ט' חשון חל היארצייט של החסיד המופלא רבי ישראל קורדונר זצ"ל, מגדולי החסידים ועובדי ה' שבין אנ"ש בתקופת מלחמת העולם הראשונה • תיאור מעבודת הקודש של רבי ישראל קורדונר זצ"ל וסיפור התקרבותו לרביה"ק זי"ע

קברו של רבי ישראל קורדונר זצ"ל  
מאת: מערכת "אומן שלום" | פורסם: ט' חשון תשע"ז שתף
גודל כתב:

ישראל אשר בך אתפאר.

קטעי שיחות מרבי ישראל בער אודסר זצ"ל בעניני עבודת השם והתקרבות לצדיק מתוך מסירות נפש, וקצת תיאור מעבודת הקודש של רבו רבי ישראל קורדונר זצ"ל וסיפור התקרבותו לרביה"ק זי"ע (השיחה נאמרה במקורה באידיש, והעתקנוה כאן ללה"ק).

(רבי ישראל קורדונר זצ"ל) הוא קיבל מרבי משה ברסלב'ר, תלמידו של רבי נתן. הוא החזיק את יום היארצייט (יום האזכרה) של רבי משה כמו אחרי האבא, הוא היה מתענה ביום היארצייט.

(השואל; איך נתקרב לברסלב?) הוא מצא כמה דפים מהתיקון הכללי - מההקדמה, על ידי
זה נתקרב לברסלב!... הוא סיפר לי; שהאבא היה סוחר גדול, והוא היה עיקר המנהל של החנות, האבא שלו היה שולח שקים עם סוכר - עם סחורה, והוא היה יושב בהמחסן והיה מוסר הסחורה כפי שציוה לו האבא. שם היה שקים, עם ארונות, והיה מתיישב שם במחסן בין השקים, והיה צועק משם להשם יתברך - שירחם עליו שיזכה להיות איש כשר באמת!

ככה מתקרבים לרבינו! כשמבקשים מהשי"ת, ורוצים ומתגעגעים - זוכים! - צריכים להאמין שמוצאים! יגעתי ומצאתי! (ע"פ ליקוטי הלכות ברכת הפירות ה' - א'). הוא נתקרב עם לב בוער כזה. האבא שלו לא רצה - - הוא סילק אותו מהירושה! אז הוא יצא מאת אביו עם כלום - רק עם המנעלים ומלבושיו, ככה הוא הלך ממנו ובא לאומן. הוא היה בן עשירים, מבית עשיר, עם כזה כבוד - אז הוא הלך לקבץ נדבות, כמו הקבצנים - לקבץ נדבות! בראשונה הוא הדפיס אלפיים 'תיקון הכללי'! הוא סיבב על הפתחים וביקש נדבות, ומזה הדפיס אלפיים תיקון הכללי, ונסע למכור אותם, בבתי כנסיות, בעיירות...

והוא מסר עצמו לגמרי לרבינו כמו שצריכים - אז הוא זכה! הוא היה 'יחיד' בין חסידי ברסלב! מן הסתם כבר שמעתם, רבי ישראל קורדונר - זה מפורסם שהוא היה עובד השם במסירות נפש.

(השואל; כמה זמן הוא גר בארץ ישראל?) הוא היה בערך חמש עשרה שנה, בערך. הוא היה פעמיים בארץ ישראל, מקודם היה כאן כמה שבועות, ונסע בחזרה. ואחר כן הוא הגיע להשתקע.
הוא מסר את כל חייו לרבינו לגמרי! הוא הדפיס ספרי רבינו בזמן שאף אחד לא - -

הוא הדפיס; ליקוטי תפילות, וליקוטי מוהר"ן, וספרים קטנים - הוא תירגם את סיפור הנסיעה של רבינו לארץ ישראל לאידיש.

לא היה לו כסף - הוא לוה, היו יודעים שהוא ישלם, היה לו [אשראי], היו יודעים שהוא ישלם. הוא הדפיס, מכר, הכל עם תפילות. ואלישע דעביד ברחמי הוא דעביד! הכל עשה עם תפילה! עם מסירות נפש כזו שאין לשער, ללוות ולהדפיס. היום יש 'קרן הדפסה', אבל אז היה - - מסירות נפש! אחר זמן התחרט אביו בו, הוא נסע במיוחד לקיים כיבוד אב. הוא היה זקן, אז הוא שימש אותו. מאומן הוא נסע למדינה שבו נולד - איפוא שאביו היה גר - כדי לקיים כיבוד אב - - בעיר טרנופול (גליציה).

רבי שלמה וקסלר היה אומר על רבי ישראל שעליו נאמר הפסוק; "ישראל אשר בך אתפאר"!

(השואל; הוא נתראה עם רבי אברהם ב"ר נחמן?) כן! בודאי! הם היו חברים - כן, בודאי! אני לא היכרתי אותו - את רבי אברהם, אני נתקרבתי כשהוא היה כבר בחוץ לארץ. אבל שמעתי מרבי שלמה וקסלר, מרבי מאיר אנשין - -

(השואל; כשהיה רבי ישראל שר היה גם רוקד?) הוא שר, וגם רקד, בודאי! הוא רקד אף באמצע השבוע! רבי אברהם היה אומר שצריכים לרקוד חצי שעה על השעון! זה המתקה גדולה - המתקת הדינים.

(השואל; היום לא רוקדים כל כך - -) אני הייתי רוקד לבדי! לבדי בביתי! כן! הייתי שר ניגונים, עוד ניגון, ניגון זה וניגון זה - - הייתי שמח ושר!...

זמירות שבת

ה'רבון כל העולמים' (מזמירות ליל שבת) - הוא (רבי ישראל) הכניס בי את האש שלו! - בתוכו בער אש! כל מילה - - 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך'! ואת ה'רבון כל העולמים' - הוא הכניס בי נשמה, כזה! 'אדון כל הנשמות' - היה חדש - - 'רבון כל העולמים' היה ענין אחר - - ענין מיוחד,
וכשהוא הגיע ל'אדון כל הנשמות' ראיתי שהוא גווע, אינו יכול להמשיך - - מה שהוא הרגיש ב'אדון כל הנשמות'!

וכן; 'אדון השלום' - כשהוא הגיע ל'אדון השלום' היה ענין חדש!...
וכשהוא התחיל להגיד; 'מלך אביר' 'מלך --' עם כזה מתיקות! עם כזה געגועים להשם יתברך - כמין 'התבודדות'! י וככה כל 'מלך' - (מנגן בהתעוררות;) 'מלך אביר', 'מלך ברוך', 'מלך גדול' - לא היה יכול ללכת הלאה! רבינו הקדוש אמר (חיי מוהר"ן ס"ז); 'השם גדול, ואין יודעים כלום'! כשהוא אמר; 'מלך גדול' - הייתי נכנס במין גן עדן כזה!...

וכן כולם - כל הסדר; 'מלך גדול, מלך דובר שלום, מלך הדור, מלך ותיק, מלך זך, מלך חי העולמים' - זה היה - - הוא הכניס בי נשמות! כל 'מלך' היה נשמה חדשה!... (מנגן;) 'מלך טוב ומטיב' - זה היה כזה געגועים! הוא הרגיש בלב את ה'מלך טוב ומטיב'! 'מלך יחיד ומיוחד, מלך כביר, מלך לובש רחמים' - כל אחד מאלו היה עולם מיוחד! אחר כן, כשסיים 'מלך תמים דרכו' - אחר כך מתחיל; 'מודה אני לפניך' - מודה אני לפניך ד' אלקי ואלקי אבותי' - כשהוא הגיע למילים; 'על כל החסד אשר עשית עמדי' - הוא הרגיש את ה'חסד'.

וכשהוא אמר את ה'מודה אני לפניך על כל החסד' - לא היה יכול להמשיך הלאה, ואמר עוד הפעם (בתנועה של נוסח ראש השנה); 'על כל החסד' - 'על כל - -' הניגון של ראש השנה, הנוסח של ראש השנה - - הנוסח שלנו של ראש השנה הוא כזה געגועים, שאין אנחנו יודעים כלל מה זה. עכשיו מן הסתם לא רואים כזה, אבל מה שנעשה אז, מה שעשה רבינו הקדוש עם אנשיו - - גם
תמיד נעשה. הוא אמר את הנוסח של ראש השנה; 'החסד, החסד', ככה - - הנוסח שלנו של ראש
השנה, מין געגועים כזה, כמו שמדברים להשם יתברך.

'אשת חיל' - (הוא שר - רבי ישראל) כמו שאנשי שלומינו מנגנים אותו (מנגן במתיקות ובערגה בנוסח המקובל); אשת חיל מי ימצא - - זה היה - כל מילה עם כזה געגועים. 'מי ימצא' - אין יכולים למצוא אותה! 'אשת חיל' זה הוא התורה, רבינו הקדוש - התורה. (ממשיך); מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר. גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה. דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה. ככה שמעתי מרבי ישראל, גם מרבי נתן בייטלמאכר שמעתי ככה, כשהייתי אצלו על שבת. היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה. ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחק לנערתיה. זממה שדה ותקחהו - - הוא לא היה יכול ללכת הלאה מה'זממה שדה' - ה'בעל השדה' - בליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה.

'זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה'. - - הוא היה רגיל לחזור על הרבה פסוקים כמה פעמים, הוא לא היה יכול - - הוא הרגיש את החיות שבו, הוא לא רצה ללכת מהחיות הזה... עם ה'זממה שדה' הוא הרגיש שיש 'שדה עליון', שיש איזה 'שדה' ו'בעל השדה'... זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה. טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה. ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך. כפה פרשה
לעני - - 'כפה פרשה לעני', הוא הרגיש עצמו באמת ל'עני' - - אז היה 'כפה פרשה לעני,
וידיה שלחה לאביון'. כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון. לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים. מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה. נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ. סדין עשתה ותמכר, וחגור נתנה לכנעני. עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. - - זה גם כן היה מהפסוקים - 'עוז והדר לבושה', לא היה יכול ללכת הלאה - - עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון.
ב'עוז והדר' יש עוד ניגון (מנגן); עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. וככה עוד הפעם; עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. - - איי, ה'יום אחרון' היה אצלו תמיד -יב ה'יום אחרון', הוא לא שכח מה'יום אחרון'! כשהוא אמר 'ותשחק ליום אחרון' הוא הסתכל איך הוא מאושר... שה'יום אחרון' יהיה 'ותשחק' ליום אחרון!

וככה (ממשיך בניגון הראשון הנ"ל); פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. - - פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. - - אה, רבינו הקדוש אומר (תו' ל'); 'פיה פתחה' כשהצדיק פותח את פיו - יוצא ממנו חכמה. 'פיה פתחה' כשהוא רק פותח את הפה - יוצא חכמה! פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל. - - 'צופיה הליכות ביתה', רבינו הקדוש אומר (חיי מוהר"ן שכ"ב); כבר הסתכלתי על כל אחד מאנשי... 'צופיה הליכות ביתה'... ולחם עצלות לא תאכל - - כמה שהוא רצה - אבל אין זה אפילו התחלה אל מה שהוא
התגעגע!

קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כלנה. - רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כלנה. - - נו, גם מזה לא היה ללכת הלאה, הוא אמר עם כזה מין געגוע, עם כזה מין חיות. 'רבות בנות עשו חיל' - הוא קבע בי את המילים עמוק בלב, 'רבות בנות עשו חיל' - כל הצדיקים עשו טוב 'עשו חיל'! אבל 'ואת - עלית על כולנה'...

את ה'עוז והדר' שהוא הרגיש. רבינו הקדוש אומר (תו' קמ"ז) שאין יכולים להיות יהודי אם אין לו 'עזות דקדושה', כמו שמדת העזות הוא דבר רע, ככה אין יכולים להיות יהודי בלי עזות דקדושה. 'עוז - והדר לבושה', 'הדר' זה הדרת פנים, תיקון הברית (תו' כ"ז). - - שני דברים טובים; 'עוז' - 'והדר'...

עוד זכרונות

הוא היה הולך עמי להתבודדות במירון, אצלו היה מירון המקום קבוע שלו!... נו, כשהיינו במירון, והוא היה הולך להתבודד, הלכנו ביחד, אבל אחר כך הוא נפרד ממני לדרכו, יש לו את העסקים שלו, מה שהוא דיבר לא שייך לי. אבל קודם שנפרד ממני, הוא לימד אותי שבתחלה אתן הודאה להשי"ת על החסד שעשה עמדי - שזכיתי להתקרב לרבינו הקדוש - - הדבר ראשון 'תודה והודאה', להודות להשי"ת, ואחר כך אבקש כל מה שאני צריך, ככה הוא לימד אותי... (עי' השתפכות הנפש אות פ').

אני זוכר, רבי נפתלי (כהן, חותנו של רבי אברהם בר"ן בזוו"ש) הוא היה מתפלל בראש השנה, ראיתי איך שהוא עומד אצל העמוד - התפלל לפני העמוד, אבל הוא לא התפלל לפני העמוד, רבי נפתלי - הוא התפלל לפני השם יתברך, לא לפני העמוד, לפני השם יתברך! הוא עמד לפני העמוד, והוא היה עושה תמיד בידים להשם יתברך, ככה - - תנועות, כמו שמדברים עם אנשים... אני זוכר את ה'ונתנה תוקף' שלו, 'ונתנה תוקף' - הוא קבע בי - - בה'ונתנה תוקף',
זה - - 'ונתנה תוקף קדושת היום, כי הוא נורא ואיום', וכן הלאה - -

איך הוא התפלל?! הוא היה נוסע על ראש השנה - - והוא עוד היה על ראש השנה שהיה עוד הריח והנוסח של רבי נתן, של רבי נחמן טולטשינר! ה'ונתנה תוקף' - - איני יכול לעשות כמוהו, אבל היה 'ונתנה תוקף קדושת היום' - ראש השנה' - 'תוקף קדושת היום', וככה הוא הגיד את המילים - -

אני רק חיפשתי שאדע מרבינו. אצל רבי ישראל - כשראיתי אותו אז ראיתי גדולת רבינו! העבודה שלו, עם הדיבורים שלו, עם החיים שלו. ראיתי את הכל - - זה היה 'אני והוא' - 'שתים'! בטברי' ובצפת גם כן. היה עוד חסידים, אבל לא היו - - סוחרים, בעלי בתים. אבל העיקר היה 'אני והוא', היינו יחידים! וכל זה שעבר עלי זה היה 'טובות גדולות'! רבינו הקדוש אומר (תו' קפ"א); כל מה
שעובר - מה שמדברים על הצדיק ועל אנשיו - כל זה הם טובות גדולות! בשעה שעובר זה הוא כמו שאומרים 'טובות' 'טובות'... אבל עכשיו אני רואה ה'טובות' - שהטובות צומחים וגדלים!

כמו שרבינו הקדוש אומר (עלים לתרופה שס"ד, על פי תו' ה' תניינא) שצריכים לחפור, 'דעביווען', 'לחתור למצוא המעיין'. כי כשמחפשים אחר מים צריכים מקודם לחפור עמוק יג מאוד כדי למצוא המים ואחר כך מוצאים! צריכים לחפור כדי למצוא המים, כל מה שיש יותר מים - צומח - - (השואל; מאין היה לו פרנסה?) רבי ישראל?! מאמונה ובטחון!...

כל אחד מאנשי שלומינו היה עולם מיוחד! - זהו מין עולם כזה, וזהו כזה - - ואני היה אצלי [- קיבלתי] מכל אחד, וזה עשה פעולות גדולות, כל אחד, עובדות, עם הדיבורים שלו, מה שאני ראיתי - - שאי אפשר לדבר, זה דברים רוחניים. כל אחד הוא הוא עולם בפני עצמו, כל אחד יש לו ענין אחר - - כמו אבנים טובות, אבנים טובות - כל אבן יש לו מעלות אחרות. זה יש לו מין יופי כזה, וזה יש לו מין יופי כזה.

ליקוטי תפילות

אין בעולם - עדיין לא היו בעולם תפילות כאלו! אנחנו צריכים לזה כמו שצריכים את הנשימה, זה כל החיות, זהו עיקר והיסוד של התורה ושל היהדות, הכל - הוא כאן! במקום הזה! כשרבינו הקדוש עשה רבי נתן כזה, וכשרבינו הקדוש צוה אותו - - זה כל החיים שלו. זה לא סתם חיבור, כמו שעושים חיבור - זה האש שלו! הוא עשה 'טיפה מן הים' מהאש שלו, כדי שנראה מה שנעשה פה בעולם! כל מילה בוער כאש! ואם לא משימים על הלב - אז אומרים, אומרים... וככה כל מכתב, כל דיבור. ואנו צריכים להאמין בזה!

הליקוטי תפילות זה לא חיבור שמחברים ספר מתורות, או מתפילות - זה ההתבודדות של רבי נתן! היה לו התבודדות, אז הוא הוציא 'טיפה מן הים' מההתבודדות שלו, וכתב אותו בלשון הקודש, וזהו ה'ליקוטי תפילות'! זה לא חיבור שמחברים - עם הכנה - - ההתבודדות שלו, האש שלו, הוא כתב, כדי שגם אנו נלמוד איך לעשות התבודדות! רבי נתן כותב בההקדמה; 'תפלות כאלו עדיין לא היו בעולם'!... ואנחנו זכינו שאנו יודעים מזה, שיש לנו ספר הזה, רק צריכים להתחזק, ולהגיד 'בכל
יום'! כל יום - ככל היותר! לא יהיה משמע מזה שאני כבר ה'בעל הבית' של כל זה, ושאני כבר עושה. רק מדברים שככה צריך להיות... אבל לדאבוני אני כזה בחוץ, יותר מכולם, השם יתברך יודע האמת, אני מתבייש להגיד. אבל אני לא רוצה שאחרים יטעו...

צריכים להיות גיבור גדול להינצל מכל אלו הבלי העולם! כן, כי מכל זה לא ישאר כלום! - מכל ההבלים - מכסף, מכל התאות - כלום! אין בזה ממש, כלום! כלום! העיקר הוא רק; תורה, תפלה, ומעשים טובים - זה ישאר!

(השואל; אבל במשך הזמן שוכחים מהכל) שוכחים?! נו, למען תזכור! צריכים להיזכר! לזכור תמיד!... בודאי - העולם מסתיר את הכל, שוכחים מעצמו, יכולים לשכוח לגמרי מעיקר החיות. אבל כאן מזכירים אותנו! כשלומדים הספרים הקדושים מזכירים אותנו שלא נשכח!

(השואל; בעת שמדברים זוכרים, אבל כשיוצאים לחוץ שוכחים) נו, בודאי בודאי - צריכים לקיים
'ובלכתך בדרך' - אפילו כשיוצאים לחוץ נהיה גם כן עם השם יתברך! לא להסיח דעת!

(השואל; אבל זה קשה מאוד) נו, 'כי לא דבר ריק הוא מכם' - 'לא רחוקה היא', זה לא רחוק,
זה לא קשה! צריכים רק לרצות, להיות לו רצון אמתי!... נו, בודאי זה קשה - נו, צריכים
לעשות מה שקשה!...

מקום קבורתו בבית העלמין בטבריה.


דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
תגלית מבגדד: ספרי ברסלב בכתב יד של יהודי עירק
חדשות ברסלב
באתר המכירות הפומביות 'קסטנבאום' נחשף לראשונה צילום כתב יד ספרדי של ספרי רבי נחמן
'הוא יגלה לך' - חיים גולד
חדשות מוסיקה
אמן הרגש והזמר היוצר חיים גולד לא מפסיק להפתיע והפעם עם סינגל חדש ומרגש 'הוא יגלה לך' שיר רגש שכולו ערגה וכיסופים
האיש שמפיץ את אור רבינו במדיה
חדשות ברסלב
צבי יחזקאלי - האיש שלא מתבלבל מהיריבים בתקשורת ומחוצה לה וממשיך בשליחותו בהפצת אורו של
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר