אוצרות ברסלב

הצצה נדירה ללב מרתף עלום בלב ברוקלין שם חבויים אוצרותיה של חסידות ברסלב

במרתף חבוי וסודי כבונקר צבאי בלב ברוקלין החרדית אצורים חבויים אוצרות יודאיקה, כתבי יד ותמונות נדירות המספרות את סיפורה של ברסלב במשך למעלה ממאתיים שנה

כסאו של רביה''ק // באדיבות: ניצוצות

אוצרות ברסלב: הצצה נדירה ללב מרתף עלום בלב ברוקלין שם חבויים אוצרותיה של חסידות ברסלב

 

במרתף חבוי וסודי כבונקר צבאי בלב ברוקלין החרדית אצורים חבויים אוצרות יודאיקה, כתבי יד ותמונות נדירות המספרות את סיפורה של ברסלב משך מאתיים שנה. הצצה נדירה לארכיון הבלום של הרה”ח רבי לייבל בערגר ז”ל יחד עם חתנו הנמרץ ר’ אהרון לבל הי”ו

עשרות בשנים נערמת בין מדפים ארוכים, בנבכי מרתף המואר מעומעם במנורה צהובה ישנה, ההיסטוריה הברסלבאית במלא הדרה, תהפוכותיה וססגוניותה. בעצם, שלל ההתרחשויות של יובל השנים האחרונות מקופלות בבונקר האטום הזה, ללא חסר. ערמות התיקיות, הקלסרים, הקופסאות והארנקים אוגרים בתוכם אינספור תמונות, קטעי וידיאו, גזירי עיתונים, כתבי יד, ספרים וחפצים הקשורים לברסלב במישרין או בעקיפין, שנאספו בד בבד, אחד-אחד, בסבלנות ובמסירות נדירה.

הרב לייבל ברגר ז”ל שהשבוע, כ”ב סיון חל יום פטירתו, היה צייד מסור ונחוש ללכוד כל מצב ותמונה בין חסידי ברסלב. המצלמה הייתה קשורה לגופו, ועימה היה מתעד אירועים היסטוריים שלא שבו לעולם. הוא תיעד את משתה היין בפורים ב’שול’ במאה שערים, רגעים של קורת רוח ושעות נעלות ונדירות, בה נכחו גדולי החסידות זה לצד זה, אלו שהלכו זה מכבר לעולמם, ואלו שייבדלו לחיים ארוכים, זקני ומנהיגי חסידי ברסלב בדור האחרון; תיעד נסיעות חשאיות לאומן, את חנוכת בנין ישיבת ברסלב בבני-ברק, את אנ”ש בהשתטחות על קברי צדיקים, חופות, בריתות, חגים ומועדים וסתם מההוואי היומיומי. היה אורב לזקני אנ”ש ולוכדם בעדשת המצלמה בעת המתנה בתחנת האוטובוס, בקניית ירקות בשוק, בהליכתם ברחוב וברגעי ה’עבודות’, בעיתות הלימוד, התפילה, ההתבודדות, חצות, ההליכה למקווה ובקברי צדיקים.

 

הרה”ח ר’ לייבל ברגר ז”ל

אצל אנ”ש חסידי ברסלב לא היתה מקובלת, ואף היתה מעוררת התנגדויות זועמות, כל התעסקות שסביב מצלמות וצילומים. הקפדנות כלפי נושא זה היתה הדוקה וחזקה. כשהיו נחשפים למצלמה או נקלעים לעיסוק בתמונות ו’פרסום’ הם היו מפנים עורף בזעם, נמלטים כמו מסכנת טרף, מסתירים פניהם במגבעתם ומעיפים את זרועם ימין ושמאל בנסיון להימלט מאימת הפגיעה בצלמם ודמותם, מה שהיה בולט לעין כל כי ההתנגדות היא בעוכרם, דמם ונשמתם.

חסידי ברסלב לאורך השנים הקפידו לשמור בקפדנות על ה’פנימיות’ שבה. על הנשמה הפנימית. ההתעסקות הרוחנית היתה אפופה ענווה ופשיטות, שפלות של עפר ואדמה. הלך הרוח היה עמוק ותכליתי, נטול גינונים, חן של שקר וכבוד. הם היו מקפידים לברוח יותר מכל, כמו מאש, מכל צל של כבוד או תהילה. כמו ממעקב בולשביקי שעלול להגלותם לסיביר. יותר מכך, ישנם סיפורים על עובדי ה’ שיצאו להתבודדות, אך טרם הגיעם לשדה חזרו על פניהם ושבו לביתם. הם לא יכלו לעבוד את ה’ אם זיהו שאדם עלול היה לראותם. אם חלילה יתפתח בקרבם שמץ יוהרה או גאווה. אם חלילה יעניקו להם כבוד בעקבות עבודות רוחניות. אמת צרופה שאין שני לה.

 

אוצר בלב ברוקלין

במשך למעלה מחמישים שנה, היה מי שבחשאי תיעד ללא לאות את כל ההתרחשויות, למען הדורות הבאים. בגלגל הזמן, יהא זה עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם, שאודות לכך נחשפו לחסידות ברסלב, שמעו על רבינו הקדוש, מיששו ונגעו בקסמי החסידות, ואף רבים שהתקרבו בזכות זה. המוטו המרכזי היה הפצת שם רבינו.

הצורך להעשיר את אוסף הארכיון בחפצים ומסמכים חשובים מבחינה היסטורית ואמנותית, יחד עם המחוייבות לשמר עדויות הקשורות לברסלב, היה בעוכריו. בתבונתו הבין ר’ לייבל עד כמה בערוב ימיו יהיו נכסים אלו לתרומה ותועלת עבור החסידות ועיצובה. חסידי ברסלב היו יודעים שאבוד מראש הנסיון לעצור בעדו מלצלמם, ידעו שזו חיוּת עצומה עבורו וחלק מנשמתו. עם זאת, ר’ לייבל היה רגיש לזולתו, וכשהיה מתבקש מאדם מסוים שלא יצלמו – היה נאמן ומכבד את רצונו.

הבונקר רב-הערך של ר’ לייבל שוכן בלבה של ברוקלין ניו-יורק. המבנה ממוקם באחורי הבית, תחת לאדמה. למרתף חלון צר כצוהר התיבה והגישה אליו נעשית באמצעות מדרגות מעוקלות היורדות בשיפוע מתוככי ביתו אל אסופת החומרים ההיסטורית והעשירה מימיה הראשונים של ברסלב דרך שלבי התפתחותה ועד ימינו. לבונקר לא ניתנה גישה מעולם. זו לראשונה שהביקור מתאפשר לעיתונאי המלווה בצלם. היסטוריה של היסטוריה.

מדפים רחבים מקובעים בחוזקה אל צידי הקירות האפורים, שולחן עשוי עץ גס מכוסה בארגזים ארוזי אוצרות שמורים ומקוטלגים, ובפינה הדרומית-מזרחית ניצבת כספת גדולת מימדים המגינה בבטחה על חפצים נדירים וייחודיים שכל מחיר לא יעלה על ערכם. מנורה צהובה מטילה אור מעומעם בנפתולי האוצרות, העיניים מתכווצות ומתאמצות לקרוא ולסרוק את אינספור הכתובים. אבק לח אופף את החלל, וריחות סלילי הנגטיב וכריכות הספרים מעניקים תחושה של ביקור במכונת זמן, שמסיעה אותך שנות דור אחורה למסע רווי רגש ונוסטלגיה.

מי שמופקד כיום על אחריות וניהול המרתף הוא חתנו של ר’ לייבל, ר’ אהרן לבל. ר’ לייבל (“השווער” כפי שמכנה אותו חתנו) איבד מכוחו ותיפקודו בעקבות מחלה בה היה שרוי, ומאז שנחלש, העביר את צרור המפתחות לידי חתנו הנאמן.

 

ר’ אהרן לבל הי”ו

את ר’ אהרן אני פוגש בשעת ערב, עת סיים את עיסוקיו חובקי העולם, שעה בה מרוץ היום עצר את גלגליו, זמן בו אפשר להאזין ביישוב דעת לאוצרות פיו ולשמוע על הארכיון המשפחתי, שתוכנו וטיבו לא נחשפו מעולם. ר’ אהרן נינוח, משרה שלווה. דיבורו רהוט ותנועות ידיו עדינות ומדויקות, כמו שקולות. “מעולם לא התראיינתי, ומעולם לא איפשרנו ביקור בארכיון” פותח ר’ אהרן, ומחייך לעברי “אתה זוכה כעת לחשיפה היסטורית.” הוא מגיש לפניי שתייה קרה ומיני מעדנים ובתוך כך יורה לעברי אנקדוטות נדירות ומרתקות. מול קצב דיבורו, אני לא מספיק לכתוב הכל. למרות המודרניזם שעוטף את סביבתו ועסקיו הבינלאומיים, ר’ אהרן נושם את החסידות בכל רגע, מהילוכו ודיבורו נוטף ‘ברסלב’ ותורות רבינו שופעות מלשונו ללא הפוגה. הוא ידען גדול ובעל זיכרון נדיר עד לפרטי פרטים; תאריכים, שמות ואנקדוטות צלולות.

 

משכונה עתיקה לסוחר העתיקות

ר’ אהרן נולד בשנת תשי”ח בשכונה העתיקה ‘בתי הורדנה’ בירושלים, להורים חסידי ברסלב. כילד למד והתחנך בחיידר קמיניץ, וכשהגיע לגיל 11 עברו הוריו להתגורר בשכונת פלאטבוש בברוקלין ניו-יורק. בבחרותו שקד על התורה בישיבת ‘אהלי תורה’ של חב”ד ולאחמ”כ בישיבת קלויזנבורג, שהונהגה בפועל ע”י הצדיק ‘לפיד האש’ רבי יקותיאל הלברשטאם האדמו”ר מצאנז-קלויזנבורג זצוק”ל.

אביו של ר’ אהרן, הרה”ח ר’ פייבל לבל זצ”ל, נולד לאביו הרה”ח ר’ יונה זצ”ל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, וגדל בעיר העתיקה של ירושלים בתקופות השלטון הטורקי, הבריטי והירדני. ר’ פייבל התחנך בחיידר וישיבת ‘חיי עולם’ ברובע המוסלמי, שם הגה בתורה בהתמדה רבה ונחשב לעילוי נדיר. בגיל תשע התפרסם העילוי הצעיר בשערי העיתונים לאחר שנבחן באורח נדיר על ארבעים דפי גמרא עם פירוש רש”י ותוספות בעל-פה. הרה”ח רבי יעקב מאיר שכטר היה נוהג לכנות את ר’ פייבל “הממליך מלכים ולו המלוכה”. רבי יעקב מאיר היה לומד עימו חברותא בליקוטי-מוהר”ן (עד היום לומד הגרי”מ את הליקו”מ בשיטת ר’ פייבל) ועוד רבים ביקשו ללמוד עימו את ספרי ברסלב. הוא לימד בעיון את הספר ‘ביאור הליקוטים’ ועוד מספרי ברסלב את הרה”ח רבי נתן צבי קעניג זצ”ל, וייבדלו לחיים ארוכים את הרה”ח רבי משה קרמר, הרה”ח ר’ צבי חשין, הרה”ח ר’ משה ביננשטוק ועוד. הליטאים והבריסקער’ס, ששמעו על בקיאותו של ר’ פייבל בקדשים וטהרות הביעו פלא רב וביקשו הזדמנויות ללגום מעט מבקיאותו.

בגיל תשע עשרה לקחו ר’ לייבל ברגר ז”ל לחתן והשיאו לבתו. בחתונתו סידר קידושין הרה”ח רבי יצחק מנדל רוטנברג, והעדים היו ר’ נפתלי רייכמן והרה”ח רבי צבי הערשל וואסילסקי מחסידי ברסלב.

במשך שנותיו הראשונות כאברך מצא ר’ אהרן עבודה לפרנסתו באחת הישיבות הסמוכות, שם שימש כאיש משק ותחזוקה. בבקרים התמסר לעבודתו ובערבים ללימוד התורה. עם הזמן פיתח ר’ אהרן את קשריו ויכולותיו עד שהחל לעסוק כסוחר בתחום העתיקות והגיע למעמד של סוחר בקנה מידה בינלאומי.

“כל זה התחיל ביום פשוט ושגרתי” מגולל ר’ אהרן את ימי הבוסר שלו בתחום הענף “ניגש אלי חבר ושכנע אותי להתחיל לעסוק בתחום העתיקות. הוא סיפר לי על אחיו, שהחל לעסוק אז בתחום והתפרנס מזה יפה. הוא אמר לי ‘לך תחפש בתיבות הגניזה בבתי הכנסת ובטוח תמצא ממצאים ערכיים’. קפצתי למים. עוד באותו היום יצאתי לסיבוב בין בתי הכנסת העתיקים בברוקלין, עברתי מאחד למשנהו, חיפשתי ב’גניזה’, חיטטתי בין מדפי הספרים והתעניינתי אצל הגבאים”.

“חברי קישר אותי עם רופא במנהטן, שהיה אספן גדול, אך אמר לי מיד שלא מעוניינים בספרים, אלא רק בעבודות יד. הצעתי לו שלט ‘מזרח’ קטן מהמאה ה-19 מבית כנסת עתיק שנהרס בירושלים, הוא התעניין בזה, נסעתי אליו והוא רכש את זה ממני במקום, בעד סכום כסף מזומן. זו הייתה המכירה הראשונה שלי. התחלתי לרכוש לבד מכספי ולסחור בכוחות עצמי. בתוך ימים ספורים כמה אספנים יצרו עמי קשר ורכשתי מהם ספרים. תוך תקופה קצרה הכרתי את כל הסוחרים באזור ולמדתי את שיטת המסחר. סוחרים חיברו אותי לאחרים, העבירו לי כתובות ומספרי טלפונים, וכך התחלתי לחלוש על התחום ביתר שאת. כשהיו נופלים לידי ספרי או כתבי ברסלב, הייתי מניחם בצד ושומר אותם. בשאר הייתי סוחר”.

“בנוסף לספרים, פתחתי ערוץ מסחר נוסף; כלים, תמונות, כתבי יד, בשמים, חנוכיות כסף וציורי שמן על בד. מכרתי הרבה, אך נפלתי גם להרבה זיופים ורמאויות. הייתי גם מפסיד, אבל לא התייאשתי, הבנתי שזה חלק מהעניין. העסק התרחב והתחלתי לטוס לאיטליה, ישראל, הונגריה ורומניה לחפש סחורה. מאיטליה קנינו אוספים נדירים ועתיקים. התגבשנו ארבעה סוחרים ועשינו יחד שותפויות מכירה ורכישה”.

חמיו של ר’ אהרן, ר’ לייבל ז”ל, לא היה אספן עתיקות מוצהר, אלא התעניין ורכש רק חפצים הקשורים ישירות ל’ברסלב’. “האמת היא” מדגיש ר’ אהרן, “כל זה בזכות השוויגער, שהודות לרגש שהיה לה לברסלב – יש לשווער את כל האוסף. הזכות היא שלה”. ר’ אהרן מספר כי חמיו וחמותו התגוררו יחד בדירה פשוטה רק כדי לחסוך כסף לרכישת החפצים והכתבים. “הם לא הוציאו כסף על כלום, מלבד על אוצרות ברסלב.”

“השווער היה נוסע בכל תקופת חגים לארץ ישראל, בזמנו עוד לא היה הקיבוץ באומן, והיה משתתף בקיבוץ של חסידי ברסלב בירושלים בראש השנה ויו”כ. הוא היה מנצל את הזמן כדי להסתובב בארץ ולרכוש ממצאים עתיקים של ברסלב. הוא גם רכש מהרה”ח רבי אלחנן ספקטור זצ”ל ומהרה”ח רבי צבי הירש ליפל זצ”ל חומרים נדירים. השווער היה מנוי בחברה בישראל, שהיתה שולחת לו כל כתבה, איזכור, תמונה או מודעה שיש בה קשר לברסלב. בנוסף כאמור היה מסתובב עם מצלמה תמיד ומתעד הכל”.

הרה”ח רבי יצחק מנדל רוטנברג זצ”ל מחסידי ברסלב נתן לר’ לייבל במתנה את הטלית קטן של גאב”ד ירושלים ר’ יוסף חיים זוננפלד זצ”ל, וכשנפטר ר’ יצחק מנדל, העניקה בתו לר’ לייבל את כל האוסף שהיה ברשות המשפחה. ר’ לייבל החזיק ברשותו כתבי יד מקוריים של רבינו, רבי נתן ותלמידיו. בין היתר החזיק ברשותו כתב יד מקורי שכתבה אדל בתו של רבינו. את המכתב הזה העניק לו חתנו, ר’ אהרן. למכתב הזה התקשרה רעייתו של ר’ לייבל בקשר הדוק והניחה בוויטרינה לצד כלי כסף מפוארים, שלא ימוש מנגד עיניה.

לר’ אהרן ספר ליקוטי תפילות מהדפוס הראשון שרבי נתן זיע”א הדפיס בביתו. אך הספר, בראשונה, לא נרכש בשלמותו. הספר היה מפוזר בשלושה חלקים, ובצירוף מקרים מדהים, התחברו שלושת קווצותיו והשלימו את כריכתו. חלק אחד של הספר רכש ר’ אהרן מסוחר בירושלים, שרכש זאת ברומניה. לחלק נוסף נקלע אחר שנים בעת מכירה בארה”ב, ואת החלק השלישי הביא חמיו, שמצא זאת באחד ממסעותיו בנבכי כתבי ברסלב.

 

ר’ אהרן לבל הי”ו לצד כסאו של רביה”ק

השעון של רבי נתן מתגלגל ב’אנטיק – סנטר’

את החפץ הנדיר, שקיים בעותק אחד בעולם ואותו אפשר להגדיר כחפץ הכי יקר וייחודי בהיסטורית ברסלב (מלבד הכסא של ה’רבי’ המוצב ב’שול’ בירושלים) מחזיק ר’ אהרן ברשותו; שעונו האישי של רבי נתן מברסלב. זמן, היה מודל ובעל משמעות עצומה אצל רבינו ותלמידיו ועליו היו שומרים מכל משמר. שעון הוא סמל, מושג. מושג של זמן ועת הוא חלק בלתי נפרד מהם. כל דקה הייתה ערכית, כל רגע היה נמנה כמו יהלומים. בכל שנייה ראו עוד הזדמנות ועוד אפשרות להספיג את נשמתם בתורה תפילה ועבודת ה’. היו ישנים שעה ביום והקימה לחצות ותפילת הוותיקין הייתה חלק בלתי נפרד מקיומם. רבינו הזהיר לא פעם את תלמידיו לבל יהיו עצלים, ורבי נתן אחז תמיד שעון לנגד עיניו.

להביט בשעון של רבי נתן, שמחזיק ר’ אהרן בשתי כפות ידיו, ברכות ובמשנה זהירות כמו תינוק שזה עתה נולד, מעלה רגשות עזים, צמרמורות. אני עוצם את עיני לרגע ופותחם בריכוז, מביט על השעון מלפניו ומאחוריו, הופכו בין אצבעותיי וחושב על העובדה, שרבי נתן אחז בזה, הביט בזה אלפי פעמים, ניהל את חייו בצילו; עבד את ה’, למד, התפלל, התבודד, יצא עימו לשדות, למקווה, למורו ורבו – רבינו הקדוש, שהה עימו במחיצתו, כתב, הדפיס, ובעזרתו הוריד את כל תורת ברסלב על הכתב והנחילו לדורות, למיליונים. הפך בו את העולם מקצה לקצה. כל תחנות חייו ומסעותיו רבות המשמעות והערך נעשו בצד השעון הזה. הרה”ח רבי אברהם ב”ר נחמן זצ”ל תיאר את הקשר בין רבי נתן לשעון: “והיה אוחז תמיד את המורה שעות לנגד עיניו, והיה שומר את כל שעותיו ורגעיו בכל מיני שמירה, כי גם בעת נסיעתו וישיבתו על העגלה הירבה ללמוד ולהתפלל ולצעוק להשי”ת בכלות הנפש ממש ושום דבר בעולם לא בלבל את דעתו לבטלו מעבודתו אפילו כרגע”.

