יש נחל נובע • מנהל 'הכנסת אורחים' "נחל נובע – אומן" בראיון ראשון ומרגש

יום בהיר אחד, יהודי אחד קם ומחליט להקים מפעל אדיר של 'הכנסת אורחים' בציון רבינו הקדוש באומן. ר' גלעד אטש מנהל 'הכנסת אורחים' "נחל נובע – אומן" בראיון ראשון ומרגש למגזין ניצוצות

גלעד אטש 'רב להושיע' // צילום: באדיבות המצלם

אכלו מעדנים ושתו ממתקים

 

יום בהיר אחד, יהודי אחד קם ומחליט להקים מפעל אדיר של 'הכנסת אורחים' בציון רבינו הקדוש באומן. הוא נאבק בהשגת לחם ישראל, הוא הופך עולמות להשגת וקניית מכונות ותנורי אפיה, הוא נלחם להשיג חשמל, והוא מכין בכל יום מאות מנות חמות שמחולקות חינם אין כסף. כשהמקום עולה בלהבות ומשאיר אפר שרוף בחלל, הוא מתחזק ובונה את האימפריה מחדש והכל למען אנ"ש העולים אומנה. ר' גלעד אטש מנהל 'הכנסת אורחים' "נחל נובע – אומן" בראיון ראשון ומרגש // יש נחל נובע

 

מנחם מנדל קוריץ // מגזין ניצוצות

 

כבר שנים רבות שהוא חלק מהנוף הקבוע בבית ציון רבי נחמן מברסלב באומן, עומד במבוא הציון עם מיני מאפה ומתיקה בידו, ובצניעות האופיינית לו דוחק קלות במתפללים שישאו ברכה. גם למוסדות הרשמיים באומן ברור שבכל מוצאי צום ר' גלעד אטש כבר ידאג להשביע את רעבונם של אנ"ש. אך לא תמיד זה היה כך. "בשנים הראשונות הוא סבל רדיפות, אלא מאז שהמטבח עלה באש אנשים פתאום נחשפו להיקף הפעילות והתחילו להעריך אותו", אומרים לנו מקורביו. כבר שנים שאנו מבקשים לראיין את האיש הצנוע הזה, לעמוד על סודו ולהבין מה מניע אותו, מה מניע אדם שתקן במהותו להקדיש את כל חייו לתת אוכל לאנ"ש עולי הציון הקדוש. עכשיו אחרי שנים של התחמקויות הוא התרצה.

 

 

גלעד אטש, נולד וגדל בתל אביב במשפחה מסורתית. "הבית היה בית רגיל וסטנדרטי ללא אירועים מיוחדים או סיפורים מעניינים, הלימודים התנהלו כסדרם, בסך הכלל הייתי ילד טוב תל אביב", מחייך גלעד. בגיל עשרים ואחת לאחר שכבר אחז בתפקיד צבאי בכיר החלה חזרתו בתשובה בעקבות אחיו הגדול. בגיל עשרים וארבע כבר עשה את דרכו ומסכת לימודיו בישיבה למצוינים, שם עמל כמה שנים במסירות ובהתמדה בלימוד התורה באהבה.

 


לתמיהתנו כיצד התקרב לברסלב בכלל, ובפרט מה משך אותו למצב קיצוני כל כך לשהות במחיצת הציון של רבינו הקדוש כבר ארבע עשרה שנה ולפתוח בו את מרכז ה'הכנסת אורחים' שבראשותו, גלעד מיודענו פוצח במונולוג: "בזמן שהותי בישיבה הזדמן לידי ספר שסיפר על חסידי ברסלב בירושלים לפני כשמונים שנה, סקרנותי על המושג 'ברסלב' גברה, והתחלתי לחקור ולבדוק על החסידות. אט אט החלו להיחשף בפניי ספריו ותורתו של רבי נחמן מברסלב, ומשם הקסם שנקרא רבי נחמן החל לחלחל בעורקים שלי".

לאחר תקופת זמן החליט גלעד לעזוב את הישיבה, והחל את דרכו כחסיד ברסלב. לאחר כמה חודשים הוא הגיע לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון וראה שם מנוחה כי טוב, הוא קבע שם את מקום לימודו, כשאוכל גשמי לגופו בא מ'ההכנסת אורחים', לא חלפו מספר שבועות וגלעד מצא את עצמו אחראי על חלוקת האוכל בהכנסת האורחים של הרשב"י.

כל אותה העת בערו כיסופים בלבבו לנסוע לציון הקדוש של רבו הקדוש באומן. היה זה בשנת תשס"ב, גלעד נסע לראשונה לאומן, ולא לקח לו הרבה זמן להבין כי זה המקום בו הוא רוצה להשתכן, אך הדברים לא יצאו אל הפועל אלא רק לאחר שנתיים ימים, אז נסע לאומן ומאז הוא שם…

 

 

"כשהגעתי לאומן, המקום היה שומם, ולא היו בו מקומות אכסניה למעט הדירות של המקומיים". גלעד המורגל בחיי סגפנות, קבע את מקומו בציון הקדוש, כשספסל אחורי משמש לו למעון שינה. הבעיה היחידה שהעיבה על השהות המרוממת שם הייתה, שכמעט לא היה מה לאכול, "מי שזוכר את התקופה הזו יכול להבין את הקושי שהיה במקום להשגת לחם טרי וכשר, ומי מדבר על אוכל חם. הפתרון המעשי היה לבקש מהבאים לציון שיביאו עימם כיכרות לחם מארץ ישראל, היינו מקפיאים ומזינים את עצמנו במשך שבועות בלחם". במתחם ה'הכנסת האורחים' של הרב ישראל מאיר גבאי שפעלה מעת לעת במקום, היה ניתן להשיג משקה חם, אך מקום לאפות לחם טרי לא היה בנמצא בשאר ימות השנה.

 

רב להושיע

במשך הזמן החלו אנשי שלומנו הבאים לציון הקדוש להבחין כי גלעד נמצא במקום כל ימות השבוע ובכל שעות היממה והחליטו להשתמש ביכולותיו ולבקשו כי יתפלל עליהם בציון הקדוש. השמועה עברה מפה לאוזן והטלפון לא פסק מלצלצל. אז החל לפעול מוקד הישועות 'רב להושיע' הרשמי, מוקד שסייע לכל אדם שרצה ישועה בתפילה על ציונו של רבינו הקדוש. רבים וטובים שלחו לגלעד 'פדיון נפש' שנדרו בעבור תפילתו ומהכספים שקיבל פתח אטש את 'מי הנחל'. "מאחר ומים מהברזים באוקראינה אסורים לשתיה, ובתקופה זו לא פעלו חנויות ובתי עסק סביבות הציון, מים מינרלים היו מצרך נחוץ ונדרש, ואותם סיפקתי בשמחה לכל דורש".

 

 

הוא החל את דרכו בבקבוקי הענק של אוקראינה, ואט אט בעזרת יקירי אנ"ש שנרתמו לעזור ולסייע, הבקבוקים הפכו לקונטיינרים של מאה ומאתיים ליטרים שהותקנו בעזרת הנשים והגברים במתחם הציון, "כך זה נמשך במשך השנים, עד לשריפה הגדולה".

 

 

במשך כל אותם שנים, היה דבר שהפריע מאד לגלעד והוא עניין הפת ישראל והלחם הטרי. "החלום היה שכל העת יוכלו אנ"ש ושאר עמך ישראל הבאים לציון הקדוש להשיג פת ישראל טריה. אך החלום היה נראה רחוק מהמציאות". הרצון בער בגלעד כל יום יותר ויותר. "הפתרון היחיד שנשאר לי היה להתפלל חזק לבורא עולם, שירחם ויעזור לי לשמח את אנשי שלומנו בלחם טרי וכשר למהדרין".

 

 

כל אותו הזמן לא ישב גלעד שקט ולא נח לרגע, הוא ניסה לפנות לגורמים באומן שיעזרו בעניין המאפיה, אך הפתרונות היו רחוקים מלהתבצע על הצד הטוב יותר, "הבנתי שהכל נמצא בידיים של הצדיק, ואם הוא רוצה שיהיה לחם טרי לחסידיו, הוא ישלח בדרך זו או אחרת".

את התנור הראשון קנה גלעד מכספו האישי שאגר תקופה ארוכה. לאחר זמן מה של חסכון נוסף, קנה גלעד גם את המיקסר הראשון, ואת הנפה הראשונה שעברה טלטלות רבות עד שהגיעה מארץ הקודש, באוקראינה כמובן נפה אינה בנמצא.

 

 

"הושגו המכשירים הנדרשים, אך צרה חדשה נפלה עלי, מקור חשמל שיחזיק את המכונות הגדולות. מאמצים רבים נעשו להגיע לפתרון הבעיה, שלא נפתרה ובינתיים המכונות ישבו עטופות במחסן נידח מכוסות בקורי עכביש".

באחד הימים ישב גלעד עם הרב איתן בזל הי"ו, וסיפר לו בצער על הניסיונות לפתיחת המאפיה, שעלו בתוהו. "כששמע הרב איתן את סיפור המאפיה, אמר שאפשרי לפתוח את המאפיה באחד מחדרי המבנה הנמצא ברשותו".

אנו מבקשים לברר עם גלעד האם היה לו איזה שהוא ניסיון קודם עם אפיה בכלל, והוא משיב באחת: "נכנסתי לכל העניין של האפיה, ללא שום ידע ולו הקטן בעולם האפיה, מיותר לציין את כל מאות הלחמניות שהלכו למאכל ציפורים כי לא היו אכילות כלל למאכל אדם! אך גם זה בא לידי פתרון, כי בזכות אותן לחמניות ובזכות אותם עשרות ניסיונות הצוות הגיע למתכון המושלם וללחמניות החמות הטריות והטעימות שיוצאות מהמאפיה כיום".

מחלום על פת ישראל ואפיית לחמניות המפעל הגדול המשיך בעוגות, עוגיות, מרקים, בייגלס, סופגניות, לביבות, פיתות, לאפות, תבשילים ומה בעצם לא? "אפילו קובה!" אומר לנו גלעד. "כיום בכל ראש חודש אנו מגישים מאות מנות שווארמה מקורית עם כל התוספות, והכל בחינם ובאהבה גדולה".

נקודה ראויה לציון אצל מיודענו גלעד כי רמת הניקיון במקום הן בזמן ההכנה והן בזמן החלוקה היא גבוהה ביותר. פעם נשאל גלעד על ידי א' מאנ"ש בתמיהה על הבחירה הלא מתפשרת באיכות המוצרים, ומדוע אינו קונה את הסחורה הפשוטה והזולה יותר, וגלעד כדרכו ענה בחיוך: "לאורחים של הצדיק מגיע את הכי טוב שיש!!!".

 

הכל עולה בלהבות

חלפו להן כמה שנים, וטלטלה גדולה נפלה על המאפיה "מבחן לא קל שנפל עלינו מהשם יתברך. המאפיה נעלמה ביום אחד וירדה לטמיון".

ביום אחד, ובתוך כמה דקות עלתה באש המאפיה, שאכלסה בתוכה מצרכים רבים, כולל כל המכשירים ותנורי אפיה משוכללים. הנזק נאמד אז בסכום של מעל 150,000 דולר. "ההתאוששות לא הייתה קלה", מספר לנו גלעד, "זה לראות מפעל חיים מתפורר מול העיניים ללא יכולת לעצור זאת, לקח לי כמה ימים להגיע למסקנה שאני צריך לשכוח את הכל, ומה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה, להבין שזה עוד ניסיון של היצר הרע וניסיונות מצדו לקחת מאתנו את הזכות של להשביע את חסידי רבינו במאכלים ומגדנות טריים וכשרים למהדרין".

 

 

גלעד לא התייאש, "לאחר שקיבלתי את ההחלטה להמשיך הלאה, קיבלתי אין סוף טלפונים מאנשים שרצו לתרום את דירתם ואת מקומם להחזרת המאפיה, ביניהם הייתה הצעת המקום בו אנו נמצאים כעת. המקום מרוחק מאד מציונו של רבינו הקדוש, ומצריך מאתנו לשכור מוניות הלוך ושוב כמה פעמים ביום למשך כמה שעות. עם המון תפילות וסבלנות חזרתי לעבודה השוטפת, בנוסף לכך שכרתי דירה קרובה לציון הקדוש על מנת שיהיה לי מקום להניח את המוצרים, השתיה והתבשילים המוכנים לכבוד סעודות שבת".

פעילות הכנסת האורחים של ר' גלעד היא בכל ימות השנה למעט בימי ראש השנה. "היקף הפעילות משתנה לפי התרומות שנתרמות, אך אני משתדל בכל הכוח שבכל יום תוגשנה שלוש ארוחות. בשבתות ישנן שלוש סעודות המלאות בכל טוב וקידושא רבא המוגש בציון אחרי התפילות. כשמתאפשר לי אני מכין גם סעודה רביעית. מלבד זאת יש את גולת הכותרת, אני כמובן גם דואג שתמיד תהיינה לחמניות טריות בכל שעות היממה, וגם דברי מתיקה".

רוב אנ"ש נחשפים לפעילותו של ר' גלעד בעיקר בימי החגים. "בחג החנוכה חילקנו אלפי סופגניות בנוסף לשאר הפעילות, בחג השבועות חילקנו אלפי גלידות כשרות למהדרין, עוגות גבינה ודבש לכל דכפין, כמו כן בחג הפסח, חילקנו מצות ויין וכמובן ערכנו את ליל הסדר פעמיים (כמנהג תושבי חו"ל) וכל ימי החג ערכנו סעודות כיד המלך".

 

 

פעילות כזו דורשת הון אדיר ומנוע כלכלי רב עוצמה ואנו מנסים לדלות מעט פרטים מגלעד, מי בעצם עומד מאחוריו, מי מממן את הפעילות הענפה הזו. "זהו, שאין שום גורם ספציפי. התרומות בעצם באות מקופות הצדקה שנמצאות בציון, ומאנשים פשוטים שראו במו עיניהם את הפעילות הזו ולא האמינו שזה בסך הכל מגורם פרטי ולא מגורם כללי. התרומות באות גם כן מאנשים שהבטיחו סעודות ופדיונות בציון הקדוש".

אנו מגלגלים שיחה עם גלעד ומנסים להבין אם יש לו חזון לטווח רחוק עוד יותר, הוא כמעט קופץ מכיסאו ומרחיב על החזון הגדול שלו. "מהרגע שהתחלתי עם כל עניין המאפיה הבנתי בעצם מה המקום הזה צריך. והחלום והחזון שלי זה להקים בניין להכנסת אורחים שבו יהיה ניתן לשבת לאכול ולהירגע ממאכלים טריים 24 שעות ביממה. החלום היותר מציאותי לעת עתה הוא מקום משלנו שבו נוכל לבשל, לחמם ולאפות ללא דאגה וללא ריצות בסחיבת המוצרים ממקום זה או אחר. הרצון הנוסף הוא כמובן גולת הכותרת, שנוכל להפעיל את הכנסת האורחים גם בימי ראש השנה בשפע גדול וללא צמצום.

 

ישועות לאין מספר

כשהלב נטול דאגות הוא פנוי לשאר דברים כגון תפילות על ציונו של רבינו הקדוש ומוקד הישועות שבו נושעו מאות יהודים. רבים התקשרו להודות ולספר על שנושעו בישועה זו או אחרת, ואנו מבקשים לשמוע מעט על אותן ישועות.

"בכל יום ויום, ובכל סנדוויץ' וסנדוויץ' שאני מגיש, אני מרגיש וחווה נס גלוי. זה לא מובן מאליו בכלל! זה ממש נס גלוי שבכל יום ויום אני מגיש אוכל למאות ואלפי חסידים. יש סיפור על אישה מנשות אנ"ש שנוצר אצלה סיבוך רפואי חמור קודם הלידה ורצו להוביל אותה לחדר ניתוח, בעלה התקשר אלינו וביקש שנתפלל על אשתו, וראו זה פלא, למרות הצהרתם של הרופאים, הכל עבר בהצלחה ובת בריאה נולדה בשעה טובה כששלום לה ולתינוקה. התרגשתי מאוד לקבל את הטלפון המשמח מהבעל הנרגש ולאחר השיחה ניגשתי שוב לציון הקדוש והתפללנו יחד עשרה אנשים על היולדת ואמרנו מזמור לתודה".

 

 

לפני כמה חודשים ניגש אלי בחור מקורב לברסלב, שהבטיח לתרום מאה ליטר מים ל'מי הנחל', וביקש שנתפלל ארבעים יום על הציון שהשם ישלח לו את זיווגו במהרה, והנה לא תמו הארבעים יום והבחור התקשר במיוחד להודות, וסיפר כי הוא בקרוב הולך לסגור 'ווארט' עם בחורה חסידת ברסלב יראת שמים.

גלעד מספר ומספר, עשרות סיפורי ישועות קולחים מפיו על ישועות מופלאות שנעשו על ידי תפילה בציון הקדוש ומסיים בדבריו: "זה ידוע שכוחו של הצדיק הוא רב ועצום, אך כנראה הצדיק אוהב שעושים נחת רוח לחסידיו הבאים להשיח לפניו את אשר על ליבם, ויעידו הרבה אנשי שלומנו על כך".

אנו חוזרים ומבררים ומנסים להבין מדוע דווקא באומן ומדוע דווקא 'הכנסת אורחים'? והוא עונה ומסביר באורך רוח: "ראשית, אף פעם לא חשבתי כלל שאעסוק בדבר כזה. אך מהרגע שנגעתי בציונו הקדוש של רבינו, הבנתי שלכאן אני שייך. ההתמסרות של החסידים הבאים למקום לא מובנת מאליה, ומדוע שלא אקל עליהם בכך שעם אוכל מהביל הם יוכלו לשאת תפילתם ללא דאגה? וגם, וכי יש מקום יותר טוב מלעשות עסק עם הצדיק אם לא הכנסת האורחים על ציונו הקדוש?"

 

 

גלעד ממשיך במונולוג. "אני בא במטרה אחת, אני פועל משליחות אישית שלי לכבוד רבינו הקדוש, ואני בטוח שרבינו יהיה בעזרי תמיד ויעזור לי ויתן בי כוחות להמשיך הלאה והלאה, ללא שום מניעות. אני לא מצפה לקבל טפיחה על השכם, ובטח לא זה מפעיל אותי לקיים את הפעילות. ראיתי מחסור אדיר במקום שהוא כל כך משמעותי לכל כך הרבה אנשים ושאלפים נוהרים אליו מכל קצוות העולם ואף אחד לא מסתכל על זה. זיהיתי צורך מהמקום האישי שלי אני, מניסיון שלי על דמי ובשרי, שגם לי לא היה איפה לאכול כמה שנים ויצא שהזכות נפלה בחלקי. וכולם נהנים, תודה לבורא עולם".

 

מסירות נפש

המקום עדיין לא ממוסד, ואף כאמור לאחר השריפה נדד למקום מרוחק, מלבד הגשת האוכל שנעשית ליד הציון הקדוש. "אני אדם פשוט שלא מחפש כבוד אלא אך ורק מטרה אחת, להוציא כמה שיותר שפע וכמה שיותר לשמח את לבם של אנשי שלומנו. לכן קשה לאנשים לעזור לפעילות, כי הם אינם רואים פה משהו גדול וחשוב, ולא ניתן להסביר במילים את הפעילות החשובה הזו. רק לאחר השריפה אנשים החלו להבין מעט את גודל הפעילות של הכנסת האורחים נחל נובע-אומן. אך אני בטוח שרבינו ישלח עוד את השליחים הנכונים שיבינו כמה זכות יש כאן וכמה זו מסירות נפש אחת גדולה".

לסיום אנו מבקשים להבין מגלעד, מה גורם לו להשקיע את כל מרצו כל כך הרבה שנים במקום שכמעט אף אדם לא מכיר את השם שלו, והוא עונה: "קודם כל, אדם חייב להאמין במה שהוא עושה, ולכבוד מי הוא עושה את זה. כאחד שראה ניסים מהצדיק ומרגיש שהוא בעצם שינה את חיי לחלוטין מהמקום שבאתי, הבחירה להקדיש את כולי חזרה לצדיק הייתה מובנת מאליה! דבר שני, אני מאמין במקום, ומאמין באמונה שלימה, שהמקום פועל ישועות כל רגע ורגע. קשה להסביר במילים את החיבור שלי למקום, אך אם עזבתי את חיי בארץ ישראל ועברתי להיות ליד הצדיק הקדוש ולהיות חלק מהפעילות הקדושה הזו, אני מאמין שזה דבר גדול מאוד. 'אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' היא מעוזכם'".

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין ניצוצות, להצטרפות למנויים התקשרו: 02-6231218

תגובות

אני חושב שאין מישהו שהיה באומן ולא נהנה ממנו הוא ראוי לכל הכבוד והערכה מצווה גדולה לתמוך במפעל הגדול והחשוב תודה רבה בשם כל אנ"ש

4

רבי גלעד אטש הצדיק שליטא , ללא שהוא מכיר אותי בכלל הוציא סכום גדול של כסף ונתן לי מתנה כשהבין שאין לי כסף להוצאות באומן הכל בצניעות וענווה ונתן לי הרגשה כאילו אני עושה לו טובה. רק בזכות הכתבה אני יודע את שמו ואת מפעליו האדירים. בשם כולם תודה ענקית!!! אנחנו חייבים לך הרבה! השם ישלם לך כגמולך הטוב

3

איך אפשר לתרום לו???

2

גדול מהחיים האיש הזה .יהי רצון שיזכה לזיווג הגון. השם יצליח דרכו.שימשיך בבקשה להתפלל שכל עם ישראל יזכה להגיע לרבנו ולהכיר את אורו.גאולה עכשיו אמן

1

הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"א אדר א' ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.