כוכבי אור • לבד מול כל העיר, מוסדות הרבנות, עיריית נתניה ומוסדות החינוך הממונים - ר' שרון יוסף נלחם בעוז על הקמת מעונות וגני ילדים ע"ש רביה"ק. בדרך מופלאה הוא מצליח לגבור על המניעות הקשות. מלבד זאת זו לו השנה השנייה של הטסת מטוס שלם של מקורבים חדשים לרביה"ק בראש השנה. "בשנה הבאה זה יהיה ג'מבו", הוא מבטיח בראיון ל'ניצוצות' • כי לא ידח ממנו נידח

ר' שרון יוסף בחנותו שבנתניה צילום:באדיבות המצלם
מאת: מערכת "אומן שלום" | ו' אלול תשע"ז שתף
הגדל כתב:
לבד מול כל העיר, מוסדות הרבנות, עיריית נתניה ומוסדות החינוך הממונים – נלחם בעוז ר' שרון יוסף על הקמת מעונות וגני ילדים ע"ש רביה"ק. בדרך מופלאה הוא מצליח לגבור על המניעות הקשות. מלבד זאת זו לו השנה השנייה של הטסת מטוס שלם של מקורבים חדשים לרביה"ק בראש השנה. "בשנה הבאה זה יהיה ג'מבו", הוא מבטיח בראיון ל'ניצוצות' * כי לא ידח ממנו נידח

מנחם מנדל קוריץ, ירחון ניצוצות
צילום: נחמן זאב פרידמן

שבועות של מרוץ אחריו וטרטור טלפונים ממושך נתנו לנו להבין שמדובר באיש עסוק, מאוד עסוק. מה שהתחיל במודעה אנונימית, שנתלתה בפתח חנות ברחוב מרכזי בנתניה הפך לגל צונאמי של מבקשים להגיע לרבינו לראש השנה מכל הארץ. גם אנחנו הסתקרנו בעקבות המודעה ויצאנו לחיפוש של העומד מאחוריה: "נסיעה לאומן לראש השנה ב-148$" נכתב בה ובתחתיתה מספר טלפון "לפרטים שרון ... הכרטיסים נתרמו בעילום שם".  

החשש ניכר בקולו שעה שענה לטלפון, הלבטים ייסרו אותו ממושכות ועל הכל הפחד מ'פרסום'. רק מששוכנע שסיפורו יעזור ויאיר לחסידי ברסלב בפריפריה, שמתמודדים גם הם לבדם מול הממסד שאינו מכיר בהם, שרון נעתר לבקשתנו וקבענו להיפגש באחת בצהרים בדיוק ב'כוכבי אור' ברחוב דוד ילין בנתניה.

התייצבנו בשעה היעודה, הוא חיכה לנו בפתח מעונות הילדים לבוש ברישול מה, כיפה לבנה גדולה לראשו ועיניים דלוקות ונחושות הביטו לעברנו. "נעים מאוד, שרון יוסף", הוא לחץ את ידינו. שלט גדול ומאיר עיניים תלוי לו בחזית המבנה 'כוכבי אור מעונות יום ע"ש רבינו הקדוש' נכתב עליו.

עם כניסתו למתחם זינקו לעברו הפעוטות בקריאת "הרב שרון", והוא בחיבה טיפוסית מחזיר להם את אהבתו שלו. ככלות הכל, הילדים הללו הם מפעל חייו.

לא חלפו דקות ספורות ומצאנו את עצמנו בעיצומו של תיקון הכללי, שרון ישוב על גבי כיסא נמוך קומה ומסביבו בגורן עגולה עשרות ילדים זועקים את עשרת המזמורים. הבחנו שאף לא אחד מהם נזקק לקונטרס להביט בו. "הם אומרים את המזמורים פעמיים ביום", הסביר לנו שרון, "פעם בבוקר ופעם לפני סיום הלימודים " .

צילום: אהרן קליגר

היו שם שני אבות שהקדימו להוציא את ילדיהם בשל שמחה משפחתית במעונם, הבטנו בהם ותהינו מה להורים הללו ולגן ברסלב. הם לבשו מכנסיים קצרים וחולצות ששרוולים לא היו הצד החזק שבהם, קול תיפופי נעלי בית שעל רגליהם הבליט את היותם יחפים. "אפשר לשאול שאלה"? לאט קולנו.

"תשאלו אחים", הגדול שבהם טפח על שכמנו. "אסי", הוא הזדהה והושיט לנו יד. "תגיד, אסי", שאלנו בהיסוס חוששים לפגוע, "למה דווקא כאן? חסרים מעונות אחרים". במקום לענות לנו ישירות, אסי ניגש, חיבק את שרון בחום ואמר "מה זאת אומרת? כי זה הגן של רבינו "...

"כל ההורים פה נוסעים לאומן ומקפידים לקחת את הילדים לפני גיל שבע", מבהיר לנו שרון, "זה לא שמישהו אמר לי לנהוג ככה", מבהיר קובי ההורה השני, שהצטרף לשיחה הספונטנית. "הילד פתאום התחיל לבקש 'אבא מתי ניסע לאומן?' בהתחלה לא הבנתי מה זה אומן מי זה אומן? אני גר שני צעדים מפה, אשתי ראתה גן יפה ומושקע, היא גם באה ממשפחה מסורתית, אמרנו יאללה נשים את עדו פה, אבל מה זה פתאום אומן. ניגשנו לגן ושאלנו את הצוות מה זה אומן שעדו מדבר עליו כל הזמן, הם הסבירו לי ממושכות ואשתי אמרה: 'יאללה קובי, אם הילד מבקש לנסוע לצדיק, אסור לסרב' ".  

קובי, זוגתו ועדו נסעו לציון הקדוש וברזי הדמעות וההתעוררות שנפתחו להם שם הפכו להם את הבית. "חזרנו אנשים חדשים. כשרות, שבת. לא יכולנו אחרת ."

אצל שרון, שגם כך עסק בהפצה, עזרה ועידוד לנסוע לאומן התבהרה הנקודה לאיזו מהפיכה זוכה מי שנוסע לראשונה בחייו. הוא כבר התחיל לחלום בגדול "להביא ג'מבו של מקורבים חדשים לרבינו לראש השנה חינם אין כסף". כסף לא היה לו בכדי לתחזק בשוטף את המעונות, החלום על הג'מבו היה מעין רצון ותו לא, אלא מי האמין, שהשנה זו תהיה השנה השניה להטסת 170 נשמות חדשות לרביה"ק ובשנה הבאה חלום הג'מבו צפוי לקרום כנפיים.

אבל איך בעצם הכל התחיל?

השאלה הבנאלית של כל מראיין מתחיל היא "מי אתה שרון יוסף". הבעיה הגדולה בתשובה לשאלה הזו, שהיא לקחה יותר מארבע שעות. מצאנו את עצמנו בטבורו של רחוב מרכזי בנתניה, בחנות מרהיבה להפצת ספרי רבינו וחפצי יהדות, אותה מפעיל שרון. "המכירות אפילו לא מכסות את החשמל של החנות", אומר לנו שרון, "אבל מה לא עושים בשביל להפיץ את אורו של רביה"ק בעולם?"

אנו יושבים יחד עם שרון, אך השיחה נעצרת כל כמה דקות. עוברי אורח שפונים בשאלות משאלות שונות לשרון, ובעלי חנויות שמסביב שקלטו כי לשרון יש אורחים, יוצאים ובאים כשבידיהם מיני תקרובת ופירות. "האורחים של שרון הם גם האורחים שלנו".

התגלות ביום כיפור

שרון יוסף נולד בנתניה. "ההורים שלי לא היה מי שיכוון אותם, הם ידעו לשמור שבת ועוד כמה דברים שנעשו בכפיה מול הילדים אבל לא יותר מזה". הוא למד בהתחלה בבית ספר דתי, אבל לא הצליח להתאקלם. "הפכו אותי לכבשה השחורה בבית ספר, אם היה נשבר משהו, ישר אמרו זה שרון". בכיתה ו' זרקו אותו מבית הספר בטענה שהוא 'מטומטם'.

"אבא שלי אמר שזה לא יכול להיות, הוא עשה לי בדיקות כמו שעושים לטייסים, הוא שילם אז קרוב לארבעה עשר אלף שקלים. ואמרו לו יש לו 'איי קיו' של טייס, ולא מבינים מה המורה בבית ספר מדבר, מדובר על ילד גאון. אבא שלי החליט להעביר אותי לקיבוץ שפירים לבית ספר של מחוננים".

הבית בו גדל שרון היה מסורתי. "אבא עשה קידוש כל שבת", אבל ה"בעיה" הגדולה של שרון הייתה בשבת. "כל שבת אבא היה מעיר אותי ורודף אחרי שאגיע לבית הכנסת, במשך השנים פיתחתי ממש אובססיה למקום הזה, עד שברוך השם גיליתי את הבית של ה' מחדש".

בגיל שמונה עשרה שרון ברח לאילת, שם הוא חי שמונה שנים כששנה וחצי מתוכם הוא התגורר בהולנד. במשך השנים שרון ביסס לעצמו תפקיד משמעותי והפך לאחד מבכירי התעשייה הבידורית באילת.

הדבר המעניין הוא שדווקא בדיוטא התחתונה, במקום מלא סחי ומיאוס שם החלה התקרבותו של שרון. "היה זה בערב יום כיפור, לא ידעתי שיום כיפור הוא היום, ישבתי עם סיגריה בקומת הפנטהאוז של המלון, שבעצם הייתה הדירה שלי כל השנים הללו, ומשהו בנשמה שלי הרגיש לא טוב. בתור יהודי גם אם תלך לאינדונזיה תרגיש יום כיפור... אמרתי לשותף הגוי שלי 'תשמע, משהו לא נוח לי בנשמה'... והוא אומר לי 'מה אתה מרגיש לא נוח?! עזוב אותך מהשטויות שלך'!! אמרתי לו זה לא שטויות, ואתה יודע מה? אם יש בורא לעולם, שייתן לנו סימן...

"כידוע בעלי כנף לא יכולים לעופף בלילה, זה חוק הבריאה, תוך כדי דיבור שאני מבקש סימן, התעופפו עשרות יונים מעל המרפסת בדיוק היכן שאני יושב וחגו במעגלים סביבנו... חטפתי פתאום את הבום שלי, ומאז התחלתי ממש לפחד מהקב"ה".

למחרת יום כיפור שרון נכנס לחדרו של אחד העובדים שלו והוא רואה אותו עטור בתפילין, "באותו רגע חטפתי בום נוסף, אני מכיר את העובד הזה כמה שנים ומעולם לא ראיתי אותו מניח תפילין, לא ידעתי בכלל שיש לו זיקה לדת, מיד אמרתי לו 'תן לי להניח תפילין ורק תסביר לי איך עושים את זה', הוא לגלג עלי 'מה, אתה לא יודע להניח תפילין'? אמרתי, 'עדיף לי להתבייש עכשיו מאשר אחר כך, תלמד אותי כי שכחתי איך שמים ואיפה מניחים'.

בהמשך בעקבות סכסוך שפרץ בינו ובין מנכ"ל המלון, צוות העובדים התחיל לעשות בעיות, פתאום כל הדלתות שהיו פתוחות בפניו החלו להיסגר זה אחר זה. "עם כל פרפורי הנשמה שלי שהיו לי באותה העת, התחלתי ממש לסבול ממה שקורה שם באילת ונסעתי להולנד".

מצאתי את שאהבה נפשי

בכל אותה תקופה נשמתו של שרון אינה יודעת מנוח ולאחר שנה וחצי הוא מחליט לחזור לארץ ישראל, הוא נוחת בתל אביב ושוכר שם דירה. "היה זה בשעת לילה מאוחרת כמה ימים אחרי שחזרתי לארץ, והנשמה כבר דופקת חזק. התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו 'בוא תיקח אותי לנתניה אני לא יכול לסבול פה אפילו עוד דקה אחת'. משהו בנשמה שלי הרגיש חסר, הריקנות אכלה אותי מבפנים".

בנתניה התחיל שרון להתקרב ליהדות, ישב ולמד אצל הרה"צ הרב יוסף מאיר ויינגוט זצ"ל אב"ד בצאנז ומגדולי חסידי ברסלב (מחבורת העובדים של אנ"ש ב'בתי מחסה' בעיר העתיקה, ידידו ורעו של הרה"ח רבי שמואל שפירא זצ"ל. ש.ר א.ק) "הוא היה אדם שהתנהג בפשיטות וצניעות מופלאה, אני מודה לה' שהכרתי את ברסלב דרכו, הוא נתן לנו את כל העניין של רבינו בכלים פשוטים ומסודרים". כמו כן למד שרון אצל יבדלחט"א המקובל רבי עמוס גואטה שליט"א, בחברותא בביתו של מקורבו ר' אליהו גרידיש הי"ו.

"תחילת ההתקרבות שלי נזקפת לזכותו של רבי עמוס, אני חזרתי לעיר עם אופנוע כבד וטרקטורון, כל 'העולם הזה' דאז. והיה איזה רב שניסה לקרב אותי, ואמר לי לבוא אליו לירושלים. באתי אליו, הוא התחיל לצעוק עלי 'אתה יודע מה זה שבת?!! זה כרת!!! אתה מחלל שבת בפרהסיה?!!! יצאתי עם האופנוע וברחתי, אמרתי לכל החברים שלי אל תראו לי רבנים יותר בחיים...! יום אחד ישבנו ככה בחבר'ה שלנו ואמרו לי 'תשמע יש פה את רבי עמוס כאן בנתניה תלך אליו'. אמרתי להם 'עזבו אותי מרבנים'. אבל הם התעקשו ואמרו לי: 'מה אכפת לך, לך תראה אולי זה לא אותו סגנון'".

שרון מתרגש כשהוא מדבר על רבי עמוס. "רבי עמוס היה הרפואה שלי, הוא באמת לקח אותי על כפיו. הגעתי לישיבה שלו עם האופנוע ואני מסתכל, היו לו בישיבה קרוב למאה איש שיושבים ולומדים. זיהיתי אותו, הוא עמד עם הגב אליי. הוא לא נראה רב, אבל כשהתחיל להסתובב נבהלתי בהלה גדולה, הוא היה נראה לי כמו אריה שואג, גם הפנים שלו, אתה רואה פנים אחרות... הוא לא הספיק לראות את הפנים שלי כי ברחתי. באתי אליו שוב אחרי יומיים בשעת לילה מאוחרת, והוא היה רדום על השולחן, חיכיתי שהוא יתעורר. לפתע הוא קם ושאל אותי ברוך, 'באבי למה ברחת'?"

שרון רוצה להדגיש לנו שהוא מתייחס לרבנים בצורה ברסלבאית, "אם יש לך גדולה שאני צריך לכבד אותה, אל תגרום לי שאני יכבד אותך, אני צריך לכבד אותך בגלל שאתה תלמיד חכם, בגלל שהשולחן ערוך אומר, בגלל שהתורה אומרת אבל לא בגלל שאתה אומר... אני רוצה לכבד אותך מעצמי. עם רבי עמוס זה היה ככה בדיוק, לכן אהבתי אותו. ואז התחלנו לדבר והוא לא כפה את עצמו עלי, הרגשתי שאני רוצה להתקרב לדבר הזה, ובמשך שמונה שנים למדתי אצלו כל לילה שבע שמונה שעות רצוף, מרביתם בספר ליקוטי הלכות!

"לאחר שלוש שנים הכרתי את הרב ויינגוט. רבי עמוס היה אומר לי: 'לך לחכם ויינגוט'. הם היו שולחים אותי אחד לשני עד שאצל הרב ויינגוט התחלתי להתיישב יותר. הייתי בא לשמוע אצלו שיעור בליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות ושו"ע, סדר כזה עד הצהרים".

"בתקופה זו זכיתי למופת פלאי מהרב ויינגוט דרכו זכיתי למצוא את זיווגי, ברוך השם יש לי כבר שמונה ילדים".

את הכרטיס הראשון של שרון לנסיעה לאומן קיבל מידידו ר' אליהו גרידיש, והוא התלווה לנסיעה לראש השנה יחד עם הרב ויינגוט. "הייתה זו נסיעה מופלאה מאוד ובעיקר מה שאני זוכר ממנה זה 'דמעות', ואני לא בן אדם שקל לו לבכות. בכיתי כמו תינוק, החולצה שלי כבר הייתה רטובה בדמעות, ומה שהדהים אותי אצל רבנו זה שאני בוכה אצלו כמו תינוק, ואני מרגיש שהוא מלטף לי את הראש. אני עברתי הרבה דברים קשים בחיים, ושם באומן הרגשתי הקלה כזו שאין אפשרות לתאר אותה, 'פה אשב כי אויתיה'".

עבדת בחינם אכלת בחינם

שרון כאמור מתחתן, ולפרנסתו הוא עובד כנהג משאית 'טריילר', שמובילה סלילי ברזל ופלדה בכל רחבי הארץ. "יש לי ששה ילדים ואני נקרע ממש לגמרי, אני לא רואה אותם, בלילה אני לומד, בבוקר אני על המשאית. אני שבור לחלוטין ואני זועק להשם, ה' עד מתי החיים הקשים האלה?!! או תורה או עבודה, ה' אני לא יכול גם וגם. וכמו במצרים, דווקא כשבאו לגאול "תכבד העבודה". המנהל שלי מתקשר אלי בארבע אחרי צהריים, 'שרון, זה דני, תוריד את הגליל באשקלון ומשם תיסע לקריית שמונה'. ארבע בצהרים. אמרתי לו, כמה דקות אני חוזר אליך. ניתקתי את המכשיר הוצאתי את הסוללה, סגרתי את הגגון של המשאית, הדלקתי את המנורה והבאתי את הסיפורים והמעשיות של רבי נחמן לקרוא קצת לפני שאירדם.

"אני פותח את הספר ורואה את המשל "עבדת בחנם ואכלת בחנם". הסיפור הזה הלם בי. אני באמת עובד בחנם ואוכל בחנם.

"התקשרתי לדני המנהל ואמרתי לו 'תבוא תיקח את המשאית, היא חונה ליד הבית שלי', וניתקתי את השיחה. הלכתי הביתה שמח וטוב לב. רק לפתע נזכרתי שבבית מחכה לי רמי הבעלים של הדירה, חצי שנה לא שילמתי לו והבטחתי לו שהיום אני מביא לו חלק מהכסף, התחזקתי במידת הביטחון, דחיתי אותו ליום המחרת, וכל הלילה התפללתי והתבודדתי בשדה 'מאין יבוא עזרי'. במופת פלאי שאין לי אפשרות להסביר אותו, למחרת רמי נפגש איתי אצל רבי עמוס והחליט לוותר לי על כל התשלום!!! ומדובר היה על שבע עשרה אלף ₪. 

"מאז הפסקתי לעבוד לגמרי, רק תורה אצל הרב עמוס, ואז התחיל השמונה שעות לימוד רצוף כל יום 'קודש לה''.

שבר שהוליד תלמוד תורה

"היה זה בערב ראש השנה שנת תשע"ב, אנחנו יושבים בדירה באומן, ואנחנו שומעים שצעיר מנתניה טבע באומן, לא ידענו במי מדובר. חברים הגיעו לדירה וביקשו ממני את הטלפון שלי להודיע למשפחה. רצה בורא עולם, כך אני מוצא את עצמי מתחיל לטפל בכל העניינים של הגופה ומשמש כאיש קשר של המשפחה מנתניה באוקראינה.

"בינתיים שמו את הנפטר במשאית קירור ברחוב פושקינא ומי נשאר לשמור עליו? שרון יוסף! ואני עם התאומים הקטנים שלי באומן. אני מקבל את כל הלחץ והצעקות של המשפחה אליי לטלפון.

"בשעות אלו ראיתי שמישהו מחזיק בנפטר. המשפחה צועקים עלי, 'מה, הם לא מתביישים?! רוצים מאה אלף דולר בשביל להביא אותו לארץ?!' הבנתי שיש פה משהו שלא מריח טוב, ניגשתי ליד המשאית והתחלתי לצעוק: 'רבותי, אנחנו עוד עשר דקות פורצים את המשאית ומעבירים את הנפטר לארץ'.

"תוך דקה ניגש אלי בן אדם ושואל אותי 'מה אתה צועק'. אמרתי לו, מי אתה? מי אחראי פה? אמר לי 'פלוני אלמוני'... אמרתי לו, יש לו עשר דקות להגיע למשאית. הבן אדם מגיע מזיע. 'כן מה אתה צריך?' אמרתי לו, תקשיב, האימא סובלת ואתה מדבר איתי פה על כסף?! יש לך חצי שעה להביא פה רכב עם קירור.

"הנפטר היה הבחור הצדיק 'אליה אלי', ההלוויה שלו יצאה מהיכל ציון רבינו הקדוש. הרגשתי חיבור אדיר לנשמה שלו בעקבות מה שקרה באומן, לא עזבתי אותו לרגע כל מהלך הלוויה".

בעיצומה של ההלוויה בנתניה קרה דבר נורא מאוד. אחד הרבנים שהספידו החליט לתת מוסר ולחנך את אלו הנוסעים לאומן והחל מגדף ומחרף מערכות אלוקים. שרון יוסף וחבריו חסידי ברסלב לא יכלו לשמוע את דבריו של אותו 'רב' ונזעקו לעברו במחאה שקטה על מנת לשמור על כבוד המת והמשפחה שהתחננה שלא לעורר מהומה.

"ברגעים האלו נפלה בליבי ההחלטה", אומר לנו שרון יוסף כשכולו מצטמרר מחדש מדבריו של אותו 'רב' ועל השעות הקשות שחווה בעת ההלוויה, "להקים שם לזכרו ולפתוח תלמוד תורה לצעירי הצאן, בניהם של המקורבים לאורו של הנחל נובע מקור חכמה.

"השתתפתי בכל ימי השבעה בבית הוריו הצדיקים. שעות שמעתי סיפורים מדהימים על עבודת ה' שלו, על המידות טובות שלו, הוא היה בחור צדיק וירא שמים בתכלית ונועד היה לגדולות, שמעתי שהוא היה מתפלל שמונה עשרה כמה שעות עד שהיה מתעלף, הוא היה מתבודד בערבה במדבר שעות על שעות, ולומד סדרים של שמונה ועשר שעות רצוף.

"ביום האחרון של השבעה הקבלה שקיבלתי על עצמי בעת ההלוויה התעצמה מאוד, ובו ברגע, 'אומר ועושה' התחלתי לגלגל את הרעיון ובהבטחה לעצמי שעד ראש חודש אלול יקום התלמוד תורה. פתאום נכנס לחדר חבר שלי ר' יהודה אביכזר, אמרתי לו: 'אתה תהיה המנהל ואני יהיה מאחורי הקלעים' ".

אין כאן המקום להאריך על הטלטלות הקשות שעבר שרון יוסף, גורמים מגורמים שונים במוסד הרבנות בעיר חברו כנגדו ותקעו כל מקל אפשרי בגלגלי התלמוד תורה. הסיפור הגיע לתקשורת ולרשויות ואך בקושי ובעור שיניו תוך כדי ששרון לוקח על עצמו חובות של מאות אלפי שקלים התלמוד תורה קרם עור וגידים והתנוסס על מקומו.

כנגד כל הסיכויים

לצערנו הרב ידם של "רבנים" ואישי ציבור בחשו בקדירה, והאחראית החרדית בעיריית נתניה על אישורים לגני ילדים הבטיחה 'שרון יוסף לא יקבל אישור'! "היה בן אדם מבפנים ששאל 'למה רבותי למה?!! אמרו לו: 'אם הוא גדל כולנו נופלים'".

המהפך קרה כששרון יוסף שוכר גן ילדים שעד עתה השתמשו בו אלו המתנגדים לו. "תוך עשרים וארבע שעות חתמנו על חוזה והתלמוד תורה יצא לדרך, עשרים ואחד ילדים נרשמו ברישום הראשוני!". במשך שנתיים ימים שרון יוסף 'סוחב' על גבו את עול התלמוד תורה, נוטל הלוואות וצובר חובות, "מה לא עושים בשביל הילדים של רבינו", הוא אומר.

איך אתה משלם במשך שנתיים ללא תקציבים? מאיפה?

"מה' יתברך. רק שדות והתבודדות. מה שחשוב לציין, זה שכל חברי העמותה קיבלו רגלים קרות ופרשו מהעמותה, נשארתי אני לבדי עם החלום לחנך את צעירי הצאן בדרכו של רבי נחמן".

מה גורם לך להמשיך? כולם פורשים ואתה נשאר לבד, למה?

"לא יודע! אני מאמין שרבי נחמן מילה שלו זו מילה, אם אתה נוגע בצדיק הוא יכול לגעת בך, וזה חיזק אותי, אני לבד מול כל העולם ואף אחד לא יוכל להבין אותך, זה אתה וה' יתברך, אין אף אחד ביניכם. אני מושך ומושך, כולם פורשים".

איך מגלגלים את החובות?

"אני לא יודע, באמת אני לא יודע איך ה' עושה את זה. אני צובר חובות, לא שילמתי ארבעה חודשים שכירות, גם אף אחד לא נותן לך תשובות, אני לא חוקי, לא תקני, עברתי את כל הבדיקות, יש לי כמות של ילדים, אז למה אין לי רישיון?

"במשך כל אותה תקופה הרעשתי ממלכות, הסתובבתי מפקיד לפקיד, ואף בכלי התקשורת המקומיים נזעקו לטובת המקום. הרעש הזה עשה משהו, והתבודדתי על זה שש שעות. יום אחד הגיעה מפקחת ראשית של משרד החינוך לביקורת בגנים, ואני רואה שהיא קוראת את הדף המוצב דרך קבע בכניסה לגן: 'מנכ"ל כללי: קודשא בריך הוא, הקב"ה, יש לפנות אליו תחילה לכל בקשה ומענה. סגן מנהל: רבי נחמן בן פיגא. אחראי זוטר: שרון יוסף'.

"המפקחת עומדת דקות ארוכות וקוראת שוב ושוב את 'כללי ההיררכיה', פתאום היא אומרת לי 'רק בגלל זה אני נותנת לך את הרישיון'. היא לא יודעת שלילה קודם התבודדתי שעות על זה...

"היום מוסדות 'כוכבי אור' התקבלו מאוד בעיר לא מבחינת כסף, אלא מבחינת מוסד, בתי ספר רציניים הציעו שותפות פה בנתניה. רואים איך הילדים פה יוצאים".

יש הורים בלי זקן וכיפה?

"אצלנו סף הכניסה הוא שאין את המכשיר הטמא בבית, זהו".

האם ראיתם שכתוצאה מהחינוך שהבאתם להם כל הבית התהפך לשמירת תומ"צ?

"אני אגיד לכם את האמת, כל ילד שנכנס פה לתלמוד תורה כל הבית שלו התהפך, הגיעו לפה הורים הכי רחוקים שיש, כמובן שהם מרגישים חיבור להשם ולרבינו, אבל תוך כמה שנים הם עשו מהפך של מאה ושמונים מעלות, שבת, כשרות, תפילות, קביעת עיתים לתורה, יש לציין כי רובם ממשיכים לתלמודי תורה חרדים, והמשובחים שאני מקבל מהתלמודי תורה זה שהילדים שיצאו מפה הם הכי טובים בכיתות!!!"

מה התכנים שמקשרים אותם לברסלב?

"המפקחת הפדגוגית הראשית תאמר לכם, היום בנתניה עושים את הכנסים של חינוך וגנים אצלנו, הם מלמדים את הגננות שלהם איך לנהל גן לפי אמות המידה שקבענו בגנים של 'כוכבי אור' ".

איפה התוכן של ברסלב לילדים כ"כ קטנים?

"התוכן זה יהדות ומידות טובות בדרך של רבינו. יש שם צוות יראי שמים. הדבר היחיד זה שהילדים אומרים כל יום 'תיקון הכללי', ו'התבודדות', מלמדים אותם להתבודד".

בעצם זה גנים, אתה לא מתקדם לכיתה א' ב'?

"אין מי שיעזור לנו. אגיד לכם את האמת, כל יומיים באים אלי הביתה או בטלפון, 'שרון אתה מזניח את זה'. הם חושבים שאני יכול, אני לפני פינוי מהבית, לא שילמתי שבעה חודשים שכר דירה, ארנונה תשעים אלף, שלושים אלף מים. אבל זאת השאיפה!"

לא עוזב את הילדים של רבינו

שנים של מניעות קשות הביאו את שרון לרגע של שבר, החובות עלו והשתרגו על צווארו והוא החליט למכור את גני הילדים המצליחים שלו. שלושה התמודדו על המכירה כשכל אחד מעלה את רף המחיר. בימים האלו הבין שרון את עוצמת המפעל שהקים ואת ההצלחה האדירה שלו. לבסוף נפלה ההכרעה למכור את המקום לרב נקש שפעיל בתחום החינוך בעיר בהבטחה שלא ישנה כלום מאופי המקום כולל השילוט ע"ש רבינו הקדוש, ואת שלט הזיכרון לבחור אליה אלי ז"ל.

מה שקרה בפועל, שהצוות וכן ההורים החלו להתנגד למכירת המקום. "עורך דין מוכר מאוד בנתניה מתקשר אלי 'שרון אתה עשית פשע, אני לא שם את הילד בשום מקום, הוא נשאר בבית! אני רוצה גן של ברסלב'. צוות העובדים פורץ במחאה, הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל, התחלתי לבכות וברחתי... לשדה.

"אשתי בוכה, כל העולם בוכה, מפעל חיי הולך לפח מול עיניי, אני גמרתי בלבי שמה שעשיתי לרבנו זה מספיק לי לעולם הבא. אני גמרתי בליבי שאני לא חוזר. שני ידידים שלי הלכו לרבי עמוס. רבי עמוס התחיל לבכות, והם בוכים איתו ביחד, רבי עמוס אומר להם: 'תגידו לקונה שלא יעז להכניס את הרגל שלו במקום הקדוש הזה'.

"בינתיים מכסף המכירה של הרב נקש שרון סוגר חובות, מבחינתו העסקה עומדת בעינה, אבל הצרה הקשה, שהקונה לא נכנס למקום ובפועל כולם חוץ משרון מבינים שהוא ממשיך להפעיל את המקום, והמכירה בטלה ומבוטלת".

רצית לחזור למקום?

"מבחינתי העסקה בעינה עומדת! בעיניי המקום לא שלי, המקום של הרב נקש, מכרתי וקבלתי כסף. אבל מה, אשתי בכתה לי כל הלילה. עכשיו הרב נקש התחיל לבקש על העניין של הכסף, הוא לא רוצה להיכנס כי הוא פוחד מקפידא של רבי עמוס אבל הוא דורש את הכסף חזרה.

"הילדים שלי למדו בגן ובאתי למקום, לא נטשתי אותם. עבר חודש, במהלכו הוזמנתי לדין תורה. אמרתי 'אני לא מתייצב עד אחרי החגים'. זה היה חודשיים לפני אומן, אמרתי אני אהיה באומן, אני אשמע מה רבנו אומר..."

עם כל התסבוכת שנפלה על ראשו מצא עצמו שרון יומיים לפני הנסיעה לאומן עם עיכוב יציאה מהארץ... "אני מתחיל להפנים 'שרון אתה לא נוסע לאומן'. מה שקרה שהייתה שביתה בעיריות ובהוצאה לפועל ואפילו אם אני אשיג כסף אין לי אפשרות לשלם ולהסיר את עיכוב היציאה. צעקתי לה' בדמעות ובכיות. צעקתי בקולות ובשאגות 'אני יאכל חולות ועפר, אני אעשה מה שאתה רוצה רק תיתן לי לנסוע לאומן, אל תמנע ממני את אומן, ה' יתברך'.

"בסוף ההתבודדות מתקשר אליי בן אדם, 'איפה אתה נמצא?' אמרתי לו 'בשדה, בהתבודדות'. הוא אומר לי: 'שומעים את הצעקות שלך עד לשמים'. אמרתי לו, 'מה אתה מדבר? אתה פה באזור? אני לא מבין מה אתה רוצה'. הוא אומר לי: 'אתה יכול להגיע לעיריית נתניה? הרי יש לך חוב שמה נכון?'. הוא שואל אותי כמה החוב, ואני מסביר לו שמדובר על סכום עתק של ארבעים ושלושה אלף שקלים.

"הוא אומר לי, 'אני מבין שאתה לא יכול לצאת לאומן, בשביל זה אתה בוכה'. אמרתי לו 'כן'. הוא אומר לי 'טוב תגיע לשם נסדר את זה'. לא האמנתי למה שאני שומע, ניגבתי את הדמעות והתחלתי לנסוע במהירות לשם. בעירייה אומרים לי, ההוא שילם את כל החוב, וסידר את כל הבירוקרטיה להסרת צו העיכוב. כל זה יומיים לפני הנסיעה לאומן, ויש לי כרטיס והכל.

"באותו זמן לא ידעתי מי הוא אותו האיש מלבד שמו 'אריה', הוא היה בחור חילוני גמור ששמע על הסיפור שלי ונרתם לעזור. ומאז אי אפשר להסביר את ההתקרבות שלו לרבנו, הוא מתקשר אליי מדי פעם 'איך זיכית אותי'. אמרתי לו שאני מקרב את התינוקות של בית רבן של רבי נחמן, אז פלא שהוא עשה לי כזה דבר?!!

"באומן קיבלתי על עצמי: לא אעזוב את ילדי רבינו ויהי מה...

ישועת ה' ליד המנגל בשדה

ברגע אחד של החלטה שרון יוסף מחליט כי הוא לוקח על עצמו חזרה את כל העול, ומתחייב להחזיר לרב נקש את כל הכסף. "אני מרגיש שרבנו לא מסכים למכירה הזאת, והרב נקש מאמין לי!".

מאיפה תשלם?

"אמרתי לרב נקש אין לי כסף אבל אני מאמין שאבא בשמים ישלם את המאתיים עשרים אלף שקלים. התחלתי להתבודד על זה. התחלתי לדבר אל ה' כמו שאני רגיל, אמרתי רבש"ע מחילה שאני מדבר אליך ככה, אתה אומר 'לי הכסף ולי הזהב' נכון? ה' למה אתה לא נותן לי מאתיים עשרים אלף שקלים אם לך הכסף והזהב? עכשיו בבקשה ממך... התחלתי לצעוק צעקות נוראות בשדה, לא רציתי לזוז מהשדה.

"רבי עמוס התקשר אלי ואמר: 'שרון, אם אין כסף לרב נקש, עד מחר בשמונה בבוקר המקום של נקש'. הייתי שבור מכף רגל ועד ראש. כל מפעל חיי יורד לטמיון. חזרתי מהשדה תשוש ומותש 'ה' אני לא מאמין שאתה סוגר לי את המקום!'

"השעה עשר בלילה, אני מקבל טלפון מחברי יהודה. 'שרון בוא לשדה'. אמרתי לו, אין לי כח לכלום. 'שרון בוא לשדה', הפציר בי יהודה שוב ושוב. הוא אדם עקשן מאוד. לא הייתה לי ברירה, לא יכולתי לסרב לו. באחת עשרה בלילה יהודה מגיע ולמרבה הכעס שלי, הוא מביא איתו ברכב עוד שני אנשים שאני לא מכיר.

"אמרתי לו, 'יהודה אין לי חשק לראות אנשים'. שני האורחים יושבים ברכב מאחורה. ואני שומע אותם אומרים לי 'שרון, תעשה לנו על האש'... אני מסתכל עליהם מהמראה הימנית, ולוחש בזעם 'מה אמרתם?' והם בשלווה אופיינית עונים לי במבטא צרפתי כבד 'תעשה לנו על האש'. 'אתם רוצים על האש באחת עשרה וחצי בלילה?!', התחננתי ליהודה 'קח אותי הביתה'.

"'אני בן אדם מת, נסגר לי מפעל חיי ובאתם לשגע אותי לעשות 'על האש'?' אבל שרון נוהג לא להתעקש "אני למדתי מרבינו שאסור להתעקש, נכנעתי ואמרתי: 'טוב חברים, יש שאריות מההילולא של רבינו, מאתיים איש השתתפו בה בסוכה, ניקח את זה לשדה'.

איך יש לך כח לעשות את כל זה?

"נכנסנו לגן להביא בשר שהונח במקרר של גן הילדים. פתאום האורחים ירדו מהאוטו ונכנסו אחרי. ואני רואה אותם מצלמים את כל הגן. אני שואל אותם מה אתם עושים? והם לא עונים לי אלא רק מבררים במבול שאלות על הגנים והמעונות. שתקתי והתעלמתי, סתם סקרנות שיערתי לעצמי.

"יוצאים לשדה, צליתי להם בשר על האש, הם מתחילים לאכול, ואז אני הולך להתבודדות וצועק להקב"ה לך הכסף ולך הזהב.... תרחם עלי, תרחם על הגן של רבינו. את הצעקות שלי שמעו עד באר שבע... הרגשתי לא עליכם אב שכול.

"בינתיים, האורחים מבררים עם יהודה מה קרה, על מה הצעקות והבכיות. ויהודה מספר להם על הגן שעומד להיסגר. כעבור כמה שעות אני חוזר עם עיניים נפוחות מבכי. שני הצרפתיים שואלים, 'שרון, למה צעקת ככה'? אמרתי להם צעקתי לה'. הפנים שלי היו שטופות בדמעות ובקושי עמדתי על הרגליים, סיפרתי להם על החוב של המאתים עשרים אלף. 'ובגלל זה לוקחים לך את המקום'? שאלו, אמרתי 'כן!'

"הם הולכים ומסתודדים ביניהם, ופתאום יהודה אומר לי 'לך אליהם מחר ותיקח מאתים עשרים אלף שקלים. כמעט התעלפתי על המקום, ואמרתי ליהודה זה מסוכן מאוד מה שאתה עושה לי עכשיו, זה דיני נפשות, אל תמתח אותי סתם... אבל הם היו רציניים. התחלתי לרקוד שעה שלמה מרוב שמחה ואושר.

רווח כפול ומטוס חינם לאומן

"למחרת התקשרתי לרב נקש, אמרתי לו 'עכשיו שמונה, אפשר להיפגש בעשר?' הלכתי אליהם למשרד עם יהודה ואני רואה שפניהם לא כתמול שלשום, אין חיוכים אין כלום. הבנתי שירד להם האור ובמקרה הטוב אולי יזרקו לי כמה שקלים כתרומה.

"אני יושב במשרד המפואר, השותף שלהם נכנס, לא פגשתי אותו אמש, הוא לא אומר לי שלום, והוא מתחיל לספר לי שיש להם מאתיים עשרים אלף שקלים אבל הם 'מושקעים' אצל רבי נחמן במקום אחר... הם מממנים בכל שנה טיסות לאומן למי שלא זכה להגיע, וכרגע נראה שעדיף לשלם כרטיסים ולא לתת את זה לתלמוד תורה... והוא מספר על הישועות שהם רואים מזה בכל שנה... הראש שלי מסתחרר, אם הייתי עומד בוודאי שכבר הייתי מתעלף.

"פתאום הוא פונה אלי ואומר לי 'תשכנע אותי למה לתת לך...' אמרתי להם, 'אלו הילדים בגן הם של רבינו, לא שלי, מה לך גדול מלתחזק את ילדיו של רביה"ק'. הוא מסתכל עלי כמה דקות, ולפתע הוא מוציא מעטפה חומה ומביא לי את כל הכסף. לא הרביתי בדברי חנופה רק אמרתי לו 'תוך שבוע אתה תראה מרבנו כפול' והסתובבתי. יהודה סיפר לי שכשהסתובבתי הוא עשה בידו תנועת ביטול על דבריי.

"הכסף הועבר ישירות לרב נקש, והחיים בתלמוד תורה חזרו למסלולם. אחרי שבוע וחצי אני מקבל טלפון מאחד השותפים כשכולו צורח מאושר והוא מספר: 'עשינו אתמול עסקה נדירה, זה קורה פעם בעשור דבר כזה, ובתוך כמה שעות הרווחנו בדיוק ארבע מאות וארבעים אלף שקלים...' והוא ממשיך ואומר: 'קלטנו שאתה רציני ובאמת העניין של רבי נחמן זורם בעורקך, תבוא למשרד תיקח את כל הארבע מאות וארבעים אלף שקלים למכירת כרטיסים לאומן, כפול ממה שנתנו שנה שעברה – שכירות מטוס, מאה שבעים מקומות בדיוק! את ה-148 דולר שכל אחד משלם (דמי רצינות) זה תרומה שלנו ל'כוכבי אור'...

"הטלפון נפל לי מהידיים כששמעתי את הדברים, התחלתי לבכות מאושר כמו תינוק משך שעה ארוכה.

"זה היה לפני שנתיים. השנה זה כבר המטוס השני שאני מוציא לאומן, קיבלתי אלפי טלפונים ולקראת ערב ראש השנה שנת תשע"ט יש כבר הרבה תכניות. אנחנו בדרך לג'מבו ואולי אף ליותר, אבל אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, עוד חצי שנה יהיו יותר פרטים", מפטיר שרון.

לשרון אין עוזרים ואין משרד, כל העסק מתנהל מחנות הפצת הספרים שלו במרכז העיר נתניה. שרון עונה לכל השיחות, פוגש את האנשים, ונוסע איתם יחד לאומן.

מה זאת החנות הזו?

"כל פעם שהייתי נוסע בכבישים אנשים היו עוצרים אותי ושואלים יש דיסק? יש כיפה, יש לך ספר מחזק וראשת העיר של נתניה היא לא נותנת להפיץ את ברסלב. היא שמה עלי פקחים צמוד שלא אפיץ.

"בתקופה ההיא למדתי בחברותא עם רב גדול בנתניה, ליטאי גמור, היינו לומדים פעם בשבוע. שאלתי אותו יום אחד וסיפרתי לו שאני רוצה לפתוח חנות ספרים שתמכור ספרי ברסלב במקום להביא כל הזמן מבני ברק. בשביל זה צריך חמישים אלף שקל אבל אין לי.

"הוא אמר לי שהוא יחשוב על זה. אחרי שבוע הוא מתקשר אלי 'אני מחכה לך בבית עם חמישים אלף שקל'.

"פתחתי את המקום הזה על מנת שהוא יחזיק את כוכבי אור, אבל החנות לא מכסה את עצמה, השכירות פה יקרה מאוד".

אם זה לא מחזיק אז למה את משאיר אותה?

"החנות הזאת היא נקודת אור של הפצה. אי אפשר בכלל לתאר כמה אנשים חזרו בתשובה כי פעם קנו פה ספר של רבינו או קיבלו דיסק של אחד המשפיעים. אפשר לכתוב ספר שלם על ההתקרבויות שנוצרו מהחנות הזו ומכמות האנשים שנסעו לאומן בעקבות כניסה אקראית אליה".

תוך כדי שיחה נכנס למקום הרב יואב אברהם, שמפליא בסיפורים על מהפכת התשובה בנתניה ועל חלקו הגדול של שרון בקירוב רחוקים והפצת המעיינות. לא חולפות דקות מספר ואשה צעירה נכנסה למקום, היא משאירה את בתה מחוץ לדלת ופורצת בבכי 'עכשיו חזרתי מהרופא וגילו לילדה שלי בעיה חמורה בראש', על אתר היא נותנת פדיון נפש 'כרטיס לאומן' לעוד יהודי שלא היה שם, השם של הילדה נרשם לתפילה, ושליח נאמן יתפלל עבורה. מהחנות היא כבר יוצאת מאוששת ושמחה, "'ישועת ה' כהרף עין, אני בטוח שרבינו יפעל עבורה", אומר לנו שרון.

כוכבי אור בכפליים

לסיום שרון לוקח אותנו לסיור, הוא נראה כממתיק סוד ואומר: "אני רוצה להראות לכם את הכוח של רבינו". אנו נכנסים לאוטו ושרון דוהר בכבישיה של נתניה אל עבר שכונת יוקרה בפאתי העיר. אנו נעצרים ליד מבנה מפואר, שרון מתרגש ונכנס למקום במהירות, שם אנו פוגשים מספר אנשי מקצוע שעמלים במהירות שיא להכין את המקום. אנחנו לא כל כך מבינים מה זה המקום הזה עד ששרון מזדעק ואומר לנו "אתם מבינים מה שקורה פה? זה הסניף החדש של 'כוכבי אור'... עכשיו זה כבר לבקשת חמישים (!) הורים שהביעו מול העירייה את רצונם למעונות וגני ילדים במודל של 'כוכבי אור'..."

שרון חושף בפנינו עוד טפח מהמניעות שהוא עובר "הסניף המרכזי שעומד על תילו, בו ביקרתם קודם, השקעתי בו למעלה מחצי מיליון שקלים וזה אחד המעונות וגני ילדים הבנויים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לצערי לפני כמה חודשים קיבלתי צו פינוי מבעלי המקום בתואנות שווא, הגעתי עם בעל הבית לדין תורה אצל הרב קרליץ וזכיתי בדין! בעלי הבית לא חפצו לקבל את פסק הדין ופנו לערכאות, הם פנו לערכאות – אני לא הולך לערכאות", אומר לנו שרון בהחלטיות.

"עמלתי חודש ימים לאתר מקום חלופי חדש, ומאת ה' הייתה זאת שמצאתי מקום גדול ורחב יותר, שכעת עובר שיפוצים. לאחר שבוע קיבלתי טלפון מהעירייה שמבקשים ממני להקים עוד סניף. הם לא רצו גן אחד, בכח של רבינו, שבוודאי פועל אצל ה' למען הילדים שלו, קיבלנו שני גנים".

מצטרפים עכשיו למגזין ניצוצות - להצטרפות לחץ כאן

מוקד מנויים: 02-623-1218

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
אומן: הסגולה המיוחדת שלא נמצא כמוהו בארץ ישראל
חדשות ברסלב
התשובה המוחצת למתנגדי הנסיעה לאומן כפי שמובא בשו"ת 'דברי יצחק' למקובל הרב כדורי זצ"ל
הגאון הרב אברהם יוסף שליט"א באומן
חדשות אומן
בנו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל הגאון הרב אברהם יוסף שליט"א הגיע לציון רבי נחמן מברסלב
נתניה: האיש שנלחם בעוז למען רבינו
חדשות ברסלב
שרון יוסף האיש שנלחם בעוז על הקמת מוסדות ע"ש רביה"ק ב נתניה ופועל להסטות לאומן
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת האתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר