אחד היה אברהם • כ' אלול חל היארצייט של החסיד המופלא שריד לדור דעה מגזע אראלים ותרשישים רבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל זיכרונות וסיפורים חדשים מקורות ימיו ומעבודתו המופלאה של זקן אנ"ש דחסידי ברסלב בדור האחרון וממעתיקי השמועה, עובדות והנהגות מזקני אנ"ש • האש שלי תוקד

   
מאת: מערכת "אומן שלום" | כ' אלול תשע"ז שתף
הגדל כתב:

אחד היה אברהם

כ' אלול חל היארצייט  של החסיד המופלא שריד לדור דעה מגזע אראלים ותרשישים הגה"צ רבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל זיכרונות וסיפורים חדשים מקורות ימיו ומעבודתו המופלאה של זקן אנ"ש דחסידי ברסלב בדור האחרון וממעתיקי השמועה, עובדות והנהגות מזקני אנ"ש ורבותינו שלא פורסמו עד כה מעולם -  האש שלי תוקד

כ' אלול חל היארצייט  של החסיד המופלא שריד לדור דעה מגזע אראלים ותרשישים רבי אברהם שטערנהארץ זצוק"ל, 'אחד היה אברהם' אשר יותר משבעים שנה דלה והשקה לעדרים ממבועי הננמ"ח זיע"א במתק לשונו הזהב, ורבים מחשובי וזקני אנ"ש היו משומעי לקחו ובאי ביתו, אשר כל מי שרק הכיר אותם או שמע קצת על גדלותם ועבודתם הנוראה בקדושה עליונה יודע להעריך את גודל יקרת רבם 'רבי אברומל'ה' כפי שנקרא בפי כל ברוב חיבה.

ר' אברהם ז"ל היה שריד אחרון לדור הענקים, האריות שבחבורה כי היה בן דורם של ר' אברהם ב"ר נחמן, ר' אלתר טעפליקער, ר' אהרן קיבלטשער, ר' שמשון בארסקי ור' ישראל קרדונער, ואף יותר מבוגר מכמה מהם כידוע, אלא שחס רחמנא עלן והשאיר לנו שריד אחד לדור דעה בדמותו של אותו גאון וצדיק מופלג אשר עוד זכה בילדותו לראות פני שישה אנשים שזכו עוד בילדותם לראות את פניו הקדושות של רביז"ל. ביניהם זקינו הגדול, הגאון הקדוש רבי הערש לייב הרב דברסלב זצ"ל [אביו של זקינו הגה"ק הרב מטשערין זצוק"ל]., דודו זקינו הצדיק רבי יצחק שטערינהארץ זצ"ל בנו חביבו של מוהרנ"ת ז"ל., הגה"ק רבי אפרים ב"ר נפתלי ווינברג זצוק"ל בעל ה'לקוטי אבן' ועוד.

רב העיר 'לובלין' ליום אחד

הרה"ח רבי מרדכי יגלניק ז"ל סיפר שהוא שמע מרבו המובהק ראש חבורתנו בפולין רבי יצחק ברייטער הי"ד, שאנ"ש בפולין רצו מאד שר' אברהם שטערינהארץ יהיה רבה של העיר 'לובלין', לפני התמנותו של הגאון המפורסם מהר"מ שפירא זצ"ל מלובלין. ופעלו הרבה על זה, בפרט החסיד רבי יצחק מאיר קורמן זצ"ל, שהיה מראשי העסקנים בלובלין, והיו לו קשרים הדוקים עם רבני וראשי העיר, וכבר פעלו אצל רבי אברהם שיסכים לזה. רבי אברהם בא לובלינה ונתאספו שם מאות אנשים ובראשם הרבה רבנים גדולים וידועים, ונתאספו כולם בהיכל בית הכנסת הגדול של לובלין. רבי אברהם דרש שם דרוש ארוך ונפלא על תורה ס"ד. התחיל בפילפול בהלכה ולאט לאט נכנס לדרוש בדברי רביז"ל ומוהרנ"ת, בטוב טעם ודעת, וכל הציבור היו מלאי התפעלות מדיבוריו הנעימים שעברו מהלכה לחסידות ואשר מעולם לא שמעו דיבורים נעימים ונחמדים כאלה. כולם פה אחד, הרבנים, העסקנים וראשי הקהל, כולם הסכימו פה אחד ובלב שלם שרבי אברהם יבוא לכהן על כס הרבנות כרב ואב"ד בעיר הגדולה 'לובלין', וכבר חתמו על כתב ההכתרה ומסרו זאותו לרבי אברהם.

אך אנ"ש חסידי ברסלב שב'עיר קרימנטשוק', שרבי אברהם היה להם לרב, מורה צדק, משפיע, וחזן כידוע, וגם שאר אנ"ש מכל רוסיה הפצירו בו שלא יעזבם לאנחות כי וצריכים אותו לחזק ולהנהיג את אנ"ש ברוסיה בכלל ובקרימנטשוק בפרט, עד שנעתר להם רבי אברהם,. מחמת שהיה לו ציווי מפורש ממורו זקנו ורבו המובהק רבי נחמן מטשהערין, שאמר לו בצעירותו: 'דו זאלסט זיין אבצינער פאר אונזערע לייט' הן בתורה הן בתפילה' ("תיהיה משמש לאנ"ש הן בתורה הן בתפילה") עמד לנגד עיניו, והיה יותר חשוב אצלו להשפיע ולחזק את אנ"ש חסידי ברסלב יותר מכל תהילת עולם בעיר 'לובלין'. מייד התפטרדחה רבי אברהם את הצעת המרבנות בלובלין ונשאר כרבה של קרימנטשוק.

תורה ותפילה בקלויז

עוד בחיי זקנו הגדול, הרב מטשערין ז"ל, בגיל עשרים ושלוש נתמנה רבי אברהם לבעל התפילה 'שחרית' וסליחות בקיבוץ הקדוש ערב ר"ה באומן בראש השנה. וזאת בהפצרת זקנו ורבי אברהם דוד נכד רביז"ל, שהכירו את נועם מתיקות תפילתו מטשערין.

אחרי פטירת בן דודו ר' נחמן נעמירובער (שטערינארץ) בערך בשנת התרפ"ב נתמנה רבי אברהם לבעל התפילה מעריב ומוספין, וגם היה הדרשן היחידי בהיכל הקלויז הגדול אחרי התשליך. והיה מספר רבי לוי יצחק בנדר, שהיכל הקלויז היה מתמלא עד אפס מקום מכל תושבי העיר שלא נמנו על אנ"ש, ברצונם לשמוע את הדרשן המופלא, שפיו שפע מרגליות דיבורים חוצבים להבות אש בעבודה וחסידות, התעוררות והתחזקות והיה דורש את תורות ה'תקעו' הארוכות בליקוטי מוהר"ן, 'תקעו אמונה', 'תקעו ממשלה' ו'תקעו תוכחה' בטוב טעם ודעת כידוע, עד שהיו סוגרים את דלתות הקלויז מאפס מקום.

'פרי מגדים' כ'אשרי יושבי ביתך'...

הר"ר אהרן בר"ש שפירא שליט"א סיפר שאביו הגדול רבי שמואל שפירא זצ"ל אמר לו: "רבי אברהם סופר (כך קראהו אנ"ש לרבי אברהם כידוע, כי היה סופר מומחה ביותר וכך גם חתם בעצמו בכמה ממכתביו) היה בקי בעל פה בכל ספר 'פרי מגדים' על יורה דעה", שוכידוע זה ספר זה עמוק מאד ונכתב בתכלית הקיצור, וצריך להיות למדן מופלג להבינו.

וכן סיפר רבי נחמן בורשטיין ז"ל, ששמע מהחסיד רבי אליהו חיים רוזין זצ"ל, שכשרצה לקבל ויזה לבוא לארצות הברית מרוסיה, היה צריך להיבחן לרבנות, ובא למבחן אצל רבי אברהם על 'יורה דעה' חלק א', ואמר רבי אלי'הו חיים: '"מה אומר לך, רבי אברהם היה בקי ב'פרי מגדים' יותר ממה שאתה בקי ב'אשרי יושבי ביתך' השגור בפי כל".

דיבורים המחיים את הנפש

הרב החסיד רבי מרדכי יגלניק ז"ל סיפר, שזכה להיות עם רבי אברהם ז"ל בשבת חנוכה במירון אצל ציונו הק' של התנא האלוקי רשב"י זיע"א בשנתו האחרונה לחייו. וסיפר בהתפעמות נדירה: "רבי אברהם, כבר היה קרוב לתשעים ושלוש שנה, ואז לא יכלו לעלות עם הרכב עד לרחבת הציון, רק היו עולים את ההר ברגל. רבי אברהם מחמת גילו המופלג ורוב חולשתו לא היה מסוגל לכך, לכן כמה גיבורים מצעירי אנ"ש העלו אותו על כסא עד לציון הקדוש".

רבי אברהם, שהיה החזן בקלויז באומן יובל שנים ואח"כ פה בארץ הקודש, היה ידוע כבעל תפילה מיוחד במינו בקולו האדיר והנעים, ובהתלהבותו הנוראה וכן היה גם בעל בכי ורגש נפלא, ניגש לעמוד להתפלל קבלת שבת ותפילת מעריב של ליל שבת קודש. באמצע סעודת ליל שבת התחיל רבי אברהם לדבר תורה מ'לקוטי מוהר"ן' באריכות כדרכו בקודש, מלא נעימות וחן של אמת, והאריך כל כך עד שאמרו לו אנ"ש: '"רבי אברהם עוד מעט חצות הלילה וצריכין קצת לנוח'", רק אז סיים רבי אברהם את אמירת התורה.

בבוקר ניגש עוד פעם להתפלל לפני העמוד בקולו הנעים, ולאחר התפילה התחיל לדבר תורה אחרת ב'ליקוטי מוהר"ן' ודיבר באריכות נפלאה, עד שאמרו לו אנ"ש: "רבי אברהם, כבר מאוחר וצריכין ליטול ידיים לסעודת צפרא דשבתא". באמצע הסעודה התחיל רבי אברהם לדבר תורה שלישית מ'ליקוטי מוהר"ן' בנעימות נפלאה והאריך בה כל כך עד שאמרו לו: '"צריכים להתפלל מנחה'", ותיכף ומיד הפסיק. בסעודה שלישית התחיל לדבר תורה רביעית מ'ליקוטי מוהר"ן' ודיבר כדרכו בקודש עם כל ההלכות שעל התורה, ועם ה'פרפראות לחכמה' מזקינו הרב מטשערין עם ביאורים והערות ממנו בעצמו.

סיים רבי מוט'ל יגלניק ואמר: '"איך בין נתפעל גיווארין פון עהם, א נגאנצען שבת האט הער גירעדט פון רעבין'". [נתפעלתי ממנו כי ממש כל השבת כולוה דיבר מרביז"ל דיבורים נפלאים ומתוקים המחיין את הנפש'].

נחש בפתח המערה

הר"ר יעקב יצחק הלברטל שליט"א, שבצעירותו זכה להסתופף בצילם של גדולי וחשובי אנ"ש. סיפר, ששנה אחת השתתף בקיבוץ במירון בראש השנה. בערב ראש השנה רצה רבי אברהם ז"ל להשתטח גם במערת בית הלל, ומפני זקנותו שהיה כבר למעלה מגיל תשעים ועיניו כבדו מראות, ליוו אותו רבי הירש לייב ליפל מימינו, ורבי יעקב יצחק הלברטל משמאלו. כשהגיעו לפתח מערת בית הלל נעמדו שניהם דום, בראותם נחש ארוך ומסוכן עומד על הפתח. רבי אברהם, שלא ראה כלום שאל אותם 'מדוע נעמדתם', הם ענו לו, שיש נחש מסוכן בפתח והם פוחדים להמשיך. רבי אברהם ז"ל פשט את מעילו העליון, וראה זה פלא שהנחש ברח תיכף ומיד.

אל תשליכיני לעת זקנה

הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א, שבהיותו בחור צעיר בל"ג בעומר במירון, עמד בציון התנא האלוקי רשב"י זיע"א סמוך לרבי אברהם ז"ל, ופתאום התחיל דוחק עצום ודחיפות, כי הגיע למקום האדמו"ר 'ה'אמרי חיים' מויזניץ זצוק"ל. רבי אברהם לא הרגיש בכלום מרוב דבקותו והשתפכות ליבו בציון, אולם רבי יעקב מאיר חשש שידחקו את רבי אברהם, שכבר היה ישיש מופלג ונמוך קומה וחלילה יכול לקרות אסון. רבי אברהם לא הרגיש בכלום מרוב דבקותו והשתפכות ליבו בציון., ואז נעמד רבי יעקב מאיר סביב רבי אברהם ושם שתי ידיו על מצבת הציון ואחזם בכח שלא ידחקוהו ח"ו. הוא עומד קרוב מאוד לרבי אברהם ואז הוא מקשיב ושומע את קול תפילתו של רבי אברהם שאומר ומבקש: '"היות ואני כבר זקן מאד, אני מבקש שלא אפול חס ושלום למעמסה על אף אדם, ואוכל לשרת את עצמי עד יום מותי"'.

נחל נובע

הרה"ח מרדכי אלעזר רובינשטיין זצ"ל: "בכל יום אחרי שרבי אברהם ז"ל וחבורת העובדים הנודעת, גמרו סיימו את תפילת הוותיקין, היו נכנסים לרבי אברהם לשמוע ממנו דיבורים יקרים הנובעים מהנחל נובע מקור חכמה. ר' אברהם היה יושב ולומד בספרי רביז"ל והיה מתחיל בפתגם זה: 'וואס זאל איך אייך זאגן, איך האב אסאך מאל גילערנט דאס, אבער דעם רעבינס זאך איז אקוואל אקוואל' , [מה אומר לכם כבר הרבה פעמים למדתי זאת, אך ענינו של רבינו ז"ל הואם מעיין נובע שבכל פעם מוצאים בהםו דברים מחודשים]".

אנייער טאג

עוד סיפר רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א, שהוא זוכר את רבי אברהם ז"ל, שכל יום אחרי תפילת הוותיקין בבית מדרשינו שבשכונת קטמון, היה הולך לטעום משהו לפת שחרית, ותיכף ומיד חוזר לביהמ"ד להמשיך בלימודיו ושיעוריו הקבועים. כשהיה נכנס לבית המדרש עם מקלו בידו, היה נענה כל יום בהתפעמות חדשה: "'אנייער טאג'" [יום חדש], כאומר שצריך לנצלו כי זה יום חדש לגמרי.

מחיה כל נפש

האדמו"ר ה'בית ישרא'ל מגור זצ"ל, השתתף פעם אחת בסעודת שבע ברכות אצל אחד מאנ"ש, ורבי אברהם דיבר אז דיבורים נפלאים מרביז"ל כדרכו בקודש. ה'בית ישראל' עמד והקשיב שעה ארוכה לדברי קדשו בהתפעלות עצומה. לאחר מכן אמר: '"הלהם קורים די 'טויטע חסידים' ['החסידים המתים' -– כי אין להם אדמו"ר חי], הרי הם חיים ומחיים אחרים בדיבורים נפלאים המחיים כל נפש עייפה'". (שיש"ק ואנשי הצדיק)

דורון לתלמיד חכם

הגה"צ רבי שלמה ווקסלעיר זצ"ל מבחירי תלמידי גדול אנ"ש רבי אברהם ב"ר נחמן זצ"ל. היה גם מגדולי תלמידי המהרי"ל דיסקין זיע"א מבריסק היה נוהג מידי יום ביומו לבוא לביתו של רבי אברהם ז"ל, ולהביא לו 'קומפוט', שאשתו עשתה הכינה במו ידיה, או איזה פירות חייים. ואמר שמקיים בזה מצות ביכורים, כי הרי אמרו חז"ל 'המביא דורון לתלמיד חכם כאילו הביא ביכורים'.

פעם אחת שאל רבי אברהם ז"ל את רבי שלמה:, 'מדוע לא רואים את נכדיך בבית מדרשינו?" [הם לא נמנו על אנ"ש] נענה לו ר' שלמה: '"דעם רעבניס זאך איז אשוורע נוסלע, ס'איז שווער צו האס צו קייען"' [ענינו של רביז"ל זה הינו אגוז קשה לפיצוח וקשה לאכלו], כאומר שלאו כל אחד זוכה להיכנס לעניינו של רביז"ל, ואשרי הזוכה.

אינני מתרגש מהמיתה

מספר הרה"ח רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א: "בעת שהירדנים הפגיזו את העיר העתיקה, שהייתה במצור ומצוק, ופגזים התעופפו לכל עבר, כולם היו אחוזי בהלה ופחד נוראים, והנה השתומם אבי החסיד רבי דוד שכטער זצ"ל לראות את רבי אברהם ז"ל יושב והוגה על תלמודו בישוב הדעת נפלא. שאלו רבי דוד: 'מה יהיה איתנו הרי כולנו קרובים למיתה ח"ו?', נענה רבי אברהם ואמר: 'אני כבר זקן וישיש ועברתי כל כך הרבה הרפתקאות נוראות ברציחות הבאנדס והקומוניזם וכו', לכן אינני מתרגש כבר ונבהל מהמיתה.

ישוב הדעת

יום נפילת העיר העתיקה לידי הירדנים היה ביום שישי ערב שבת קודש, וכידוע כל הגברים נלקחו לשבי הירדני, מלבד הזקנים והנשים שגורשו לעיר החדשה. בין המגורשים היו רבני הרובע הנודעים רבי זאב מינצברג ורבי בן ציון חזן, וכן רבי דוד יונגרייז ועוד. כשהתקדש ליל שבת קדש לא היה לאף אחד לחם משנה ויין לקידוש. מרוב בהלת הגירוש לקחו כולם רק מעט דברים החיוניים ביותר, ולא ידעו מה לעשות. לפתע רבי אברהם מוציא מחיקו בקבוק יין ושתי חלות קטנות והוציא את כולם בקידוש ולחם משנה.

הגרי"ז מינצברג זצ"ל היה בהתפעלות עצומה מעומק ישוב דעתו הנפלאה של רבי אברהם שאף בצוק העיתים הקשים הללו, לא איבד את שיווי דעתו ובישוב הדעת נפלא הכין כל מה שיהודי צריך לשבת קדש. (שיש"ק ואנשי הצדיק וכן שמעתי זאת מהחסיד ר"נ בורשטיין ז"ל)

הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל סיפר: היה זה שבועיים קודם הסתלקותו של רבי אברהם, ישב גיסו רבי הירש לייב ליפל 'שבעה' על אימו שנפטרה. ובא רבי לוי יצחק בנדר ז"ל לנחמו. כשנכנס לבית האבלים פגש את רבי אברהם שיוצא משם, ודיברו יחדיו, ונענה רבי אברהם לרבי לוי יצחק ואמר: 'מה אומר לך, יש לי כבר את כל סימני הגסיסה שכתוב בשולחן ערוך, אך גוסס אינו צריך לשכב במיטה, גוסס יכול לקום חצות, גוסס יכול ללכת למקווה ולבית המדרש להתפלל כוותיקין, ויכול גם לקיים מצות ניחום אבלים'.

כידוע שלאחר שהעיר העתיקה נכבשה ע"י הירדנים ימ"ש, ועברו אנ"ש לשכונת קטמון, לא היה שם עדיין מקווה כי זו הייתה שכונה ערבית מקודם. רבי אברהם על אף שכבר היה ישיש מופלג ולמעלה מגיל שמונים, היה הולך רגלית כל יום לפנות בוקר בחושך ואפילה עד שכונת 'שערי חסד' המרוחקת, כדי לטבול במקווה קודם התפילה. ולא היה דבר שמנע אותו מכך לא גשם וקור ולא חולשה או מחלה. והיה אומר: 'אנחנו חיילים בצבא ה', ולחיילים אין תירוצים היום קר, או היום אני חלש מאד, כי חייל שאינו מתייצב על משמרתו אוי ואבוי לו'.

הרה"ח רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א סיפר עוד, שפעם אחת בחודשיו האחרונים של רבי אברהם עלי אדמות, קם בבוקר כשכבר האיר השחר, וכל היום היה נרעש מזה, וחשש האם זה קרה מפני חולי או שפשוט התעצל לקום והרי זה דבר נורא. אחר כך התברר שפשוט חלה בשפעת, ולכן לא התעורר בחצות לילה כדרכו בקודש, שמימי נעוריו ממש לא עבר עליו חצות לילה בשינה.

היה גנרל ונשאר גנרל

הרה"ח רבי מרדכי אלעזר רובינשטיין ז"ל סיפר  רבי אברהם נפטר ביום רביעי בשעה שתיים בצהריים, אך ההלוויה התעכבה עד לשעות הלילה המאוחרות, וזה מחמת שהשלטונות לא רצו לתת 'רשיון קבורה'. רבי אברהם קיים בפשיטות את אזהרת רביז"ל לא ללכת לרופאים, ונפטר בבית תלמידו רבי משה בורשטיין ז"ל, עד שהרה"ח רבי יצחק מאיר קורמן ז"ל, שהיו לו קשרים הדוקים עם הרב הראשי הגרי"א הרצוג ז"ל, ונסע אליו בכדי שיפעיל את כל כוחו על המשטרה שיתנו רשיון קבורה, ואכן פעל זאת.

רבי יצחק מאיר קורמן, שהכיר את רבי אברהם עוד מעת מגוריו בעיר טשהערין, לקח את הספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' והניחו על המיטה, כאומר 'קיים זה מה שכתוב בזה'. בסיום הלוויה כשכל הקהל כבר שבו לביתם, נשארו על קברו תלמידיו הרה"ח רבי שמואל שפירא, והעובד המופלג הרה"ח רבי הירש בער ליפל וזקני ר' מרדכי אלזר ז"ל ואמרו שם את התיקון הכללי. לאחר מכן נענה ואמר רבי הירש לייב: 'קברנו פה גנרל גדול', נענה לעומתו רבי שמואל ואמר: 'היה גנרל ונשאר גנרל'.

הרה"ח רבי שמואל שפירא, שהיה קורא לרבי אברהם 'דער גרוייסער ר' אברום' לרוב גדלותו בתורה ועבודה כאדם הגדול בענקים. כשנכנס לבית רבי אברהם לאחר ההלוויה, לקח את השולחן ערוך בו למד רבי אברהם ז"ל, והסתכל במקום המסומן בו רבי אברהם אחז בלימודו, ומה מאוד השתומם שהיה זה בסימן צ"ג כמניין שנותיו הקדושות של רבי אברהם, והוסיף 'מגן אברהם' שהוא פירוש שהגה בו רבי אברהם בעיון ובעמקות נוראה הוא גם בגימטריא צ"ג כמניין שנותיו והוא פלאי.

רבי אברהם ז"ל השאיר צוואה, שתלמידו הגדול הגה"צ רבי שמואל הורוויץ זצ"ל, שהיה דבוק ומקושר בו מאד הוא ידבר אחריו. ואכן כל זמן שרבי שמואל הורוויץ היה חי, רק הוא היה מדבר בראש השנה בקיבוץ אנ"ש במירון, ורק אחרי שנפטר התחיל תלמידו המובהק הגה"צ רבי גדלי'ה קעניג זצ"ל לדבר.

אחרית דבר

שישים שנה חלפו מהסתלקותו של גדול בענקים זה שהאיר לארץ ולדרים באור תורתו ויראתו צדקותו וחסידותו וממש רוב רובם של גדולי אנ"ש בדור האחרון היו תלמידיו ובאי ביתו ויצקו מים על ידו, הקב"ה ברוב רחמיו ראה שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור, והשאיר לנו שריד אחרון לדור דעה שהיה עוד מבני הענקים שהכיר ושימש ושמע את כל גדולי תלמידי מוהרנ"ת, ויותר משבעים שנה עמד והשמיע במקהלות עם ועדה מדיבוריהם הנעימים ומסיפור חייהם הקדושים תוקף עבודתם את בוראם ודביקותם בננמ"ח זיע"א. יעזור ה' יתברך, שזכותו תגן על כל אנ"ש שיחיו, ונזכה כולנו לילך בדרכיו הקדושים לקיים עיצות רביז"ל בתמימות ופשיטות עד זיבולא בתרייתא.

1. 'מה אומר לך, יש לי כבר את כל סימני הגסיסה שכתוב בשולחן ערוך, אך גוסס אינו צריך לשכב במיטה, גוסס יכול לקום חצות, גוסס יכול ללכת למקווה ולבית המדרש להתפלל כוותיקין, ויכול גם לקיים מצות ניחום אבלים'.


2. וואס זאל איך אייך זאגן, איך האר אסאך מאל גילערנט דאס, אבער דעם רעבינס זאך איז אקוואל אקוואל', "מה אומר לכם כבר הרבה פעמים למדתי זאת, אך ענינו של רבינו ז"ל הם מעיין נובע שבכל פעם מוצאים בהם דברים מחודשים"


3. והיה דורש את תורות ה'תקעו' הארוכות בליקוטי מוהר"ן, 'תקעו אמונה', 'תקעו ממשלה' ו'תקעו תוכחה' בטוב טעם ודעת כידוע, עד שהיו סוגרים את דלתות הקלויז מאפס מקום

רא"ש גולת אריאל

רבי אברהם עבד ה', נחשב לדמות פלאים בברסלב. הוא היה מזיגה מפוארת של למדנות עצומה, בקיאות בכל חדרי תורה, בנגלה, נסתר וחסידות, ובענייני 'עבודה' ודבקות הגיע לספירות הגבוהות ביותר בהיכלות הקדושה והפרישות.

את רוב חוכמתו בנגלה ובנסתר, ינק מסבו הרה"ק רבי נחמן גולדשטיין , הרב מטשעהרין, מגדולי תלמידי מוהרנ"ת ז"ל. עם סבו למד את רוב חלקי התורה בנגלה; הם עברו בצוותא על ש"ס בעיון, על שולחן ערוך ונושאי כליו, וסבו הוא זה שהכניס אותו לפני ולפנים לעמקי תורת קבלת האריז"ל, וממנה לתורת רבנו הקדוש.

רבי אברהם שטרינהרץ נולד בכ"ג בניסן תרכ"ב בעיירה ברסלב באוקראינה . להוריו היה ייחוס מפואר. אביו, רבי נפתלי הירץ שטרנהרץ , היה בנו של רבי שכנא, בנו של מורנו רבי נתן מברסלב, שאת שם משפחתו נשא. אימו, מרת דבורה, הייתה בתו של הרב הקדוש מטשעהרין.

בהיותו בן ארבע שנים, כבר קבע עימו אביו שיעור בספרי ברסלב. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהוא לקח אותו לקיבוץ הקדוש באומן, בו עתיד היה רבי אברהם להשתתף מאז בקביעות, במשך שבעים שנה. באחת מנסיעותיהם לאומן, פגעה בו אבן שזרק עליהם מתנגד, ופצעה אותו. כשאביו הבחין בדמו השותת של בנו, אמר לו בהתרגשות:

"הדם הזה הוא אות הברית שבינך לתורת רבנו הקדוש עד עולם!".

את האמירה הזו; את הרטט ותחושת הדם השפוך על מזבח הנסיעה לרבנו – נשא עימו רבי אברומל'ה כל ימיו.

בברית נישואין עם התורה

תקופת נעוריו עברה עליו בשקידה עצומה. זקני אנ"ש, שזכרו אותו מתקופות אברכותו בברסלב וטשערין (כי לאומן עבר רק בסוף שנותיו באוקרינא) היו מספרים על שקידתו המופלאה יומם וליל. היה משכים מדי לילה לחצות ולשחרית 'ותיקין', לאחר התפילה שקע בלימוד במשך שעות, טועם משהוא להחיות את הגוף שלא ימרוד [מקורביו מעידים שכל ימיו הקפיד רבי אברהם מאוד על פת שחרית, וראה בה מקור הכרחי, המזרים חיוניות לעבודת היום כולו, כמאמר חז"ל], מיד לאחר הטעימה שב ללימודו, בלא למוש ממקומו עד לתפילת המנחה, סמוך לשקיעה.

בהיותו בן עשר, כבר עבר רבי אברהם בעיון נמרץ על חלק גדול ממסכתות הש"ס. באותה תקופה שלח אותו אביו ללמוד עם אחד מטובי הלומדים בין אנ"ש, החסיד רבי הערשל חאמעל'עס מברסלב, שהיה תלמיד חכם מופלג, בקי וחריף בכל חדרי תורה. אליו היו רבים מאנ"ש שולחים את בניהם החריפים ללמוד את דרכי קניין התורה בעיון והעמקה.

לילה לילה לאחר השכמת חצות שעליה היה רבי הרש'ל מקפיד הקפדה גדולה, נהג אברהם הצעיר לבוא למעונו, ולאור נרות שהביא מבית אביו היו השניים מתעמקים בהוויות דאביי ורבא משך שעות רצופות. בשנתו השתים-עשרה הספיק רבי אברהם לסיים את כל סדרי הש"ס בפעם ראשונה.

החתונה שנדחתה בשבועיים

בהגיעו לגיל 16, דיברו בו נכבדות, הוגשו הצעות חשובות, וזקנו הרב מטשערין זצ"ל בחר להשיא אותו לבתו של דודו זקנו רבי יוסף יונה שטרנהרץ, צעיר בניו של מוהרנ"ת מברסלב. שהיה חתונה של אחותו הצדקנית חנה צירל בת היחידה של מוהרנ"ת ז"ל.

מועד הנישואין נקבע. אבל כאשר קרב מועד החופה, נדחתה על פי בקשתו של רבי אברהם בשבועיים ימים, על מנת שיוכל לסיים את הש"ס שנית. ואכן, ביום חתונתו ערך רבי אברהם סיום הש"ס.

70 שנה ליד עמוד התפילה של רבנו

אחרי שנחרבה העיר טשערין ע"י כנופיות הרוצחים ימש"ו עבר עם כל תושבי טשערין לקרימנטשוק הסמוכה ונתמנה רבי אברהם לרב העיר. זו הייתה תופעה נדירה שעוררה רושם מופלג.

בקרמנצ'וק הוסיף רבי אברהם והתעלה בידיעת התורה, והשריש את נפשו בפלגי הנחל של חסידות ברסלב. המחויבויות שלו לתפקידו הרבני לא הסיט אותו כמלוא נימה מעבודת החסידות, ולא החליש את הביטול העצמי המושרש שלו ואת דבקותו המוחלטת בנהרו של רבנו.
בהיותו בן עשרים ושתיים, נתמנה רבי אברהם לשליח ציבור בקיבוץ הנודע באומן. בתפקיד הזה, שאותו החשיב יותר מאשר את רבנות קרמנצ'וק, החזיק גם לאחר עלייתו לארץ ישראל, היינו, משך שבעים שנה.

ארי עולה מבבל

בחודש אדר שנת תרצ"ו, בהיותו זקן ושבע ימים בגיל 73 עלה רבי אברהם לארץ הקודש. הוא התיישב בירושלים בין אנ"ש בבתי הונגרין ואח"כ בעיר העתיקה. שם התקבל בין הענקים אנשי השם בחבורת אנ"ש כבחיר בני החבורה. והיה לראש המדברים ולבעל תפילה הקבוע
כיוון שחומות הברזל הרוסיות חסמו את הדרך לאומן, חידש רבי אברהם בראש השנה שנת תש"א עם קבוצה מאנ"ש את הקיבוץ בימי ראש השנה במירון, בציון הרשב"י. כמנהג העתיק של אנ"ש בצפת מדורם של תלמידי מוהרנ"ת (כמ"ש ר"ש הורוויץ בימי שמואל ח"ג ור"י קרדונר באמונת אומן
לאחר מלחמת תש"ח, משהוגלה רבי אברהם מן העיר העתיקה, התיישב, יחד עם הגולים האחרים בקטמון, שם המשיך במסכת עבודתו המופלאה.

נפשי יצאה בדברו

שיעוריו של רבי אברהם ב'ליקוטי מוהר"ן' היו מחזה מרהיב בברסלב של מעלה. התנועות של רבי אברומל'ה כשהיה חוזר על דברי רבנו, היו מלאות 'חיות' וחיוניות; כל עצמותיו תאמרנה! אלו היו רגעים של 'נפשי יצאה בדברו'... ברגעים שהיה חוזר על הרגשה דקה מדבריו של רבנו, עמדה בחלל הרגשה חושית שהוא נמצא טפחיים מעל אדמת המרעה הגשמי.
ולצד רוממות התפילות ואוויר הפסגות שבו ריחף, הייתה ההסברה שלו בהירה כאור יום, והמזיגה הזו בין רוממות ובהירות – הפכו את שיעוריו למעמד מפעים-לב. גם נער יכול היה להבין ולחוש את ה'העכערקייט'.

אמרו עליו על רבי אברהם שטרנהרץ, ששיעוריו היו כטעם המן, זקנים ובעלי השגה ראו בהם את הגבהות הנשגבה, וקטני השגה חשו את הבהירות הגדולה.

רבי אברהם עלה ונתעלה לבית עולמו בשנת הצ"ג לחייו ביום המר והנמהר כ' באלול שנת השתי"ה תשט"ו ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות סמוך לידיד נפשו הגדול הגר"ש ווקסלעיר זצ"ל.

השאיר אחריו ברכה את בנו בכורו החסיד הישיש רבי נתן שטערינארץ זצ"ל חתנו של ידידו הגדול החסיד הוותיק רבי מרדכי שוחט זצ"ל שהיה גם נכד מוהרנ"ת, הוא היה ת"ח מובהק ועובד ד' בתמימות ובפשיטות נפטר בצום גדליה תשל"ג בעיה"ק ירושלים ומנוחתו כבוד ליד אביו הגדול.

חתנו של ר' נתן הנ"ל הוא החסיד הנודע זקן אנ"ש רבי יחיאל מיכל הלוי דורפמן זצ"ל רו"מ ישיבת אור הנעלם, שעוד זכה להכיר את זקנו הגדול באומן תקופה קצרה, והשאיר אחריו דורות ישרים מבורכים שהם נכדים של מוהרנ"ת מארבעה צדדים.

היו לו לרבי אברהם עוד הרבה בנים ובנות אך רובם נפטרו באוקראינה ממחלות ורציחות ביניהם חתנו הרה"ח רבי יעקב משה מטשערין הי"ד, שהיה עובד ה' מופלא ורבי לוי יצחק היה מרבה לדבר בשבחו, תנצב"ה.

באדיבות: ניצוצות

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
קמפיין השנה מבית 'שיח השדה'
חדשות ברסלב
קמפיין השנה של ארגון שיח השדה לקראת ימי הקיבוץ הקדוש באומן
ההיסטוריה חוזרת!
חדשות אומן
ראש ממשלת אוקראינה מר ולדמיר גרויסמן התחייב לפעול להחזיר את הקלויז של מוהרנ"ת זצ"ל באומן לידי חסידות ברסלב
הגרי"מ שכטר מגיע לאומן
חדשות אומן
דרמה בברסלב: שלושים שנה מאז ביקורו הראשון הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, ימריא מחר (חמישי) במטוס פרטי לאומן
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת האתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר