באנו רק לעורר על בעיות ומכשולות שהמומחים טוענים שהם שכיחים ביותר באומאן, ועל הציבור להיזהר. כל מי שניסה לפרש פרשנויות ולהסיק מסקנות מתוך המאמר, לגבי מטבחים מסוימים – עשה זאת על דעת עצמו בלבד! וכאן ההזדמנות להודות לכל המשימים לילות כימים, ומשקיעים כוחות והוצאות מרובות, להשגיח על כשרות המאכלים באומאן, לטובת באי הקיבוץ הקדוש. אשריהם ואשרי חלקם

מתכוננים לחג. אומן בר"ה תשע"ד צילום: יוסף חיים גולדשמידט
מאת "שיחת חברים". | פורסם: ד' אלול תשע"ד שתף

מדובר בסיר רגיל לחלוטין. מתבשל בו מרק פשוט או טשולנט תמים. הטעם טוב, הריח מצוין. למראית עין, אין בסיר זה שום בעיה. אך לאמיתו של דבר: "מָוֶת בַּסִּיר". בסיר תמים זה, נמצא רעל קטלני במיוחד. וכל האוכל ממנו עלול למות מוות רוחני! כיצד הגיע הרעל הממית לסיר? יש הרבה אופציות: הוא יכול להגיע דרך הסיר עצמו – כשהסיר אינו מוכשר כראוי, ויש בו בליעות של בשר בחלב.

הוא יכול להגיע דרך האש שתחתיו – כשאת האש הדליק גוי, ולא שמו לב. הוא יכול להגיע דרך הסכין שחתכו בו את הבצל למרק – כשלא הקפידו על כשרות הסכין. הוא יכול להגיע דרך הקמח שב"קניידל" – כשלא ניפו אותו כמו שצריך. הוא יכול להגיע דרך השמן או הפפריקה – כשהם לא %100 כשרים. הוא יכול להגיע דרך השעועית בטשולנט – כשלא הקפידו לבדוק אותו מתולעים כמו שצריך. ועוד ועוד. הצד השווה שבכולם: שכשהמאכל לא כשר %100 על פי חוקי ודיני התורה, מסתנן לשם הרעל הקטלני, ועושה שמוֹת בכל מי שאוכל אותו רחמנא ליצלן.

לא רק לסירים מגיע הרעל. אפשר למצוא אותו בכל מקום; בסנדויצ'ים, בעוגיות, בבקבוקי שתיה, ובכל מאכל ומשקה אחר. מספיק רק שאחד המרכיבים לא כשר ב- %100 וכבר הפך המאכל והמשקה להיות מורעל וקטלני. אפשר ללגום לפעמים משקה קר ומרענן, ויחד עם כך להרעיל את כל הגוף... אפשר לאכול לפעמים סנדויץ' תמים למראה, ולמות מיתת נשיקה רוחנית..

ברשותכם, אספר לכם בקצרה על אותו רעל; מה הוא גורם לאדם, ומה התופעות לוואי שלו. אני לא כימאי, ולא טכנאי מעבדה. אך התורה מגלה לנו את מהותו והשפעתו של אותו רעל. וכך נאמר בתורה על מאכלות אסורות, בפרשת שמיני: "אל תשקצו את נפשותיכם ... ולא תטמאו בהם ונטמתם בם". מהו "ונטמתם בם"? באים חכמינו זכרונם לברכה, ומסבירים:

"תנא דבי רבי ישמעאל: עברה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר: "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם. אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם" . ומפרש רש"י: "מטמטמת - אוטמת וסותמת מכל חכמה". וכך מתאר ה"מסילת ישרים" את אותו טמטום הלב:"אסור המאכלות, בין בענין הטריפות עצמם, בין בענים תערובותיהן, בין בענין בשר וחלבאו חלב ודםוענין בשולי עכו"ם וענין געולי עכו"ם, יין נסכם וסתם יינם, וושאר אסורי אכילה ושתיה – כל אלה, הנקיות בהם צריך דקדוק גדול וצריך חזוק, כי יש תאות הלב המתאווה במאכלים הטובים וחסרון הכיס באסורי תערובות וכיוצא בזה, ופרטיהם רבים ככל דיניהם הידועים והמבוארים בספרי הפוסקים,והמקל בהם במקום שאמרוּ להחמיר אינו אלא משחית נפשו, וכך אמרו בספרא (ויקרא יא), "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" - "אם מטמאים אתם בם סופכם לטמא בם", והינו, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה ממש בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של הקדוש ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו, והוא מה שאמרו בש"ס גם כן, "ונטמתם בם" - "אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם", שהעבירה מטמטמת לבוו של אדם, כי מסלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב (שם ב), "כי ה' יתן חכמה", והנה הוא נשאר בהמי וחמרי משוקע בגסות העולם הזה!".

דבר זה פותר לנו הרבה שאלות: עומד לו אברך בציון רבינו הקדוש בערב ראש השנה, ולבו סתום וחתום. הוא אוחז 'תיקון הכללי' ביד ואומר, אך כולו 'מטומטם'. הוא לא מצליח להתרומם מעל החומריות שלו, והוא מרגיש "בהמי וחמרי משוקע בגסות העולם הזה!". הוא מנסה להבין: מנין זה נובע? והוא פשוט לא שם לב למה שקרה אתו לפני דקה שתיים ברחוב פושקינא...

הוא היה צמא, וכדי להשקיט את צימאונו הוא ניגש לקיוסק וקנה בקבוק מיץ קר – והרעיל את עצמו...אל תחשדו בו: הוא בדק את הבקבוק, ואכן היה רשום עליו %100 טבעי. אבל לא סיפרו לו שבחלק מהמיצים משתמשים עם 'חומרי הצללה' המופקים משומן של חזירון קטן...

ומה תאמרו על היהודי המסכן, שהיה פשוט רעב, וקנה סנדויץ' טעים. הסנדויץ' כשר למהדרין; הטונה והמיונז המרוחים עליו מיוצרים על טהרת הקודש, העגבניות נחתכו לשם שמים להשביע רעבי אנ"ש, הקמח של הלחמניה מנופה בי"ג נפה, אפילו השומשום שמפוזר עליו נברר בקפידה. אך בעיה אחת קטנה יש בו: השמרים שבהם התפיחו את הבצק – שמרים המיוצרים במזרח אירופה – נוצרו מלחם יבש המרוח בשומן מן החי... לא פחות ולא יותר... הוא עושה "המוציא" בכוונה עצומה, והוא מרעיל את נשמתו בשומן של גמל או חזיר בחצר הציון הקדוש...

וכמה מסכן הבחור הצדיק שעומד לו בקלויז באומן, ביום ראש השנה, ולבו כבד עליו. תחת אשר יהנה מהניגונים הנפלאים ויתפלל בחיות, הוא רק מצפה שהתפילה תיגמר... הוא לא מבין למה. "אולי אני עייף מדי" – הוא מנסה לחשוב – "אולי אין לי מקום טוב". אבל מבט אחד על החבר מבהיר לו שלא זוהי הסיבה. החבר עייף יותר ממנו, וגם אין לו מקום ישיבה, ואעפ"כ כולו בוער באש של התלהבות...נו, אז מה הסיבה? יתכן מאד שהסיבה היא, שאתמול בלילה, בסעודת החג, הוא קיים מקרא שכתוב "אכלו מעדנים ושתו ממתקים", ובתמימותו הגדולה לא ידע שאותם מעדנים וממתקים, מורעלים... מות בסיר... את סיר המרק הטעים שהוא אכל, הניח גוי רוסי על האש, והפועל היהודי העם-הארץ שאמור לפקח עליו, לא שם לב בכלל... כי יש שם בלגן גדול, ואין שם משגיח ירא-שמים צמוד...

ואם כבר הזכרנו את הבחור הצדיק הזה, נספר בקצרה גם מה קרה אתו אחרי ראש השנה: בדרכו הביתה, כשעבר בשדה התעופה. הוא הרגיש איך שכל מוחו ולבו מלאים בטומאה... הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו... הוא פשוט לא קלט שבקבוק הקוקה קולה שנמצאת בתיקו, ואשר ממנה הוא לוגם כל עשר דקות - יש בה חשש רציני של יין נסך... והוא פשוט 'מתדלק' את עצמו כל עשר דקות ברעל רוחני שמטמטם את לבו...

תמיד יהיו חכמולוגים, שיאמרו: מי אמר שזה לא כשר? למה לחשוש בכל דבר? ובכן, לחכמים אלו מומלץ לקרוא את דברי הרמח"ל במסילת ישרים,  שם יתגלה להם שהשאננות שלהם לא נובעת מחכמה רק מחמת היותם  "שוטה גמור"! וזה לשונו:
"והנה כל מי שיש לו מח בקודקודו יחשוב אסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי, כי הנה אם דבר זה יארע, היקל אדם על עצמו לאכול ממנו? אם ישאר לו בו איזה בית מחוש אפילו חשש קטנה, ודאי שלא יקל, ואם יקל לא יהיה נחשב אלא לשוטה גמור! אף אסור המאכל כבר בארנוּ שהוא ארס ממש ללב ונפש, אם כן אם איפה יהיה המקל במקום חשש של אסור, אם בעל שכל הוא? ועל דבר זה נאמר (משלי כג) ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה".

כל מי שמתמצא בתחום הכשרות, יודע איזה שערוריות קורות. קל מאד להתנער ולומר: "הכל פוליטיקה", "הכל בסדר גמור", "הענין בפיקוח" וכו' וכו'. אבל מי שמבין שמאכלות אסורות הם רעל קטלני – יכול לברר ולהיוודע לכל מה שקורה בשטח... [אגב; יש היום גם המצאה גאונית חדשה: "כל המוצרים בכשרות הבד"צ"... זה בערך כמו לעלות על מטוס עם טייס שיכור, ולהירגע בזה שכל חלקי המטוס מיוצרים מחומרי גלם כשרים למהדרין...]

המאמר התארך ואני חייב לסיים. אבל אני מרגיש שהמאמר לא השיג את מטרתו...ומסיבה פשוטה מאד: כל הדרושים טובים ויפים, כשהם נקראים בלוח ברסלב אחרי סעודת שבת דשנה. הבעיה מתחילה כשמגיעים לאומן – או לכל מקום אחר – עייפים ורעבים, ומישהו מקדם את פניך בכוס מיץ קר, וכמה עוגיות או סנדויץ'...מי יכול בזמן כזה, להיכנס לחשבונות; מהיכן העוגיות, מהיכן השמרים של הלחמניה, מי ניפה את הקמח, ומה הם המרכיבים הסודיים של אותו בקבוק מיץ או קולה... אין כח לחשבונות, רוצים לאכול ולשתות, וחסל... מה עושים בזמן כזה? איך מתמודדים עם הבעיה בעת רעב או צמא?

ובכן, יש פתרון פשוט מאד, פתרון מהחכם מכל אדם, שלמה המלך:"ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה!" (משלי כג, הובא לעיל בדברי המס"י). ומפרש רש"י: "אם רעבתן אתה ותאב לאכול, טוב לתחוב סכין בין שיניך".הצטיידו בסכין יפני קטן (כדאי לשים אותו במזוודה הגדולה, כי בתיק יד הם לא נותנים להעלות את זה למטוס) ואם תגיעו למצב שאתם רעבים וצמאים, ואין לכם בהישג יד מאכל או משקה שהוא %100 כשר וחלק ללא שום פקפוק – תתחבו את הסכין בין השיניים...זה אולי יחתוך לכם טיפה מהלסת, ואולי יעשה כמה שריטות בלשון ובלחיים. אבל מאידך תינצלו מהרעל הנוראי, שמטמטם את הלב...זה נראה לכם אולי מאיים וקיצוני מדי, אבל סך הכל תרגמתי את הפסוק בלשון מדוברת ותו לא.

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
אומן ראש השנה ב-148$ בלבד
חדשות אומן
גם השנה ניתנת הזדמנות פז למי שלא זכה מעולם להיות באומן, להצטרף לנסיעה הגדולה להסתופף
אומן: תרגיל טיפול בנפגעי טראומה
חדשות אומן
במסגרת קורס מגישי עזרה ראשונה שנערך בימים אלו בקהילת ברסלב בעיר אומן נערך לחניכי הקורס
קומזיץ אצל ר' קלוינימוס קלמן בן רחל
חדשות ברסלב
קומזיץ אצל ר' קלמן • עקב חולשתו של הרה"ח ר' קלוינימוס קלמן גולדשמידט (בן רחל) שליט''א
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר