י"ז חשון תשמ"ט – תשע"ט: שלושים שנה לפטירתו של רבי בנימין זאב חשין זצ"ל

שלושים שנה חלפו מפטירתו של רבי בנימין זאב חשין זצ"ל והוא נשאר טמיר ונעלם. ברסלב של היום חייבת לו את בניה, לחלוץ שלא נח ולא שקט, חצה את הארץ לאורכה ולרוחבה וקירב מאות שהפכו לאלפים ולתורת רבינו בפרט  

רבי בנימין זאב חשין זצ''ל לצד בניו // באדיבות המשפחה

בצוואתו לבניו הורה כי לא יספרו אודותיו וכי הוא רוצה להישאר נעלם אבל מפעלו הגדול הולך לפניו וברסלב כור ההיתוך של 'בעלי התשובה' חייבת לו את בניה • והשיב לב אבות על בנים

שלושים שנה חלפו מפטירתו של הרה"ח רבי בנימין זאב חשין זצ"ל והוא נשאר טמיר ונעלם. ברסלב של היום חייבת לו את בניה, לחלוץ שלא נח ולא שקט, חצה את הארץ לאורכה ולרוחבה ובילה את זמנו בין שערי חסד לפריפריה שכל כך אהב. תלמידו הגאון רבי דניאל זר ראש ישיבת 'אור דוד' מספר ל'ניצוצות' על תחילתה של מהפכת עולם התשובה אותה עורר מורו ורבו בכל רחבי הארץ בכלל וקירובם של מאות שהפכו לאלפים ולתורת רבינו בפרט * לבנימין אמר

אהרן קליגר, שלמה רוזנברג, ירחון ברסלב – 'ניצוצות'

 

לתפוס את הרב דניאל זר ראש מוסדות "אור דוד" לא דבר קל הוא. הרב מוקף באלפי תלמידים ונותן עשרות שיעורים מידי שבוע, ואין בידו דקה אחת פנויה. לאחר שבועיים של טלפונים ופגישות שנדחו בגלל תלמידים צמאים, נאות הרב לתת לנו מזמנו… בשעה 2:00 בלילה. לאחר כמה שיעורים שמסר, ולפני שעתיים של שינה, שלאחריה יקום כארי להמשיך בסדר חייו בקירוב רחוקים והצלת נידחים.

דיבורו מהיר ושוטף וצריכים לרכז את כל החושים להבין ולשמוע את דבריו הקולחים. נראה היה כי מוחו מהיר ורץ, ואין בפיו לבטא אלא מעט מזעיר ממה שרוצה לומר. אנו יושבים ניצבים דרוכים לכל הגה ומשפט, ומשך שעה תמימה מרותקים היינו לסיפורים היוצאים מן הלב, על ימים ראשונים למחזיר בתשובה הגדול והראשון שפעל בארץ הקודש.

 

הרב הדומה למלאך

אנו שואלים את הרב על ההיכרות הראשונית עם הרה"ח רבי בנימין זאב חשין. "בתחילה חשוב לציין ולהדגיש" פותח הרב דניאל,  "מי היה הצדיק רבי בנימין זאב חשין זצ"ל. הוא הצדיק אשר הרעיד את הלבבות, האיש אשר בהבטה באור פניו המבהיקות אף לב אבן היה נמס, האיש אשר בעת הסתופפת במחיצתו יכולת לחוש את הקדושה באוויר, גדול היה בתורת הנגלה, מופלג היה בתורת הנסתר, העמיד אלפי בעלי תשובה, ובכל זאת כל ימיו נשאר באותה הנהגה פשוטה, צנוע ונחבא. "הרב שהיה דומה למלאך ה' צבק'ות, ונמנה על גדולי הצדיקים הגנוזים שבדור, הלב רועד לדבר על אותו צדיק וקדוש, משופרי דשופרי של ירושלים של מעלה".

"רבי בנימין זאב, היה מוסר שיעורים בבית כנסת ברסלב בבני ברק. ידיד יקר המליץ לי ללכת ולשמוע דיבורים שלא שמעתם אוזן מעולם, דיבורים היוצאים מהלב וחודרים אל הלב. באותם ימים התחלתי בפעילות החזרה בתשובה וקירוב רחוקים ונסעתי לשמוע אותו. לאחר שיחתו המאלפת ביקשתי ממנו, אם הוא יכול לבוא לדבר לפני צעירים תועים, וכמובן הוא הסכים מיד. התחלתי למסד את שיעוריו בבית הכנסת 'בית אהרן' בבני ברק, הוא בא וחיזק את הבחורים בצורה לא רגילה, הדרת הפנים שלו היתה משהו לא רגיל. מאז זה נמשך כל יום שלישי משך שנים ארוכות".

בעת שהיה מרביץ תורה הוא היה זועק תמיד לציבור בהתלהבות: רבותי! האדם כל יום דואג בקביעות להאכיל את גופו. מה עם הנשמה? הרי ללא שהאדם קובע עצמו בכל יום על התורה בכמה שיעורים וסדרים שיעשה לעצמו. נשמתו נשארת רעבה. ומי יכול לשער גודל הבושה שיהיה לו מכך. וכך היה מלהיב ומעורר את הציבור בחן מיוחד לחשקות התורה אשר כל מחמדי העולם לא שווים לרגע אחד של דיבור של תורה, כשהוא משלב אמרות מהש"ס בו היה בקיא להפליא, בנושא זה, עד שהיו ממש מרגישים בעצמות, היאך יום שעובר ללא תורה הוא הפסד שלא ניתן להחזירו לעולם.

 

 

חלוץ מהפכת התשובה

עיקר משאת חייו היה להשיב לב בנים לאביהם שבשמים. וזכה להציל אלפים אשר היו רחוקים מן היהדות, וחזרו בתשובה שלימה.

הרבה מגדולי ישראל אשר באו לנחם בימי השבעה את בני המשפחה התבטאו: נכון שיש היום המוני בעלי תשובה, אך מי התחיל את תנועת התשובה. מי החל במהפכה. הלא הוא הרה"ח רבי בנימין זאב חשין זצ"ל, הוא התחיל בזמן שהיה צריך לשבור קירות, בזמן שאף אחד לא חשב שאפשר לעשות משהו, הוא שבר את החומות האלו, שעומדים נגד העניין של תשובה.

 

נהלל נודה ונהלל

"צריך לציין" אומר הרב דניאל, "שהיתה לו אהבה לבני עדות המזרח והספרדים בצורה לא רגילה, הוא אהב אותם אהבת נפש". יש שיר ידוע אצל הספרדים "נהלל נודה ונהלל" ופעמים רבות לאחר השיעור בבית הכנסת "משכיל אל דל", היה הרב חשין מרים את מקלו ומזמר בריתחא: לכבוד הקמים בחצות הלילה נודה ונהלל. וכולם שרים אחריו, נהלל נודה ונהלל, ולאחר מכן מרים קולו ואומר: לכבוד המתפללים בנץ החמה נודה ונהלל… לכבוד הקוראים קריאת שמע בזמנה נודה ונהלל… וקולו מנעים במתיקות מיוחדת, לכבוד שומרי הפה והלשון נודה ונהלל… לכבוד שומרי העיניים נודה ונהלל… מה נפלא היה המראה הנאדר.

אהבתו לבני עדות המזרח ולהמוני בעלי התשובה, כאמור, היתה מיוחדת במינה, פעם אף שאלו אחד מבניו החשובים: אבא, מה ראית שכל כך אתה אוהבם אפילו יותר מבניך? הוא השיבו עם חן של אמת: מחמת שיש להם אמונה ותמימות חזקה, וכתוב בזוהר הקדוש 'אשרי מי שמדבר על אוזניים שומעות'. ובכלל אהבתו לבעלי התשובה אינה ניתנת לתיאור עלי כתב, וממש על כל בעל תשובה חדש אשר שמעו הגיע אליו, היתה לו חיות מכך כאילו זכה בזכייה גדולה, וזאת למרות שלעצמו לא חיפש מכך דבר, רק היה מחזירם למוטב, וכל אחד הולך היה לישיבה או קהילה של חרדים לדבר ה' היכן אשר נמשכת נפשו, והוא גופא נשאר בפשיטותו וברצונו האמיתי – לא חסידים, ולא חצר, העיקר לקרב נפשות לעשות רצון ה', למרות שוודאי לו רק רצה היה לו פאר והדר…

רבי וועלול רבי וועלול רהיה נוסע פעמים רבות לקברי הצדיקים עם תלמידיו ושומעי לקחו ומי יכול לתאר את המתיקות והתפילות הנרגשות אשר ערך שם עם ידיד נפשו חכם מנחם מנשה, וחכם מנשה לוי, עם רבים מתלמידיו מבני עדות המזרח, והיה משבח ומתפעל מהם היאך קמים בחצות כל לילה ועוסקים בתורה, ושומרים על קדושתם. ופעמים היה מתפעל ואומר: 'יש בעלי תשובה אשר ממש נהפכו לצדיקים גנוזים'.

סיפר לי אחד מהרבנים כי פעם אמר לו הרב חשין בצחות: אני יש לי נשמה ספרדית. וזאת כמובן רק להמחיש כמה היה רחוק מכל השטויות של עניינים אלו ושנאת חינם בין עדות שונות, שכן בעולם העליון מסתכלים על הנשמות, שכל יהודי הוא חלק אלוק'י ממעל, ואצלו היו אשכנזים, ספרדים, תימנים, וכל בני העדות, כולם יהודים קדושים, וכל ההרחקות המדומות בעניינים אלו היו בעיניו דברים השייכים למי שעדיין שקוע בהבלי העולם. (אם כי אהב ואחז, כי במנהגים ימשיך כל אחד מסורת אבותיו כי בוודאי זה שורש נשמתו, וכמובן לא לזוז מדברי רבותינו הפוסקים ולא ישנה אדם ממסורת ומנהג אבותיו – אך בעבודת ה' מקבלים אחד מן השני באהבה ואחדות, וכל השבטים מאוחדים לעשות רצון קונם).

בנו ר' שלמה זלמן שליט"א ציטט לאחר פטירתו את המובא בנביא (מלכים ב' – ד, לד,) על אלישע, שהחיה את בן השונמית 'וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד' וכן על המצב שלנו אפשר לומר, הוסיף בנו, כי בזמן שעלו הרבה מעדות המזרח לארץ הקודש, היה הרב חשין בבחינת פיו על פיו, שהיה יורד לעם, לתוך האנשים ושומע בעיותיהם והיה מחיה את העצמות היבשות ומחזקם, והיה צריך לשמוע לפעמים דברים כאלו שמי שנמצא בקדושה זה ממש ייסורים בשבילו, אך היה מוסר עצמו כדי להחזירם בתשובה, ולבסוף 'ויחם בשר הילד', שחזרו בתשובה וראה את הפירות.

 

 

מסירות נפש לקרוב רחוקים

"אני זוכר, תקופה מסוימת שהוא סבל ברגלו, ההליכה היתה לו מאד קשה, אבל בכל זאת הוא היה הולך לתת שיעורים בכל הארץ. המסירות נפש שלו לזיכוי הרבים היתה מדהימה. הייתי רואה אותו עולה במדרגות בייסורים נוראים. עליית כל  מדרגה להגיע לבית מדרש היתה לוקחת לו עשר דקות. יום אחד לא חשתי בטוב אז לא הגעתי לשיעור. התגוררתי אז בקומה רביעית ואחרונה לפתע אני שומע דפיקות בדלת, אני פותח, ואני מבחין בצדיק הזה הרב חשין. הוא עלה לבקר אותי כשרגלו שלו חולה מאוד".

סיפר לי אחד הרבנים כי פעם ראה אותו בעיר בית שמש הולך לתת שיעור עם גבס ברגלו, פנה אליו אותו רב ואמר: הרי כתוב 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' השיבו רבי וועלול ואמר: 'ואלו לא נשמות הם? גם הם נפשות! כך היתה דרכו שלא היה מסתכל על עצמו בשום דבר.

דרכו של הרב היתה לצום פעמים רבות, באחד הימים עת אשר הרב צם, הלך בערבו של יום למסור שיעור ב'אור יהודה' וכשגמר את השיעור הלך למקום אחר ומסר עוד שיעור, קודם השיעור אמר לו בנו: אבא, טעם משהו קודם השיעור, הרי כבר הגיע צאת הכוכבים, אך האבא סירב, ומשהפציר בו שוב, גילה את אוזנו: דע לך, שיש פה אדם אחד בשיעור שיודע אני כי אי אפשר לפעול אצלו לתשובה, רק על ידי, שאשאר בצום, ובכוח הצום יהיה אפשר לפעול אצלו.

ככלל היתה לו אהבת תורה בצורה מיוחדת. החיים שלו, הנשמה שלו, הכל זה היה תורה תורה תורה הוא היה תקיף מאד בעניין של קדושה ונקודת האמת שלו היתה נדירה.

 

הרב זכה לקבל ממנו את העניין של רבי נחמן ?

השיעורים היו בעיקר מתוך הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן. הוא היה מדבר הרבה מרבי נחמן למעשה כל כולו חי את רבי נחמן, הוא היה חסיד ברסלב, מלא באהבה של קירוב נפשות ושל הסתכלות רק בנקודות הטובות, ומלא באהבת השם בצורה הכי יוקדת שיכולה להיות. עד היום אני אומר בדרשות שלי כל מיני רעיונות של רבי נחמן ששמעתי ממנו רבות בשנים.

רבי בנימין זאב היה קשור בכל נימי נפשו לרבי נחמן, ושמעתי פעם מאחד מזקני וחשובי חסידי ברסלב אשר קם עם הרב לילה אחת בחצות. והלכו יחד לכותל המערבי. שם ראהו אומר תיקון חצות ואחרי זה עבר לניגונים של ר"ה ויוה"כ ותחינות ובקשות וכל זה מתוך בכיות נוראות משך שבע שעות רצופות לא מפסיק לבכות ולבכות. מי ראה ושמע כזאת.

בכלל עבודת התפילה שלו היתה הפלא ופלא. אחד מידידיו הגדולים היה הרה"ח ר' הירש לייב ליפל זצ"ל והוא סיפר: כי בעת בואו ממדינת רוסיה להתיישב בארץ הקודש הוא תר בעיניו החדות אחר סוג אותם צדיקים מיוחדים אנשי אמת הדבקים ברבנו הק' מברסלב. הוא חיפש דמויות שראה בעירו אומן "אריות בעבודת ה'". ומשאינו מוצא כלבבו, נפשו משתוחחת ועגומה עליו "עד אותו יום שהלכתי עם רבי בנימין זאב חשין למערת צדקיהו", גילה את אזנו של אחד מבניו של הרב חשין. אז מצאתי אנשי צורה שחפצתי לראותם, "ארבע שעות פילחו זעקותיו של הרב חשין במערת צדקיהו וזעזעו את חללי המערה באמירת עשרה מזמורי תיקון הכללי, שאגותיו נדמו לשאגת ארי בנהמת בכייה גדולה שלא שמעתי מעודי, וביציאתו מאפלולית המערה לאור השמש ראיתי לנגדי אברך בעל פני מלאך עם שני עיניים נפוחות מדמעות, שהזכירו לי באחת את עיניהם של אנשי אומן, והעידו יותר מהכל כי האש שבערה שם לא כבתה כלל ואדרבה הולכת ויוקדת ביתר שאת". "לעולם לא אוכל לצייר לעצמי את מראה הכהן הגדול בצאתו מן הקודש", הוסיף רבי הירש לייב בדברים היוצאים מן הלב, אך אם מותר לשוות לכך משהו ממה שנראה בעיניים גשמיות, בטוחני שזו היא צורת פני הלהבים של אביך בצאתו מפתח המערה זוהרת וקורנת כחמה בתוקפה"… וכבר דימה הפייטן את הדרת מראה הכהן לאותו יושב בסתר לחלות פני מלך…

 

 

איזה דברים הרב זוכר ממנו בעבודת ה', במידות?

האהבה שלו, הפשטות שלו זה היה משהו לא רגיל. אף פעם הוא לא העיר למישהו. לכל אחד שהיה צריך חיזוק או משהו היה נותן מילה טובה. באופן כללי הוא היה ענוותן בצורה יוצאת מגדר הרגיל, שלא נראה בדורות כאלו. נוהג היה לומר: אחד הסימנים שיש לאדם את מידת הענווה היא: כי איננו כועס!

והיה מביא את דברי הגמ' (עירובין נ"ד.): מאי דכתיב (במדבר כא) וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא? א"ל אם משים אדם את עצמו כמדבר הזה שהכל דשין בו תורה נתנה לו במתנה, וכיוון שניתנה לו במתנה – נחלו-אל, שנאמר וממתנה נחליאל וכיוון שנחלו אל עולה לגדולה, שנאמר ומנחליאל במות, ואם מגיס דעתו – הקדוש ברוך הוא משפילו, שנאמר ומבמות הגיא, ואם חוזר בו הקב"ה מגביהו, שנאמר (ישעיה מ) כל גיא ינשא. (וכן מובא בשינוי מעט בנדרים נה.)  

 

היתה לו התעוררות מיוחדת, שעוררה בעלי תשובה?

בדרשות שלו רבי וועלול היה מספר סיפורי צדיקים באופן מיוחד המתובלים בדברי חיזוק ואמונה, בהתלהבות ואש יוקדת. חשנו, כל השומעים, את הסיפור על בשרינו כאילו זה קורה ממש כעת. דרך הסיפורים הוא היה ממיס את לב כל השומעים. חלק בלתי נפרד מהשיעור היה הסיפור גם אם כבר סיפר אותו כמה פעמים. הוא ריתק אליו צעירים שרק ביקשו, שהשיעור לא יסתיים. עד היום הזה אני שומע את הקלטות שלו. היה לו חן מיוחד בדיבור היתה לו מתיקות בדיבור כולם אמרו את זה, כל מי ששמע אומר את זה.

 

מאידך הוא היה קנאי גדול ויחד עם זה הספרדים ובעלי התשובה אהבו אותו ?

הוא היה אומר להם תראו את אורי זוהר, שחזר בתשובה והפך לרב אורי זוהר איך הוא היה ומה נהיה ממנו. הוא היה מעורר את כולם. אנשים היו בוכים שם ויחד עם זאת היה מקלל את הציונים כל הזמן על מה שהם עשו לעם ישראל. צריך להבין שהוא חי את הפריפריה, את השכונות, את העוני, את המצוקה את אלו שהידרדרו לפשע, הוא כאב יותר מכולם את מה שעוללו הציונים לעולים ולדורות אחריהם. נקודת האמת שלו היתה כל כך חזקה וכובשת שאין מי שיכל לעמוד בפניה .

ה'אהבת ישראל' שלו היתה נדירה. אך יחד עם זאת את המדינה וראשיה הוא היה מקלל כל הזמן. הוא הירבה לספר שהרב מבריסק אמר על הציונים 'ימח שמם' וכשהעיר לו מאן דהוא "אבל הם יהודים" ענה לו הבריסקע'ר רב "אתה אומר כל יום בתפילה 'ולמינים אל תהיה תקווה' מי אלו הציונים, תתמה? הם המינים!

לא אחת הוא סיפר לי על בעלי תשובה, שבאו אליו והיו רחוקים והתקרבו באחת. אני זוכר סיפור על אחד שהיה רחוק מאד והבחור סיפר לו, שהחזירו בתשובה שכשהוא אומר 'שמע ישראל' אז הוא רואה את השם חקוק בצבע לבן מאיר. חשבנו שהוא ב'ריבוי אור' אז הרב חשין אמר שזו דרגה גבוה מאד שרק בעלי תשובה יכולים להשיג אותה והם מקבלים מתנה של 'ביטול הבחירה' בחודשים הראשונים וזוכים לדברים מופלאים. אבל אחר כך כשלוקחים את זה מהם אז מתחילת ה'עבודת השם' האמיתית. בכלל הוא לא היה נותן לדבר סרה בבעלי תשובה הוא היה מקרב כל אחד. היתה לו שיטה, שגם לחוזרים בתשובה הוא לא היה נותן להרגיש כאילו הם רחוקים, זה מה שהרים אותם.

 

 

 קדושה ועוד קדושה

אחד הדברים אשר הרעיש עליהם עולם ומלואו, היה עניין קדושה וטהרה, הוא ראה בכך את היסוד לכל הצרות והבעיות, והדבר אשר מכעיס את אבינו שבשמים ביותר. איננו יכולים לשכוח היאך דבריו שנישנו פעם אחר פעם: "שומר עיניו מראות ברע מלך ביופיו תחזינה עיניך" כשקולו נשמע ומתגבר למרחוק: רבותי! העיקר לשמור את העין. ומי שעיניו לא מסתכלות במראות אסורות, אין לשער באלו מקומות גבוהים ישב בגן עדן. והיאך דברים אלו היו נחקקים ונכנסים בלבנו היטב. היכן יש לנו היום כמעט דמויות הוד של צדיקי אמת כאלו אשר נוכל לשמוע מהם דברי אמת הזועקים על הנקודה העיקרית, ומחיים את הנפש להתקרב לבוראה.

גודל זעקותיו ודמעותיו של הרב חשין על שמירת הקדושה היתה תדירה, עד שלא היה כמעט שיעור שלא זעק על נקודה זו, ופעמים רבות שבאו אליו אנשים שלא נזהרו, היה הרב מוכיחם על פניהם ומספר להם את המעלה הנשגבה של הנזהרים בכך, שאפילו מלאכים פוחדים להתקרב אליהם. והיה הרב זועק כי שורש כל הבעיות בכלליות ובפרטיות באים מנקודה זו, ופעמים רבות כשהיו באים אליו אנשים עם צרות, היה אומר להם: הכל תלוי בשמירת היסוד ואם תשמרו עיניכם ומחשבותיכם וכו', אזי ייפתרו כל בעיותיכם, ואלו אשר צייתו נושעו מצרותיהם כמובן. כמו כן היה מעורר בגודל מעלת התיקון העצום מהסבא קדישא מוהר"ן מברסלב זי"ע, שגילה את ה'תיקון הכללי' דהיינו לומר בכל יום עשרה פרקי תהילים שהם תיקון עצום.

על רבנו האר"י זיע"א מובא כי עיקר מה שזכה למדרגתו משום זהירותו המופלגת במידת השמחה, אף הרב חשין היה מצויין במידה זו, השמחה והחדווה היו חלק בלתי נפרד מחייו, תמיד ראוהו מחייך ושמח.

נוהג היה לומר: כל הסט"א והקליפות עניינם הוא עצבות, והקדושה כוחה הוא שמחה. ולכן השמירה לכל אדם להיות זך וטהור היא – כל הזמן להיזהר להיות בשמחה גדולה. בפרט בעידן תורה ותפילה, ונהג לומר מספרי קדמונים כי כל רגע אשר האדם שמח, בורא מלאך שמח. ואכן גודל שמחתו של הרב חשין מי יוכל לתאר, כל אדם שהיה שרוי בעצבות בהביטו בפניו מיד היה מתמלא שמחה, שכן השמחה היתה שורה על פניו תדיר. היתה זו שמחה אמיתית. שמחה נצחית. אשר עם כל המכאובים שעוברים בזה העולם אי אפשר לכבותה.

 

כשהוא ניפטר מה הרב הרגיש?

אני ממש הצטערתי. הוא היה חסר לי. לא רק לי, גם לתלמידים. לכולם זה היה אובדן קשה. בעיקר השיעור עם החמימות שלו ועם הדיבורים שלו. הוא היה לנו כאבא, כרב, כמורה רוחני זה היה צדיק של פעם… כמו שקוראים בסיפורי צדיקים על תלמידי הבעל שם טוב שכיתתו רגלים לעיירות נידחות להשיב נשמות טועות לאביהם שבשמים.

בליל שישי ליל י"ז חשון באותו זמן אשר נהג למסור את שיעורו הקבוע בבית הכנסת הספרדי "בית אהרן" מסר רבנו את נשמתו לבוראו. הכאב והצער שאחז בקרב משפחתו, תלמידיו, וכלל הציבור, היה נורא. הצדיק, ר' בנימין זאב חשין, איננו!??? תלמידיו ושומע לקחו היו המומים בוכים ומבכים: מה נעשה ללא הרב חשין? מי יחזקנו בדור יתום זה? מי ילמדנו עצה ותבונה? היכן נראה עוד פני חמה? היכן נראה עוד פנים כפני תינוק שלא חטא? היכן נמצא נוחם מכל צער ותוגה? איי, הרב חשין, אותנו עזבת לאנחות, אך דבריך ודרכיך אשר השפעת בחייך, הם מלווים אותנו לכל אורך ימי חיינו, ואש הקודש אשר נטעת בתוכנו, לא תסור ממנו.

 

 

 ירחון ברסלב 'ניצוצות' מופץ לאלפי במנויים מידי ראש חודש בארץ ובעולם

למינוי – 02-623-12-18

תגובות

רואים את רבי יום טוב בתמונות?

4

חס ושלום ! !

3

זה אתר כשר, לא מביאים תמונות של י.ט. זאת מלמד ש י.ט. עוד היה בחור צעיר, וגם לרבות שהוא לא נחשב בכלל כנכד, וכפי שתראה בגלריה הנפרדת באומן שלום שגם לא הגיע להרב המנוחות, לטענתו מפחד הבעלי תשובה שהם תלמידי סבא שלו, שמצרים על הגזענות והרדיפה המתמשכת

2

רואים מלאך השם כפשוטו, הצורה של הרב חשין זצ''ל זורחת מקדושה!

1

הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"א כסלו ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.