שעונו של רבי נתן התגלגל למעלה ממאה שנה בארצות לא זרועות, עבר דורות וחווה תקופות היסטוריות, ששינו את פני העולם. בוקר אחד, בתקופה בה נפל מסך הברזל בברית-המועצות, מצלצל הטלפון בביתו של ר’ אהרן. מעבר לקו חבר, שמספר לו על שעון כסף נטול מחוגים וזכוכית שבורה, שמוצע כעת למכירה ברחובה של עיר ב’אנטיק-סנטר’ בברוקלין על ידי סוחר עתיקות רוסי, שהגיע מרוסיה, וסיפר כי על השעון חרותה המילה “ברסלב”. הסוחר שיתף את ר’ אהרן בסכום, וסיפר לו, שהסוחר הרוסי מבקש על השעון 250 דולר, והדגיש כי מבקש רווח על התיווך. הסוחר דיבר לר’ אהרן בבטחון נמוך כי חשב, שלא יהיה מעוניין לרכוש את השעון בעקבות מצבו הפיזי השבור ונטול המחוגים. ר’ אהרן ביקש מחברו לרכוש מיד את השעון והבטיח לו תגמול הוגן על התיווך. אותו חבר צלצל במקביל גם לסוחר אחר מבני-ברק, ששהה במקרה בניו-יורק. אותו סוחר שמע מהמתווך את מה שלא שמע ר’ אהרן. המתווך שיתף את ר’ אהרן רק כי כתוב על השעון “ברסלב”, את הסוחר השני הוא שיתף בכל הטקסט והקריא לו את אשר חרוט בגב השעון: “למורי ורבי נתן מברסלב, מתלמידו אייזיק בן שרה, אומן תקצ”ט”. אותו סוחר, שהבין את ערך הנכס, שנקלע לידיו צלצל מיד להרה”ח רבי נתן צבי קעניג זצ”ל והציע למכור לו את השעון. “הבנתי מה שקורה כאן  זו מכירה פומבית” משחזר ר’ אהרן את רגעי המתח, “צלצלתי ישירות לסוחר ואמרתי לו: ‘כמה שכולם מציעים לך – אני מציע לך כפול!’ הוא השתכנע ותוך שעות השעון כבר היה בידי”.

פרט אחד סיקרן מאוד את ר’ אהרן. הוא שאל וחקר את סביבתו מי זה אותו ‘אייזיק בן שרה’, שחתום על השעון, אך איש לא ידע במי מדובר. “אחר כמה שבועות טסתי לארץ ישראל וביקרתי ב’שול’ במאה שערים, שם שאלתי את כל מי שנקלעתי לדרכו אך איש לא ידע. במוצאי שבת הלכתי כמנהגי לסעודת מלווה מלכה בישיבת ‘שובו בנים’ בעיר העתיקה, בתקווה שאולי שם יבואו פתרונים. השעון היה בכיסי, ובאמצע הזמירות ניגשתי להרה”ח רבי אליעזר ברלנד והראיתי לו אותו. הוא התרגש מאוד וקרא לזה ‘שעון ששווה מיליונים’, ובאשר ל’אייזיק בן שרה’, אמר לי, שהאדם שישנה סבירות גבוהה שיוכל לפענח לך את החידה הוא ר’ אברהם וייצהנדלר. נסעתי לר’ אברהם, הראיתי לו את השעון והוא קבע לי על אתר, כי מדובר בנכדו של רבינו, שאגב מוזכר בספר שמות הצדיקים”.

בזמנו, היה ר’ אהרן זקוק לכסף מזומן בדחיפות וחיפש למכור את השעון. הוא הלך בין חסידי ברסלב מאחד לשני אך למרות ההתעניינות הרבה איש לא היה מוכן לשלם על זה את הסכום שדרש. לימים יאמר ר’ אהרן “אני מודה לה’ שלא הצלחתי למכור… היום כל הון שבעולם לא ארצה בתמורה. אנשי עסקים מיליונרים מניחים לי על השולחן עשרות אלפי דולרים, אני אומר להם חד משמעית: “It’s not for sale” (זה לא למכירה)”.

