יארצייט חסידי ברסלב

י"א כסליו חל היארצייט של החסיד ברסלב ר' צבי אריה בן ציון רוזנפלד זצ"ל

הערב אור לי"א כסלו חל היארצייט של החסיד ברסלב ר' צבי אריה בן ציון רוזנפלד ז"ל אשר הקדיש את חייו בהפצת תורת רבינו ובגיוס כספים לבניית השול של חסידי ברסלב בירושלים • ת.נ.צ.ב.ה

הרב צבי אריה רוזנפלד ז"ל | באדיבות: מכון ברסלב הר המור • עיבוד: אומן שלום

י"א כסליו חל היארצייט של החסיד ר' צבי אריה בן ציון רוזנפלד ז"ל (תרפ"ב – תשל"ט) ר' צבי אריה היה בנו של ר' ישראל אבא ז"ל, בן למשפחת חסידי ברסלב, דור אחר דור עד לר' אהרן מברסלב זצ"ל, (רבה של העיר ברסלב). ר' צבי אריה ז"ל נולד בפולין, בשנת תרפ"ד משפחתו היגרה לארה"ב.

ר' צבי אריה נולד לאביו ר' ישראל אבא זצ"ל בשנת תרפ"ב בעיר גידיניה שבפולין לאחר שברחו מהכנופיות שברוסיה. ר' צבי אריה היה מיוחס גדול עד ר' אהרן זצ"ל רב העיר ברסלב תלמיד רבינו וגם עד ר' שמואל יצחק רוזנפלד זצ"ל תלמיד רבי נחמן מברסלב זיע"א, כשהיה בן שישה חודשים חלה, לפיכך אביו נסע אל ר' ישראל הכהן זצ"ל "החפץ חיים" שיברכו וכשהגיע אליו המליץ לו להוסיף את השם בן ציון ולאחר שנה וחצי בשנת תרפ"ד היגרו לארצות הברית לרובע בראונזויל שבברוקלין.

בבחרותו למד בישבה ע"ש ר' חיים ברלין ולאחר מכן בישיבת "תורה ודעת" ובהמשך למד אצל ר' חיים יפה'ן זצ"ל ראש ישיבת "נוברדוק בית יוסף" ממנו קיבל הסמכה והדרכה להתעסק בקירוב.

כבר בשנת תש"ב בהיותו בן עשרים התחתן והתחיל לקרב ע"י הארגון "ועד ההצלה". אביו שהכיר את ר' אברהם שטרנארץ זצ"ל עוד בעיר מגוריו קרמינטשוק היה מתכתב אתו בכל עת ולאחר פטירת אביו המשיך ר' צבי אריה להתכתב עם ר' אברהם. בשנת תש"ט הצליח ר' צבי אריה לבקר בארץ ישראל ולהתראות עם ר' אברהם וכשהגיע אילו בחן אותו ר' אברהם במשך שמונה שעות על כל הפרד"ס ושלט בכל החומר. כמו"כ ר' אברהם אמר לו שלא ישנה את לבושו בכדי שיוכל לקרב כך הרבה אנשים בארה"ב.

ר' צבי אריה היה מלמד ילדים והעמיד למעלה מאלף תלמידים כמו"כ היה פטרון חסידי ברסלב בארץ ישראל ועזר מאוד לבנות את השול במאה שערים את ישיבת ברסלב בני ברק ואת בית כנסת ברסלב בקטמון ועוד. ר' צבי אריה היה תלמיד חכם גדול מאוד עד מאד ואמר עליו ר' משה פינשטיין זצ"ל אמר "כשאני רוצה להתייעץ בעניינם סבוכים אני מתייעץ עם ר' צבי אריה". כמו"כ היה לו קשרים עם האדמו"ר מחב"ד ואף למד עמו חברותא וגם עזר לו בהדפסת ספרי רבינו ז"ל. לאחר פטירת ר' אברהם שטרנארץ זצ"ל התקרב אל ר' אליהו חיים רוזין זצ"ל ואל ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל זכה להיות באומן כבר בשנת תשכ"ד ואף אירגן כל שנה שנה נסיעה מסודרת לאומן.

 

נפטר בשנת תשל"ט. נקבר ונטמן בחלקת ברסלב בהר הזיתים.

 

לאחר פטירת אביו, החל מתכתב  ר' צבי אריה עם ר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל שהתגורר בירושלים. לאחר תקופה נפגש עם ר' אברהם שהלהיב בר' צבי אריה את הצורך להפיץ את תורתו של רבינו בארה"ב. במשך שלושים השנים עסק בשליחות זו, וזכה לקרב אלפי יהודים ליהדות ולתורתו של רבי נחמן מברסלב זיע"א. בין תלמידיו, היו אלו שפתחו את הדרך לאומן עוד בזמן מסך הברזל.

מלבד ההתעסקות בקירוב רחוקים והפצת תורת רבינו, הקדיש ר' צבי אריה ז"ל את חייו בגיוס כספים לבניית מוסדות ברסלב בירושלים. בזכות השתדלותו הרבה הוקם בית הכנסת של חסידי ברסלב במאה שערים, המשמש למרכז רוחני אדיר שבו זכו לבלות את חייהם בעבודת ה' כל גדולי ברסלב בדורות האחרונים.

לר' צבי אריה בן ציון רוזנפלד ז"ל הייתה ידידות מופלאה עם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זצ"ל. בנו רבי ישראל אבא רוזנפלד הי"ו מספר: "בקיץ תשכ"ב, לילה לפני יום הבר מצווה שלי, קרא לי אבי ע"ה וציווה עלי להצטרף אליו. עלינו על מונית ונסענו למרכז חב"ד העולמי. כשהגענו, הכרתי את המקום מיד, מבלי לחשוב, שאלתי את אבי: 'מה אנחנו עושים בליובאוויטש?', ואבי השיב: 'ישראל, מרגע זה לא שואלים שאלות!'…

"נכנסנו פנימה אל הבניין. בחדר שלפני חדרו של הרבי, המתינו ל'יחידות' בני-זוג זקנים, שנכנסו לרבי ברגע שהגענו, ואנשים נוספים. אבי נכנס אל חדר המזכירות, ואני אחריו. ברגע שאבי נכנס, המזכיר הבחין בו, קם ממקומו ואמר: 'הרב רוזנפלד, אני שולח מיד את שאר הממתינים הביתה ומודיע לרבי שהגעת'.

"מאוחר יותר התברר לי, שהמזכיר פעל בהתאם לבקשת הרבי שהורה להכניס את הרב רוזנפלד פנימה מיד כשיגיע, בלי להמתין בתור ובלי להטיל עליו הגבלת זמן. למרות זאת, אבי התווכח עם המזכיר וביקש שלא להוציא איש מהתור. אבי נכנס, אפוא, לבית המדרש, והתיישב ללמוד. כעבור זמן קצר יחסית הסתיימה ה'יחידות' של הבאים בתור.

"נכנסנו אל חדרו של הרבי. וברגע שהרבי ראה את אבי בפתח, אמר: 'הו, ר' צבי אריה, היכנסו פנימה!'. בתחילה הרבי ואבי החליפו מספר מילות נימוס וידידות, ולאחריהן אבי הסביר לשם מה הגענו. הרבי פנה אלי ושאל אותי מה שמי. עניתי, והרבי כתב את שמי על פתק והוסיף עליו עוד כמה מילים. ואז הרבי הסתכל עלי ושאל: 'אביך לימד אותך דרשה לבר מצווה?'. עניתי שכן, והרבי המשיך ושאל: 'יכול אני לשמוע כמה מילים ממנה?'. אבי ע"ה אמר לרבי: 'חבל על הזמן, אינכם זקוקים לזה'… אך הרבי התעקש בעדינות. חזרתי על דרשתי בערך רבע שעה, ומולי יושב האדמו"ר מליובאוויטש, שהיה אז כבר בן שישים, והוא נראה כאילו מעמסה כבדה מוטלת על כתפיו – עד כדי כך שאפילו שרירי פניו היו מתוחים. הוא לא הביט בי, אלא היה מרוכז בעניין.

"לאחר שהרבי סיים את ברכתו, אבי סימן לי לצאת. שאלתי את אבי: 'כמה זמן זה ייקח?', ואבי ענה: 'אשתדל לקצר, זה יכול לקחת שעה ויותר'… הייתי המום לגמרי. כשאבי יצא החוצה, הוא נראה עייף וסחוט כמו אחרי מאמץ פיזי קשה מאוד. הזמנו מונית, וכשישבנו בה אמרתי לאבי: 'עכשיו אתה מוכרח להסביר לי מה בדיוק קורה פה'. היו לי כמה דברים, שהייתי חייב לעמוד על טיבם במדויק. ראשית: מה לאבי ולמקום הזה?! ידעתי אמנם שאחדים מידידיו הקרובים ביותר נמנים עם חשובי חסידי חב"ד, אך בין קשר כזה ובין נסיעה עם בנו לליובאוויטש, בערב הבר מצווה שלו… שנית, מה פשר קבלת הפנים שזכה לה במזכירות, עם ההודעה הדרמטית של המזכיר, והעיקר: מה פשר הלימוד המיוחד הזה שקישר בינו לבין הרבי, עד שבאמצע הפסיק אותי בקביעה שראיתי מספיק?

 "ואז, לראשונה, גילה לי אבי על הקשר המיוחד בינו ובין הרבי, שהחל כבר 11 שנים לפני הפגישה הזו, ואני, וכמוני איש מבני הבית, לא ידע עליו מאומה. אבי דיבר ברצון, והתשובות והגילויים שהעניק לי במהלך הנסיעה, אפשרו לי לקלוט את התמונה, שהלכה והתבהרה ככל שהנסיעה נמשכה.

"באותה נסיעה אבי ביקש ממני שלא אספר גם בבית היכן היינו. ובאמת, לאחר פטירתו של אבי, שאלתי את אמי אודות הקשר המיוחד, ומפיה התברר לי שגם היא לא ידעה דבר על הקשר עם הרבי. היא סיפרה שידעה רק זאת: שאבא יוצא מידי פעם "ללמוד עם מישהו", והיה חוזר אחרי כמה שעות. יותר מזה לא ידעה דבר…"

"אבי סיפר, שהרבי נהג לשוחח עמו גם על דברים נוספים, וציין שהקשר הוסב גם לעניינים אישיים. שאלתי לגבי מה הדברים אמורים, ואבי סיפר שפעם אמר לרבי שהוא מעוניין להדפיס את ספרי רבי נחמן מברסלב. הרבי השיב שהוא לוקח על־עצמו את כל הוצאות ההדפסה. אך אבי התעקש שלא לקבל מהרבי כסף לצורך זה. שנים רבות לאחר מכן סיפר לי אחד המזכירים של האדמו"ר, שקיבל פעם הוראה מהרבי לשמור בצד סכום כסף מסוים, והסבר לגבי הסיבה לכך: אם ר' צבי־אריה רוזנפלד יגיע יום אחד ויבקש כסף עבור הדפסת ספרים, יוכלו לתת לו מיד ולא ייאלץ להמתין".

 

התמונות באדיבות: הר"ר אהרן קליגר מכון ברסלב – 'הר המור'.

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ד' טבת ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.