ראוי לאדם להרגיש בלבו צרת חברו, וכל שכן צרת רבים. ואם לא מצליח לו להרגיש שידפוק את הראש בקיר

הכאבים מגיעים אלינו מחוץ ומבפנים. אנחנו כל הזמן שומעים על צרות ונחשפים לכאב. רבי נחמן מברסלב אומר שראוי לאדם להרגיש בלבו צרת חברו, וכל שכן – צרת רבים. ואם לא מצליח לו להרגיש – שידפוק את הראש בקיר עד שירגיש…

לקחתם פעם ילד לרופא שיניים? זוכרים איך הוא פחד ושאל מאה פעמים אם זה יכאב? וכשהרגעתם אותו שיעשו לו הרדמה, הוא המשיך לחשוש – הפעם מהזריקה.

אבל למה הלכנו רחוק, בואו נודה – כאבים הם לא כוס התה שלנו, אנחנו אפילו פוחדים מהם ממש, ואם מוכרח לכאוב לפחות תנו לנו הרדמה, שלא נרגיש כלום. תעירו אותנו כשזה ייגמר.

בין המוצרים היותר מבוקשים בשוק התרופות תופסים מקום של כבוד משככי הכאבים למיניהם. יש כאבים רבים כל כך, בגוף ובנפש, במציאות ובדמיון, שצריכים סל תרופות שלם רק כדי להגיב לכולם ולעזור לנו שלא להרגיש, ואם אפשר – שלא להרגיש כלום.

הכאבים מגיעים אלינו מחוץ ומבפנים. אנחנו כל הזמן שומעים על צרות ונחשפים לכאב. לא צריך, ועדיף שלא לחפש את זה, אבל גם בלי לחפש הכאבים צפים סביבנו כל הזמן. סיפורים כואבים של אנשים שאנחנו מכירים, הצער העולמי, עניות ומלחמות ומחלות. אנחנו מצפים לגאולה, ובינתיים הגלות צובטת ומכאיבה, ויש בחירה – להרגיש או להתעלם. לא להתעלם לגמרי כמובן, אבל גם לא להרגיש ממש. האם יש עניין להרגיש כאב?

רבי נחמן אומר (שיחות הר"ן, ל) שראוי לאדם להרגיש בליבו צרת חברו, וכל שכן – צרת רבים. ואם לא מצליח לו להרגיש – שידפוק את הראש בקיר, כלומר יכה ראשו בכותלי ליבו, עד שירגיש…

אז יש עניין להרגיש כאב, גם את כאביו של הזולת, מפני שגם הבשורות הטובות, הגאולה והישועות, יבואו מתוך הרגש. אסור שהפחד מכאב יגרום לחושים שלנו להתנוון.

כל זה בנוגע לכאבים שמקורם מבחוץ, מה עם הכאבים האישיים שלנו? את הכאבים שבאים מבפנים קשה עוד יותר להסכים להרגיש, יש אנשים שאף יעדיפו להתרכז בכאבים של אחרים כדי לשכוח קצת מהכאבים שלהם. זו עשויה להיות דרך טובה להסיח דעת מייסורים, אבל כשמדובר בכאבים מהותיים יותר, לא תמיד כדאי להתעלם. הכאבים מכוונים פנימה – להתבוננות ושימת לב, והם חלק מתהליך שאנחנו חפצים בו מאוד, כאבים הם תופעת לוואי להתפכחות וגדילה.

אנחנו רוצים לשמוע בשורות טובות, גאולה, ישועה ושופר של משיח, אבל דווקא בגלל זה חשוב כל כך שנסכים להרגיש גם את הכאב. כאבים הם חלק מתהליך הריפוי. כשכואב, סימן שמערכת העצבים פועלת, שהדם זורם, שיש חיים.

למה בעצם אנחנו נרתעים כל כך מתחושת הכאב?

כי כבר אין לנו כוח להרגיש את הבעיות, אין לנו עצבים יותר לשמוע על מה שאין וקשה וחסר ודועך. כדי להיות מסוגלים שלא להתעלם מכאבים שלנו או של אחרים, אנחנו צריכים שני דברים חשובים – לדעת להתבונן בכאב, ולקבל תחושה ברורה יותר בתקווה.

הכאב הוא יצירה רבגונית שאם מתבוננים בה אפשר להבחין שאינה עשויה מקשה אחת, יש שם גם רוגע ואפילו נעימות.

הקדוש ברוך הוא אומר "בכל צרתם לו צר" (ישעיהו, סג ט), "בכל צער וצער שיש לישראל אני עמהם" (אליהו רבא, יח) – בכל צרה וצער יש גם שותפות של הקדוש ברוך הוא, ורק מתוך הכאב אפשר למצוא את הכאב של השם. לכאוב ביחד זו חוויה מגבשת.

ואולם אנחנו צריכים גם להרגיש יותר את התקווה. ילדים קטנים מתמודדים פחות טוב עם כאבים, לא רק בגלל שקשה להם לשאת את הכאב, גם משום שאין להם הכלים לחוש ולהבין את התועלת שתבוא בעקבותיו. בלי לחשוב על הגאולה הפרטית שלנו לא נוכל לסבול אפילו קצת כאב, ואם נתרגל לצייר לעצמנו את התקווה, הכאבים יכאיבו פחות.

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ט' חשון ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.