 

קיצור ליקוטי מוהר”ן בכתב יד סורי

לא תתכן מכירת עתיקות פומבית בעולם שר’ אהרן ייעדר ממנה, פעם לרכוש ופעם למכור. האוסף המשפחתי אוגד בתוכו חומרים יקרי ערך ומבוקשים ע”י אספנים, אוניברסיטאות, חוקרים ופרופסורים. פרופ’ צבי מארק, ששמר על חברות טובה עם ר’ לייבל, הציע לו במשך שנים לרכוש ממנו את כל האוסף עבור האוניברסיטה ואף הבטיח שיקימו היכל על שמו, אך ר’ לייבל לא היה מעוניין. כשר’ לייבל חלה הוא נענה להצעה. “פעם מכרתי דף בכתב יד של ליקוטי הלכות ב-1.500 דולר, זה התגלגל שנים בין סוחרים. לאחרונה זה התגלגל לידי בגלגול שני, רכשתי את זה ב-10.000 דולר”.

בתוך האוסף הגדול ניתן להבחין באסופה מצומצמת של כתבי יד ספרדיים עתיקים ונדירים מהמאה ה-19. בתוכם ספר המידות וקיצור ליקוטי מוהר”ן שלם בכתב יד, שהעתיק יהודי בסוריה, מספרים שרבי נתן הפיץ שם כשהיה בדרכו לארץ ישראל במסעו המפורסם. ר’ אהרן קיבל השראה רבה מרבי נתן והחליט לפני מספר שנים לקחת על עצמו פרוייקט ייחודי במינו. הוא קורא לזה “פרוייקט חיי” ומתרגש בסיפוק מהביצוע המרשים שעלה בידו. הוא הדפיס אלף עותקים ממוספרים של ‘ליקוטי מוהר”ן’, העתק מדוייק של המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי רבינו, כרוך בכריכת עור עבה ונאה למראה. את העותקים הראשונים, חילק בין קרובי משפחתו וגדולי ברסלב.

הביקור במרתף דורש ממך להשאיר מושגים של זמן מעבר לדלת. מעט האור שחודר מבחוץ מעיד שזהו עולם קדום, סוג של חוויה מרתקת. ימים שלמים לא יספיקו לעבור על כמויות האוצרות השוכנים מימינך ומשמאלך, מעל ראשך ולרגליך. החוויה עוצרת נשימה ומאיצה את קצב הלב. הידיים מסתערות על כל חלקיק, גזיר מסמך, קרעי תמונות או פיסות כתב. מבקשות למשש, לחוות את האותנטיות. לגעת בעבר השופע פעולות ואירועים, דיוקנאות, מחשבות ורגשות. העיניים מתחזקות בחוריהן ולא נחות, תרות ללא הפוגה. לחפש את תווי אצבעותיהם של רבינו ותלמידיו, להריח פנימה את האבק והבלאי העולה ומפיח בכל נשימה את החסידות, שיש בה נפש ונשמה שמתעצמים מדור לדור כגלים הסוחפים אחריהם עוד יהודי ועוד נשמה ומשליכים אותם אל תוך היכלותיה רבי הגוונים ועמוקי הרבדים של ברסלב.

היציאה מהמרתף היא כמו היציאה ממצולות הים בשיבה אל החוף. כרגע הבקיעה מהאדמה אל אויר העולם. המרתף יישאר להגן על האוצרות הטמונים בו הממלאים חלק חשוב ובלתי נפרד מנשמתה של החסידות. הממצאים המספרים את ההיסטוריה, חלקם בפן אישי ואינטימי ונופחים בקיומם חיים חדשים כמו יצירה אשר לראשונה בוצעה.

 

תגובות

תביאו יותר תמונות מהחפצים

2

מה עם המקל? הכיפה? הגביע?של רבינו

1

הוספת מודעה בלוח מזל טוב
שם מלא של בעל האירוע
אירוע
עיר מגורים
ט' תמוז ה'תשע"ח
מזל טוב
SUCCESS

הוספת מודעה בלוח פרסום

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת מודעה בלוח אבידות ומציאות

תוכן המודעה:

פרטי המפרסם:

הוספת עלון

פרטים לפרסום:

סמן את שפת העלון:

העלאת קובץ מהמחשב

הוספת מודעה

פרטים:

העלאת קובץ מהמחשב
ניתן להעלות קבצים בגודל מקסימום 500×800 פיקסלים

1.0 from the developers at SW Agency.