ג' תמוז, יום ההילולא הכ"ד של כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל

בג' תמוז, ציינו רבבות בכל רחבי תבל את יום ההילולא הכ"ד של כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל –  אזכורים וציונים בשיחות הרבי לספרי רבי נחמן מברסלב – לימודו המשותף של הרבי עם אחד מגדולי חסידי ברסלב ב'תניא' וב'ליקוטי מוהר"ן', והבקיאות שהוכיח בספריו

כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל

בג' תמוז, ציינו רבבות בכל רחבי תבל את יום ההילולא הכ"ד של כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל –  אזכורים וציונים בשיחות הרבי לספרי רבי נחמן מברסלב – על בקשת חסידי ברסלב לבוא לעזרתם בהצלת ציונו של רבי נחמן באומן, והצעת הרבי שהביאה לסיום הפרשה – וגם, על לימודו המשותף של הרבי עם אחד מגדולי חסידי ברסלב ב'תניא' וב'ליקוטי מוהר"ן', והבקיאות שהוכיח בספריו.

בשנת תקנ"ט ערך הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א (ר"ח ניסן תקל"ב – י"ח תשרי תקע"א) ביקור אצל האדמו"ר הזקן בעל התניא בליאזנא, ובשנת תק"ע ערך בעל התניא ביקור אצל ר' נחמן בברסלב. כבוד גדול כיבדו זה לזה וכן נשאו ונתנו בדברי תורה וחסידות, לימים אף השתדכו בעל התניא ורבי נחמן מברסלב ובאו בקשרי משפחה, כאשר צאצאיהם השתדכו – הרב אהרן מקרימנטשוג, נכדו של הבעל התניא, נשא בזיווג שני את הרבנית חיה, בתו הקטנה של רבינו הקדוש…

בספריית 'אגודת חסידי חב"ד אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' מצויים לפחות עשרים ואחת מהדורות של הספר הקדוש  'לקוטי מוהר"ן', החל ממהדורת אוסטרהא תקס"ח ועד מהדורת נ.י. תשמ"א (עם שפת הנחל). כמו כן לפחות תשע מהדורות של 'קצור לקוטי מוהר"ן', וכן מהדורות שונות של 'לקוטי תפלות' (תרע"ח וורשא).

גם בשיחותיו של הרבי מצינו שצטט את תורת הבעל שם טוב שהובאה בספר 'לקוטי מוהר"ן'. דוגמה אחת היא שיחה מוגהת כדלהלן, שנדפסה בליקוטי שיחות כרך וא"ו (עמ' 283 ואילך), שהינה תמצית מתוך התוועדות י' שבט תש"כ. וכך נאמר שם:

"כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח את ההתוועדות בביאור פרשת היום, בהקדמת תורת הבעל שם-טוב נשמתו עדן אשר על פיה יש לפרש לשון המשנה 'דע לפני מי אתה עומד ליתן דין וחשבון'.

דלכאורה אינו מובן, שהרי בתחילה הוא החשבון ואחר-כך הדין, ומתאים להחשבון יוצא הפסק דין, ומהו דין וחשבון? – אלא שאין נפרעין מן האדם מלמעלה כי אם לדעתו, אלא אם כן הוא עצמו פסק העונש המגיע על העבירה שעבר. אלא שהוא שלא מדעתו, כי שואלים אותו על אדם אחר שעבר כיוצא בו אותו עבירה, וכאשר הוא "דן" את פלוני לפי חומרת החטא, אזי עושים עמו אותו ה"חשבון" אשר "דן" קודם על חבירו… במדה טובה על אחת כמה וכמה".

ל"תורת הבעל-שם-טוב" מציין הרבי בהערה 1:

"על המשנה (אבות פרק ג' משנה טז) ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו. והוא על דרך המסופר בשמואל ב, יב (הובא בלקוטי מהר"ן סימן קיג). שוב מצאתי ענין זה ב'בינה לעתים' דרוש סג.

השיחה עצמה (ראה גם תורת מנחם כרך ז"ך עמ' 299 ואילך), וכן תורף ההערה נדפסו מכבר בלקוטי שיחות (כרך ד' עמ' 1207 הערה 27):

הובא בליקוטי מוהר"ן סימן קי"ג. שוב מצאתי ענין זה בבינה לעתים דרוש סג. וכענין שמצינו בדוד (שמואל-ב יב,ז) "אתה האיש". – בדיבור-המתחיל אני לדודי פ"ב (ספר המאמרים אידיש עמ' 76) נמצא פירוש הבעל שם טוב באופן אחר קצת. ואולי הם ב' פירושים שלו. ושבעים פנים לתורה"

יותר מפעם אחת, בהתוועדות ברבים, נשמע מפי קדשו של הרבי שמזכיר את הרה"ק ר' נחמן מברסלב כך התבטא הרבי בשיחת שבת-קודש פרשת נשא תשל"ו (שיחות-קודש תשל"ו כרך ב' עמ' 314).

"מצינו בספר 'טור ברקת' לתלמיד הרב-חיים-וויטאל ובספרים מרבי נחמן מברסלב שהם מבארים כמה פרטים בהלכות הקרבנות כפי שהם נוגעים בעניין התפלה…"

קשרי ברסלב עם חב"ד

ידוע על כמה וכמה מנכבדי חסידי ברסלב שעמדו בקשר עם הרבי. בספר 'ימי מלך' כרך ב' (עמ' 629-628) מופיע המסופר להלן:

"אחד מגדולי חסידי ברסלב, הרב צבי אריה רוזנפלד ז"ל היה מן המקורבים מאד לרבי שליט"א.

"בהזדמנות מסויימת הציע לו הרבי ללמוד עמו תניא. במקביל הציע הוא לרבי שליט"א ללמוד ליקוטי מוהר"ן, ואכן במשך תקופה היו לומדים יחד כשהם מחלקים את הזמן, חלק ללימוד התניא וחלק ל'לקוטי מוהר"ן'.

בנו – הרב ישראל אבא שי' – המספר על כך מוסיף: מסתבר שהרבי היה בקי ב'לקוטי מוהר"ן' וגם אבי ז"ל שלט בתניא, היה זה לימוד שמימי ביותר. מעניין שהרבי ביקש מאבא שיבוא לעיתים תכופות יותר, דייק שהלימוד יהיה "מינימום שעתיים – עד ארבע שעות – בחודש".

הר' ישראל אבא שי' זכה לבקר ב'יחידות' עם אביו בשנת תשכ"ג בערך, זמן קצר לפני הגיעו לעול המצוות. לקראת מאורע זה בחייו הכין לו אביו משא תורני ארוך שהחל בבירור סוגיה תורנית בעניין עשה דוחה לא תעשה, ובהמשכו היה מורכב מציטטות בספר התניא, לקוטי מוהר"ן ועוד שורה ארוכה של מקורות תורנים בנגלה ובפנימיות. משנכנסו לרבי נתקבלו בחמימות מיוחדת. הרבי פתח "אה ר' צבי אריה", וביקשו לשבת אך הוא סירב.

"מפני מה הבאת את בנך"? שאל הרבי, ור' צ.א. השיב: בעוד ימים אחדים הוא יהיה 'בר מצוה'. "אם כן – אמר הרבי – אני מוכרח לשמוע את הדרשה".

ר' צ.א. ניסה להתחמק באומרו שחבל על זמנו של הרבי (מסתבר, שתמיד כאשר היו נפגשים היה הרבי מפציר בר' צ.א. שישמיע דברים וחידושי תורה אך הוא היה מסרב). אולם הרבי המשיך להפציר, ור' צ.א. אמר לבנו: "נו אם הרבי מבקש – אמור את הדרשה". במשך כעשר דקות השמיע הנער חלק מן הדרשה שהיה בקי בה היטב. אחר כך השלים אביו את הדרשה בסגנון שהיה קצת 'מוזר' לנער: "הבאתי את הגמרא מעירובין נ"ד ע"א, ולכך סימוכין מנדה י"ג", גם הרבי השמיע דברים בסגנון שכזה:

"ומה תענה על דברי הגמרא בברכות… ועם מה שכתוב ב'לקוטי מוהר"ן'? ר' צ.א. השיב לשאלה באזכור של שורת מקורות ומראי-מקומות, והרבי היה מקשה ומתרץ בשפע של מקורות מנגלה ופוסקים, קבלה וחסידות.

לפתע אמר האבא "הילד ראה כבר מספיק", הוא הזכיר לפני הרבי את שמו ואת שם אמו. הרבי כתב בפתק את השמות, עיין בפתק ובירך את הנער. ציין משהו בפתקא ושוב החל לברך, כך עד שסיים (מאוחר יותר הסביר האב לבנו שכדי לתקן בשרש הנשמה מביטים הצדיקים בפתקא וכך מברכים הם את הטעון ברכה).

האב נשאר עוד לשוחח עם הרבי, בעת שהנער המתין בחוץ. אחר כך כשיצא אמר לו אביו: "זה דבר ששנים לא ראית, ואינני יודע אם תזכה לכך עוד אי-פעם". ובדבריו על גדולתו של הרבי שליט"א התבטא:

"כשאני צריך לשוחח בלימוד עם הרבי שליט"א, דרושה לי הכנה נפשית גדולה, לא רק רוחנית כי אם גם גשמית. כאשר הרבי משוחח בלימוד הוא כמו טייס בנסיעה, לא בסתם מטוס אלא מטוס קרבי, ולא בסתם חלל אלא בין בתים צרים, נכנס מחלון אחד ויוצא מן השני מבלי להיתקל בדבר…

"בכל דור ישנם תלמידי חכמים השולטים בחלקי התורה. אולם הרבי שליט"א הוא חד-בדרא השולט בכל חלקי התורה בנגלה כמו בפנימיות התורה. תופעה הקיימת רק בדור שהקדוש ברוך הוא מרחם ומזכה במיוחד את בני דורו לאישיות מופלאה שכזו!…".

