאה ראה שעדיין יש מקום להרחיב, וכך המקום גדל משנה לשנה, וכיום יש באולם התפילה כ־2,500 מקומות ישיבה!

"במציאות הציבור מתאסף מכל הכיוונים, עומד, יושב, רוקד, אלפים של ממש. מה שהכי מפתיע ומרגש אותי בכל שנה מחדש", מתרגש ר' יואלי בפעם המי יודע כמה, "הוא שבאומן מרגישים את המילה 'קיבוץ', קיבוץ מכל הגלויות, מכל גווני הקשת של היהדות, חסידישע ליד ליטאים, ספרדים, מרוקאים ותימנים, חופשיים ומתחזקים, זה לא נגמר… וכולם מרגישים מאוחדים כאחד ללא שום מחסומים".

לתמיהתנו כלפיו מדוע ציבור גדול כל כך מוצא את עצמו במניין הזה, הוא עונה: "גם לי תמיד היה קשה מדוע ציבור גדול כל כך בוחר דווקא להגיע להתפלל אצלנו במקום להתפלל במניין הוותיק, הגדול והמקורי יחד עם האלפים הרבים בקלויז הגדול, למה המקום הזה סוחף אותם? עד שידיד נפשי המשפיע ומקרב הלבבות הרה"ח רבי מוטה פראנק שיחי' פתח לי ספר 'חיי מוהר"ן' (סעיף צו) והקריא לי חלק מהחלום הנורא שרבי נתן כותב שרבינו סיפר לו: 'סִפֵּר בִּימֵי אֱלוּל שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִכְנֹס בְּבַיִת לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר וְעָבַר לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד וְשָׁמַע שֶׁשָּׁם מְזַמְּרִין וּמַכִּין כַּף אֶל כַּף וּמְרַקְּדִין מְאד וּשְׂמֵחִין בִּקְפִיצוֹת וְרִקּוּדִין גְּדוֹלִים כְּדֶרֶךְ הַשְּׂמֵחִים וְהַשּׂוֹחֲקִים מְאֹד. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי הֲלא לְכָאן בְּוַדַּאי טוֹב לִכְנֹס לִשְׁמעַ קוֹל שׁוֹפָר', וממשיך מוהרנ"ת שם, 'וְעָנָה אֶחָד שֶׁגַּם מְרֻמָּז בְּסִפְרוֹ שֶׁמִּצְוַת שׁוֹפָר הִיא בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין'.

"אחרי שרבי מוטה הראה לי את השיחה הזאת, הרהרתי בה רבות ואף שיתפתי אותה עם ידידי 'בעל התפילה' בשחרית ר' בערי וועבר (ראיון נרחב עימו פורסם ב'ניצוצות' ער"ה תשע"ח), שהוא כל השנה משמח ושר בחתונות, ואני כבדחן גם משמח לבבות, וכך אנו מוצאים את עצמנו כששלושת אלפי איש ומעלה, רוקדים מסביבנו ושומעים קול שופר…".

 

 

'פאות' – קצוות של תורה ודעת

מהזווית של ר' יואלי, במקום בו הוא גדל, הוא הספיק להכיר במשך השנים מאות ואלפי יהודים מהריכוזים שלו שמתחילים לנסוע לאומן וממשיכים ומגיעים מידי שנה בשנה, ואני מנסה להבין ממנו כיצד ממשיכים 'לחיות את הרב'ה' אחרי ראש השנה. כאן ר' יואלי עונה ומחלק את תשובתו לשניים. "דבר ראשון, רבינו כביכול מחלק עיניים לעם ישראל להסתכל על החיים בצורה יותר אמתית ופנימית. יהודי מגיע שבור, מרגיש מנותק מאבא שבשמיים, מרגיש שהוא רחוק מהשם והשם רחוק ממנו ח"ו, וכל הירידות שלו מעיקות עליו עד כדי שלא יכול לראות את הנשמה שלו שזועקת עמוק פנימה שהיא רוצה להיות קרובה לאבא ולהיות יהודי שמח ולחיות. באומן הוא מקבל משקפיים, והוא פשוט מתחיל לראות נכון כמה הוא קרוב לבורא עולם, כמה השם רוצה אותו. הוא מתחיל להסתכל על הנקודות הטובות שלו".

"דבר שני", מסביר ר' יואלי בדברים מתוקים, "בדרך כלל, כל אחד שמגיע לאומן, עומד מול הציון הקדוש של רבינו הקדוש, או בתפילות ומחפש בעצמו איך להשתפר, או כשפוגש חברים פה ושם ומדברים דברי חיזוק מרבינו שנכנסים ללב שלו, וזה תופס אותו במשך כל השנה. עם הדיבורים האלו הוא פשוט מתחיל לחיות ולצמוח, אחרים רבים אף לוקחים איתם איזה ספר מספרי רבינו ומתחילים ללמוד בו, והופכים להיות מקושרים לרבינו הקדוש דבר יום ביומו, גם בלי להיקרא באופן מוצהר 'חסיד ברסלב'". דבריו של ר' יואלי הופכים ללוהטים: "המהפך שרבינו הופך פה אנשים מקצה לקצה הוא בלתי נתפס, משהו שכובש עוד ועוד יהודים ולא מצטמצם לצמצום של מקום כזה או אחר, פשוט כל אחד נושם את הרבי במקום שלו…".

ר' יואלי מספר על עצמו, שיש לו הרבה חברים שמידי פעם מתאספים, לומדים ומדברים ביחד מספרי רבינו הקדוש, דבר שהם לא עשו לפני שהגיעו לאומן. "רבינו זה פלא כזה נפלא, שלכאורה אין אחד מתלמידי הבעל שם טוב שיהיה לו היום, מאתיים שנה שאחרי הדור ההוא, כל כך הרבה חסידים שילכו ויחיו לאורו ודרכו".

ר' יואלי מספר לנו על נושא מעניין, שדיבר לאחרונה כשישב עם חבריו, "חלקם עדיין בלי 'פאות' על הראש", ודיברו על נושא שרבינו אומר 'מיט די פאות וועל איך העם ארויס ציען'… (עם הפאות אמשוך אותו מהגיהינום), הוא מספר שבעצם התחדש לו חידוש יפה שהאיר לו מאוד, "שאדם מוצא את עצמו באיזה מקום חשוך, הוא לא יודע איך לזוז בתוך הגיהינום הנורא כאן בזה העולם, וכאן רבינו קורא לו: 'חאפ זיך האן אין מיינע פאות', ההשארה שהשארתי כאן בעולם, העצות וההתחזקות והדעת שהשארתי לך כאן… שרבינו נמצא שם בעולמות הגבוהים והעליונים, אך השאיר 'פאות – קצוות' של תורות ודעת דקדושה בשבילנו כאן בזה העולם".

 

שלושת אלפים בעלי תפילה

"יש הרבה סיפורים של אנשים שהתחילו לחיות באומן", הוא מספר לנו, "מה שהפעים אותי ביותר, זו קבוצה מסוימת מארה"ב, שהיו שקועים רחוק מהאור והיהדות, ואחרי שהם חזרו מאומן הם שינו את חייהם מהקצה לקצה. אמנם יש המון כאלו, אבל כשראיתי אותם זה הפעים אותי ביותר לראות אותם חוזרים ומקימים מניין שחרית כל יום עם הנץ החמה עם חיות, והם התחילו פשוט לחיות חיים חדשים של ממש, שמי שראה את זה לא יכול היה להאמין שהם אותם האנשים המנותקים שהיו מקודם… ובעצם", ר' יואלי חוזר ומדגיש, "זה לא רק הם, כל אחד שמגיע לאומן זה סיפור חיים אישי שלו, החיים החדשים שהתחדשו לו, כל אחד בסגנון סיפור אישי משלו. הרי הרב'ה כבר אמר שעל כל אחד מהמתקרבים אליו יהיה אפשר לכתוב 'ספר".

לקראת סיום אנו מבקשים לשמוע מר' יואלי על ההרגשה בשעה שהוא עומד כ'בעל תפילה'. "ראשית כל", הוא מדגיש, "הריני מקשר עצמי לרבינו הקדוש ומבטל את עצמי עוד קודם התפילה וגם בשעת התפילה לגמרי לגמרי. רוב הציבור שמתפלל איתי רואה את עצמו מוביל את מהלך התפילה. בתפילה יש ציבור ענק, שכולם מתפללים ושרים בקול והתלהבות ביחד, אני מובל כבר איך שהוא על ידי הציבור, אחרי התפילה אני מסתכל על עצמי ואני לא קולט היכן אני נמצא…".

הנוסח שר' יואלי מתפלל באומן הוא ברובו הנוסח שקיבל מאביו, "זה הנוסח שמתפללים בו בעיקר בסאטמאר, אבל אבא שלי הוסיף הרבה בנוסח התפילה. בנוסף לזה אני מוסיף קטעי נוסח המקובל בברסלב שזה נוסח 'וואהלין' וכמובן הניגונים והשירה שמוסיפים במהלך התפילה, ניגונים קדומים ועתיקים מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, ועוד ועוד".

 

 

ר' יואלי מספר על השירה הסוחפת שמוכרת כיום לכלל חסידי ברסלב ומחוצה לה, הניגון 'אורך ימים' המושר כחצי שעה בהתלהבות יוקדת לפני אמירת 'כתר' בתפילת 'מוסף'. וכך הוא מספר: "לאבא שלי יש ניגון, 'מארש' חסידי משמח, שהוא שר אותו בקטע התפילה 'אין קצבה לשנותיך', שמסיים את תפילת 'ונתנה תוקף'. ניגון זה שרתי שנה אחת, אבל הציבור לא הכיר וזה לא תפס. ואז התחלתי לשיר את הניגון הזה שהולך על המילים 'אורך ימים' והציבור כל כך התלהב ומתלהב מידי שנה בשנה עד שהניגון הזה לא נפסק… ופשוט זה לא שייך להפסיק את זה, הגלים של הבכיות, של אהבה להשם יתברך, שיש באותה שעה בהיכל התפילה זה לא נתפס…".

ר' יואלי מרגיש חובה לספר, שעוד כילד כבר שמע סיפורים על הרב'ה. "כשהייתי ילד שמעתי דיסקים של סיפורים שר' שלמה קרליבך מספר ומדבר, והוא היה כל הזמן מדבר שם על רבי נחמן וקורא לו בהתבטאות נרגשת 'דער הייליגער הייליגער רבי נחמן' (רבי נחמן הקדוש), כילד חסידי לא הבנתי איך מגיע ליהודי שנראה בחזות מודרנית להתבטא כך על אחד מתלמידי הבעל שם טוב, וכמובן את השם של רבינו לא הכרתי בכלל, אבל כבר אז המילים 'רבי נחמן מברסלב' תפסו אותי, והייתי שואל את עצמי מה מתחבא שם? אכן המחשבה רדפה אותי כל השנים עד שלבסוף הגעתי… ואני חושב לעצמי על כך שר' שלמה הלך כל כך הרבה והפיץ את דעת רבינו בכל העולם בשנים שכמעט אף אחד לא היה עושה את זה, ואולי לכן הוא זכה שבקיבוץ הקדוש באומן כל כך הרבה הרהורי תשובה נמשכים על ידי הניגונים שלו…" מסיים ר' יואלי.

"ניפגש באומן", צועק ר' יואלי דרך השפופרת, ומתחיל לשיר, "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי".

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י' כסלו ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.