חג השבועות – לקט כוונות עבודת היום על פי דרכו של רבי נחמן מברסלב זיע"א

חג מתן תורה – לקט כוונות מתוך ליקוטי הלכות על עבודת היום הנורא של חג השבועות על פי דרכו של רבי נחמן מברסלב זיע"א בעניין עבודת חג השבועות, תיקון ליל שבועות, אקדמות מילין, מקווה, ואכילת מאכלי חלב

קבר מוהרנ"ת בעל הליקוטי הלכות // צילום: דוד דנברג

עבודת יום חג השבועות

לקט כוונות מתוך ליקוטי הלכות על עבודת היום הנורא של חג השבועות על פי דרכו של רבי נחמן מברסלב זיע"א בעניין עבודת חג השבועות, תיקון ליל שבועות, אקדמות מילין, מקווה, ואכילת מאכלי חלב בחג השבועות.

 

עבודת היום – חג השבועות

א. צריך לזכות להרגיש גודל היראה, המתגלה בשבועות כדכתיב במתן תורה "לבעבור תהי' יראתו על פניכם", וכן כתיב "ויחרד כל העם אשר במחנה". (עלים לתרופה מכתב כ"ו)

ב. יזהר שיהי' לו קדושת המחשבה בשבועות כי כל קדושת חג הקדוש הזה שנקרא יום הביכורים תלוי בהכנעת קליפת לבן [הה"ד ארמי אובד אבי וגו'] שהוא פגם המחשבות. (הל' תפילין ו' ל"ז)

ג. יכוון להמשיך שכל חדש, וזה יזכה ע"י שיזהר בכבוד יו"ט ולקבל קדושת הרגל כראוי, שעי"ז יתקן תאות ניאוף. (תורה א' תנינא)

ד. יכוון שיזכה להתגלות הרצון לדעת שהכל מתנהג כרצונו, [כי כל יו"ט קורא ומגלה הרצון] ע"י שנתן השי"ת את התורה באותות נוראות. (תורה ד' תנינא)

ה. עיקר קבלת התורה והמצוות הוא האמונה, ולכן יכוון לקבל על עצמו האמונה הקדושה, ולעלות למדרגה חדשה באמונה. (הל' ע"ת ה' א')

ו. יכוון שבשבועות מתגלה מצח הרצון שעי"ז המתקת כל הדינים. (הל' ברכה"ש ה' ט"ז)

ז. יכוון שע"י שעולין בשבועות עד עתיק, עי"ז יזכה לאחוז עצמו בכסא הכבוד ויזכה שיהי' לו ממשלה על המלאכים. (הל'ציצית ג' כ"ה)

ח. גם יכוון שע"י שמתגלה י"ג תיקוני דיקנא בחי' י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן עי"ז יזכה לחברים אמיתיים בעבודת ה'. (תו' כ"ז) נעורים בליל שבועות

א. יכוון שע"י לימוד תורה בלילה הזה יזכה לבחי' כתר בבקר. (הל' נפילת אפים ד' י')

ב. ע"י שניעור בלילה ולומד תורה שכלול מטנת"א כנגד תלת גוונא דעין ובת עינא יזכה לתיקון העינים, וגם ינצל מכרת. (הל' משא ומן ד' ו')

ג. כשניעור בליל שבועות יכוון שעי"ז יזכה לשבור תאוות ממון שהוא בחי' סטראדמותא. (הל' חג השבועות א' ג')

ד. ג"כ יכוון שע"י שניעור כל הלילה ממשיך על עצמו עינא פקיחא שהוא השגחה שלמה.(הל' חג השבועות א' ג')

ה. גם יכוון שע"י שמנדד שנתו שהוא תרדמה שהוא בגי' תרגום, עי"ז מכניע הרע שבתרגום ומעלה הטוב ללשון הקדוש, וע"י שלימות לשון הקודש יזכה לקדושת הברית. (הל' חג השבועות ב' א')

ו. הלילה קודם היום רומז להמניעות קודם שזוכה להוציא אל הפועל, ולכן אם ירגיש שהשינה חטפתו, יתגבר בכל כחו להתעורר משינתו, ויכוון בזה לשבר כל המניעות המונעים אותו מעבודת ה'. (הל' הכשר כלים ד' ל')

ז. יכוון שע"י שמבטל השינה שהוא בחי' מאורי אש בחי' דינים, יזכה לקבל התורה"ק שהוא בחי' מאורי אור בחי' שם ה'. (הל' מזוזה ב' ד')

ח. יכוון שע"י שניעור בליל שבועות יזכה להתעורר משינתו בעבודת ה', ויזכה לע' פנים של תורה. (הל' גניבה ג' י"ג)

ט. הא דצריכין בדרך כלל לישון הוא כדי לסלק משכלו בלבול המדמה, אמנם כשזוכין לקבלת התורה שע"י בירור המדמה אזי נתבטל השינה ולכן נעורין- ולכן יכוון לבקש מהשי"ת שיזכה לבירור המדמה בשלימות ויזכה למעט בשינה. (הל' בה"ר ד' מ"א)

י. הנשמה היא כח המושך האדם לעבודת ה' והגוף הוא כח המכריח אותו לתאוות, ולכן צריך לשון שאז הגוף אינו מכריחו לתאוותיו ואזי הנשמה מושכו לעבודת ה' אמנם בשבועות ע"י קבלת התורה זוכה לכח המושך כ"כ עד שגם הגוף שהוא כח המכריח נכלל בכח המושך ואזי אין צריך לישון – ולכן יכוון לבקש מאת השי"ת שיוכלל גופו בנשמתו, שגם הגוף רק ירצה עבודת ה'. (הל' חזקת מטלטלין ד' י"א)

 

תיקון ליל שבועות

א. יכוון באומרו תחילה וסוף כל ספר שע"י שזוכה לעשות התחלה חדשה בכל פעם עי"ז יזכה לגמור. (הל' קה"ת ו' כ"ז)

ב. ג"כ יכוון שאע"פ שצריכין תמיד חיזוק, אמנם עיקר החיזוק צריכין על הגמר- וכשאומר הסוף של כל פרשה יכון לבקש מהשי"ת שיזכה לגמור מה שצריך לתקן, מה שנקרא אויספיהרען. (הל' משא ומתן ד' ו')

ג. באומרו התחלת הפרשה או הספר יכוון על ביתא עילאה – בחי' בינה שמגלה הארת אלוקותו בעולם, ובאומרו הסיום, יכוון שכשגומר נעשה המכוון שנתגלה מלכותו -בחי' ביתא תתאה, בחי' מלכות- "מי עם זאת עולה". (הל' תפילת המנחה ז' ע"ח)

ד. עוד יכוון שכיון שכל הבריאה היתה תלויה ועומדת עד ו' סיון, א"כ אז באותו יום יצא מכח אל הפועל, ולכן אומר ההתחלה וסוף, דבהתחלה עדיין הלימוד הוא בכח, ואח"כ כשגומר הוה בפועל. (הל' הכשר כלים ד' כ"ה)

ה. עוד יכוון, דהנה עיקר קבלת התורה הוא שיזכה לקבלה באופן שיוכל לקיימה ולזכור תמיד בהתכלית, ולפעמים אדם נופל בדעתו שרואה כמה זמן עבר ולא הולך, אמנם תקותו ע"י כל הספרים הקדושים, תושב"כ ותושב"פ, וכל ספרי הצדיקים עי"ז יזכה לתיקונו לבסוף, ולכן יכוון באמירת תל"ש להכניס בעצמו שמחה אמיתית שיש ספרים קדושים, ועי"ז יכניס בעצמו התחדשות ותקוה חדשה לקבל למחר קבלת התורה באופן שיזכה לקימה. (הל' הכשר כלים ד' כ"ו)

ו. באומרו ההתחלה והסוף של כל ספר יכוון, דההתחלה הוא כח המושך, שעי"ז מושכים אלוקות בעולם אמנם שלא יהי' ח"ו רבוי אור, ע"כ צריך צמצום בחי' כח המכריח וזה ע"י שאומר הסיום בחי' גבול וצמצום כי רק ע"י שניהם יחד זוכין לקבלת התורה. (הל' חזקת מטלטלין ד' י')

ז. כשאומר חלק תו' שבע"פ שבתל"ש יכוון להמשיך עליו חוט של חסד שעי"ז יזכה ללמוד תורה לשמה. (תורה ג')

ח. כשאומר ג' פסוקים שבהתחלת כל פרשה יכוון שזה לרמז להנכנס בעבודת ה' שלא די בב' מוחין חכמה ובינה, אלא העיקר המח הג' מוח הדעת ששם עיקר הבירור והנסיון, וכשגומר ג' פסוקים האחרונים יכוון שגם כשהוא בחי' בקי בשוב ידע שזה משום שצריך לעבור עליו כדי לתקן מוח הג' מוח הדעת- ולכן עובר עליו, ואינו צריך ליפול מזה. (הל' קריה"ת ו' ל"ו)

 

מקווה בחג השבועות

א. בדרך הלוכו למקוה אמר רביז"ל איך אפשר לבלי לשמוע כעת קולות וברקים של מתן תורה. (חיי"מ נסיעתו לא"י ד') [ובחיי"מ עבודת ה' ק"י, גער רביז"ל על אלו שהתפלאו על הרב מבא"ד שלא רצה לילך למקוה עד שיראה המרכבה של יחזקאל, ואמר הלא גם יחזקאל הי' בשר ודם].

ב. כשהולך לטבול במקוה לפני עלות השחר יכוון שאז זוכה לשער נ' שהוא שכל עליון, ועי"ז זוכה לחסד עליון ורחמים גדולים, ועי"ז יזכה להוושע מכל הצרות וליטהר מכל הטומאות והחטאים. (תורה נ"ו)

ג. ויכוון שהשער נו"ן שנתגלה הוא הארת הרצון, שאע"פ שאני מונח במקום שאני מונח, מ"מ אני רוצה ברצון חזק להיות קרוב להשי"ת. (הל' נט"י ו' ל"ד)

ד. ג"כ יכוון ששער נו"ן הוא התגלות אורו של משיח דהיינו כל התורות שגילו האר"י הק' והבעש"ט ורביז"ל, ועכשיו יכול לזכות לקבל על עצמו מחדש העצות האמיתיות של הצדיקים האמיתיים. (הל' ק"ש ה' ט"ו)

ה. ג"כ יכוון שע"י השער נו"ן שנתגלה אזי מגלה ההסתרה שבתוך הסתרה, שעי"ז זוכה לקבלת התורה כי בתוך ההסתרה מוסתרת תורה גדולה. (הל' ר"ח ג' י"א)

ו. ג"כ יכוון דע"י שנתגלה שער נו"ן, נתגלה אור הגאולה [שע"י נו"ן שערי בינה יצאו ממצרים] וע"י הגאולה נעשה הפה, שהוא הכלי לקבל דיבורים, [עי' לקמן בקריאת התורה אות א']. (תורה מ"ה)

ז. גם יכוון שע"י המקוה יזכה לקבלת התורה, דהתורה נקראת בזוה"ק תרי"ג עטין, "ומים עמוקים עצה בלב איש," דע"י המים של המקוה יזכה לקבלת התורה. (הל' ע"ת ה' ט.)

ח. כשנכנס תחת המים יכוון שעושה מסי"נ לפני שעה [כי תחת המים א"א לחיות] ועושה זאת מתוך תוקף הרצון והחשק לקבל על עצמו רוח דקדושה, ואזי נכלל ברוח דקדושה העליון וממשיך על עצמו רוח חדשה שע"י יזכה לשבר כל המניעות ולהוציא מכח אל הפועל [ולכן כותב אדמו"ר ז"ל בספר המדות שטוב שישב תחת המים שלא יוכל להנשים שזה מעין מסי"נ ועי"ז יזכה להמתקת הדינים]; וכן יכוון שעי"ז יפלו כל השונאים המונעים מלהוציא מן הכח אל הפועל. (הל' הכשר כלים ד' כ')

ט. גם יכוון שע"י הדעת הגדול שמתגלה עכשיו [דהיינו שער נו"ן] יתוקן כל מה שפגם בקדושת הברית [כי כידוע הפגם עולה עד הדעת]. (הל' פרי' ורבי' א' ח')

 

מגילת רות

א. בקריאת מגילת רוח יכוון שע"י נולד דוד, שע"י נתגלה מצח הרצון בשלימות [כי יוסף משה ודוד נסתלקו בשעת רעוא דרעוין, ובגאולת מצרים לא הי' בשלימות כי עדיין לא הי' דהמע"ה] ועי"ז יהיה עיקר הגאולה בב"א. (הל' ברכה"ש ה' י"ח)

ב. יכוון בקריאתה שע"י דהמע"ה שיצא ממנה זכינו לספר תהלים שהוא כולל נו"ן שערי בינה, [נו"ן שער תשובה] שעי"ז עיקר קבלת התורה, כי לא המדרש עיקר אלא המעשה, – שנזכה לשוב להשי"ת ולקיים את דברי התורה. (הל' ק"ש ה' י"ז)

ג. יכוון בקריאתו מגילת רות שע"י דהמע"ה שהי' עניו באמת כמו שאמר "ואנכי תולעת ולא איש", וזכה למלכות דקדושה ולכבוד אלוקי [שלא לקח הכבוד לעצמו] עי"ז יזכה גם הוא ע"י קבלת התורה, שהוא כבוד ה', לכבוד אלוקי. (הל' ברה"פ ה' כ"ב)

ד. בעת קריאת מגילת רות, יכוון שהצדיק הולך ומלקט ליקוטים- היינו נקודות טובות של כל א' ואחד, ועי"ז בונה בנינים וממשיך תורה, כי רות היתה ראש לגרים שעיקר תיקונם ע"י הליקוטים הנ"ל, וכמו שנא' "ותלך ותלקט", "אלכה ואלקטה". (הל' תפילת המנחה ז' ס"ג )

ה. בקריאת רות יכוון לתקן פגם המשפט, כי המגילה מתחלת "ויהי בימי שפוט השופטים" ודרשו רז"ל דור ששפטו את שופטיהם שהוא פגם המשפט, ומסיים בלידת דהמע"ה שהוא תיקון המשפט כמו שנא', "משפטיך למלך תן", [פי תיקון המשפט ע' ליקוה"ל

הל' ר"ח ו' י"א]. (הל' ר"ח ו' ט")

ו. קורין מגילת רות שהיא היתה ראש לגרים בשבועות כי אז בשעת מתן תורה היו כל ישראל בבחי' גרים כי אז היתה התחלת התקרובותן לאביהם שבשמים- ויכוון להתעורר עכשיו להתקרב מחדש לעבודת ה'. (הל' גרים ג' ו')

ז. בשעת קריאת מגילת רות יכוון לבקש מאת השי"ת שזיכה למצוא הצדיק האמתי שכלול משבעת רועים [כי עוסק כאן בסיפור לידת דהמע"ה שהוא הרועה הז' שכלול מכל הז' רועים] שרק הוא יכול לעסוק בתיקון נפשינו ולרפאינו ע"י קבלת התורה- שהוא התגלות והשגות אלוקות. (הל' נזיקין ד' ט"ז)

ח. עוד יכוון בעת קריאתה לבקש מאת השי"ת שיזכה לצאת מתאוות ממון, שעי"ז התגלות משיח, ועי"ז קבלת התורה. (הל' חג השבועות א' ח')

 

אקדמות מילין

א. יכוון שהשבח הזה הוא שבח קדוש ונורא מאוד, והשיר של אקדמות עם הניגון שלו הוא דבר נפלא וחידוש גדול. (שיחות הר"ן רנ"ו)

ב. עוד יכוון לעורר את עצמו לאהבת השי"ת, וגם יקבע בלבו שהשי"ת אוהב אותנו ואת כ"א מישראל בכל מצב שהוא. (שיחות הר"ן רנ"ו)

ג. יכוון באומרו אקדמות לגלות רצון דקדושה- דהיינו שהכל מתנהג ע"פ רצונו ית',ולהכניע חכמת הטבע, ולפיכך נתתקן בל' תרגום שמשם יניקתם להכניע אותם בשרשם. (הל'קדיש י')

ד. ג"כ יכוון להכניע הרע שבתרגום ולהעלות הטוב שבו להשלים לשון הקודש ולזכות לקדושת הברית. (הל' חג השבועות ב' ב') הכנה לקריאת התורה -קבלת התורה

א. לפני קריאת התורה יכוון לבטל דעתו לגמרי -"עם נבל ולא חכם" ומתרגמינן עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו, כי אם היה להם איזה שכל עצמי לא היו מקבלין התורה, [כמו שאמר רבינו ז"ל שכל זמן שיש לאדם שום שכל של עצמו אינו מקורב כלל]. (הל' תפילין ה' ל"ה)

ב. לפני קריאת התורה יכוון להמשיך על עצמו השתוקקות עצום וכסופין להשי"ת, כי ע"י ההשתוקקות וכיסופין זוכה לקבלת התורה, [כי הכיסופין עושים הנקודות להאותיות, בחי' נקודות הכסף]. (הל' דם א' י"א)

ג. לפני קריאת התורה יכוון לבטל א"ע אל התכלית -לדעת שכולו טוב, וע"י הרשימו של אותו ביטול יזכה לקבלת התורה- דהיינו או לחידושי תורה, או ללימוד תורה בחשק חדש. (תורה ס"ה הל' נט"י ד'.)

ד. לפני קה"ת יכוון לקבל על עצמו אמונה, וגם קדושת אכילה, שעי"ז יזכה לקבלת התורה. (הל' חלב ודם ד' י"א והל' פקדון ה' ט')

ה. לפני קריה"ת יכון שתהיה נפשו נכללת בכל נפשות ישראל, שהצדיקים האמיתים שבכל דור ודר עוסקים לקבצם יחד, שמשם נמשך קבלת התורה. (הל' קריה"ת ו' כ"ח) קריאת התורה -קבלת התורה

א. בקבלת התורה יכוון לקבל חיות חדש, ובפרט להריאה, דחמשה חומשי תורה נגד ה' כנפי ריאה, (תורה רס"ז) ועי"ז יזכה לשמחה. (תורה ב' תנינא), [וע"י תיקון הריאה יזכה לדיבורים קדושים, תו' מ"ו, (והפה שהוא הכלי לדיבור נעשה במקוה ע' לעיל מקוה ו'), ולרוח חיים דקדושה, תו' ח',ולשכך חמימות הלב,תו' צ"ב, ולביטחון בשלימות, תו' רכ"ה, ועוד בתנינא ה' ז' ח'].

ב. יכוון שע"י עשרת הדברות יזכה לשפע נבואה שעי"ז יזכה לאמונה ברורה ולאמונת חידוש העולם- והכל ע"י המנהיג האמיתי. (ליקו"ת ח')

ג. יכוון שע"י קבלת התורה יזכה להמשיך עליו בושה, ויחיה השפלות והענוה. (תו' ע"ב תנינא והל' תפילין ו' י"ב)

ד. יכוון שע"י קבלת התורה יזכה לקבל עליו הרוח חיים מהרב דקדושה, ועי"ז יתבטל הרב דקליפה. (תורה ח')

ה. יכוון שע"י קבלת התורה יזכה להמשכת המוחין, המשכת דעת, לדעת כי ה' הוא האלקים. (הל' ביה"כ ד' כ"א)(הל' פסח ט' כ"ג)

ו. עוד יכוון לקבל על עצמו בשעת קבלת התורה שיעבוד את השי"ת בשלימות השמחה, דבשעת קבלת התורה קבלו ישראל ב' כתרים כנגד נעשה ונשמע, וכתיב "ושמחת עולם על ראשם שיכול לזכות לשמחה דקדושה. (הל' ספירה ב' א')

ז. עוד יכוון שע"י קבלת התורה יזכה להמשיך שכינת אלוקותו למטה [כי כשהתורה אצלינו כביכול הוא ית' בעצמו שוכן אצלינו] כי מיום שברא הקב"ה את עולמו נתאוה להיות שכינתו בתחתונים וכו' כשרשז"ל. (הל' חזקת מטלטלין ד' ד')

ח. ויוסיף לכוון לבקש מאת השי"ת שע"י קבה"ת יזכה לקשר כל העולמות ולכלול אחר הבריאה בקודם הבריאה. (הל' עבדים ב' י"ג)

ט. יכוון שע"י קריאת התורה יזכה להמשיך חיים לתוך המלכות. (תורה נ"ו והל' ע"ת ב' א')

 

הפטרה

א. בקראו ההפטרה יכוון שיזכה ע"י קבלת התורה להיות מרכבתו של מקום. (הל' בכה"פ ה' י"ט)

ב. עוד יכוון שע"י הצדיקים האמיתיים, יזכה לתיקון המרכבה שהוא תיקון המשפט, ולזכות לאהבה דקדושה. (הל' י"ח ו' י"ג)

ג. עוד יכוון שכמו שיחזקאל ראה המרכבה מתוך החשמ"ל, כמו"כ הוא ע"י ש"חש" שמתחילה שותק ורק משתוקק ברצון חזק להשי"ת עי"ז יזכה ל"מל" לדיבורים כגחלי אש, ויזכה לפרש שיחתו לפני השי"ת, שעל זה תלוי כל הקבלת התורה. (הל' גזילה ה' כ"ד)

ד. עוד יכוון לזכות לבחי' מעשה מרכבה שהוא בחי' שכלים וצמצומים שע"י משיגין אלוקותו ית' ע"י הצדיקי אמת שהם ממשיכין הנ"ל [כמו יחזקאל שראה המחזה אצל נהר כבר בחי' הצדיקים]. (הל' נזיקין ד' כ"ח)

ה. עוד יכוון להמשיך מקור המתקת הדינים לכל השנה, דמעשה מרכבה מסוגל להמתקת הדינים. (ספר המדות המתקת הדינים אות פ"ו)

ו. כשאומרים ההפטרה יכוון כי אחרי שקראנו התורה הקדושה, קוראים בנביאם להודיע ולהורות שעיקר המשכת האמונה הק' שהוא בחי' קבלת התורה, עיקרה נמשך בכל דור על הנביאי אמת שהם בעלי רוה"ק שבכל דור שעל ידיהם לא תשתכח תורה מישראל. (הל' קריה"ת ו' כ"ז)

ז. כשקורין הפטרה יכוון שהוא ל' התחלה [ל' פטר רחם], ול' גמר [שנפטר מן הדבר], כי ע"י הנביאים שהם הצדיקי אמת בעלי רוה"ק זוכין לבלי להניח א"ע ליפול משום דבר רק להתחיל בכל פעם מחדש ועי"ז זוכין לגמור ולפטור א"ע מן הגלות ולקרב את הגאולה שלימה. (הל' קריה"ת ו' כ"ז)

 

מאכלי חלב בחג השבועות

א. באוכלו מאכלי חלב יכוון שיזכה לקדושת הברית "כי דם נעכר ונעשה חלב" ואזי יהי' לו כלים לצייר את התורה לברכה. (הל' ברכת התורה א')

ב. יכוון להמשיך על עצמו השגחה שלימה בחי' עיני דאשגחותא [שמקבל מעיני פקיחא כדאיתא באידרא וזה הי' ע"י שהי' ניעור בלילה] כשאוכל מאכלי חלב, כמו שנא' "עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב". (הל' שבועות א' ד')

ג. גם יכוון שע"י שופר של אילו של יצחק שהי' במתן תורה, שהוא בחי' תפילה בחי' דין של הבעל כח עי"ז נכנע הסט"א ומקיאה כל הקדושות שבלעה, ועי"ז נמתקין הדינים- דם נעכר ונעשה חלב. (הל' דברים היוצאים מה"ח ב' ו')

ד. עוד יכוון שאוכל חלב ואח"כ אוכל בשר ועושה ריוח ביניהם, כי חלב מרמז על אתדל"ע, דהיינו שהקב"ה עושה של התיקונים, ובשר מרמז על אתדל"ת דהיינו שהתיקונים נעשים על ידינו, ואמנם איך שניהם הולכים יחד אין אנו מבינים ואסור ליכנס לחקירה זו וע"כ עושים ריוח ביניהם. (הל' בהמה וחי' טהורה ד' מ"ה)

ה. גם יכוון שע"י שאינו מערב בשר בחלב עי"ז מגביר המאורי אור על המאורי אש. (מזוזה ב' ד')

ו. גם יכוון לתת שבח והודאה להקב"ה על קבלת התורה שזכינו שע"י שאכלו המלאכים בב"ח אצל אברהם אע"ה לא יכלו לקטרג על קבלת התורה. (מזוזה ב' ד')

 

תגובות

יפה מאוד ערוך בטוב טעם ודעת

1

הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"ג כסלו ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.