בה' אדר שני תשכ"ב (אגרות-קודש כרך כב עמ' קפ) כותב הרבי לעסקן משה מייזליש:

"סיפרו לי גם כן שבגזע מחצבתו ובהשקפתו שייך הוא לבראצלב והשקפת עולמם, ומזכיר אני את זה ביחוד כאן, כיון שאחד מהתירוצים הרגילים להצדיק העדר פעולה הוא שאין תקוה להצלחה ומה יועיל, ואתם המעט מכל העמים וכו' וכו'. והרי זהו בניגוד גמור לסיסמא של בראצלב – "אל יאוש".

ובהמצאנו בחודש אדר הרי אם-תמצי לומר גם בזה שייכות להנ"ל, שהרי כל ענין נס פורים הוא שבדרך הטבע לא היתה נראית כל אפשרות להצלה, והנס היה דוקא באופן ד'ונהפוך הוא', מן הקצה אל הקצה…"

הצלת הציון הק' באומן

פעם שאל אחד החסידים את הרבי בקשר לאחותו שנשארה זה שנים רבות – ברוסיה, ומה הן האפשרויות ליצור עמה קשר. הרבי יעץ לו שייעזר בחסידי ברסלב הנוסעים לאוקראינה להשתטח בציון באומן…

עוד על התייחסותו של הרבי ל'ציונו' של הרה"ק ר' נחמן מברסלב, קוראים אנו ב'יחידות' של ר' פיטר (פנחס) קלמס משנת תשל"ז ('עצת הרבי תנחני' עמ' 75). שם מספר הרבי על רב ניו-יורקי שביקש "לציין את מקום מנוחתו של רבי נחמן מברסלב" – ככלל טבע הרבי כלל ביחס לכך והדומה לזה "ככל שהדברים נעשים יותר בשקט, מוטב".

והנה סיפור משנת תשל"ט, כאשר היה הרבי מעורב בהצלת ה'ציון' של רבי נחמן. כתב-העת 'זמן' מחודש תשרי תשע"ד סקר את הפרשה בהרחבה, להלן הדברים:

במוצאי חג השבועות תשל"ט, במהלך חלוקת 'כוס של ברכה' עברו שניים מחסידי ברסלב לפני הרבי. הם מסרו לידו מכתב, בו גוללו את כל הפרשה – סכנת חורבן הצפויה לציונו של רבי נחמן באומן, ובסופו פונים הם לרבי בבקשת ברכתו ועצתו מה עליהם לעשות.

בשולי המכתב חתמו: "יחיאל מיכל בן חנה פערל. נתן יעקב בן יענטא פריידל – חתן ידידכם הרה"צ ר' צבי אריה רוזנפלד".

קשר מיוחד היה להם עם הרבי ובמיוחד לחסיד ר' צבי אריה רוזנפלד, מחשובי חסידי ברסלב. ר' צבי אריה היה מי שקירב מאות לדרכו של רבי נחמן מברסלב בארצות הברית, ועוד בימי 'מסך הברזל' חירף נפשו ופעל אינספור פעמים כדי להביא עוד ועוד יהודים לאומן, אל הציון הקדוש באומן.

הרבי הפנה אותם אל הרב פינחס טייץ, שיוכל לעזור להם, ואיחל להם הצלחה במשימה. הרב טייץ ניצל הוראה נוספת שקיבל בהזדמנות מהרבי לבסס קשרים עם קרטר שהיה אז מועמד לנשיאות, ומסכת הקשרים שהופעלה הצילה את ה'ציון' מחורבן. לאחר מקרה זה סיכם הרב טייץ: "ברבי מליובאוויטש אין לי השגה…".

הסופר המפורסם אליעזר שטיינמן עמד בקשר עם הרבי שהשתדל לקרבו לחיי תורה ומצוות. איש הקשר היה הרה"ח ר' חנוך שי' גליצנשטיין, בכ"ו שבט תשט"ז (אגרות-קודש כרך יב עמ' שיג) מאשר הרבי את קבלת ספריו, וביניהם: 'כתבי רבי נחמן מברצלב'. הרבי מנצל את ההזדמנות וכותב לו על ההליכה בדרכי החסידות והשולחן-ערוך בחיי היומיום.

באגרות-קודש כרך יט עמ' פא-פב נדפס מכתב ארוך של הרבי מיום ח' כסלו תש"כ, לאחד מחשובי ברסלב הרה"ג ר' יעקב העניך – שפנה בצעירותו לרבי בשתי שאלות מעניינות, עליהם השיב לו הרבי בהרחבה.

תגובות

No comments found.
הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
י"ב תשרי ה'תשע"ט
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.