שירת העשבים – ‘כל עשב ועשב יש לו ניגון מיוחד משלו’

עכשיו זה מדעי: מחקר חדש מגלה שלכל עשב בטבע יש לו ניגון מיוחד משלו בדיוק כפי שתיאר רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר”ן לפני 200 שנה – הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לכל אחד להקשיב לקולות הצמח באמצעות חיבור אלקטרודות לצמחים – לא מאמינים? רוצו ורכשו לעצמכם את הציוד ותתחברו לקולות הצמחים שאותם שמע רבי נחמן מברסלב הרבה לפני עידן הטכנולוגיה – כל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו • אומן שלום

שירת העשבים

שירת העשבים

כל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו

שירת העשבים: מחקר חדש שפורסם באוניברסיטת מערב אוסטרליה, על ידי ד”ר גאגליאנו, גילה שצמחים יכולים לחוש צלילים ואף להגיב עליהם. המחקר של ד”ר גאגליאנו שנעשה יחד עם פרופ’ דניאל רוברט מאוניברסיטת בריסטול (בריטניה) ופרופ’ סטפנו מנקוסו מאוניברסיטת פירנצה (איטליה), מראה כי שורשי הצמחים הצעירים פולטים ומגיבים לקולות מסוימים.

שירת העשבים

דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן כִּי כָל עֵשֶב וָעֵשֶב יֵש לוֹ שִירָה שֶאוֹמֵר”… (ליקו”מ תניינא, סג)

דברים ידועים אלו של רבינו נחל נובע מקור חכמה, מציגים את עולם הטבע, כעולם ששר ומרונן לפני בורא עולם, ואשר כולו אומר שירה לפניו יתברך. כמאמר ‘נשמת כל חי תברך את שמך אלוקינו’. רבינו אף עומד ומתאר את מסכת היחסים המתפתחת בין המנגינה העולה מחלילו של הרועה לזו העולה מרחשם של העשבים. הרועה המחונן היודע לנגן על חלילו ולהפיק ממנו מנגינות ענוגות אינו רק מחבר מנגינות מדיליה, הוא אינו רק בעל כושר יצירה משלו, אלא נגן בעל אוזן רגישה הכרוייה לרחשי הטבע, והוא מנגן את המנגינות העולות מהטבע, מהשדה, מבעלי החיים ומהיכן שהוא רועה את עדרו. הוא מתאים את המנגינה שלו לפי אותו עשב, ולכל עשב שירה משלו, וכל בעל חי אומר פרק שירה משלו, והרואה הוא ששר אותם.

מצד שני, העשב והצמח לא רק מנגן אלא גם מאזין, ומכח הקשבתו נוצרים ניגונים משלהם, ומנגינת הרועה, יש לה השפעה של ממש על העשבים. “ועל-יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּגּוּן, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נוֹתֵן כּחַ בְּהָעֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכל. וְזֶה בְּחִינַת ‘הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ’, הַיְנוּ שֶׁהַנִּצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל-יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם כַּנַּ”ל” (שם).

צמיחה מחודשת

המנגינה המתנגנת מחלילו של הרועה היא זו ששמע משירת העשבים. אותה מנגינה מעוררת את העשבים לצמיחה מחודשת על מנת שישמשו מקור מזון לבעלי החיים. ואותה מנגינה מחלחלת ומשפיעה גם על הרועה עצמו: “גַם הַנִּגּוּן הוּא טוֹבָה לְהָרוֹעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָרוֹעֶה הוּא תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וְיוֹרִידוּ אֶת הָרוֹעֶה מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, עַד שֶׁיִּרְעֶה הָרוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ … וְעַל-יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי הַנִּגּוּן הוּא הִתְבָּרְרוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, בִּבְחִינַת: ‘מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה’. כִּי זֶהוּ עִקָּר הַנִּגּוּן – לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר” (שם).

הרי שעולם הטבע המגולם בשירת העשבים מביא את האדם – את הרועה להכרה ‘ומותר האדם מן הבהמה’, הוא יכול להבחין בין ‘רוח הבהמיות’ ל’רוח האדם’. והניגון נותן לאדם את תעצומות הרוח להכרת עצמו וייחודו.

ועוד מוסיף רבינו ואומר במקום אחר על טיול שערך בפעלד יחד עם אחד מתלמידיו, “ואמר לו רבנו זכרונו לברכה: לך עמי לטייל, והלך עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר: אם היית זוכה לשמוע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך… כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבוד את ה’ ביראה” (שיחות הר”ן קס”ג).

אצל רבינו יש קשר הדוק בין השיחים והעשבים לתפילה. הבריאה מתפללת, העשבים מתפללים, והאדם מצטרף לשירה שלהם. אין פלא, שכן השיח של התפילה והשיח הצומח מתכתבים ביניהם: “דע, כשהאדם מתפלל בשדה, אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפלה, ומסייעין לו, ונותנין לו כוח בתפלתו. וזה בחינת שנקראת התפלה שיחה, בחינת ‘שיח השדה’, שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפלתו. וזה בחינת ‘ויצא יצחק לשוח בשדה’ שתפלתו הייתה עם סיוע וכוח השדה, שכל עשבי השדה נתנו כח וסיוע בתפלתו כנ”ל, שבשביל זה נקראת התפלה שיחה כנ”ל. ועל כן בקללה נאמר ‘והאדמה לא תתן את יבולה’; כי כל יבול הארץ צריכין ליתן כח וסיוע בתוך התפלה, וכשיש פגם ועיכוב על זה, אזי נאמר ‘והאדמה לא תתן את יבולה’; כי אפילו כשאינו מתפלל בשדה, נותנים גם כן יבול הארץ סיוע בתפלתו, דהינו כל מה שסמוך אל האדם כגון אכילתו ושתיתו וכיוצא, רק כשהוא בשדה, שאזי סמוך להם ביותר, אזי כל העשבים וכל יבול האדמה נותנים כח בתפלתו כנ”ל. וזה ‘יבול’ ראשי תבות: ו’יצא י’צחק ל’שוח ב’שדה שכל יבול השדה התפללו עמו” (ליקוטי מוהר”ן תניינא, יא). מכאן הרעיון לצאת לשדה להתבודד ולהתפתח עימם יחד מול הקדוש ברוך יוצר היצירה ובורא הברואים.

דבר סוד הוא

הרעיון של רבי נחמן מברסלב, אודות שירת העשבים, רוחני ודבר סוד הוא, אבל יש בו גם מהאמת המדעית הפנימית. למרות שלנו נראה שהצמח הוא חומר ביולוגי שאינו חש ואינו מרגיש, מחקרים חדשים מגלים שלא כך הדבר. מחקר חדש שפורסם באוניברסיטת מערב אוסטרליה, על ידי ד”ר מוניקה גאגליאנו, גילה שצמחים יכולים לחוש צלילים ואף להגיב עליהם. המחקר של ד”ר גאגליאנו שנעשה יחד עם פרופ’ דניאל רוברט מאוניברסיטת בריסטול (בריטניה) ופרופ’ סטפנו מנקוסו מאוניברסיטת פירנצה (איטליה), מראה כי שורשי הצמחים הצעירים פולטים ומגיבים לקולות מסוימים.

 “זה קורה למשל כאשר הסכנה – כמו אוכלי עשב – מתקרבת”, אומרת גאגליאנו. “עבדתי יום אחד בגן העשבים שלי והתחלתי לתהות אם הצמחים רגישים גם לצלילים – למה לא? – אז החלטתי לברר”. המחקר נעשה על השורשים של צמחי תירס צעירים שנשתלו במים והוא גילה  שהשורש פלט חומרים לעבר כיוון הקול.

בהנטינגון פוסט, פורסם על אשה בשם סוסן ג’רמי מקולורדו שהצליחה באמצעות חיבור אלקטרודות לצמחים להקשיב לקולות הצמח. האלקטרודות המחוברות לרמקולים משמיעות צליל שונה לכל צמח וצמח. ג’רמי המומחית לנושאי אנרגיה פגשה את הטכנולוגיה הזו בעת ביקור באיטליה והיא רכשה את הציוד המתאים להפקת קולות מהצמחים.

כך גם חברת ‘לטס’, יצרנית חומרת תקשורת יפנית הציגה צמחים המתפקדים כרמקולים, וגרמה לעלי הכותרת לרעוד. המכשיר הקרוי “קול הפרח” ממוקם באגרטל, ברגע שמניחים את הפרחים באגרטל, ומפעילים את המכשיר ניתן להפיק מוזיקה מהצמחים.

“דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן כִּי כָל עֵשֶב וָעֵשֶב יֵש לוֹ שִירָה שֶאוֹמֵר”… (ליקו”מ תניינא, סג).

רבי נחמן מברסלב מתאר את מסכת היחסים המתפתחת בין המנגינה העולה מחלילו של הרועה לזו העולה מרחשם של העשבים. הרועה אינו מחבר מנגינות אלא הוא מנגן את המנגינות העולות מהטבע, מהשדה, מבעלי החיים – עזים כבשים, פרות, מהמקום שבו הוא רועה את עדרו. הקול והמנגינה הנשמעים הם ניגונם של העשבים המשמשים מקור מזון לבעלי החיים.

 

מנגינת הרועה יש לה השפעה של ממש על העשבים

“וְעַל-יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּגּוּן, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נוֹתֵן כּחַ בְּהָעֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכל. וְזֶה בְּחִינַת ‘הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ’, הַיְנוּ שֶׁהַנִּצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל-יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם כַּנַּ”ל”. (שם)

המנגינה המתנגנת מחלילו של הרועה היא זו ששמע מהעשבים. אותה מנגינה מעוררת את העשבים לצמיחה מחודשת על מנת שישמשו מקור מזון לבעלי החיים. ורבי נחמן אינו מותיר את הרועה מחוץ להתרחשות הגדולה, גם עבורו יש למנגינה משמעות:

“גם הַנִּגּוּן הוּא טוֹבָה לְהָרוֹעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָרוֹעֶה הוּא תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וְיוֹרִידוּ אֶת הָרוֹעֶה מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, עַד שֶׁיִּרְעֶה הָרוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ … וְעַל-יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי הַנִּגּוּן הוּא הִתְבָּרְרוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, בִּבְחִינַת: ‘מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה’. כִּי זֶהוּ עִקָּר הַנִּגּוּן – לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר”. (שם)

עולם הטבע המגולם בשירת העשבים מביא את האדם, את הרועה, להכרה ‘ומותר האדם מן הבהמה’. הוא יכול להבחין בין ‘רוח הבהמיות’ ל’רוח האדם’. הניגון נותן לאדם את תעצומות הרוח להכרת עצמו וייחודו.

הבית השני בשיר מבוסס אף הוא על קטע קצר מתוך שיחות הר”ן:

 “ואמר לו רבנו זכרונו לברכה: לך עמי לטייל, והלך עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר: אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך… כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבוד את ה’ ביראה” (שיחות הר”ן קס”ג).

התפילה בשדה

מעניין לעקוב אחר המעבר מדימויו של עולם הטבע לדימוי המצוי כבר בתורה הקושר את עבודת ה’ עם עולמם של השיחים  שמקור כינויים במילה שיח שמשמעה המקראי הוא תפילה:

“דע, כשהאדם מתפלל בשדה, אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפלה, ומסיעיין לו, ונותנין לו כוח בתפלתו. וזה בחינת שנקראת התפלה שיחה, בחינת ‘שיח השדה’, שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפלתו. וזה בחינת ‘ויצא יצחק לשוח בשדה’ שתפלתו הייתה עם סיוע וכוח השדה, שכל עשבי השדה נתנו כוח וסיוע בתפלתו כנ”ל, שבשביל זה נקראת התפלה שיחה כנ”ל. ועל כן בקללה נאמר ‘והאדמה לא תתן את יבולה’; כי כל יבול הארץ צריכין לתן כוח וסיוע בתוך התפלה, וכשיש פגם ועיכוב על זה, אזי נאמר ‘והאדמה לא תתן את יבולה’; כי אפילו כשאינו מתפלל בשדה, נותנים גם כן יבול הארץ סיוע בתפלתו, דהינו כל מה שסמוך אל האדם כגון אכילתו ושתיתו וכיוצא, רק כשהוא בשדה, שאזי סמוך להם ביותר, אזי כל העשבים וכל יבול האדמה נותנים כח בתפלתו כנ”ל. וזה ‘יבול’ ראשי תבות: ו’יצא י’צחק ל’שוח ב’שדה, שכל יבול השדה התפללו עמו” (ליקוטי מוהר”ן תניינא, יא).

נשים את ליבנו להערתו של ר’ נחמן כבדרך אגב, שבעברית קוראים לשיח השדה ‘שיח’ – מלשון שיחה. לדבר זה יש שורשים כבר בספר בראשית.

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח… (בראשית ב’). יצחק היוצא ‘לשוח בשדה’ מתפרש כמי שיצא להתפלל תפילת מנחה.

האם העשבים מסייעים לאדם להתפלל? לדעת ר’ נחמן התשובה היא – כן. אצל ר’ נחמן המרחב הפתוח של השדה הוא חלק מעולמו של המתפלל, של הדבק בעבודת ה’. השדה חיוני לתפילה, ואם הוא חסר – ‘והאדמה לא תתן את יבולה’ – אזי חסרה גם תפילתו של המתפלל.

האם אין כאן הסבר בסיסי לאותה תופעה המוכרת לרבים, שראו את חסידי ברסלב, מתאחדים עם הטבע ופונים אל בורא עולם בקול רם ובצעקות כדי שישתלבו פניותיהם ותפילותיהם עם המתרחש בטבע?

והיכן הוא הרועה? הוא מכיר את הניגון השורה בעולם, ניגון המצוי בין העשבים – ניגונה של הבריאה. עבור הרועה הניגון מחיה את הכל, הוא מבודד ומבדיל את הרוח הטובה – רוח האדם, מן הרוח הרעה – רוח הבהמיות. כשהרועה מתחיל ומתפלל בשדה, אזי הוא ממשיך את אותה חיות, את אותו בירור הרוח. באמצעות הניגון מברר האדם לעצמו את הרוח הטובה, וממנה הוא מגיע אל הניגון שמנגן העולם לבוראו.

תראה, מה אתה אומר סביב על העציצים שלך? – הם בטח שומעים אותך, והם אולי אפילו מדברים עליך. הרעיון כי צמחים יכולים לתקשר אחד עם השני הוא בדרך כלל מבוסס מדע בדיוני או פנטזיה, אבל מחקר חדש מתוך אוניברסיטת מערב אוסטרליה מגלה כי זה באמת יכול להיות המקרה. עמית מחקר פוסט-דוקטורט ד”ר מוניקה גאגליאנו גילתה שחברינו הירוקים לא רק מגיבים לצלילים, אלא גם יכולים לתקשר אחד עם השני באמצעות “לחיצה על רעשים”.

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י' אב ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.