פרסום ראשון

זה ספר תולדות אדם גדול בענקים רבי נחמן מהורודענקא זי”ע • תולדות חייו

זה ספר תולדות אדם גדול בענקים רבינו הקדוש רבי נחמן מהורודענקא זי”ע נצר לאחת המשפחות המיוחסות בישראל וזקינו של רבי נחמן מברסלב זיע”א – פרסום ראשון של קורות חייו

קברו של רבי נחמן מהורודענקא זי"ע בטבריה // צילום יוסף חיים גולדשמידט

ענף עץ אבות • זה ספר תולדות אדם גדול בענקים רבינו הקדוש רבי נחמן מהורודענקא זי”ע נצר לאחת המשפחות המיוחסות בישראל וזקינו של רבי נחמן מברסלב זיע”א – פרסום ראשון של קורות חייו.

 

פרק א’

 

  • זה ספר תולדות אדם גדול בענקים רבי נחמן מהורודענקא זי”ע נצר לאחת המשפחות המיוחסות בישראל, אשר זה מאות בשנים שהתייחסו אליה רמי המעלה גדולי וגאוני ישראל הנודעים בשם קודשם, על משפחת בית אבותיו התייחסו גאונים ומצוקי ארץ פרנסים מפורסמים בועד ארבע ארצות וגבירים אדירי מלאים בתורה וקדושה, אשר תורה וגדולה התאחדו על שולחנם.
  • זכתה העיר זאלקווא – עיר מלאה חכמים וסופרים – שהרה וגם ילדה את רבינו הקדוש רבי נחמן מהורודענקא זי”ע לאביו הרה”ק מוה”ר יצחק מזאלקווא זצ”ל.

שנת לידתו הייתה כניראה בשנת ת”ם בערך.

 

  • מקור מחצבתו:
  • אביו של הרה”ק רבי נחמן מהוררודענקא זי”ע, היה הרה”ק מוה”ר יצחק מזאלקווא, בן רבי שמואל זנביל, בן השר והטפסר הצדיק הקדוש רבי יצחק מזאלקווא, בן הרב מוה”ר יהודה לייב מק”ק ווינא, בן הגאון הקדוש מוה”ר יעקב תמר’ליש מלובלין אבדק”ק קרעמניץ ואב”ד בעיר המלוכה ווינא בעהמח”ס “ספרא דצניעותא דיעקב”, בן הג”מ אליעזר לפמן מורמייזא בן הרב מוה”ר מאיר אשכנזי, בן הגאון מוה”ר אליעזר ר”מ בוורמייזא, בן הרב מוה”ר מנוח ז”ל, חתן הג”מ אליעזר אבדק”ק שליצשטאט, בן הג”מ יוחנן טריווש, בן הג”מ יוסף, בן הג”מ יוחנן טריווש, בן רבי מתתיהו אבדק”ק פריז וכל מדינות צרפת, בן רבי יוחנן אשכנזי, מגזע ריב”ם נכד רש”י, דור ל”ג מרבי יוחנן הסנדלר, דור רביעי לרבן גמליאל הזקן, מזרע שפטיה בן דוד מלך ישראל חי וקיים.
  • בנוסף ליחסו הנ”ל היה רבי נחמן מהורודענקא ממשפחת הגאון הגדול רבי אריה לייב אורבך זצ”ל אבדק”ק סטאנופלב ומרת שיינצי – אחותו של רבי אריה ליב הייתה אמו של הרה”ק בעל “מאיר נתיבים”, שהיה חתנו של רבי חיים מהורודנקא – גיסו של רבינו נחמן מהורודענקא. משפחה זו הייתה מיוחסת מאוד מכמה דורות של רבנים גאונים אך היו מתנגדים גדולים לשיטת הבעש”ט. (בין זקני חסידי ברסלב מסופר שמוהר”ן מברסלב שהוא נכדו של רבי נחמן מהורודענקא, אמר פעם לתלמידו מוהר”ר נתן זצ”ל שהם מחותנים, מאחר שרבי נתן היה חתנו של הרה”ג רבי דוד צבי אורבך זצ”ל בנו של הגאון רבי אריה לייב זצ”ל.

 

פרק ב’

מתולדותיו

  • אין לנו שום ידיעה מבוססת על אודות נשואיו של רבי נחמן מהורודענקא זיע”א, עם מי הוא בא בקשרי חיתון ומי היה חותנו, וכל מה שנאמר בענין זה הוא בגדר השערה. מנשואין אלו נולד לו בנו הרה”ק רבי שמשון בשנת ת”ס-ת”ע בערך, שליווה את אביו רבי נחמן בנסיעתו הראשונה לארץ ישראל בשנת ת”ק-תק”א.
  • באשר לזווגו השני נמצא בכתבי רבי יוסף שו”ב העהמח”ס “מנחת יוסף” (מחשובי חסידי סלונים) זה הסיפור: כשיצא רבי נחמן מהורודענקא לחו”ל אחרי נסיעתו הראשונה לארץ ישראל, נעשה אלמן ל”ע ואמר שרוצה ליקח אשה שתהיה עדיין בת בנים. פעם עבר דרך עיר אחת והציעו לו שידוך עם אלמנה בת טובים, כשרה וצנועה, גדולה בעשירות ורכה בשנים שלא רצתה להנשא רק למופלג בתורה. היא הסכימה על השידוך אבל רבי נחמן אמר שהוא צריך להתנות עמה תנאים קשים, דהיינו שלא יעלה על דעתה שהוא יכנס לחנותה ועסקיה רק שהיא תבוא לכאן ופה באכסניה תהיה החתונה. האשה הסכימה בתנאי שיבטיח לה ילד. רבי נחמן הבטיח לה ועשו החתונה. אבל תיכף אחרי החתונה נסע לדרכו ואמר לה שיחזור אליה כאשר יגמור עסקיו.

ערך שנה תמימה עברה עד שרבי נחמן חזר לעירה אבל גם אז לא סר לביתה. כשנודע לה מזה, באה לפניו שאלה לו מה יהיה? אבל רבי נחמן לא ענה כלום. כששאלו האנשים הלא קדשתם בפה אשה ומה יהיה עיה, צחק רבי נחמן ושוב נסע לדרכו. יעצו לה האנשים שכדאי לה שתסע לבעש”ט, וכיוון שרבי נחמן בא לשם הרבה פעמים מסתמא תפגוש אותו שם. והבעש”ט כבר ייעץ אותה מה לעשות. עשתה האשה כן. נסעה למעז’בוז וכשהגיע רבי נחמן לשם נכנסה לבעש”ט וספרה לו את קורותיה.

אבל הבעש”ט אמר לה מתירא אני ממנו ולא אשאל אותו, לכו ושאלו בעצמך מתי יחזור לביתו. נכנסה האשה לרבי נחמן, אבל תשובתו היתה בבקשה ממך אל תדחקו את השעה. אבל היא לא הסתפקה בזה עד שהבטיח לה שבעוד ג’ חודשים יבוא לביתה. רבי נחמן קיים באמת את דברו ונתעברה וילדה את בנה הרה”ק רבי שמחה זצ”ל. אבל תיכף אחרי לידתה נפטרה האשה ר”ל, וראו אז בחוש מה עמקו מעשיו של הרה”ק רבי נחמן אשר רצה להאריך את שנותיה ע”י דחיית חזרתו.

 

(זקני חסידי ברסלב מספרים את הנ”ל באופן אחר שהרה”ק רבי יצחק מדרוהביטש זצ” היה מגדולי תלמידי הבעש”ט, היה לו אחות אלמנה, אשה צדקנית, עשירה ובת טובים, דחתה כל השדוכים שהציעו לפניה, ונסעה בעצמה להבעש”ט לבקש ממנו שהוא יציע לה שידוך הגון, אין היא מחפשת שידוך עשיר כי יש בידה גם לפרנס משפחה, אלא בעיקר היא רוצה מבין החבריא קדישא שלו. הבעש”ט שידך אותה עם נאמן ביתו הרה”ק רבי נחמן מהודענקא. רבי נחמן קיבל את הצעת מורו והשתדך עם האשה. אחר השידוך שאל רבי נחמן כמה הוא דמי השדכנות שמגיע לכבודו, והבעש”ט ענה דמי השדכנות הם – שכשיהיה לך בן וועלין מי רזיך משדך זיין (כשתוליד בן, ובתי אדל תוליד בת נשתדך – וזה יהיה שכר השדכנות), [לפי גירסא אחרת הבעש”ט שאל את רבי נחמן כמה שדכנות אתה נותן לי, והבעש”ט השיב לבד כנ”ל], ומפני שרבי נחמן היה מגדולי היחוס חשב הבעש”ט באותו מעמד את יחוסו והגיע עד דוד המלך [בגירסא אחרת, ענה רבי נחמן ואמר להבעש”ט, הלא אני יחסן עד דוד המלך, והוציא הבעש”ט יחוסו והראה לו שהוא יחסן ומתיחס עד דוד המלך].

לאחר החופה והנשואין קרא רבי נחמן את אשתו והודיע לה כי עליו לעזוב את המקום לרגל עניניו הקדושים והנשגבים ולא יוכל להישאר כאן, והבטיח לחזור בקרוב אל ביתו. כך עבר יותר משנה ולא חזר לביו ואין מי יודע לאן נעלמו עקבותיו. אשתו הצדקנית החלה לדרוש אחריו אבל לא הצליחה למצאו, ונסעה לבעש”ט לחפש את בעלה ולשאול את עצתו, הבעש”ט הבטיח לדבר עם רבי נחמן בהזדמנות הראשונה שיפגוש עמו. כשהגיע רבי נחמן לבעש”ט שאל אותו מורו הקדוש מדוע הוא אינו סר לביתו. ורבי נחמן ענה כי יודע אני שמיד כשתלד אשתי תסתלק מן העולם ע”כ אני דוחה את בואי כדי להאריך ימיה. כשחזרה האישה למעז’בוז לשמוע על אודות בעלה סיפר לה הבעש”ט את תשובתו ונענה אזוי זאגט ער, אזוי זאגט ער. ענתה הצדקנית אם כך הוא אומר והוא במדרגה כזו שהוא יוכל לומר כן, אני מוכנה לקבל עלי את גזר הדין, וכן הוה. רבי נחמן חזר אל ביתו ונתעברה וילדה בן. ובשעת לידתה בכתה הצדקנית הרבה מאוד וביקשה מהשי”ת שיאריך לה ימיה לכל הפחות חודש ימים כדי שתשתעשע קצת עם בנה הנולד לה. ותפלתה התקבלה וכעבור חודש ימים נסתלקה לעולמה. כששמע רבי נחמן את סבת בכייתה של אשתו, אמר – חבל שלא בקשה אז על אריכות ימים כי היה אז עת רצון ואפשר היה לשנות את הדין, אבל הוא לא יכל לגלות לה זאת. הילד נקרא ‘שמחה’ הוא אביו של רבי נחמן מברסלב ורבי ישראל מת.

המעיין יראה שחוץ מכמה פרטים סותרים שבין שתי המסורות אפשר לראות שהאחד גילה מה שנעלם לשני והכל הולך למקום אחד, והבוחר יבחר).

 

פרק ג’

בכיבשונה של החסידות

 

  • רבותיו של רבי נחמן מלפני התקרבותו להבעש”ט אינם ידועים לנו כלל, אך כפי הנראה שנמנה על לומד הקלויז המפורסם בבראג וזה מהשערות שונות.
  • לפני התקרבותו להבעש”ט התנהג כפי הנראה בדרך של סיגופים ועינויים והשקיע הרב עמל ויזע לעבוד את ה’ עבודה תמה בלי מחשבות זרות.

בשבחי הבעש”ט (דף קי”ב) מביא שרבי נחמן סיפר על עצמו ‘כשהייתי חסיד גדול טבלתי כל יום במקווה קרה שכמעט אי אפשר לשום אדם בדור הזה לסבול קרירות כזאת, כשחזרתי לביתי הייתי ממש קפוא שאע”פ שמצאתי תנור חם שכמעט שבערו הכתלים ממנו, לא הרגשתי את החמימות לערך שעה. ועם כל העבודה הזאת לא הייתי יכול להיפטר ממחשבות זרות עד שהכרחתי ל’חכמת הבעש”ט”.

  • בשבחי הבעש”ט (דף קכ”ו) מובא בשם הרה”ק רבי יחיאל מיכל מזלטשוב זי”ע שכל נסיעתו של הרה”ק רבי אלעזר רוקח מאמשטרדם זצ”ל לארץ ישראל (בשנת תק”א) היתה כדי להיפגש עם רבי נחמן. ואמר רבי אלעזר ‘כשנהיה אנחנו שנינו בארה”ק נביא את הגואל’. וכשבא לארה”ק הלכו כל בני העיר לקראתו. וכשראה את רבי שמשון בן רבי נחמן שאל אותו היכן אביך, אמר לו נסע לחו”ל, אמר הרה”ק רבי אלעזר ווי ווי אני באתי בשבילו. כששמע רבי נחמו שנסע רבי אלעזר לארה”ק רץ מהרה לארה”ק ועד שלא בא מת רבי אלעזר בעו”ה.
  • הצטרפותו לתלמידי הבעש”ט היה כפי הנראה אחרי שחזר מארץ ישראל לחו”ל מנסיעתו הראשונה. אז הצטרף יחד עם הרה”ק רבי מנחם מנדל
  • את רקע היסוסיו של רבי נחמן אם להדבק בבעש”ט ושיטתו – נבין ממה שכתוב ב”תולדות יעקב יוסף” בפרשת חיי (דף ס”ד ע”ד) עה”פ ותמת שרה בקרית ארבע, אולו דבריו: וגם ששמעתי מהרבני הוותיק מוהר”נ מהארידענקא שחלם לו בארץ ישראל כי יש רופאים המרפאים ע”י משקה מר, ויותר טוב הרופא ע”י משקה מתוק, והנמשל זה ע”י סיגופים וכו’. ובהוספות שבסוף ספר “תולדות יעקב יוסף” (אות כ”ה) הוסיף התולדות הק’ ביתר ביאור וז”ל: וסיפר מה שחלם לו כשהוא בארץ ישראל והיה נבוך אם לצאת לחו”ל מחמת טעמים הכמוסים לו, עד שראה בחלום שאחד סיפר לו שיש כמה רופאים הנותנים רפואות ע”י משקה מר, אך זה הרופא היותר טוב שנותן רפואה ע”י משקה מתוק מדבש וכו’.

הטעמים הכמוסים שמחמתם היה רבי נחמן נבוך אם לצאת לחו”ל אם לאו היו כפי הנראה התלבטויותיו בענין התקרבותו לדרך הבעש”ט ולהדבק בחבריא קדישא של הבעש”ט הק’.

 

 

פרק ד’

הדבק במידותיו

 

  • ענוותנותו של רבי נחמן:

גדול היה רבי נחמן במידת הענווה. מסופר ב”שבחי הבעש”ט” (דף קמ”ח) שפעם אחת היה הבעש”ט מספר בשבחו של רבי נחמן בפניו, ורבי נחמן שהיה יושב בריחוק מקום מהבעל שם טוב הקדוש התקרב והרכין את אוזניו לשמוע, ויהי לפלא בעיני העם ושאלו את הבעש”ט לפשר הדבר. אמר להם הבעש”ט: רבי נחמן ביקש מהשי”ת שיתן לו מתנה שלא ישמע כי אם מה שצריך לשמוע, וזה שאנו מספרים בשחו אינו שומע כלל, אך כאשר ראה רבי נחמן ששפתי נעות והוא אינו שומע את קולי, היה סבור שאני מדבר בדברי תורה ולכן הרכין את עצמו מקרוב, והמופת לזה שכשאני מדבר בדברי תורה אז הוא שומע אפילו מרחוק.

וכתב עוד הגה”ק בעל ה”תולדות” זצ”ל בספרו “צפנת פענח” וז”ל: ואגב נראה לי להזכיר מה ששמעתי ממוהר”נ פי’ הש”ס הוי קבל וקיים וכו’, כי זה כלל גדול שלא יחפוץ אדם במה שמשבחו חברו ומקלסו, רק כשאומרים לו נגדיות בזה יחפוץ עכ”ל.

 

  • גדולתו באמונה

מופלא היה רבי נחמן במדת האמונה שלו בהשי”ת ועל כל דבר שאירע לו אמר “גם זו לטובה” והייתה אמונתו חזקה כעמוד של ברזל וכמו שמצינו במעשה רבי עקיבא ונחום איש גמזו (במסכת תענית דף כ”א).

וכך מסופר ב”שבחי הבעש”ט” (דף קי”ז): פעם אחת העמידו אנשי חיל אצל היהודים בק”ק מעז’בוז. אמר הבעש”ט לרבי נחמן התפלל שלא יעמדו אנשי חיל אצל היהודים. ענה לו רבי נחמן שזה לטובה. אבל הבעש”ט לא היה ניחא ליה מתשובה זאת, ואמר לו: כמה יפה שלא היית בדורו של המן, שהיית אומר על הגזירה ההוא שגם היא לטובה. אבל באמת אין לך מעלה אלא מה שתלו את המן שהוא טוב עכ”ל.

  • עוד מסופר שם בספר שבחי הבעש”ט ששמע מהרה”ק מפולנאה בעל ה”תולדות” שפעם אחת נסעו רבי נחמן והרה”ק מפולנאה אל רבם הבעש”ט לשבת מק”ק נעמירוב, ביום הששי כשהיו עוד באמצע דרכם פגעו אדון אחד שנסע במרכבה גדולה והדורה לפניהם באותה הדרך, הוא נסע לאיטו והם יראו לעבור עליו. הרה”ק מפולנאה הכה את ידיו ואמר וויי וויי כי אנחנו נחלל את השבת ח”ו באופן נסיעה כזה. רבי נחמן אמר כדרכו שזו לטובה.אבל לעומת זה הוסיף בזה עוד לצערו של הרה”ק מפולנאה. אבל תוך שעה קלה נתאמת בטחונו של רבי נחמן, שהאדון הלז לתשועה נשלח לקראתם, כי פתאום פגשו מחנה גדול של נכרים שהלכו עם משואות באותו כיוון שלא הייתה שום אפשרות לעבור לפניהם הן מחמת גודל המחנה והן מחמת ערימות השלג שנערמו בצידי הדרך, אבל כשראו הנכרים את המרכבה ההדורה לפניהם פינו כולם את הדרך עד שהאדון ואחריו עגלתו של רבי נחמן והרה”ק מפולנאה עבור לפניהם. לאחר מכן הגיעו לפרשת דרכים, האדון המשיך את דרכו והם הגיעו למחוז חפצם בעוד היום גדול.
  • דביקותו בתפילה

עוד שם בספר “שבחי הבעש”ט” (דף קי”ח) ששמע מהרה”ק רבי גדליה מלוניץ זצ”ל בעמ”ח סה”ק “תשואות חן” שפעם אחת נסע הבעש”ט עם רבי נחמן ובא לכפר אחד והגיע זמן המנחה, ציוה הבעש”ט להגבאי שיכנס לבית לראות אם אפשר להתפלל שם. רבי נחמן נכנס לקח תיכף את הטלית ותפילין שלו ונכנס לבית והתחיל להתפלל. הגבאי יצא ואמר לבעש”ט כי הבית מלא בנכרים, אמר הבעש”ט אם כן לך וקרא לרבי נחמן שישב על העגלה ונסע מהר מפה כי נאחר זמן מנחה. כשנכנס הגבאי מצא את רבי נחמן מעוטף בטלית ותפילין ומתפלל. הגבאי קרא לו שיצא אך רבי נחמן כבר היה שקוע בתפילתו ולא שמע כלל את קריאתו. יצא הגבאי ואמר לבעש”ט שרבינו נחמן מעוטף בטלית ותפילין ומתםלל. כששמע זאת הבעש”ט ציוה לאנשיו להיכנס לבית באומרו שבוודאי יגרום רבי נחמן איזה צרה לנכרים. וכן הוה בתוך זמן קצר פשטה דליקה במבצר העיר ובאו ריקים וגרשו כל הנכרים כדי להציל את המבצר, הבית נשאר פנוי וגם הבעש”ט התפלל שם.

 

פרק ה’

בסוד ראשי אלפי ישראל

  • מפורסם בין גדולי ישראל ומעריצהם היה רבי נחמן עוד בחייו, ואף גדולי ישראל בדורו העריצו מאוד את אישיותו והעריכו את קדושתו ודרך עבודתו בקודש. בין ההערכות יש לצייין הערכה קצרה וקולעת שכתב עליו בן דורו הרה”ג רבי שלמה יצחק אלפרין אב”ד דק”ק בראד ב”קונטרס היוחסין למשפחת היילפרין” שכתב בזה”ל: הרבני הנגיד החכם בחכמת אלוקות המקובל מוה”ר נחמן הנקרא רבי נחמן מק’ הורודענקא, ע”כ.
  • ידידות גדולה אף הייתה לרבי נחמן עם הרה”ק קבי גרשון מקיטוב זצ”ל. סיפר הרה”ק רבי פנחס מקוריץ זצ”ל (אמרי פנחס את ל”ד) שכשהגיע רבי נחמן לארץ ישראל נפגש עם רבי גרשון מקיטוב על שבת קודש, שניהם שמחו שמחה גדולה למאוד ושהו הרבה בליל שבת קודש על שולחנם, אזל השמן מן הנר והתחיל דועך, צווח רבי גרשון מה זאת – וואס איז דאס! הנר המשיך לדלוק כרגיל ודלק כך כל השבת עד שחזר רבי גרשון במוצשב”ק מבית הכנסת ואמר די, ואז כבה הנר.
  • גם המגיד הקדוש ממעזריטש זי”ע התפעל מאוד מרבי נחמן. במכתב (מהגניזה החרסונית) כתב וז”ל: האמת אגיד ולא אבוש כי רואה אני סימן טוב בתלמידו המוכ”ז הרב מוהר”נ נ”י מהורודענקא כי הוא צדיק וקדוש ורבו לא כ”ש, הוא תלמידו בעצמו נפח בי רוח חיים וכו’, עכ”ל.
  • הכהן הגדול בעל ה”תולדות יעקב יוסף” מפולנאה מביא הרבה מאמרים אשר שמע מרבי נחמן מהורודענקא. הוא מביאו בתואר “הרבני הוותיק” או “החסיד המפורסם” ומטייל ומסביר באריכות את דבריו הק’.

ויש לציין מה שמובא בספרו הק’ “תולדות יעקב יוסף” (פרשת חיי שרה דף ס”ו ט”ב)שכתב וז”ל: לפי מה קבלתי מרבותי וחבירי איך יתנהג במידת רחמים עם כל אדם וכו’ עיי”ש הכוונה מה שכתב “מרבותי” – הוא על רבו הבעש”ט הק’, ומה שכתב “וחבירי” – הכוונה הוא על רבי נחמן הורודענקא, והיוצא לנו שהגה”ק התולדות זצ”ל הצמיד ועשה משניהם יחד תורה אחת ודרך עבודה אחת לעבודת שמו יתברך.

  • גם הרה”ק רבי משה חיים אפרים מסדליקוב זצ”ל בעל ה”דגל מחנה אפרים” – נכדו של הבעש”ט, מביא כמה פעמים מאמרים “ממחותנו הרב הוותיק המנוח מוהר”נ מהורודענקא” ומטייל בדבריו ארוכות. ולדוגמא, כתב (פרשת תולדות דף ל”ו ט”ב) רוב דברי אלו קבלתי על פי הקדמה ששמעתי מן המנוח מוהר”ר נחמן הורודענקאר זללה”ה. ובפ’ לך עה”פ בא נא אל שפחתי וכו’ כשמביא המאמר המפורסם מרבינו נחמן (בדף טז ט”א) כתב וז”ל: “ואני אבוא אחריו למלאות דבריו ולהוסיף על דבריו הקדושים במקראי קדש שאחריו”, ושוחח שם באריכות ובהרחבה ומסביר שם בטוב טעם ודעת את דברי רבי נחמן זצ”ל.
  • יש לציין גם את אחד המיוחד שבין תלמידי הבעש”ט הק’ ה”ה רבי מנחם מענדיל מפרעמישלאן זי”ע עם כל גדולתו ביטל את עצמו לפני רבי נחמן. ב”שבחי הבעש”ט” (דף קיא) כתב וז”ל: ונלוה אליו [הכוונה לרבי נחמן] רבי מענדיל מפרעמישלאן וקבל ממנו ותמהה מאוד על חכמת הבעש”ט עכ”ל, (וכוונתו כפי שכבר התבאר שביאור המושג “חכמת הבעש”ט” הוא כנראה על דברי עבודה לתפילה זכה וברורה, וזאת קיבל הרה”ק רבי מענדיל הנ”ל מרבי נחמן ותמהה מאוד על זה וכו’. ורואים עד כמה נתפעל הגה”ק בעל התולדות זצ”ל מתפילתו של רבי מענדי מפרעמישלאן כמבואר ב”שבחי הבעש”ט” (דף קיא) וכל זה היה ע”י רבי נחמן שהיה דולה ומשקה מתורת רבו הבעש”ט לאחרים).

כפי הנראה רבי מענדיל היה קשור מאוד לרבי נחמן ונסע אתו ביחד לארה”ק. גם בשעת פטירתו של רבי נחמן  היה רבי מענדיל נוכח שם. ויש שמייחסים את רבי מענדיל מפרעמישלאן כתלמיד חבר של רבי נחמן מהורודענקא זי”ע.

  • נמצא מכל הנ”ל ששלשה האריות הגדולות מבין החבריא קדישא של הבעש”ט קבלו ג”כ מרבי נחמן תורה והדרכה, ואלו הן: הגה”ק בעל ה”תולדות יעקב יוסף” מפולנאה, הרה”ק רבי משה חיים אפרים מסידלקאב בעל ה”דגל מחנה אפרים” – נכדו של הבעש”ט, והרה”ק רבי מנחם מענדיל מפרעמישלאן זי”ע.
  • גם הרה”ק רבי פנחס מקוריץ זי”ע העריצו ושבחו מאוד ואמר עליו – “כל המספר בשבחן של צדיקים כעוסק במעשה מרכבה”. ווגם סיפר עליו בזה”ל: קודם שנכנסה האומה הידועה (הכוונה לרוסיה) למדינת פולין, ראה הרה”ק רבי פנחס שהיא צרה גדולה, ואמר שאינו מרגיש במדינה אדם שיש לו כוח למנוע הצרה זולת הרב הקדוש רבי נחמן מהורודענקא, ובלשון אשכנז – ‘איך האב נישט גיפילט אזויינע פלייצעס’, כי היה מחזיקו לגדול מאוד ורגיל היה לספר בשבחיו. רבי נחמן הכין עצמו לנסיעה לארץ ישראל אבל כל זמן שהיה רבי נחמן במדינה לא עברה האומה הנ”ל את הנהר הדניעפר, ואע”כ ששלחו כמה פעמים חיילים למדינת פולין, לא יכלו להיכנס, ביום שעבר רבי נחמן את הדנעפסטער, עברו הם את הדניעפר ונכנסו לפולין (שערי פנחס שער ט אות ל”ג).

 

 

פרק ו’

במחיצת הבעל שם טוב הקדוש

  • התקשרותו של רבי נחמן לרבו הבעל שם טוב הקדוש הק’ היתה בעלת אופי מיוחד. רבו הקדוש העריכו והעריצו מאוד, ולעיתים אף ביקש ממנו שיתפלל עבורו.
  • רבי נחמן היה מתעזק בסידור ענייניו של הבעש”ט הפרטיים של הבעש”ט והרבה משליחותיו נעשו על ידו. לזאת זכה לתואר המיוחד “בכל ביתי נאמן הוא” “נאמן ביתי ונאמן באהבתי”, עצם קבלת תארים אלו מהבעל שם טוב הקדוש בזמן שסביבו קיימים אריות שבחבורה מלמדים עד כמה גדלה מעלתו של רבי נחמן בעיני רבו הבעש”ט הקדוש.
  • גם כל הנהגת הבית של הבעל שם טוב וסידורו היה בפיקוחו האישי של רבי נחמן. לידו מסר את הכתבים והספרים שלא רצה שיד אחרים תשתמש בהם. וגם בשעת העדרו של הבעש”ט מן הבית עקב נסיעותיו בעניינים שונים השאיר את פרנסת ביתו על רבי נחמן. רק במקרים בודדים כאשר גם רבי נחמן התלווה אל הבעש”ט בנסיעתו אז מסר את השגחת הבית על אחד משאר תלמידיו האחרים. ואף בהיותו באמצע הדרך השתמש הבעש”ט בנאמן ביתו רבי נחמן לצורך שליחותיו השונות.
  • אחד מהעניינים החשובים בהם עסק רבי נחמן עם רבו הבעש”ט היה מצוות פדיון שבויים, לצורך מצווה זו גייס רבי נחמן בעצמו כספים כפי שמעיד הבעל שם טוב במכתבו אליו. רבי נחמן היה גם האחראי על חלוקת הכספים שהבעש”ט שלח למטרות שונות כגון פדיון שבויים והחזקת צדיקים נסתרים.
  • מקום מיוחד ומעניין תפס רבי נחמן בהתקרבותו של המגיד הגדול ממעזריטש זצ”ל למורו הבעש”ט הקדוש, עוד טרם בא המגיד הק’ אל הבעל שם טוב והתראו פנים אל פנים רק על ידי קשר מכתבים – כבר הרגיש המגיד הק’ את גדולתו הבעש”ט הק’ וזאת באמצעות תלמידו רבי נחמן שהוא היה אף השליח שהביא את מכתבו של הבעש”ט למגיד הק’.

מתשובתו של המגיד הק’ לאותו מכתב אנו למדים אישיות של רבי נחמן השפיעה על החלטתו של המגיד הק’ לבוא ולהתראות פנים אל פנים עם הבעש”ט, וז”ל המכתב: ‘אמת אגיד ולא אבוש כי רואה אני סימן טוב בתלמידו המוכ”ז הרב מוהר”ן נ”י מהורודענקא כי הוא צדיק וקדוש ורבו לא כל שכן, הוא תלמידו בעצמו נפח בי רוח חיים וע”כ מאחל אני לכט”ס אמן’.

כמו כן בעת ששהה המגיד הק’ במחיצת הבעש”ט, נתמנה רבי נחמן מאת רבו הבעש”ט להיות זה המשגיח בעין פקוחה על המגיד הק’ שלבל יסגף את עצמו.

כשהמגיד היה חולה ולא היה יכול להתפלל בימים הנוראים במחיצת רבו הבעש”ט, שלח הבעש”ט את רבינו נחמן להיות ש”ץ אצל המגיד הקדוש – “כי קולו קול ערב ובוקרע רקיעים”.

  • כחלק משימושו של הבעש”ט היה רבי נחמן נוטל חלק גם בדברים נשגבים הניתנים ליחידי סגולה בלבד, כגון להעתיק את כתבי ר’ אדם בעל שם זי”ע, שהבעש”ט בעצמו כותב “ושכרו כפול יהיה כי עין איש זולתי לא שזפתם וד”ל”.
  • לבעש”ט הקדוש היה סידור תפלה כתוב על קלף בידי גיסו הרה”ק רבי גרשון מקיטוב זי”ע, בשעת שריפה נשרפו כמה מהדפים הראשונים של הסידור, ורבי נחמן מהורדנקא השלים בכתב יד קודשו את אותם דפים עד תפלת הודו.
  • השליחות למרום

בענין כוונת המקווה יש שינוי גדול במה שלמד הבעש”ט לתלמידיו ונדפס בספריהם לבין הכוונות הנמצאות בספרי גורי האר”י ז”ל (עיין ע”ז בבעש”ט עה”ת פרשת יתרו אותיות י”ב י”ג י”ד ו”במקור מים חיים” שם). שליחות מופלאה הטיל הבעש”ט על רבי נחמן כדי להוכיח את יושר לימודו, ומעשה שהיה כך היה כפי המובא בספר “ספורים נוראים” (ונעתק גם ב”מקור מים חיים” הנ”ל באות ט”ז):

פעם אחת דרש הבעש”ט לתלמידיו בעניין כוונות המקוה הנדפס כעת בסידור האדמו”ר הזקן (בעל התניא ושולחן ערוך הרב), ותלמידיו שהיו גאוני ארץ בנגלה ובנסתר, אמרו לו, רבינו! הלא בכתבי האר”י כתוב הכוונות באופן אחר מאשר אדונינו אומר לנו, כאשר שמע הבעש”ט דיבור זה מפיהם השליך ראשו לאחריו ופניו נעשה לפיד אש ועיניו בולטות כדרכו בהתפשטות הגשמיות בעת עליתו בעולמות העליונים, על תלמידיו נפל פחד ורעדה גדולה, בקצה השולחן יש רבי נחמן מהורדנקא כי היה הצעיר שבתלמידים. פתאום נפל על רבי נחמן תרדימה גדולה עד שלא היה יכול בשום אופן להתאפק מלישן והיצר לו מאוד מזה, כי כל התלמידים יושבים בפחד ורעדה בזמן שהבעש”ט עוסק בעליית נשמה, והוא נרדם אצל השולחן הטהור. הוא פתח את עיניו בידיו בחוזקה אבל ללא הועיל לו ונרדם וישן שנית בתרדימה גדולה. בתוך שנתו חלם איך שהוא הולך בחוץ ורואה עם רב רצים במהירות גדול, רץ גם הוא אחריהם ושאל אותם מהו מרוצתם. ואמרו לו בחיפזון גדול, וכי לא ידוע לך שרבינו הקדוש ידרוש מיד. ושאל אותם מי הוא הרב אשר בעבורו הוא החרדה הגדולה הזו, אבל מצד החיפזון לא ענוהו על זה כלל. הלך גם הוא אחריהם עד שבא לבית גדול ומהודר מאוד שמעולם לא ראה כמוהו, והבית מלא מפה לפה אנשים אשר לפי ראות פניהם הם גדולי עולם. בבית הזה היה הרעש יותר גדול מבחוץ ושמע שהכל אומרים בפחד ושמחה גדולה תיכף ידרוש לנו רבינו הקדוש רזין דאורייתא, בתוך כך בא הבעש”ט והתחיל לדרוש הדרוש הזה בכוונות המקווה, ועמד לנגדו איש רך בשנים וסתר את דברי הבעש”ט, שאל רבי נחמן מי הוא זה ואמרו לו שהוא האריז”ל, הפלפול נמשך זמן רב עד ששמע איך שהאריז”ל הודה לדברי הבעש”ט. בתוך כך הקיץ רבי נחמן משנתו, ותיכף אמר הבעש”ט: “נחמן אני לקחתי אותך לעד בדבר הזה, תעיד עם מי הדין, האם לא הודה לי האריז”ל” ואחר כך סיים הדרוש.

 

  • במלחמה נגד הפנקיסטים.
  • כידוע השתתף הבעש”ט במלחמה נגד כח הפנקיסטים יחד עםם שאר גדולי דורו. ביום כ”ו סיון תקט”ז התקבצו כל רבני הקהילות החשובות בגליל לבוב והכריזו עליהם חרם “שהם מופרשים ומובדלים מכל עדת ישראל, וגם דור עשירי לא יבוא להם בקהלתנו” (עיין “היכל הבעש”ט פרק כ”ז באריכות).

גם בענין זה שיתף הבעש”ט את רבי נחמן, וכתב אליו כי יבוא עד מהרה יחד עם הגאון מאוסטראה ללבוב לטכס עצה איך לנצח הפושעים.

ובספר “מליצי אש” (תמוז אות רנ”ג) מסופר כי בשנת תקט”ו נערך וויכוח גדול עם כח הפנקיסטים הפוקרים ימ”ש, על פי ציווי הממשלה. נבחרו לעמוד בויכוח רבי חיים הכהן ראפפורט אבדק”ק לבוב, הגאון רבי דוב בער אבדק”ק יזלאוויץ ורבינו הק’ הבעש”ט. לפני הויכוח המתיק הבעש”ט סוד על שני תלמידיו – הה”ה הגה”ק רבי מאיר מרגליות בעל ה”מאור נתיבים” והרה”ק רבי נחמן מהורדנקא, והצליחו ונצחו את כת האפיקורסים ימש”ו.

 

  • רבי נחמן מהורדנקא היה בין היחידי סגולה שנמצאו במחיצת הבעש”ט בשעת פטירתו ואף התעסקו בגופו הקדוש.

עובדא זו מאושרת גם ע”י בעל השבחי הבעש”ט שכתב וז”ל: ‘וציוה הבעש”ט שיכניסו מנין להתפלל עמו וציוה שיתנו לו הסידור, ואמר אשתעי עוד מעט עם השי”ת. ולאחר התפילה הלך רבי נחמן מהורדנקא לביהמ”ד להתפלל עבורו, ואמר הבעש”ט לחינם הוא מרעיש, אם היה יכול להיכנס בפתח זה שהייתי רגיל להיכנס, היה פועל בתפילתו’.

עוד כתב ב”שבחי הבעש”ט וז”ל: ‘שמעתי מהרב דקהילתנו (ה”ה הרה”ק רבי גדליה מלוניץ) שבעת הלווית  הבעש”ט תמה מאוד רבי נחמן מהורדנקא מה זה שאינו רואה מאומה, וכשבא מבית העלמין ראה נוראות גדולות, ואמר לרבי זאב קיצעס שבוודאי כך צריך להיות’ עכ”ל.

 

לעילוי נשמת ר’ קלוינימוס קלמן זצ”ל בן שבתאי ז”ל

 

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ד' אלול ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.