היום חל הילולתו של איש האלוקי רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל – "הבבא סאלי"

35 שנה לפטירתו של זקן המקובלים איש האלוקי רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל המכונה "הבבא סאלי" בחלומו ראה כי "כל הצדיקים בשמים הולכים לשמוע תורה מפיו של רבי נחמן מברסלב"

רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל המכונה "הבבא סאלי"

35 שנה לפטירתו של זקן המקובלים איש האלוקי רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל המכונה "הבבא סאלי". מגדולי יהדות מרוקו שנפטר בד' שבט בשנת תשמ"ד. זכה דורנו, והקב"ה נטע בתוכו את אחד מגדולי הצדיקים שעמדו להם לעם ישראל.

לבבא סאלי היה קשר חם עם חסידות ברסלב והוא היה נוהג ללמוד הרבה בספריו של רבי נחמן מברסלב. אחד מבני ביתו העיד שהוא היה בקיא גדול בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן וידע את כולו "ישר והפוך", מלבד זאת הוא גם נהג בספר כבוד גדול וכשהייתה נערמת על שולחנו ערימת ספרים הוא היה מניח את הספר ליקוטי מוהר"ן מעל כולם.

מקורביו סיפרו שלאחר פטירת בנו הרב הקדוש רבי מאיר אבוחצירא (שנפטר עוד בחיי אביו) אמר הבבא סאלי לסובבים אותו כי בנו נגלה אליו בחלום וסיפר: "שכל הצדיקים בשמים הולכים לשמוע תורה מפיו של רבי נחמן מברסלב".

כשלושה שבועות לפני פטירתו של האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא התבטא על רבינו נחמן מברסלב ותלמידו הגדול רבי נתן מברסלב ואמר: "הצדיקים הללו יוציאו את השכינה מהגלות". היה זה ביום ההילולה של רבי נתן מברסלב זי"ע.

בנו של הבבא סאלי הרב הקדוש רבי מאיר אבוחצירא המכונה 'בבא מאיר', היה מוקיר ומכבד מאוד את חסידי ברסלב ומנהיגיה, ועל שולחנו היו מונחים תמיד ספריו של רבי נחמן מברסלב. בתו סיפרה שפעם נתן לה אביה את הספר 'ליקוטי עצות' שכתב רבי נתן מברסלב, ואמר לה: "כשתהיי זקוקה לעצה בכל עניין שהוא – הביטי בספר זה!".

 

תולדות חייו

ה"בבא סאלי", אבי התפילה של עם ישראל, בכל שנות חייו מסר עצמו עבור עם ישראל, כאב את כאבם ובכל צרתם לו צר. מכל שכבות הציבור נהרו אליו לאלפים ורבבות, את כולם קיבל בסבר פנים יפות, הקרין מלוא אהבתו לכל אחד אחד, שפע ברכות וישועות הוריק עליהם מעמקי ליבו וברכותיו הקדושות לא שבו ריקם, פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד, תמך באביונים ואלמנות, חיתן יתומים ויתומות, לכולם היה כאב רחום וחנון.

בשיא פריחתה של יהדות מרוקו האיר הקב"ה את שמשו של רבנו ישראל, שנולד בראש השנה דשנת תר"ן בעיירה תפילאלת, לאביו הקדוש והטהור רבי מסעוד בן רבי יעקב אבוחצירא, ה"אביר יעקב" זכותו תגן עלינו. רבי מסעוד וריעתו מרת עישה שמרו על הילד בשמירה יתירה, כי ידעו שיגדל ויהיה למאור ישראל, את עריסתו הצמידה אמו הצדיקה לקיר בית המדרש שדברי התורה יקלטו באוזניו בעודו רך בשנים.

משחר נעוריו התקדש בסילודין לעבודת בוראו, ומיום ליום עלה במעלות הקדושה והטהרה. כבר בגיל ששה שנים כיסו הוריו הקדושים את פניו בצעיף בעת יציאתו מן הבית, שלא יכשל חס ושלום במראות אסורות הפוגמות בקדושה. בד בבד הגדיל חילו בתורה הקדושה, כאשר ביום ובלילה עסק בתורה הקדושה ללא לאות, עד שהיה בקי בכל מכמני התורה מפשט רמז דרוש וסוד.

בעודו בגיל שש עשרה נתמנה לריש מתיבתא של ישיבת "אביר יעקב" בתפילאלת עיר הולדתו, לאחר כשלושה שנים, אחר פטירת אביו הגדול, רבי מסעוד, הוכתר רבי ישראל כראש הישיבה והינו בן תשע עשרה שנים בלבד. בישיבה נתגלה כגדול בתורה, אולם רבנו בענוותנותו הסתיר את הדברים, וזה הסיבה שלא פרסם דבר מחידושיו.

בגיל שלושים, עם הסתלקות אחיו הקדוש רבי דוד, מונה רבי ישראל לאבד"ק ממלא מקום אבותיו בהנהגת הקהילה הקדושה והיתה מצודתו פרוסה על כל תפילאלת ומחזותיה.

בשנת תרפ"א, בהיותו בן 31 עלה בפעם הראשונה לארץ וכבר אז קיבלוהו בירושלים בהתלהבות אדירה. שנה שלמה שהה בארץ ובשובו נתבקש לעמוד גם בראש העדה, לאחר שאחיו, רבי דוד, נהרג בידי פורע ערבי. בנו – רבי מאיר נתמנה לראש הישיבה. רבי דוד היה גדול בתורה ונתפרסם בספרו "שכל טוב" בשני חלקים ו"פתח האהל" בשלושה חלקים

כמנהיג העדה לא חת מפני איש והיה תקיף בהנהגתו. נהג בקדושה עילאית. יום-יום, בקיץ ובחורף, היה טובל במקווה ולפעמים היו המים קפואים והיה צריך לשבור את גזיזי הקרח וכל זאת לא מנע ממנו את טבילת הטהרה. הטבילה היתה נעשית בייחודים שונים ובכוונות הקבלה. בכלל הקפיד על עניינים שונים, כדרכם של אדמו"רי החסידות ולא בכדי הכתירוהו הכל בתואר אדמו"ר. כך לא הרשה למגולחי זקן להתפלל עמו במניינו המצומצם לאחר שחזר מהמקווה. אף לקח "פדיונות" כמנהג אדמו"רים. הרבה בצומות ובסיגופים. רוב שעות היום עסק בתורה ובקבלת המבקשים את ברכתו והסתפק בשעתיים שלש שעות שינה.

בשנת תשכ"ד, לאחר שרוב בניו כבר עלו לארץ, עלה גם רבנו לארץ, כשמאות מלווים אותו בנמל היציאה. בבואו התיישב ביבנה, שבה התגורר חתנו רבי אברהם אבוחצירא – בן אחיו רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל רבה של רמלה. מיבנה עבר לאשקלון. מעניינת הסיבה: אחד מגדולי התורה שבעיר, פגע בכבודו של רבי ישראל בעל שם טוב – מייסד החסידות. אמר הבבא סאלי: "עיר שפוגעים בה בכבודו של הבעש"ט – לא אשב בה!" מאשקלון עבר בשנת תש"ל לעיירה נתיבות, שזכתה להיות עיר התורה והקדושה בזכותו של רבינו.

לאחר סעודת ההילולא של סבו ביום כ' בטבת חש ברע. הוא הובל לבדיקות לבית חולים ואיש לא שיער כי אלה הם ימיו האחרונים. בבית החולים הוחלט לאשפזו וכל בית ישראל החל מתפלל לשלומו. בבית החולים ביקש ממלווהו שיאמר את התפילות של שבת ושפתיו דובבו אחריו.

במוצאי שבת היו בני המשפחה ליד מיטתו. הרופאים היו אופטימיים, אולם בבא סאלי השמיע דברי פרידה וראו כי עושה הוא הכנות להסתלק מן העולם, שפתיו דובבו ומה שהצליחו לקלוט היה: "תהא הליכתי כפרה לצרות עם ישראל". בד' בשבט תשד"מ נסתלקה נשמתו לגנזי מרומים.

אלפים מכל גווני הציבור ליווהו בדרכו האחרונה, וציונו הפך למוקד תפילה לכלל ישראל.

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"א שבט ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.