צוות ההנהלה וכתבי רדיו 'קול ברמה' יצאו עם חברת הנסיעות 'אירו פנים' למסע הכנה לחג מתן תורה והתפללו אצל מאורי החסידות באומן ברחבי אוקראינה - העיתונאי יניב מאירי מגיש יומן מרתק מהמסע בארץ הצדיקים הטמונים באוקראינה

חברי המסע על רקע גן סופיה באדיבות המצלם
מאת: מערכת "אומן שלום" | ח' סיון תשע"ו שתף
הגדל כתב:

היום הראשון:

המסע הארוך באוקראינה החל בנסיעה על הכביש הצפוני של עיר הבירה קייב.

היעד – האדיטש. ציונו של מייסד חסידות חב"ד, האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל. והדרך ארוכה היא. כארבע שעות נסיעה שבערך שליש ממנה מתבצע על כבישים משובשים במיוחד, שמאלצים את הנהג להנמיך מהירות עד לממוצע של 40 קילומטרים לשעה.

מסע לארץ הצדיקים, הדרכים הבלתי נגמרות של אוקראינה, הנוף הנשקף מהחלונות הוא 'אוקראיני קלאסי'. שדות ירוקים נמתחים לאופק ככל שהעין מסוגלת להכיל, משובצים בעשרות אלפי עצים שמקשטים את היופי הפראי – הכמעט בראשיתי – של הארץ המישורית הזאת. עוברי אורח ותושבים מקומיים מופיעים ונעלמים לסירוגין. טרודים בעבודת כפיים מפרכת שנועדה לתחזק יבול, מגיחים לשבילי עפר מעבר לשערים ציוריים, או יושבים סתם כך, על אבן או ספסל, מביטים בעניין באוטובוס שבא להפר את השגרה.

על אם הדרך, בכפר ציורי נאה במיוחד, מתבצעת עצירה לחילוץ עצמות. ככל שחשבנו כי הנוף הכפרי יפה הוא, כשאתה מתהלך בתוכו, הוא יפה שבעתיים. גדרות העץ המקיפות את הבתים עשויות עבודת יד. בשערים מותקן פשפש. בדיוק כפי שמתואר ומצויר בסיפורי הצדיקים. בעלי חיים מכל הסוגים מתרוצצים בחצרות ומחוצה להן בין כלי עבודה שנועדו לעדר, לגזום ולתחזק משק בסיסי.

יכולנו לבלות שם שעות, אולם המדריך, הרב חיים כץ, דוחק בנו לעלות ואנחנו ממשיכים. עוד כברת דרך ארוכה, עוד עיקול, שוב כבישים משובשים וקופצניים וסוף סוף מופיע השלט "האדיטש". "גאדיטש" בלשון בני המקום.

כשמגיע הטלפון שמעלה אותנו לדווח ל"חידודון" עם עמי מיימון, נוסעי הרכב פוצחים בניגון חב"די מרגש. הרב חיים כץ שולף את הגיטרה מנדנה ושר איתנו בדבקות. גם עמי התרגש לדעתנו.

האוטובוס עושה את דרכו בזהירות במורד תלול, ומולנו מתנשא לפתע "בית הכנסת אורחים" גדול, יוצא דופן ביופיו. ארוחת צהריים מושקעת שארגנו לנו החבר'ה של 'אירופנים' והחבורה המרוגשת יורדת במדרגות הרבות אל ציון הקבר. ברצפתו של חדרון קטן השוכן במבנה נמוך טמון הצדיק הקדוש רבינו "בעל התניא". כל מי שזכה להציב אי פעם את כף רגלו במבנה הצנוע לא יכול שלא להיזכר בסיפורים הנפלאים על צדקותו, ענוותנותו והנהגותיו הקדושות של האדמו"ר הזקן. את מבנה הציון עוטף יער קדום. שיחים בגוונים עזים משתרכים במתינות סביב גזעי העצים הגבוהים ושיפוליו נשפכים אל גדתו של נהר רחב ידיים. חלקינו מתפללים בחדר הציון, חלק אחר נושא תפילה ביער השליו. פתקים רבים מונחים על הבטון האפור העמוס בבקשותיהם של מתפללים קודמים שעברו כאן. תפילת מנחה בבית המדרש החדש והמפואר ויוצאים שוב לדרך הארוכה.

השעות נוקפות והשלט המכריז קייב מופיע באותיות קיריליות אופייניות. הנהג מנווט את דרכו ברחובות העיר הענקית. עולה על גשר החוצה את נהר הדנייפר, עוד קצת שמאלה וימינה ואנחנו מוצאים עצמנו בטבורו של מתחם יהודי גדול, שיש בו הכל – מקווה מפואר כמותו לא ראינו מעולם, מבנה כולל וישיבה, תלמוד תורה מקומי, מכולת כשרה למהדרין ובית כנסת עתיק ומיוחד – אחד משניים בכל רחבי ברית המועצות לשעבר – שנשאר פעיל גם תחת שליטת הקומוניסטים. את הלילה אנחנו מעבירים במלון "אמרנט" שבעליו יהודי. הרוב המוחלט קורס לישון בחדווה. בבוקר נמהר לשוב אל המרכז היהודי לתפילה וארוחת בוקר.

היום השני:

אחרי התפילה וארוחת הבוקר יוצאים לעבר גיא ההריגה "באבי יאר". קבר האחים הגדול בו טמונים למעלה ממאה אלף יהודי קייב. הנאצים הארורים הובילו את המעונים בכחש וירו בהם למוות בשורות. אחר כך הבעירו אש והפכו את הקדושים לאפר דק. החפיר עצום. הוא משתרע משני הצדדים בתנועת איגוף ובמרכזו מונומנט ענק. את העמק מכסה מרבד דשא. ספק טבעי ספק נטוע. אומרים שמי שעומד במרכז האתר בשקט מוחלט, יכול עדיין לשמוע את זעקות ה"שמע ישראל" של הנטבחים. חברי המסע קוראים משניות. לפני אמירת הקדיש מופיע אדם. מעט נבוך. מתברר שהוא פליט מחצי האי קרים, בו עדיין ניטשת מלחמה בין הבדלנים הרוסים לאוקראינים. שורשיו יהודיים. הוא מתרגש למראנו ומצטרף לאמירת "אמן". קשה לעזוב את המקום אבל צריך להמשיך הלאה. לפני העלייה לאוטובוס כולם מחברים ידיים באופן ספונטני ושרים את ההמנון היהודי הנצחי "אני מאמין".

תחילת הנסיעה שקטה יחסית. חלק גדול מאיתנו שקוע בהרהורים, אך מהר מאוד המדריך שלנו הרב חיים כץ פותח בהסבר על היעד הבא – רבי מרדכי מטשרנוביל זכר צדיק וקדוש לברכה. הדרך מתמשכת, כצפוי באוקראינה, ובשעת צהריים מוקדמת עוצרים באמצע כפר קטן. קצת לפני שמתחילים לצעוד בשביל שנכבש לצד שדה ירוק, הרב כץ מסיט את תשומת לבנו למבנים גדולים וחדשים השוכנים מעבר לחומת בטון לא גבוהה. בבתים האלה משוכנים יהודים. פליטי אותה מלחמה מתמשכת בחצי האי קרים. נדבן יהודי תרם את בנייתם וממרחק ניתן לראות ילדים משחקים במתקנים מודרניים. בפתח הציון ממתינה לנו זקנה אוקראינית. היא הכינה דלי עם מים לנטילת ידיים. תפקידה לשמור על מבנה התכלת הקטן. תפקידנו להעניק לה תשורה על עבודתה. היא אפילו יודעת לומר "הצדיק מטשרנוביל". החברים עורכים תפילה והקפות סביב הציון. לפחות שניים מהם יצהירו מאוחר יותר שהביקור במקום היה "המרגש ביותר עבורם בנסיעה כולה".

הלאה. למקום מיוחד סמוך לז'יטומיר שנושא שם אוקראיני כל כך מסובך, עד שכולם מעדיפים פשוט לכנות אותו – "ז'יטומיר". כפר הנוער "אור אבנר" מתפרש על שטח מרשים. מתגוררות בו כמה משפחות חרדיות והפעילות המרכזית שלו היא "בית יתומים". ילדים יהודים מכל רחבי אוקראינה מובאים הנה. כאלה שאין מי שיטפל בהם. הם מתערבבים בחיי הקהילה וזוכים לפגוש יהודים – מקומיים ואורחים – שמגיעים לשם מכל העולם. בכפר בית כנסת, מסעדה, גינות משחקים ואפילו אגם פרטי. כמעט כולם דוברי עברית. מי שלא, לומד מהר לטבל את השפה המקומית עם לשון הקודש. הגענו לכאן לקפה ועוגה, אבל גם להרוויח קצת מנוחה.

אנחנו רושמים לפנינו כי נקודת הציון הזאת היא 'פריט חובה' בכל ביקור עתידי במדינה. אחרי שיחה עם הרב המקומי עולים לאוטובוס כדי לנסוע לאחד היעדים המפורסמים והמרגשים ביותר – ברדיטשוב. הכביש מוזר. הצד שאנחנו נוסעים בו משובש להפליא ואילו הנתיב השני חלק וחדיש. הסיבה היא שהכיוון ההפוך מוביל לעיר הבירה קייב והרשויות דואגות שיהיה מתוחזק וראוי לנסיעה. במהלך הנסיעה מספר לנו הרב כץ כי סמוך לבית העלמין היהודי עומדים גויים שמבקשים צדקה. לפי ההלכה, כך הוא מסביר, אם גוי עומד ליד יהודי, מצווה לתת גם לו כמה מטבעות. מחלונות האוטובוס יכולנו לראות ארבעה ילדים צעירים רצים. הם זיהו שהגיעה קבוצה ומתארגנים בהתאם. כשחצינו את הכביש הם עמדו שם בשתי קבוצות – שניים-שניים. "נואו פאדר, נואו מאדר, פליז גיב אס שקל" הם מלמלים מנטרה. למרות שאף אחד מאיתנו לא מאמין להם כל כך, מישהו מניח שטר בכובע ההפוך שאחד מהם אוחז בידו. אחר כך הם ירוצו לקנות אוכל וילעסו אותו בתאווה. הם באמת היו רעבים מאוד. מסתבר שאכן מדובר במצווה.

בבית העלמין העתיק ניצבים אלפי קברים. המצבות – אבנים מסותתות באפור כהה. אוהל ציונו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב גדול ולבן. גם כאן המצבה נמוכה. כמעט בגובה הרצפה. כולם מבקשים מ"סנגורם של ישראל" שיעתיר עבורם. אחר כך יוצאים להתפלל מנחה בבית הכנסת של חב"ד.

עם תחילת השקיעה (שנמשכת כמה וכמה שעות) אנחנו שמים פעמינו לעבר מז'יבוז'. ערש תנועת החסידות. בפאתי העיירה האוטובוס עוצר ב"מעיין הבעל שם טוב", שאת הסיפור אודותיו גילה תלמידו רבי יעקב יוסף הכהן, בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מפולנאה זיע"א. על פי המסורת, באחד הימים, בזמן ששהה במקום יחד עם תלמידו המובהק הרב מפולנאה, חפץ הבעש"ט להתפלל מנחה. כשביקש ליטול ידיו, נוכח שאין מקור מים בכל הסביבה. השעה הלכה והתאחרה והבעל שם משהבין כי כלו כל הקיצין, נפל על גבי הקרקע וזעק: "ריבונו של עולם! מבקש אני ממך ומתחנן לפני כסא כבודך, אנא ברחמיך הרבים הזמן לי מים לנטילת ידיים לתפילת מנחה, ואם לאו טוב מותי מחיי. שלא אאלץ לעבור חלילה על דברי השולחן ערוך!". לפתע, החלו לבצבץ מים מתוך האדמה. הבעש"ט נטל ידיו והודה לה' על החסד הגדול שגמל עמו. מימיו של המעיין הזה מפכים עד עצם היום הזה. מעל האתר הוקם מבנה ובו ברז שזורמים בו מים ממי המעיין ומקווה טהרה קר במיוחד. האמיצים שבינינו טובלים. על פי עדותם, המים קרים "הרבה יותר ממימיו של "מקווה האר"י בצפת". משם הדרך קצרה.

ניווט קצר ברחובות הצרים ומתוך החושך נישא לפתע "בית הכנסת האורחים" של "אור שבעת הימים", אבי ומייסד תנועת החסידות. שולפים את המזוודות מתא המטען ומקבלים מפתחות לדירות החדשות שנבנו כאן, בניסיון לעמוד בקצב ההולך וגובר של מבקרים, בעיקר בימים האלה, לקראת חג השבועות – יום פטירתו של הבעל שם טוב. שעת חצות במתחם הבתים החדש של מז'יבוז'. קצת אחרי שעברנו את נקודת האמצע של המסע המיוחד שלנו – בארץ הצדיקים אוקראינה. מסביבנו אור שוטף. בוהק במיוחד על רקע בתיה החשוכים של העיירה המפורסמת. בניגוד למקומות האחרים, הזמן עומד לרשותינו. כולם מנצלים את השעות לתפילה ולבקשה על קבריהם של הקדושים הטמונים באדמה, ובראשם רבי ישראל בן אליעזר ממז'יבוז' – הבעל שם טוב הקדוש.

היום השלישי:

היום האחרון נפתח בצעדה קלה לתפילת שחרית בבית מדרשו המפורסם של הבעש"ט. מתהלכים אנו ברחובות מז'יבוז' ממש כפי שהתהלכו כאן צדיקי הדורות לפנינו. בית המדרש משוחזר בחלקו. חלק אחר אותנטי. החדר הקטן בו היה מקבל חסידים לעצה וברכה עדיין קיים. תנור הסקה וספסל ישן מהווים את עיקר הריהוט. לא הרחק משם ניצבים ביתו ובית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ"ל. מחבר המילים שהפכו לשיר הידוע "ריבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד". אחרי ארוחת הבוקר נפרדים ממז'יבוז'.

נוסעים לאומן. בדרך מספר לנו המדריך על רבי נחמן מברסלב. גם מי שחשב שהוא מכיר את סיפור חייו מגלה פרטים חדשים. הנציג השני של 'אירופנים', הרב אלעזר ליברמנטש עסוק כרגיל בטלפונים ובהודעות, לוודא שהכל יהיה מוכן לשירותנו כשנגיע. הנוף כמעט אותו נוף. רק גווני הירוק מתחלפים מעט. בצידי הדרכים הראשיות ניצבים אינספור דוכני מכירה. תושבים מקומיים מוכרים במחיר מגוחך מתוצרת היערות. דודבנים, תותי עץ ועוד. אחרי כשעתיים מגיעים לאומן. ככל שמתקרבים אל רחוב פושקינה המפורסם, הולכים ומתרבים השלטים בעברית. למעשה, באזור הזה של אוקראינה יש יותר 'דוברי עברית' מאשר בכל מקום אחר. הרחוב מתעגל ומתחבר לרשת חדרים ואולמות שנראים חלק ממנו. כאילו קם ועלה מתוכו מתחם הציון. הרבה יהודים יש כאן. זהו אחד מ'שלושת הרגלים' של ברסלב – ראש השנה, חנוכה ושבועות. קוראים את התיקון הכללי. אחר כך מתפללים ועורכים הקפות בבית המדרש הגדול.

כעבור שעה וחצי יוצאים אל היעד האחרון שלנו באוקראינה – גן סופיה, עליו מיוחסת האמרה של רבי נחמן מברסלב "מי שהיה באומן ולא ביקר בגן סופיה כאילו לא היה באומן". סיפורו של הגן מרגש. בתקופת פרעות הקוזאקים נמלטו יהודים רבים מאומן וממקומות יישוב נוספים. חלק מהם מצאו מקלט אצל הגרף סטניסלב פוטוצקי, שסירב לדרישתם של המרצחים להסגיר לידיהם את הנמלטים. הקוזאקים תפסו את בתו של הגרף – סופיה – ואיימו להרוג אותה אם לא יוסגרו היהודים. הגרף עמד בסירובו לבגוד בהם והיא נרצחה. לזכרה הוקם הגן הגדול והמרשים. בגן הזה נהג לבקר רבי נחמן מברסלב עם תלמידיו, והוא אחד משבעת מוקדי התיירות המרכזיים של אוקראינה. הזמן דחק. לא הספקנו לטייל בכל רחבי הפארק. כן הספקנו לעמוד ולשיר ברחבה שמול האגם.

אחר כך מיהרנו אל האוטובוס ויצאנו לכיוון נמל התעופה. קייב. עוד מעט ממריאים. שלושת הימים חיברו בינינו. אנשים מכל מיני מקומות, בעלי מקצועות וגילאים שונים. נתגעגע גם למסע הזה וגם לבני החבורה, ולא פחות מזה לשני נציגי 'אירופנים' הנפלאים כל כך – הרב חיים כץ והרב אלעזר ליברמנטש. תודה להם.

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
מתחם ציון רבינו הק' הולך לשנות את פניו
חדשות אומן
פרוייקט חידוש פני הציון הק' יוצא לדרך במלוא המרץ, בימים אלה 'איחוד ברסלב באומן' בעבודות...
גדול הזמר החסידי באומן
חדשות אומן
גדול הזמר החסידי בציון רבי נחמן מברסלב באומן • גדול הזמר החסידי ר' מרדכי בן דוד הגיע היום לשאת תפילה בציון רבי נחמן
'יאנאייר' משיקה קו חדש לאודסה
חדשות תעופה
חברת התעופה 'יאנאייר' משיקה קו חדש לאודסה שיפעל בימי ראשון ורביעי - פתיחת הקו החדש יחל את
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר