הלכות מעשיות בענין יו”ט שני לציבור הנוסעים לאומן לימי חג השבועות

שבועות באומן – הלכות מעשיות בענין יו”ט שני עם עיקרי הדינים הנוגעים לאלפי חסידי ברסלב הבאים להסתופף בצל קורת רבינו זיע”א בימי חג השבועות באומן • זמני כניסת השבת והחג אומן שבועות תשע”ח

הלכות מעשיות בעניין יום טוב שני באומן

חג השבועות באומן

הלכות מעשיות בעניין יום טוב שני באומן עם עיקרי הדינים הנוגעים לאלפי חסידי ברסלב הבאים להסתופף בקיבוץ הק’ בצל קורת רבי נחמן מברסלב זיע”א בימי חג השבועות באומן

 

בעניין יום טוב שני של גלויות לנוסעים לאומן לשבועות.

היה ראוי להאריך בזה את עיקרי הדינים הנוגעים לכל בן ארץ ישראל השוהה יום טוב שני של גלויות בחו”ל אבל מפני קוצר המקום נפרט רק את הנוגע בחג השבועות באומן שמתוך מאות ואלפי הבאים להסתופף בצל קורת רבינו זיע”א רוב המנין ובנין הם בני ארץ ישראל ומחמת גודל הציבור בליעה”ר אין שייך כלל להתנהג בתפילות ועוד דברים בצינעה, ולכן הדינים שונים לגמרי משאר האופנים ולכן אין ללמוד כלל מסיכום דינים אלו לגבי מקומות אחרים בחו”ל, ואף לגבי אומן אין ללמוד מזה לחגים אחרים.

 

עשיית מלאכות בצינעה

אסור לעשות שום מלאכה אף בצינעה. עין מקור 1.

תפילות של ימות החול

בן ארץ ישראל מתפלל כל התפילות של חו”ל כמו בארץ ישראל . עיין מקור 2.

לצרף מיעוט מבני ארץ ישראל להשלים מנין לקריאת התורה למנין של תושבי אומן

בני חוץ לארץ בחו”ל הרוצים לצרף מיעוט מבני ארץ ישראל להשלים מנין לקריאת התורה של חוץ לארץ, נחלקו הפוסקים בזה. ועיין הערה 3.

 

לצרף מיעוט מבני ארץ ישראל להשלים מנין לחזרת השליח ציבור של חוץ לארץ

בני חוץ לארץ בחו”ל הרוצים לצרף מיעוט מבני ארץ ישראל להשלים מנין לחזרת הש”ץ של חוץ לארץ, במכתב תשובה מבעל שבט הלוי ברור לו שאינם מצטרפים ותמה על שאלתי, וזהו מחמת חולשתו לא זכיתי שיעבור בכתב על שאלתי ששם ציינתי את הפוסקים המצדדים שמצטרפים ועין הערה 4 , ומכל מקום כיון שיצא מפיו של פוסק הדור שאין מצטרפים, כך יש לנהוג. מניני תפלה של חול לבני ארץ ישראל בפני עצמם אף על פי שבדרך כלל עשרה מבני ארץ ישראל השוהים בחו”ל אין להם לערוך מנין תפלה של חול בפני עצמם 5 , וכן הנחת תפילין יעשה בצינעה 6 , עיין הערה.

מכל מקום במקרה המיוחד של שבועות באומן כ’ בעל שבט הלוי שמותר וראוי לארגן מנינים במקומות נפרדים לבני ארץ ישראל 7 , ויניחו שם תפילין 8 ואם בכל זאת יבואו שם בני חו”ל מחמת כל סיבה שהיא אין צורך להתבטל מפניהם או להיסתר מהם. ולכן הונהג כבר שנים רבות שביום טוב שני בני ארץ ישראל מארגנים את כל תפילותיהם בבנין הקלויז דהיינו תפלת הלילה והבדלה אחר התפילה, תפילת שחרית בטלית ותפילין ותפילת מנחה, ואילו בני חוץ לארץ מארגנים את מניניהם במבנה הציון.

 

הבדלה על הכוס ובתפלה בליל יום טוב שני של גלויות באומן

בענין הבדלה על הכוס ובתפלה בליל יו”ט שני של גליות, שיטת שו”ת אגרות משה שבתפלה בלחש יאמרו אתה חוננתנו אבל אל יבדיל על הכוס, ובשו”ת בצל החכמה 9 הכריע שיבדיל בתפלה גם על הכוס בצנעא, [וכשחל במוצש”ק, לא ידליק אז אבוקה המיוחדת להבדלה, אלא יברך על נרות רגילים, ולא יכבם אחר כך אלא ישאיר אותם דולקים] 10.

 

מקורות:

1 שיטת הט”ז כהמהרש”ל שבצינעה מותר, אבל המג”א הפר”ח ורוב הפוסקים נקטו שאף בצינעה אסור וכ”פ המשנ”ב.

2 בשו”ת אגרות משה יש לו צד להתיר לבן ארץ ישראל להתפלל מוסף, אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כן, ר”ע אייגר, וכ”פ הגרש”ז אוירבאך, שבט הלוי, שו”ת תשובות והנהגות, וכן משמע להדיא בשו”ת אבקת רוכל, ובשו”ת הרדב”ז, ולכן אין לבן ארץ ישראל להתפלל שום תפילה כבן חו”ל.

3 שיטת האג”מ דיכולים לצרף, אבל בשו”ת תשובות והנהגות הכריע שאין לצרף, וכן שיטת הגרש”ז אוירבאך ורק אם חל ביום קריאה אפשר לצרף ומכל מקום לא יקראו לבני ארץ ישראל לעלייה.

4 בספר סמא דחיי סי’ י”ג דאפי’ ארבעה מבני אר”י מצטרפים לששה בני חו”ל, ובשו”ת להורות נתן הכריע שכאשר יש תשעה בני חו”ל מצטרף א’ מבני אר”י להשלים, ואף בג’ או ד’ בני אר”י יתכן שמצטרפים, וכן שי’ האג”מ שיכולים לצרף את בני אר”י למנין לתפילת מוסף ולקריאת התורה, ובשו”ת אגרות משה חלק או”ח ד סימן קו יש לו צד להתיר לבן ארץ ישראל להתפלל
ביו”ט ב’ של גלויות מוסף אף שאצלו הוא חול ולא תהיה ברכתו לבטלה אבל לא פסק כך למעשה, וא”כ ודאי ייתכן שכ”ש שיכול להשלים למנין עבור חזרת הש”צ וכד’.

5 שיטת הב”י בשו”ת אבקת רוכל ושו”ת הרדב”ז דיש להקל, עכ”ז הכרעת הפוסקים כדלהלן שי’ שו”ת בצל החכמה שאל יעשו מנין בקביעות, ורק אם נזדמנו באקראי ואין שום א’ מבני חו”ל עמהם ינעלו הדלת ויתפללו בלחש שלא ישמעום העומדים בחוץ, ושי’ שו”ת תשובות והנהגות דאסור להם לעשות מנין.

6 בשו”ת אגרות משה סובר שיניח התפילין בצנעה קודם התפלה, ויחלצם ויתפלל במנין של בני חו”ל בלחש, אבל שי’ שו”ת הרדב”ז וכ’ הגרש”ז אוירבאך ותשובות והנהגות דעדיף להתפלל ביחידות כשמעוטר בטו”ת, ולכאורא כך ראוי לנהוג.

7 תשובת שבט הלוי המצורפת פה,

8 בשו”ת שבט הלוי ח”ט סי’ קכ”ד.

9 הביא שהשאלת יעב”ץ נחלק בזה עם הגרמ”ח, וששו”ת חיים שאל ובמסגרת השולחן ובפאת השולחן כולם סוברים שיבדיל והוכיח שכוונתם שיבדיל על הכוס ולא בתפלה.

10 בשו”ת תשובות והנהגות שהיה ראוי להחמיר לומר רק בתפלה אתה חוננתנו אבל לא להבדיל על הכוס וכן שמע שהגר”מ פיינשטיין פסק שבן אר”י לא יבדיל על הכוס אבל הרבה בעלי הוראה חולקים ודעתם שיבדיל, ולמעשה המנהג היום שבני אר”י מבדילין מיד במוצאי יו”ט ראשון, וכ”פ שבט הלוי וכן הגרש”ז אוירבאך, וכך נהגו שמבדילים על הכוס.

 

השנה חג השבועות יהיה במוצ”ש ולכן ישנם כמה הלכות נדירות וחשובות שחייבים לדעת!

א. נרות שבת וחג:  להכין מערב שבת גם עבור יום טוב  מפני שאסור להכינם אח”כ. כמו כן יש להשאיר נר נשמה שדולק לפחות 26 שעות בכדי שיישאר לחג.

ב. מי שמבשל בחג עם “חגז” יש להכינו לפני שבת, וכן לא להניח פלטה על הכיריים ולהשאיר את הגז פנוי, ולנתק את הכבל של הגז מהחשמל.

ג. סעודה שלישית בשבת אפילו שזמנה עד השקיעה, ינהג בחכמה שלא לאחרה יותר מ- 16:00 ולא ימלא בה כריסו כדי שיאכל את סעודת הלילה של החג לתאבון.
ומכל מקום אם אוכל לאחר 16:45 טוב שלא יאכל פת יותר מכביצה  (54 גרם).

ד. בשבת לאחר השקיעה אסור לאכול עד שיקדש ויבדיל שכשם שבשבת אסור לטעום כלום קודם קידוש ואפילו מים,  כך ביום טוב אסור לטעום כלום קודם קידוש.  ואף נשים חייבות בקידוש ביום טוב.

ה. אסור להכין שום דבר משבת ליו”ט! אלא ימתינו עד צאת הכוכבים. ולכן הצלחות שאכלו בהם סעודת שבת, לכתחילה אסור להדיחן לצורך הלילה, אך אם יודע שישתמש בהם במשך היום או שהלכלוך מפריע לו ופוגם בעונג שבת מותר.
כלים של סעודה שלישית, אסור להדיחן עד צאת השבת אלא אם כן יש לו צורך בהן בשבת עצמה.
לערוך שולחן ביום השבת מבעוד יום עבור יום טוב אסור, משום הכנה.

אוכל קפוא: בפריזר או במקרר המיועד לסעודת הלילה מותר להוציאו בשבת שיפשיר. מלבד דגים לא מבושלים שמוקצה הם.

ו. הדלקת נרות של יו”ט היא רק אחר יציאת שבת וע”י העברת אש בלבד מנר נשמה שדולק מערב שבת. בגמר ההדלקה תיזהר שלא לזרוק הנר בתנופה על הארץ שלא יכבה,  אלא להניחו בנחת על הארץ שיכבה מעצמו. ומומלץ להשתמש בגפרור ארוך ע”י העברת אש (כמו שכתוב לעיל, את הנרות של יום טוב מכינים מיום שישי, מפני שאסור להכינם בחג, וכן אסור להדביק נר שעווה בפמוט משום איסור ממרח).

ז. סדר הקידוש בליל שבועות השנה הוא יקנה”ז:

יין – ברכת ‘בורא פרי הגפן’.

קידוש – ברכת ‘אשר בחר בנו מכל עם’.

נר- ברכת ‘בורא מאורי האש’.

הבדלה – מיוחד כפי שכתוב במחזורים.

ח. מותר לברך ‘בורא מאורי האש’ על נרות יום טוב. מומלץ לברך ע”י
שני גפרורים ארוכים כיון שהם נכבים מהר, מאשר נר הבדלה שהרי אסור לכבותו.

ט. יכווין בסעודת ליל שבועות  ל’מלווה מלכה’  סעודת דוד המלך.

י. מותר להתרחץ ביום טוב כל גופו, רק במים שחוממו על ידי דוד שמש. יש להיזהר מלסחוט את שערות הראש או את המגבת, ועדיף להשתמש בסבון נוזלי.

יא. נהגו להיות ערים בליל “חג השבועות” ולעסוק בתורה עד עלות השחר. וכל הלומדים בלילה הזה יהיו רשומים בשמים בספר הזיכרונות, והקב”ה מברך אותם ב70 ברכות ושוזר כתרים לראשם !

יב. נהגו לקרוא את “ספר התהילים” מפני ש”דוד המלך” נפטר בחג השבועות.

יג. חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו.

 

חג שמח !!

 

זמני כניסת השבת והחג שבועות באומן תשע”ח

 

כניסת שבת באומן: 20:15
צאת החג באומן: 21:41
רבינו תם: 22:57

 

• חג השבועות – לקט כוונות עבודת היום על פי דרכו של רבי נחמן מברסלב זיע”א

תגובות

זה ערוך בטוב טעם רק חבל שאן מראי מקומות להרחיב העניין

1

הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ט' אלול ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.