יארצייט חסידי ברסלב

היום, כ”ב תמוז חל היארצייט של רבי לוי יצחק בנדר זצ”ל מגדולי חסידי ברסלב

כ”ב תמוז חל היארצייט של הרב הצדיק רבי לוי יצחק בנדר זצ”ל ממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב בדור הקודם ומקים עולה של חסידות ברסלב בארץ ישראל שריד לדור דעה של חסידי ברסלב בדור הקודם, מחבורת עובדי ה’ שנתאספו סביב הציון הקדוש באומן

הרב הצדיק ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל | התמונה באדיבות המצלם

היום כ”ב תמוז פטירת החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצ”ל, מגדולי חסידי ברסלב בדור הקודם, ומקים עולה של חסידות ברסלב בארץ ישראל לאחר השואה. שריד לדור דעה של חסידי ברסלב בדור הקודם, מחבורת עובדי ה’  שנתאספו סביב קברו של רבי נחמן מברסלב זיע”א באומן.

רבי לוי יצחק בנדר זצ”ל ממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה ה-20. ר’ לוי יצחק נולד בעיירה גרודזיסק שבפולין. בגיל 18 התקרב לחסידות ברסלב. במלחמת העולם הראשונה חצה את הגבול מפולין לרוסיה והעתיק את מגוריו ליד מקום קבורתו של רבי נחמן מברסלב זצוק”ל בעיר אומן שבאוקראינה. באומן התקרב אל הרב אברהם חזן זצ”ל שהיה בנו של רבי נחמן מטולטשין (תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב זצ”ל).

בשנת 1936 נאסר ע”י הנ.ק.ו.ד. בשל פעילותו בהפצת היהדות. האוקראינים פסקו להוציאו להורג, אך ברגע האחרון קיבל חנינה ממושל אוקראינה, שהיה נשוי לבת של אחד מחסידי ברסלב. כעבור תקופה קצרה התחרטו האוקראינים על שחרורו והוציאו צו מעצר נוסף כנגדו, כל נסיונותיהם ללכוד את ר’ לוי יצחק לא צלחו, לאחר שנמלט ומצא מסתור באיזור מוסקבה.

בשנת 1949 עלה ר’ לוי יצחק זצ”ל לישראל והתיישב בירושלים היה מקובל על הרוב המכריע של חסידי ברסלב בארץ ישראל ובעולם. מחשבתו הייתה נתונה תמיד ליום המוות, מתוך צורך תמידי להתכונן רוחנית ומוסרית לעולם הבא, ברוח דרכו של רבי נחמן מברסלב זצוק”ל.

סדר יומו, החל בהשכמה בחצות הלילה ועריכת תיקון חצות, התבודדות שעה ביום, ונהג כמנהג ברסלב להתפלל תפילת שחרית עם הנץ החמה ועוד. העיד על עצמו שכך נהג בדקדקנות יום-יום למעלה מ – 70 שנה מאז שהתקרב לברסלב.

ר’ לוי יצחק נפטר בכ”ב בתמוז תשמ”ט נטמן בחצות לילה בבית הקברות בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב.

רבי לוי יצחק בנדר מחסידי הרה”ק רבי אלימלך האדמו”ר הראשון לבית גראדזיסק, היה תלמיד-חכם מופלג והתברך בעשירות. מנעוריו, היה רבי לוי יצחק מבקש תורה ויראה, כבר טרם גיל בר- מצוה, היה קם בעוד ליל לעסוק בתורה. בהיותו בן חמש-עשרה  נכנס ללמוד בישיבה שבעיירה מאקוב, שם התמיד בלימודו והתעלה ביראת שמיים. בישיבת מאקוב, זכה בנפלאות ההשגחה להתוודע  לאורה של חסידות ברסלב, היה זה כשבתחילת קיץ תרע”ד הצטרף  לישיבה הנער יצחק’ל קראקובסקי מלודז’, עילוי עצום ובעל מאור  פנים אצילי, שלימים נודע כ’רבי יצחק’ל אוטבוצק’ר’, בחורף של  אותה שנה זכה יצחק’ל לבלות פרק זמן באומן, שם ספגה נפשו  מן ה’אוצר של יראת שמיים’, ועתה, בבואו למאקוב, עשה נפשות  לדרכו של רבינו.

על ידו נתקרבו עשרות מתלמידי הישיבה, ביניהם  רבי לוי יצחק, רבי ישראל כהן ורבי משה טשנסטכוב’ר. כעבור תקופה קצרה פרצה מלחמת העולם הראשונה ותלמידי  הישיבה נחפזו לשוב לבתיהם, באותה שעה, המריץ יצחק’ל מלודז’  את חבריו, בהם רבי לוי יצחק, שלא ייסעו הביתה, אלא יחצו את  הגבול לרוסיה ויסתופפו בצל ציון רבינו שבאומן. בהשפעת דבריו,  נסע רבי לוי יצחק לאומן, אליה הגיע כנער בן שבע-עשרה, לקראת  ראש-השנה תרע”ה. נפשו התפעלה מאמירת הסליחות של רבי  אברהם שטרנהארץ, מנוסח התפילה הנלבב של החזן רבי נחמן  נמירוב’ר, מהאחווה הגדולה ששררה בקיבוץ הקדוש, ונתינת  הצדקה בשתי ידיים בערב ראש-השנה. כאן התוודע לרבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין שהגיע מארץ  ישראל לאומן ונשאר בה עקב המלחמה שפרצה. שלוש שנים זכו  רבי לוי יצחק וחבריו לשתות מבארו של רבי אברהם את מימי ה’נחל  נובע’, עד לראש-השנה תרע”ח, שאז נחלש רבי אברהם וניטל ממנו  הדיבור, עד שנסתלק בכ”ט בכסלו באותה שנה.

רבי לוי יצחק נשא לאשה את בתו של החסיד הנלהב רבי אהרן  מקיבליטש, שהיה עובד ה’ ומתבודד מופלג ואיש שמח ומשמח לב  הבריות. לאחר נישואיו התגורר בקיבליטש, וכאשר פרצו הפרעות  בהנהגת הצורר פטליורה ימ”ש, ברח יחד עם משפחת חותנו  לטפליק. היה זה לאחר שניצלו בנס מחרב הפורעים, לאחר שהוא,  רבי לוי יצחק, בתושייתו, נתן להם מיד צרור כסף והודות לכך הם  הניחו להם לנפשם.

לאחר פטירת חותנו, קבע את מגוריו באומן, שם עבד את ה’  במחיצת גדולי החסידים, שהיו מסורים בכל לבם לעבודת ה’.  כשהגיע רבי שמואל הורביץ בשנת תרפ”ט לאומן, נעזר בו רבות  בכתיבת הספר ‘אבניה ברזל’, כשמפיו רשם עובדות וסיפורים  מרבינו ומוהרנ”ת.

רבי לוי יצחק היה איש האשכולות, כאשר לצד עבודתו את ה’,  שימש גם כחזן, גבאי צדקה, ובימי הקומוניסטים לימד נערים תורה  במחתרת. בשנת תרצ”ו נאסר על ידי הקומוניסטים יחד עם חברו  רבי אליהו חיים רוזין, הם עברו חקירות מפרכות ומתישות, כמעט  שהושת עליהם עונש מוות, ובאורח על-טבעי ניצלו ויצאו לחופשי.  באותה שנה שלח רבי לוי יצחק את בנו משה לארץ-ישראל, יחד  עם רבי אברהם שטרנהארץ, שהצליח להימלט מברית-המועצות.

בין השנים תרצ”ח – תש”א, התגורר רבי לוי יצחק עם משפחתו  במוסקבה ופרבריה, כשלראש השנה הוא נוסע לאומן מתוך חירוף  נפש. אחר כך נמלטו לטשקנט שבאוזבקיסטאן, וממנה בתש”ה,  לסמרקנד השכנה, שם פגש בפליטים מחסידי ברסלב. באותה  תקופה השיא את בתו לחתנו ר’ מרדכי לסקר. בשנת תש”ו נדד עם  משפחתו למחנה העקורים ‘באד רייכנהאל’ שבגרמניה, לשם נקבצו  שרידים רבים. במחנה, מפני צורך השעה, ישב על כיסא הדיינות  לטובת הציבור, כשבד בבד עם פעילותו עבור הכלל, הוא קם מדי  לילה בחצות כמנהגו.  בשנת תש”ט זכה לעלות לארץ-הקודש, מאז, במשך שנים רבות  מסר שיעורים בתורת רבינו, מלווים בשיחות וסיפורים נפלאים  מכבשונה של חסידות ברסלב, כשמאוצרו הבלום הוא דולה פנינים  ומרגליות לרוב, להחיות עם רב.

תגובות

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן

1

הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י' אב ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.