כ"ג תמוז חל יום היארצייט של הרב החסיד רבי גדליה אהרן קעניג זצ"ל מגדולי משפיעי ברסלב בדור האחרון אשר ייסד בעשר אצבעותיו חרף העוני והקושי במסירות נפש עילאית את מוסדות ברסלב בעיה"ק צפת ביוזמתו ובעידודו של רבי אברהם שטרנהארץ זצ"ל נכד מוהרנ"ת מברסלב • היום (שני) כ"ג תמוז בשעה 16:00 אחה"צ, יתאספו תלמידיו ומוקיריו ולומדי תורתו, בציונו הק' שבהר הזיתים, לאמירת כל ספר התהלים ולהעתיר לישועת הכלל והפרט - האוטובוסים להר הזיתים ייצאו בשעה 12.00 מקרית ברסלב בצפת ובשעה 15:30 מרחוב שמואל הנביא בירושלים (ליד אולמי זוויעהל).

רבי גדליה אהרן קעניג זצ"ל
 
מאת: מערכת "אומן שלום" | כ"ג תמוז תשע"ז שתף
הגדל כתב:

ר' גדליה אהרן נולד בכ"ז ניסן בשנת תרפ"א בירושלים עיה"ק, לאביו ר' אליעזר מרדכי מיקירי קרתא מבני הישוב הישן בירושלים ואמו אסתר פרומט. אביו שמוצאו היה מיהודי לודז' שבפולין נמנה על חסידות קוזניץ )פוריסוב( נודע כמקובל ובקי גדול בתורת הנסתר. את רזי תורת הקבלה והסוד למד בצוותא על בעל "כף החיים" זצ"ל אצל המקובל רבי חיים שאול דוייק זצ"ל. סבו של ר' גדליה מצד אמו, ר' שמואל יעקב ויינברג נודע אף הוא כיהודי צדיק וכשר מנקיי הדעת בירושלים והיה הוא זה שבנה את ביהמ"ד ברסלב בשכונת גבעת שאול בירושלים וכמו"כ בנה מקווה טהרה ששימש גדולים וצדיקים. אמו של ר' גדליה מרת אסתר פרומט שהגיע עם אביה ומשפחתה מאנגליה, שלטה היטב בשפת האנגלית ועקב מכך שימשה תקופה ניכרת כמזכירת הנציב העליון הבריטי. בתפקידה זה, אף הייתה לעזר רב עבור בני הישוב הישן דאז בירושלים.
בהזדמנויות שונות הנפיקה סרטיפיקטים עבור אנשי חסידות ברסלב, וכשנכלא ר' שמואל הורביץ בכלא הסובייטי ונידון לתליה כשהיה בדרכו לאומן הייתה אף היא לו לעזר בין אלו שעמדו מול הממשלות לשחררו.

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונות וכוחות עילאיים, עד שכל רואיו ייעדוהו לגדולות. בבר מצוה שלו, כך מספרים, כבר שלט במסכת בבא-קמא בעל פה עם השיטה מקובצת בלשונם; ובהיותו נער צעיר ממש, כבר ידע את ספר 'תניא' וספר 'נועם אלימלך' בעל פה עם הלשון! את שנות בחרותו עשה תחילה בישיבת 'חברון', ומאוחר יותר בישיבת חב"ד, בהן השתלם בתורה ועבודה ובחסידות. כנער מחונן ובעל נפש עילאית, הייתה נפשו נכספת תמיד אחר משהו עליון, משהו שיתפוס את הנשמה וירווה את צמאונה. בכל הספרים, כך סיפר, חיפשתי, ואת כל דרכי עבודת ה' ביררתי. אך כל אלו לא היו אלא מזור לרגע, רפואה לבינתיים; נפשו עדיין הייתה כמהה לדבר-מה עליון יותר, עמוק יותר...

אחר מסע חיפוש הכיר את רבי אברהם שטרנהרץ זצ"ל והפך לחסיד ברסלב נלהב, היה זה בשנות התרצ"ו עלה ארי מאומן, הגאון החסיד ר' אברהם שטרנהארץ זצ"ל זקן משפיעי ברסלב בדור ההוא, נין ונכד לזקנו הקדוש מוהרנ"ת מברסלב מצד אביו, והגאון אב"ד טשעהרין מצד אמו, והשתכן בבתי הונגרין ולאחר תקופה עבר להתגורר בעיר העתיקה עד הגירוש הגדול שאז העתיק מגוריו לשכונת קטמון בירושלים. שם. בהיותו מלא וגדוש באוצרות רוח, ביניהם קיבל מאנ"ש באומן, חיפש כאלו שיוכל להנחיל להם ממה שנחל הוא ובעיניו הזכות תר הוא אחר אילנות מבורכים להשקותם בתורות הננמ"ח מברסלב. תלמידו של ר' אברהם, ר' חיים ברוך טרנובסקי שמו צד בעיניו את המתמיד הצעיר השוקד על תלמודו יומם ולילה הלא הוא ר' גדליה אהרן וכממתיק סוד ניגש אליו והכיר לו את ר' אברהם. ר' גדליה אהרן ניגש לר' אברהם והחל שוטח בפניו את ידיעותיו ובקיאותו בלימוד. ר' אברהם שהכיר כי לפניו צעיר בעל שיעור קומה החל דולה לפניו משקה שיחות ומאמרים שונים מבית מדרשו של הננמ"ח ברסלב בעיה"ק צפת מברסלב ללא להזכיר מנין מקורם. אורו עיניו של ר' גדליה משהבחין כי דבריו של ר' אברהם ואוצרות נפלאים אלו מקורם בספרי רבי נחמן מברסלב ומכים שורש בליבו, מיד גמר הוא אומר בנפשו להימנות על אותה חסידות "ברסלב" אשר אכן כשמה כן היא ובכוחה להפוך את הקשה שבלבבות ל"לב בשר".

ר' גדליה, בן למשפחה ירושלמית, צעיר נחוש, שקדן ובעל מידות טובות, נקשר במשך הזמן יותר ויותר לר' אברהם בעבותות של אהבה ויחד היו מבלים ימים שלמים של התעוררות מופלאה בדרך ראש כל הצדיקים. ר' גדליה אף בא לידי התפעלות עמוקה מדמויותיהם הטמירות של חסידי ברסלב שדרו בירושלים באותם ימים הליכותיהם כמו התלהבותם, ומסירות נפשם בעבודת בוראם, השפיעו עמוקות על נפשו. הוא סיכם לעצמו בקצרה כי אכן מצא את אשר איותה נפשו.

ברבות הימים נחלץ בעצמו לקירוב רחוקים המהווה אחד מיסודות דרכה של ברסלב. כאשר היה לומד מתוך ספרי רבינו ברבים, נוהג היה לקרוא את הקטע כולו כלשונו, מראשיתו לסופו, ורק לאחר מכן היה מבאר וכיד ה' הטובה עליו. באחד מימי שהותו במירון, למד מתוך הספר 'סיפורי מעשיות' וכמה מבין המתפללים שלא נמנו על חסידי ברסלב, התיישבו אף הם לשמוע את דבריו. רבי גדליה קרא סיפור שלם מתוך הספר כלשונו, מבלי להוסיף כלום. לאחר מכן אמר לבנו: "היולי תילי תילים של דברים לומר על כך, אולם רציתי שהם ישמעו את דברי רבינו"... כל הנהגותיו היו בפשיטות מופלאה. לא פעם מצאוהו יושב על גרם המדרגות בחברת מקורבים טריים ומשוחח עמם בדברי רבינו הקדוש. אל כל אדם, יהיה אשר יהיה, התייחס בכבוד וברצינות הראויה. בהירותו הגדולה בדעת רבינו וסגנונו הלבבי, הביאו לכך, שרבים הריצו לפניו את שאלותיהם, ביניהם רבנים חשובים ואף נערים. לכולם השיב במאור פנים ובסבלנות אין קץ.

באחד מן הימים התעתדו ר' אברהם ור' גדליה לעיר צפת, ושם, בין חורבות בתי צפת ההרוסים מרעידות האדמה, נעמד ר' אברהם שטרנהארץ ופרץ בבכי על המצב הרוחני בעיר צפת ואז בהתעוררות נפלאה הצביע לר' גדליה על שטח מסויים ואמר לו "כאן!" כשהוא מקיף באצבעו "זה
המקום" כשמנמק את דבריו לר' גדליה ומעודדו באומרו כי תועלת רבה תהיה לכל העולם אם יקים קריה לחסידי ברסלב בצפת, וכפולה ומשולשת הזכות והתועלת אם יפאר את שם רבינו במקום. השטח אותו סימן ר' אברהם היה שומם וחרוב מכוסה בערימות אשפה ופסולת שהצטברו, ואפילו האדריכלים שבחנו את השטח לא ראו במקום עתיד, מה שהיה נראה ממש בגדר חלום סבוך. מפרוטה לפרוטה החל ר' גדליה לרכוש עוד פיסת אדמה ועוד שיירי שטחים ועם אמונה אדירה ונחישות רבה עזב את ירושלים לטובת הדבר והחל לייסד את הקריה. שלב ההתיישבות הראשון בקרית ברסלב החל בשנת תשל"ז, ואט אט החל המקום להכיל עוד ועוד חסידי ברסלב שהגיעו מקצוות ארץ ישראל ומחוצה לה בכדי להימנות על הקהילה הקדושה בצוואתו של ר' אברהם שטרנהארץ. אחד מתלמידיו של ר' גדליה ניגש אליו ביום בהיר ושאלו על אודות העניין שהוא
מפליג בגודל החיוב ליישב את העיר צפת, הלא ידוע מה שאמר החת"ס בשעת רעידת האדמה בצפת: שירושלים תבעה את כבודה, מפני שלא התגוררו אז בעיה"ק ירושלים וישבו כולם בצפת ולכן קרה האסון. נאנח ר' גדליה והשיב: "בוודאי ירושלים עיה"ק חשובה מאוד ותבעה את כבודה, אבל האם היה איזה הוה-אמינא או ספק-ספיקא אצל החת"ס שהעיר צפת תיפול למדרגה נמוכה כמו שהיא עכשיו בעווה"ר, הס מלהזכיר" ועוד הרחיב בעניין.

כאשר חילקה מלחמת תש"ח את העיר העתיקה, הוא עבר, עם רבו, לשכונת "קטמון". באלול תשט"ו, עלתה נשמתו של המורה הגדול רבי אברהם לגנזי מרומים. ביום פטירתו, כך מסופר, ביקרו אותו רבים; ואולם בשעת פטירתו ממש, השעה שעלו ונתאחדו רוחו דלעילא ורוחו דלתתא, לא היה בחדר, אלא הרב והתלמיד לבדם... אותה שעה נשגבה, ששום בר אנוש לא יוכל להשיג, קיבל התלמיד שהיה מקושר לרבו כענפים באילן, הארה נצחית, בחינת פי שנים ברוחו של מו"ר עט"ר רא"ש כ"ל, והוסמך להעביר את תורתו של רבנו הקדוש, בהמשך שושלת הדורות. כך, בכוחו של מורו הגדול, ובכוח פי שנים שקיבל בשעת פטירתו, החל מורנו ר' גדליה להשקות את העדרים, ולהעביר את המסורת שנמסרה בידו דור אחר דור.

אחר פטירת רבו רבי אברהם שטרנהרץ, המשיך הרב קעניג את מורשתו ולימד את תורותיו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א במסגרות שונות. הוא היה הראשון מבין רבני ברסלב שמסר שיעורים בתורת ברסלב בלשה"ק. נודע במכתבי התשובה הרבים ששלח למי שפנה אליו. רבים ממכתביו אלו משתרעים על פני עשרות עמודים, שמאריך בעניני עבודת השי"ת עפ"י דרכו של חסידות ברסלב, ובהם הוא מביא בין היתר תורות שלמד מרבי אברהם שטרנהרץ, חלק גדול מהמכתבים נדפסה בשמונת כרכי 'שו"ת שער הצדיק'.

כשהחליט להדפיס את ספרו 'חיי נפש' - שבו ביאר את ענין ההתקשרות לצדיק, ובתוך דבריו
התייחס לטענות המובאות בספר 'נפש החיים' על ענין זה ותירצן אחת לאחת, הוא מרבה לבאר את מושג ההתקשרות ומקורותיו, ומוכיח כי בנקודה יסודית כל כך בעיקרי האמונה, לא תיתכן שום מחלוקת בין חסידים ומתנגדים, – שלח את תלמידו ר' שמואל טוקצינסקי הי"ו אל הגאון רבי פנחס עפשטיין זצ"ל, ראש בית הדין של העדה החרדית, לבקש את הסכמתו. ר' פנחס השיב לר' שמואל שמאחר והוא נמנה על עדת הפרושים, אין הוא נותן הסכמות לספרי חסידות. לאחר הפצרתו של ר' שמואל, נטל רבי פנחס את הספר עמו לכמה ימים כשבא אליו אחר תקופה כדי לקחת את הגליונות בחזרה ולקבל את ההסכמה, אמר ר' פנחס: איך אתן לך את הספר, הרי אני לומד בזה... מיותר לספר שהוציא מתחת ידו הסכמה נלהבת לספר, בה כתב בין השאר: "והדברים יורדים ונוקבים, וצריך לעיין בהם ולקרותם תמיד"!!! הגאון ר' שמואל וואזנר שליט"א שהסכים אף הוא על הספר, התבטא באותה שעה: לוּ היה הספר יוצא בשעתו, היו נחסכות מחלוקות רבות בין חסידים למתנגדים...

מלבד מאמציו לתמוך ב"קיבוץ" ראש השנה של ברסלב במירון, וכתיבת חיבורו הנפלא "חיי נפש" (ספר שהיווה תשובה ל"נפש החיים" של תלמידו המובהק של הגאון מווילנא, רבי חיים מוולוז'ין), נודע ר' גדליה בזכות יכולתו לדבר אל לבן של הנפשות המחפשות-דרך. אולם, עם כל זאת, הוא ראה כשליחותו האמיתית בחייו להקים קהילה חסידית בצפת בשם "קרית נחל נבע מקור חכמה". הוא מסר ממש את נפשו עבור מטרה זו. התגורר בבתי ויטנברג בסמוך לשכונת מאה שערים. על פי הוראת רבו רבי אברהם, לקח על עצמו להחיות את הישוב החרדי בעיר הקודש צפת, ובשנת תשכ"ז, כאשר העיר היתה בשפל המדרגה במובן הרוחני, הקים את אגודת 'נחל נובע מקור חכמה' (ננמ"ח) להתיישבות חרדית בעיר. על שם רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, המוסדות המפוארים המתנוססים עד היום בלב העיר העתיקה, במקום שבו חיו גדולי ומאורי האומה, החזירו תורה לאכסנייתה, הוא השקיע מאמצים במטרה זו, ויצא למסע גיוס תרומות בארצות הברית ובאירופה, חרף מצבו הבריאותי הרעוע. באמצע דרשה נלהבת במנצ'סטר שבאנגליה בעניין צפת הוא חש שלא בטוב, וכעבור דקות אחדות נפטר. בנסיעותיו לארה"ב ולאירופה שנסע על מנת לגייס כספים היה מקרב צעירים נבוכים לדרך רבנו, ואף נפגש עם קהילת סקווירא בארה"ב, בניסיון
לרכך את חילוקי הדעות בין החצרות השונות, בהתרשמותם מאישיותו הדגולה, הצליח ר' גדליה לשנות הרבה בגישתם.בשנת תשמ"ג, הונחה אבן הפינה לביהמ"ד הגדול ברסלב בצפת. קהילת ברסלב "קרית נחל נובע מקור חכמה" בצפת ממשיכה להתפתח ולגדול תחת הנהגתו של בנו הרה"צ ר' אלעזר מרדכי קעניג שליט"א שממשיך ומגשים עד עצם היום הזה את חזונו של אביו יחד עם האחים ר' אפרים ור' יצחק קעניג ומנהיגים את המוסדות הענפים במסירות ותושיה רבה ומקדישים את כל חייהם למען הקהילה ותלמידיה, תחת הנהגתו פרחו מוסדות התורה, נפתחה ישיבה קטנה, וקריה שלמה הוקמה עבור חסידי ברסלב המתגוררים במקום. הרבנית אסתר יהודית, רעייתו של ר' גדליה, בת לר' דוד משה הכהן הערנטרוי זצ"ל, נפטרה בשיבה טובה בחג השבועות תשס"ח.

ספריו

חיי נפש (תשכ"ח)- מכתב העונה לשאלה שהופנתה אליו בעניין התקשרות לצדיקים בשעת התפילה, תוך ציון שיטתו של רבי חיים מוולוז'ין בעניין זה (המובאת בספרו "נפש החיים" שער ג פרק ט), שלפיה יש בעניין זה משום עבודה זרה. הרב קעניג חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. ובדרך הליכתינו יתבארו עוד כמה מאמרי חז"ל וכן כמה מאמרים ועניינים המובאים בספרי ר' נחמן מברסלב. בראש הקונטרס נדפסה הסכמה של רבני
העדה החרדית ורבנים נוספים, חסידים ומתנגדים. בשנת תשע"ג נדפסה שוב בכרך ג' של "שערי צדיק" (מכתב סה), עם הוספות מכתב יד המחבר.

שו"ת שערי צדיק - שאלות ותשובות שהשיב במשך השנים למקורבים חדשים ולחסידים ותיקים. המכתבים מלאים בפירושים לספרי רבנו, בעצות לעבודת ה', בהנהגות חסידי ברסלב ובמידע היסטורי על התקופה. סדרת ספרים שהחלה לראות אור בשנת תשע"ב, בהוצאת בניו. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים.

חיבורים נוספים שכתב עודם בכתב יד, ובהם חיבור עמוק על הספר הקדוש
ליקוטי מוהר"ן (בארה של מרים) ומפתח מקיף לספרות ברסלב בשם "שפת הנחל". מלבד חיבוריו שלו, ערך והדפיס עוד ספרי ברסלב, כמו ליקוטי אבן ותפילות הבוקר של רבי אפרים ב"ר נפתלי תלמידו של מוהרנ"ת.

פטירתו

בשבוע האחרון לחייו שהה בחו"ל יחד עם נדבנים גדולים במטרה לקדם את בנייתו ושיקומו של המוסדות. ביום כ"ג בתמוז תש"מ בעת שישב עם תלמידיו בעיר מאנצ'סטר ודרש על עניין צפת, בתוך כך התיישב ולפתע נאנח "אוי ווי, דער בעל דבר לאזט שויין נישט רעדן" (הבעל-דבר לא מרשה לדבר יותר) והחל להקיא דם כשלא נותן לסובבים אותו לסייע לו ולפתע קם על רגליו וזעק בכל כוחו: "רבונו של עולם--- העלף מיך--- העלף מיך--- עס איז נאך קיין מאל נישט גיווען אזא עת צרה---!!" (ריבונו של עולם, עזור לי, עזור לי. מעולם לא הייתה עת צרה כזאת) וכך צעק כמה וכמה פעמים מעומקא דליבא. אחר כשעה אמר כי הוא לא יכול לשאוף אויר כראוי והניח ידיו על ראשו, ואחמ"כ על ברכיו וישב כמלך באצילות גדולה כמה דקות. לפתע עצם את עיניו הטהורות וזהו היה עת מסר את נשמתו אל צור מחצבתה. עסקני החברה קדישא הגיעו למקום בליווי רופא מיומן שקבע בוודאות את מותו, בתוך שהמקום התמלא במאות אנשים שגעו בבכיות מרקיעות שחקים. ר' גדליה הונח והחלו לקרות סביבו תהילים עד שנלקח לטהרה. במאמצים רבים הוטס ר' גדליה למחרת לארץ ישראל, ושם, בליווי מאות נטמן בהר הזיתים שבירושלים.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

סעודת ההילולא המרכזית התקיימה אמש בבית הכנסת הגדול דחסידי ברסלב בקרית 'נחל נבע מקור חכמה' בעיה"ק צפת ת"ו, בראשות בנו ממלא מקומו, הגה"צ רבי אלעזר מרדכי קעניג שליט"א, הממשיך את מורשתו הטהורה.

היום יום שני, כ"ג תמוז, בשעה 4.00 אחה"צ, יתאספו תלמידיו ומוקיריו ולומדי תורתו, בציונו הק' שבהר הזיתים, לאמירת כל ספר התהלים ולהעתיר לישועת הכלל והפרט. האוטובוסים להר הזיתים ייצאו בשעה 12.00 מקרית ברסלב בצפת, ובשעה 15.30 מרחוב שמואל הנביא בירושלים (ליד אולמי זוויעהל). 

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
ניצוצות, מתחברים לפשיטות
חדשות ברסלב
'ניצוצות' בפנים חדשות • לאחר חודשים רבים של תכנונים ועבודה מאומצת, לובש כעת 'ניצוצות' פנים חדשות. את האור איננו נדרשים ...
שירת העשבים
חדשות ברסלב
עכשיו זה מדעי: מחקר חדש מגלה שלכל עשב בטבע יש לו ניגון מיוחד משלו בדיוק כפי שתיאר רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן
שידור חי מאומן גם לניידים
חדשות אומן
מהיום גולשי אתר 'אומן שלום' יוכלו לצפות ולהתעדכן מהנעשה סביב קברו של רבי נחמן מברסלב באומן בשידור חי וישיר היישר מהנייד
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר