מיוחד לרגל ההילולא

סגירת מעגל מופלאה עם סודו וציונו של הרה”ק רבי נחמן מהורדנקא זיע”א

ביום ההילולא האחרון, ב’ תמוז תשע”ז, לאחר שהתפזרו ההמונים ניגש ר’ קלמן לציונו של ר’ נחמן, הניח את ראשו ולא הפסיק לבכות. נראה היה שהוא ידע כי בפעם הבאה שיפגוש את הצדיק הוא ישוחח איתו על הסוד, בגלוי…

בתמונה: רבי קלמן זצ''ל אצל ההורדענקער זיע''א  - שנת תשע''ג // צילום: יוסף חיים גולדשמידט

סוד האמונה והביטחון

סגירת מעגל מופלאה עם סודו וציונו של הרה”ק רבי נחמן מהורדנקא זיע”א בו דבק רבי קלמן ז”ל וייסד את העלייה לקברו • סבא דסבין

אהרן קליגר, נחמן שטרן // ניצוצות

כל מכיריו של ר’ קלמן ז”ל יודעים כי קשר אמיץ ובלתי ניתן להפרדה היה לו עם הרה”ק רבי נחמן מהורדנקא, סבו של רבינו הקדוש הקבור בעיר טבריה. בשנותיו האחרונות עסק ר’ קלמן רבות בפרסום יום ההילולא שלו בכדי שכמה שיותר יהודים יזכו ויבואו להשתטח על ציונו הקדוש.

אך כמעט ואין איש שיודע כי סיפור מחלתו של ר’ קלמן שזור באופן מצמרר באותו קשר עמוק שהיה בינו לבין רבי נחמן מהורדנקא.

במלאות ימי השבעה שבנו אל אותם ימים, חמש שנים לאחור, עוד בטרם החלה המחלה הארורה לקנן בגופו הטהור. אל הימים בהם ר’ קלמן מגלה את ציונו של ר’ נחמן והוא יודע בבירור כי חייו עומדים להשתנות לבלי הכר.

 

בתמונה: רבי קלמן זצ”ל אצל ההורדענקער זיע”א  – שנת תשע”ג

שנת תשע”ג, יוסף חיים בנו הגדול של ר’ קלמן עובר להתגורר בעיר טבריה. חולפת תקופה ובעת תפילתו בבית הקברות העתיק בטבריה הוא מביט על ציונו של ר’ נחמן מהורדנקא ומחשבה עולה בראשו, “הייתכן כי ציונו של סבו של רבינו הקדוש אשר מסופר עליו סיפורים מופלאים ביותר, עומד שומם וכמעט ואיש לא ניגש אליו, וזאת מלבד השיפוץ הראוי שלא נעשה שם מזה שנים רבות. גם ביום ההילולא אולי בודדים היו בלבד היו עולים לציונו הקדוש להדליק נר ולומר תהילים”.

יוסף חיים, כדרכו מעלה לפני אביו את הנושא ואת תמיהתו העצומה על מקום קברו המוזנח של רבי נחמן, אחרי השיחה הקצרה הוא איננו יודע שמכאן ואילך חייו של אבא שלו או בעצם של כל המשפחה עומדים להשתנות. “אבא שמע את הדברים”, הוא משחזר, “והחל לקרוא בספרים הקדושים על חייו של רבי נחמן מהורדנקא. הוא ראה שהבעש”ט הקדוש קרא לו ‘נאמן ביתו’, ויותר מכך, שהוא היה איש סודו של הבעש”ט. שיחתו של רביה”ק (חיי מוהר”ן קלג) עמדה כל העת מול עיניו: “וְאָמַר, שֶׁגַּם מִטַּעַם זֶה הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי מִקֹּדֶם, כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ דָּבָר מִזְּקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַשּׁוֹכֵב בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי יְשַׁעְיָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַשּׁוֹכֵב בְּסַמִילֶע, וְעַכְשָׁו וְכוּ’, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁלְחוֹ, עַל-כֵּן הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְדַבֵּר עִם זְקֵנוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּלְהַעֲמִיד עִמּוֹ אֹפֶן אֵיךְ יוּכַל לֵידַע מִמֶּנּוּ תָּמִיד מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֵידַע עַל-יָדוֹ”.

באחד הימים יהודי שפגש נתן לו את הספר ‘מילי דאבות’ והוא החל ללמוד בו, הוא גילה כי רוב הספר מדבר על רבי נחמן מהורדנקא. “לאחר תקופה הוא התקשר אלי ואמר לי: ‘יוסף חיים, מהיום אני ממנה אותך להיות השמש של רבי נחמן, לא של הציון שלו אלא שלו עצמו…’.

 

בתמונה: רבי קלמן זצ”ל אצל ההורדענקער זיע”א  – שנת תשע”ג | צילום: יוסף חיים גולדשמידט

ר’ קלמן, שמיום ליום נחשף עוד יותר לחייו המופלאים של הצדיק, החל לעלות לקברו שוב ושוב. ככל שהזמן חלף הוא נקשר בכל נימי נפשו למקום הקדוש, הוא בילה שם שעות על גבי שעות, עומד לצד הציון ומתבודד, מדבר עם בורא עולם ומשיח נפשו לצדיק, ומפעם לפעם היה מתקשר לבנו יוסף חיים ומבקש ממנו שיביא לו שתיה קרה שלא יתייבש. משהביא לו היה מתבטא באוזנו “אני מרגיש כאן בחלקת גן עדן”. לאחר תקופה כשהוא שב לביתו הוא הכריז לבני משפחתו: “יודע אני שבציון של איש סודו של הבעש”ט יש סוד, מהו הסוד אינני יודע, אך יש סוד, ואולי אם אזכה לבקר את הצדיק עוד שעות מרובות, אולי אזכה לגלותו”.

“אבא לא שמר את זה לעצמו”, מספרים בניו, “מהיום שהוא גילה את האור הטמון במקום הזה הוא הבין שמתנה כזו צריך להפיץ לכל הציבור. אבא יצא במבצע הפצה ודאג שביום ההילולא, יתאספו כמה שיותר יהודים להתפלל על הציון. הוא ביקש מבנו יוסף חיים, שיארגן הדלקה וכיבוד לעולים לציון. הדבר התחיל להתפרסם וגרם לכך שבמשך כל השנה יותר ויותר יהודים גילו את המקום, את קדושתו וסגולותיו. אבא עצמו, היה עומד סמוך לציונו במשך שעות ארוכות, כמו ממתין, שיתגלה לו הסוד…”.

מידי שנה בהגיע יום ההילולא, מתאספים יהודים מכל חלקי הארץ, ההילולא הופכת להמונית ר’ קלמן מתבונן בהמון וממשיך להזיל דמעות כמים, במשך כל היום הוא ניצב שם מתפלל ומבכה, עד שתשקע השמש.

“בב’ תמוז תשע”ה, בדרך חזרה מטבריה אבא לא הרגיש טוב”, משחזר בנו ר’ אברהמי, “חשבנו שזו עוד חולשה קטנה שתחלוף, אבל למחרת אבא לא ירד מהמיטה. זה היה סימן נוראי, לא הכרנו מושג כזה שאבא לא ילך להתפלל בבית כנסת, שלא יצא למקווה, כמובן שזה היה ברור שאבא מאד לא מרגיש טוב, בטנו החלה להתנפח בצורה מפחידה, לאחר כמה ימים ביקשתי מאבא שנלך לבדיקות בבית חולים. כמובן שאבא לא הסכים לשמוע על דבר כזה. לבסוף הגענו לפשרה שנלך לטר”ם, מיד שהגענו שלחו אותנו היישר לבית חולים הדסה”.

בתמונה: רבי קלמן זצ”ל (בתקופת מחלתו) באחת מנסיעותיו בדרכו להורדענקער זיע”א 

“כשהגענו לא לקח הרבה זמן, עד שהרופא קרא לי לחדר והסביר לי את המצב… פרצתי בבכי, לא ידעתי איך לספר את זה לאבא. שטפתי את הפנים וביקשתי מהרופא שהוא זה שיספר לאבא, אני פשוט לא מסוגל. כשאבא שמע את הדברים הוא פרץ בצחוק ענק, הרופא סימן לי ביד על הראש, כביכול אומר ‘מה לעשות, זה קורא לכולם שהם משתבשים מההלם’, הוא לא הבין שאבא באמת צחק מהתרגשות”.

“הרופא פנה לאבא ואמר לו שיש לו בבטן גידול ענק בגודל של מֵלון ולפי גודלו, הוא מקנן אצלו לפחות שנתיים וכבר שלח גרורות עד לרגליים. לפי המצב, העריך הרופא, הוא לא ישרוד יותר משבועות בודדים… אבא התחיל לצחוק בקול, הסתובב במחלקה, טפח על הגידול ואמר ‘ברוך הבא לאורח החדש, גם לי יש… גם אני קיבלתי אורח…'”.

“חזרנו הביתה, אבא התיישב על הכיסא, פתח את הגמרא ופשוט המשיך ללמוד”.

בתמונה: רבי קלמן זצ”ל בשבוע שגילו אצלו את המחלה (תמוז תשע”ה) חוזר לציון ההורדענקער זיע”א | צילום: עזרא לנדאו

“אבא היה מספר את המשל של רבינו על סוחר הבדים: פעם בא אדם אחד אל רבינו ז”ל וביקש ממנו שיברך אותו בברכת פרנסה, אמר לו רבינו ז”ל: אמשול לך למה הדבר דומה – לסוחר בדים גדול שבא פעם אל הסיטונאי העוסק בכך והזמין אצלו כהרגלו מדי פעם כמות גדולה של בדים.

פעם, לאחר שהזמין את הבד והחל לנסוע עם עגלתו לא נסעה העגלה כהוגן, מחמת רוב הסחורה הטעונה. נכנס אל הסיטונאי וביקש ממנו: אולי יש לכם מעט שמן מכונה למרוח בו את אופני העגלה, כדי שתיסע כהוגן? ענה לו הסיטונאי: יש ויש. ונתן לו את השמן ובשפע. ואכן החליקו האופנים ונסע הסוחר עם עגלתו כהוגן. באמצע הנסיעה פגש בחברו הנוסע בעגלה לקראתו. כשראה אותו חברו נוסע ומחליק יפה כל כך, שאל אותו לסיבת נסיעתו המהירה כל כך. ענה לו: זה הסיטונאי הנמצא במקום זה וזה, מרח לי מהשמן על צירי העגלה וזו הסיבה לנסיעתי המהירה.

לא חשב חברו הרבה, קם ונסע אל הסיטונאי בחשבו שהסיטונאי זה הוא סיטונאי של שמן מכונות. נכנס אליו וביקש ממנו שמן מכונות. אמר לו הסיטונאי: על מה אתה מדבר? ענה לו: ברצוני שמן מכונות כמו שמכרת לחברי הסוחר. אמר לו הסיטונאי: אסביר לך את הדבר: פרנסתי היא ממסחר בדים וחברך קונה אצלי תדיר סחורה, וכשראיתי איך עגלתו לא מושכת היטב מרוב הסחורה שהעמסתי עליה, השגתי ונתתי לו את השמן, אבל אתה בא ורוצה רק שמן, דע לך, איני סוחר של שמן!

הפטיר רבינו ואמר להלה: אלו מאנשי הדבוקים וכרוכים אחרי, כשרואה אני באחד מהם שאינו יכול לעבוד את השם כדבעי מחמת חסרון פרנסה וכדומה, מברכם אני בברכת פרנסה, (וכדי שעגלתם הקדושה הטעונה בסחורה תיסע היטב), אבל אתה שמבקש רק פרנסה – “איני סוחר של שמן” (שיח שרפי קודש ה, מ”ח).

“אבא היה מסביר”, אומר בנו יוסף חיים “שגם ר’ נחמן מהורדנקא לא מחלק גשמיות, ר’ נחמן מטפל בשורש, ברוחניות, אם נתקעים הוא דואג גם לכל מה שמסביב… אבל לא זה העיקר. כשאבא שמע את הדברים מהרופא הוא עשה חשבון מיד שעל פי ההסבר של הרופא המחלה החלה בדיוק באותה תקופה שהחל הקשר שלו עם ר’ נחמן בטבריה. היה ברור לו שהוא עבר לטיפולו האישי של הצדיק, זה שימח אותו, לא עניינו אותו הייסורים והכאב, הוא היה מאושר שהוא הצליח להדבק בצדיק…”.

 

בתמונה: רבי קלמן זצ”ל בשבוע שגילו אצלו את המחלה (תמוז תשע”ה) חוזר לציון ההורדענקער זיע”א | צילום: עזרא לנדאו

ר’ קלמן, מבין שהקשר שפיתח עם ר’ נחמן מהורדנקא הוא כל כך חזק עד שהוא כבר ראוי לקבל את הניסיון. הוא חוזר לציון הקדוש ומודה לר’ נחמן מקרב לב, ומבטיח לו כי יעמוד בניסיון ולא יישבר לרגע. מעל הכל הוא מחליט להחזיר טובה לצדיק על זה ‘שהוא מקרב אותו כל כך’ באומרו: הגיע הזמן לשפץ את הציון ולהפכו למקום מפואר ונאה.

כבר מהרגע הראשון בו מחליט ר’ קלמן לצאת לפרויקט הוא נתקל בקשיים בלתי ברורים, לבסוף כשהוא מגיע לדרגים הגבוהים במועצה הדתית של טבריה הם מסבירים לו שהם זקוקים לאישור של צאצאי רבי נחמן מהורדנקא, הבעיה, שנכדיו מתגוררים אי שם בארצות הברית.

“אבא לא התייאש”, מספרים הילדים, “הוא עשה הכל בכדי להגיע למטרה הזו והוא החל ליצור קשר עם הצאצאים האלה. היה צריך שמישהו יטוס אליהם לשכנע אותם, כמובן שאבא לא יכול היה לעלות על מטוס. באחד הימים הגיע הרב שמואל רבינוביץ רב המקומות הקדושים לבקר את אבא, תוך כדי שיחה הוא שאל את אבא כבדרך אגב, ‘מדוע לא משפצים את הציון של ר’ נחמן מהורדנקא בטבריה?’ אבא קפץ מהתרגשות, ואמר לו: ‘נשלחת משמים, אני מנסה להזיז שם משהו אבל הכל תקוע’.

הרב רבינוביץ ששומע את הדברים ורואה עד כמה הדברים נוגעים בנפשו של ר’ קלמן, מחליט כי הוא יעשה הכל לקיים את משאלתו. הוא פונה לאחד מגדולי משקמי קברי הצדיקים, ר’ דוד דרלי, שנכנס גם הוא לעובי הקורה וכשהוא מבין שאכן ללא אישור, הציון לא ישופץ, הוא סוגר לעצמו בטיסתו הבאה לחו”ל פגישה עם צאצאי הצדיק.

בינתיים חולפים הימים, מצבו של ר’ קלמן הולך ומחמיר. יוסף חיים בנו בקשר רציף עם ר’ דוד דרלי שמעדכן אותו בהתפתחויות האחרונות. הרב דרלי מספר לו שנסע לארה”ב להיפגש עם צאצאי רבי נחמן מהורדנקא וה’ זימן לו את הצאצא הראשי עד לשדה התעופה ושם סיפר לו את כל ענין שיפוץ הציון ומשאלתו של ר’ קלמן. הצאצא סירב לאשר את השיפוץ וטעמו עימו, כי אסור לגעת בכל האזור שסביב הציון בלי שיבדקו שלא פוגעים חלילה בקדושת המקום, וכי יש צורך בהחתמת גדולי הדור שיאשרו את השיפוץ. מלבד זאת, הצאצא הדגיש שיש צורך לבקש גם את אישורם של צאצאי הרבי משפיטובקא שציונו מחובר לציון ההורדנקער.

יומיים לפני הפטירה, מתקשר יוסף חיים הבן לרב דרלי ושואל מה התחדש, בתקוה שתהיינה חדשות טובות שיוכל לשמח בהן את אביו, ר’ דוד דרלי מעדכן אותו שהפגישה נקבעה ליום חמישי בצהריים י’ בסיון.

באותו היום סביב מיטתו של ר’ קלמן ניצב בנו יוסף חיים ומביט בכוחותיו של אבא ההולכים ואוזלים.

באותו הזמן בביתו שבהר נוף נלחם ר’ קלמן על נשימותיו האחרונות, ואז בשעה 14:50 נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש. יוסף חיים מביט באבא ומרים את עיניו למרומים, הוא יודע כי רבינו הקדוש וסבו רבי נחמן מהורדנקא באים לקבל אליהם התלמיד הנאמן.

בשעה 19:00 בערב יוסף חיים מתקשר לרב דרלי לעדכן אותו בבשורת האיוב על פטירת אבא. הרב דרלי משיב בצער שכבר שמע על כך ומספר את קורות היום.

הרב דרלי סיפר כי הגיע לפגישה בציון בשעה 13:30 והמשפחה איחרה. בשעה 14:30 המשפחה הגיעה ושם, לצד ציונו של ר’ נחמן מהורדנקא הוא מסביר לצאצאים כי זה הרבה יותר חשוב ממה שהם חושבים, וכי מתן האישור יכול להאריך את חייו של ר’ קלמן, שכל ענין ר’ נחמן מהורדנקא בנפשו ממש. הוא מתחנן כי יתנו את האישור אך הם מסרבים בכל תוקף לאשר ללא אישור של גדולי הדור כי הדבר מותר וראוי. “אין אישור”, הם משיבים בקול נחרץ. ואז באופן מפתיע, עובר בסמוך אליהם הרב יוסף טדגי, שגם הוא מתעסק בשיפוץ קברי צדיקים, הרב טדגי הצליח לשכנע אותם בדקות מעטות באופן השיפוץ בצורה שלא תפגע בקדושת המקום. השתכנעות בני המשפחה היתה מפתיעה. “כאילו הדבר ברור מאליו והם אמרו לו: ‘בשמחה, נעלה יחד עם הרב דרלי לעירייה ונחתום על האישורים הנדרשים’… אנחנו כעת בדרך לעיריה”.

“באיזו שעה בדיוק זה קרה?” שואל יוסף חיים, הרב דרלי מביט בשיחות היוצאות של הטלפון שלו על השיחה אותה הוציאו בנוכחותם של בני המשפחה לגורם במועצה הדתית 14:50!

“אבא לא יזכה כאן בעולם הזה לראות את השיפוץ אך אין ספק שאבא דאג לזה ברגע הראשון שהוא הכיר את ציונו של ר’ נחמן מהורדנקא זצוק”ל”, חותם יוסף חיים הנרגש.

 

בתמונה: רבי קלמן זצ”ל בב’ תמוז תשע”ז, בעת זריחת החמה אצל ההורדענקער זיע”א | צילום: יוסף חיים גולדשמידט

ביום ההילולא האחרון, ב’ תמוז תשע”ז, לאחר שהתפזרו ההמונים ניגש ר’ קלמן לציונו של ר’ נחמן, הניח את ראשו ולא הפסיק לבכות. נראה היה שהוא ידע כי בפעם הבאה שיפגוש את הצדיק הוא ישוחח איתו על הסוד, בגלוי…

הכתבה מתוך פרויקט מיוחד של מגזין ניצוצות שיראה אור בשבוע הבא

 

רבי קלמן זצ”ל מודיע שבכנס הענק של ליקוטי מוהר”ן הוא יעורר את אנשי שלומינו להשתתף בהילולת ההורדענקער זיע”א (כ”ד סיון תשע”ו)

רבי קלמן זצ”ל מעורר את אנשי שלומינו להשתתף בהילולת ההורדענקער זיע”א (י”ח סיון תשע”ו)

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י' תמוז ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.