172 שנה להסתלקותו של מוהרנ"ת זי"ע תר"ה - תשע"ז • היום - עשרה בטבת חל היארצייט של אדונינו גאון עוזינו הרה"ק רבי נתן מברסלב זיע"א תלמידו הגדול ונאמן ביתו של ה"נחל נובע מקור חוכמה" רבינו הק' רבי נחמן מברסלב זיע"א • ראשי פרקים על חייו ותולדותיו

ציון מוהרנ"ת זיע"א בעיירת ברסלב צילום: אגודת 'אהלי צדיקים'
מאת: מערכת "אומן שלום" | פורסם: י' טבת תשע"ז שתף

רבי נתן שטרנהרץ, המכונה רבי נתן מברסלב, או רבי נתן מנעמירוב, נולד בשנת ה' אלפים תק"מ, ט"ו לחודש שבט. ( 22 ינואר 1780 למינינם ), היה בן בכור לאביו הנגיד רבי נפתלי הירץ שטרנהרץ, ולאמו מרת חיה לאנע.

עוד בהיותו ילד קטן התמיד מאד בלימודיו, והתבלט מאד בהתמדתו ושקדנותו. לימודו היה בפשטות ובהבנה ישרה. מתוך התמדתו העצומה בלימוד התורה, הגיע לעמקות וגאונות עצומה.
בשנת תקנ"ב, בהיותו בן שתים עשרה שנה, כבר נתפרסם ר' נתן כלמדן מופלג, עד שדבק בו הכינוי "העילוי מנמירוב". כשהיה בן 13 התחתן עם מרת אסתר שיינדל ע"ה, אשר הייתה בתו של הגאון המפורסם רבי דוד צבי אוירבך, שהיה רב ואב"ד המחוזות שריגראד, קרמניץ, מאהליב ועוד. אודות קשרי השידוך עם ר' נתן התבטא פעם חותנו הגדול: "הציעו לי אולי למדנים יותר גדולים ממוהרנ"ת אולם לקחתי אותו לחתן כי ראיתי שיש לו שכם יפה".

בתקופה לאחר נשואיו למד ר' נתן בבית התלמוד של חותנו, ונחשב אז לגדול ועצום בתורה והתבלט במיוחד בשקדנותו הבלתי מצויה. ר' נתן המשיך בלימודיו בהתמדה רבה, תחת חסות חותנו, ברבות השנים ראה ר' דוד צבי בחתנו השקדן העצום והחריף את הראוי למלא את מקומו ברבנות, וככל הנראה, כעת בחסותו בצלו, כבר החל להכינו לכך.

כבר בחייו חותנו חפץ מאד למסור לידי ר' נתן  חלק ממחוז רבנותו, וכדי להכשירו לכך היה משוחח עמו שעות ארוכות בתורה ואף גם הורהו דרך ההוראה. בין היתר הזהירו להתרחק מ"כת" החסידות שאינה לפי רוחו. בתום תקופה זו חזר ר' נתן לנמירוב עיר מולדתו לקראת חג הסוכות שנת תקנ"ו. בבית אביו נתקבלו מוהרנ"ת ורעייתו בחיבה ובהערצה. הקצו עבורם חדר מיוחד, שם המשיך ר' נתן לשקוד על התורה ועל העבודה, כאשר עול פרנסתו מוטל על שכם אביו.

עוד בהיותו בבית אביו, גדל ר' נתן באוירה עוינת לחסידות. בני משפחתו כשאר בני הסביבה ההיא מתנגדים נמרצים היו לתורת הבעש"ט ולדרך החסידות. ועתה, בבית חותנו, עם שיחותיו היום- יומיות נגד החסידות, אך טבעי היה הדבר כי יימשך אחר סביבתו ואף הוא כמותם ימשיך בדעה זו.
בעיר נמירוב פגש בר' ליפא וחבורתו, אף הוא עובד את ה' מנעוריו, אך בעוד שר' נתן קיבל את חינוכו ותורתו מן המתנגדים, גדל ר' ליפא בין החסידים, שוב ושוב התווכחו ר' ליפא וחבורתו עם ר' נתן אודות מעלתה של דרך החסידות. ברם הוא דבק בדעותיהם של אביו וחותנו. אולם לא עבר זמן רב, ודברי האמת החלו אט אט להכנס לתוך לבו ולרככו. חלפו חדשים מספר, ודברי ר' ליפא חלחלו בליבו של ר' נתן.

בחודש אלול תקס"ב, עקר רבי נחמן מברסלב משכנו מהעיר זלטיפאלי, ועבר לגור בברסלב. כאמור, מיד בהכנסו לברסלב, פנה ר' נחמן אל תלמידו הגדול והמקובל רבי יודל מדאשיב, וכה אמר לו: צופה אני ורואה נשמה באוקראינה, נשמה חדשה, זכה וטהורה שלא הייתה מעודה בזה העולם השפל, רצונו היה שנשמה זו תתקרב אליו. ואכן, המרחק בין ברסלב לנמירוב מקום שהותו של ר' נתן בעת ההיא, הוא לא רב, קילומטרים ספורים מפרידים ביניהם, כך שביאתו של רבי נחמן לברסלב כמו שהותו של ר' נתו  בעת ההיא בנמירוב היוו את ההזדמנות הטובה והקרקע הנוחה להגשמת השאיפה להתאחדות הרב עם התלמיד.

בעיר ברסלב קיים היה יריד גדול, לשם היו מגיעים הסוחרים מכל האזור. אף תושבי נמירוב הגיעו לאותו יריד. ואכן, עם כניסת רבינו לברסלב, שחרו לפתחו סוחרים רבים שהגיעו עם פתקאותיהם בבקשה להצלחה וברכה. ולפעמים היו אף מתעכבים בבית הצדיק לשמוע דברי תורה ויראה והדרכה בעבודת הבורא. סוחרי נמירוב הסמוכה, אף הם נכנסו לרבי נחמן, להתברך מפיו ולהתבשם מדברי תורתו. וכששבו הסוחרים לנמירוב מן היריד אשר בברסלב, סיפרו לאנשי עירם דברים מופלאים אודות הצדיק "החדש" שהגיע לעיר, הנוהג בהנהגות מיוחדות במינם: הוא אינו מדבר כלל מענייני עסקי העולם הזה, וכל שיחה הוא מסיט אך ורק לעניין התכלית, שהוא עבודת השם... ולועג בפה מלא לכל הוויות העולם כי אך הבל המה. וכשר' נתן היטה אוזן להתרשמויותיהם של החוזרים מהביקור אצל רבינו, שכל עניני רבנו אך ורק לענייני תורה ועבודה וחיפוש עצות להינצל מהיצר הרע. ובחושיו העדינים סיכם אז בדעתו כי את זאת הוא מבקש, ואף הוסיף אז ואמר: עכשיו יתכן שאני אהיה איש כשר.

ואכן, פנה לר' ליפא ושאלת נפשו עמו: כיצד זוכים לזה. ר' ליפא הטעימו מעט מן הדרך הקדושה ששמע לאחרונה בבית מדרשו של רבי נחמן מברסלב. מיד גמר ר' נתן בדעתו והחליט כי הוא נוסע לברסלב. באותו יום יצאו ר' נתן וחברו ר' נפתלי, יחד עם ר' ליפא ועוד חסיד בשם ר' זלמן דער קליינר (הקטן), לכיכר השוק, לתור אחר עגלה היוצאת מיד לברסלב. ר' נתן שמח מאד על העובדה כי בהשגחה פרטית יצא אביו באותו יום לבית מסחרו בעיר ברדיטשוב, כך שיוכל לנסוע ללא ידיעתו. הוא החליט לנסוע במהירות ולהספיק לשוב טרם יודע לאביו. . . אך זאת גמר בלבו כי אם אכן ימצא שם את המורה הנכון עבורו, שוב לא ישית לבו להתנגדות מצד משפחות בית אביו ובית חותנו, אלא יפסע בדרך שיורהו רבו מבלי להתחשב עם המניעות שיתעוררו עליו מקרוביו. בהגיע חבורת הנוסעים לכיכר השוק, פגשו באחד מהאברכים החסידיים בשם ר' לייבוש, האומר לשום אף הוא פעמיו לעיר ברסלב לרגל מסחריו. הם עוררו בו רצון להשתתף עמם בכניסתם אל רבינו. הוא נעתר להם וכולם עלו על העגלה, ויצאו לברסלב.

מיד כשנכנס ליטול שלום מרבי נחמן פתח רבי נחמן מברסלב את פיו הקדוש וכה אמר לו: "מכירים אנו זה את זה כבר זמן רב, אך זה מזמן שלא נפגשנו. בנפשו של ר' נתן נחרטה ברגע זה ההחלטה העמוקה: פה אשב כי אויתיה, למקום זה איוה, יגע והתייסר והשתוקק מיום עמדו על דעתו... ואף רבינו נענה אז ואמר: "מעתה איני בודד". בשבת הראשונה להתקרבותם, והם סמוכים לשולחנו של רבינו, ונפשו של רב י נתן יוצאת מרו ב כמיהה. משתמה הסעודה, לאחר חצות ליל, הוא אינו מצליח לישון. הוא יוצא אל היערות הסמוכים לברסלב, ושם, על גדות נהר הבוג, הוא זועק לבוראו בלב עולה על גדותיו:

"רבונו של עולם! בברסלב בוערת אש! הבער אותה בליבי!

ר' נתן היה אז בן 22 שנה, הוא נעשה מיד לחסיד המקורב ביותר לרבי נחמן, וכן נעשה לסופרו של הרבי, ורשם את כל דבריו ואת שיחותיו. רבנו עצמו אמר: "לולא ר' נתן ? לא היה נשאר דף אחד מכל הכתבים שלי"

בשנת תקע"א לאחר פטירתו של רבי נחמן, עבר ר' נתן לעיר ברסלב הוא הדפיס את כל כתבי רבי נחמן, וכתב חיבורים ושיחות מקוריים משל עצמו, אשר חלקם אף יצאו לאור בחייו, הוא גם נסע בכל רחבי אוקראינה, ביקר את חסידי ברסלב והמשיך להפיץ את תורת רבי נחמן.

בשנת תקפ"ב עלה לרגל לארץ הקודש במסירות נפש. בשנת תק"צ, כשחל גידול ניכר במספר הבאים לאומן לראש השנה, יזם ר' נתן את בנייתו של בית כנסת גדול מיוחד לחסידי ברסלב (עד אז נהגו לשכור מקום בעיר ל"קיבוץ" של ראש השנה). מאוחר יותר, בשנת תקצ"ה, התעוררה על ידי רבי משה צבי מסוורן התנגדות עזה לר' נתן ולחסידי ברסלב. התנגדות זו הובילה לכליאתו הזמנית של ר' נתן על ידי השלטונות. אחרי שחרורו, נמלט ר' נתן מעיר לעיר באוקראינה, ושב לברסלב, זמן קצר לאחר מכן הוא הוגלה מברסלב, והושם תחת צו בית משפט בעיר מולדתו. אעפ"י שהשיג רשות מהשלטונות לנסוע לאומן לראש השנה, הוא נותר למעשה אסיר בנמירוב, ושב לברסלב רק בתחילת שנת התקצ"ט כשנפטר הרב מסוורן לאחר שחלה את חוליו האחרון אשר מת בו.

למרות ייסוריו האישיים הגדולים הן מעוני והן מההתנגדות לפעילותו, היה ר' נתן לבדו אחראי לעיצוב תנועת ברסלב ככוח התוסס שעד היום הזה עוד חשים בו. וזאת, למרות העובדה שאין לתנועה רבי "חי."

יום שישי עשרה בטבת ה'-תר"ה (1844) בבוקר פטירתו, קראו לפני ר' נתן את הסיפורים הראשונים של "סיפורי מעשיות". הסיפור השני מסתיים במלים: "בואו נלך הביתה!" כששמע מלים אלה, ביקש שיחזרו על זה כמה פעמים כאילו אמר: "כן, הגיעה שעתי ללכת הביתה." סמוך לכניסת השבת אמר פתאום, שלשה צרות היה בטבת, מהו הצרות? ולא זכרו הנמצאים לידו, ואמר הוא בעצמו, בטבת מת עזרא הסופר ונכתבה תורה יונית ונבקעה העיר. ואמר נו, כשעזרא הסופר נפטר, והרוע והפסול מתגברים כך כמו שהיום, לאלפים ולרבבות, רק אני מקווה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון על הכל! ובכן, אני מצווה אתכם, שתעסקו בהדפסת הספרים (ספרי רבינו ותלמידיו); שתהיו חזקים בעניין זה בממון, ברצון ובטרחה!

ואחר כך לא דבר יותר, רק אמר: יברכך... וברכת המפיל, וחנון המרבה לסלוח... ומקדש השבת... וברוך אתה בקדש... אחד... ענין זה נמשך כשעה וחצי.

באותו ליל שבת שר' נתן נפטר בברסלב, לא היה שום אפשרות להעביר את הידיעה לאומן, ר' נפתלי - ידידו הטוב ביותר – שהיה באומן, חלם באותו ליל שבת חלום נורא בו הוא רואה את ר' נתן רץ. ר' נפתלי שאל אותו: נתן, "להיכן אתה רץ?" "איך? גלייך צום רבי'ן!" (אני? ישר לרבנו) ? השיב ר' נתן תוך שהוא ממשיך בריצתו. או אז הבין ר' נפתלי כי ר' נתן איננו, הוא סיפר זאת לחסידים, הם לא רצו להאמין. אך לאחר השבת אומתה שמועה זו לדאבון לב כולם.

ספריו

ר' נתן העתיק את משנתו של רבי נחמן וגם כתב חיבורים מקוריים משלו. חלק מכתביו של ר' נתן הם:

ליקוטי הלכות - פירוש לדיני השולחן ערוך לאור משנתו של רבו .

ליקוטי תפילות - תפילות על כל נושא המושתתות על משנת הרבי ב"ליקוטי מוהר"ן ."

קיצור ליקוטי מוהר"ן - ר' נתן מסכם את "ליקוטי מוהר"ן" על-ידי רישום העצות המעשיות המצויות בכל דרשה ודרשה .

ליקוטי עצות - מלקטת את העצות המעשיות של הרבי נמצאות בכל דרשה ודרשה, אלא שכאן הן ערוכות על-פי נושאים .

עלים לתרופה - אוסף מכתביו של ר' נתן. באוסף יותר מחמש מאות מכתבים שכתב ר' נתן בעיקר לבנו אך גם לאחדים מחסידיו. מן המכתבים ניתן ללמוד כיצד לחיות את חיי היומיום על-פי משנת הרבי .

שמות הצדיקים - אוסף שמות הצדיקים. קריאת שמות אלה מעניקה הטבה רוחנית וחומרית רבה.

מקורות: 'באר בשדה'

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
במסגרת השיפוצים הוחלפו חלונות חדשים מעל הציון
חדשות אומן
במסגרת עבודות השיפוץ הנרחב המתקיימות בימים אלו בציון רבינו הק' באומן, פירקו אמש...
שיר שנולד בעקבות המסע לאומן
חדשות אומן
צביקה רוזנטל אברך מוסיקאי ליטאי ממודיעין עילית שהוזמן למסע גיבוש באומן עם נתיבים ...
גרמניה תגדר בית העלמין בקרימנצ'וג
חדשות ברסלב
בעקבות חילול קברה של בת רבינו הק' בפעם הרביעית, ר' ישראל מאיר גבאי בראיון ל'אומן שלום':
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר