ספר אתה למען תצדק • "אין בכוחך להבין כמה פעולות שונות ומופלאות עשיתי בעולם כולו, הכל בכדי לרמז לך, לקרוא לך, למשוך אותך אלי בעבותות אהבה - בא, שב לפני בחדר מיוחד בכדי שתהיה בודד מכל אדם, בכדי שתהיה עמי בד בבד. שנהיה שם רק אני ואתה קשורים בחד קטירא, איש לא זולתנו" • אב הרחמן

   
מאת: "המעלה העליונה" | פורסם: י"ד טבת תשע"ו שתף
גודל כתב:

בני, זה כמה נכסוף נכספתי, המתנתי, חיכיתי, ועדיין אני מצפה שתבוא אלי, שתתרפק, שתשב לפני ותשפוך את כל לבך, שתדבר אלי כבן המתחטא לפני אביו, מתפייס עמו, מתגעגע לשבת לפניו. ולו רק בשביל לשהות יחד, עם, אצל, בצלו של אביו. ואתה לא בא... החותם: באהבת עולמים, אב הרחמן.

אלמלא ידעת כמה רמזים שלחתי לך, הרהורים ומחשבות, כיסופים שהמיסו את לבבך כאילו באו מאליהם מעומק העמקים שבלב, ולא ידעת כלל מהיכן באו. אין בכוחך להבין כמה פעולות שונות ומופלאות עשיתי בעולם כולו, הכל בכדי לרמז לך, לקרוא לך, למשוך אותך אלי בעבותות אהבה. קירבתי אותך לצדיק העליון והנורא, שורש נשמות ישראל, דרכו נודע לך על העצה המופלאה ששמה "התבודדות". אשר בה תלויים כל תיקוני העולמות, מתחילת הבריאה - ועד ליום לו נקווה. בכל המעברים שעברו עליך, שמרתי עליך שלא תיפול, שלא תישבר, בכדי שתקבע בלבך שזו היא הדרך בה תלך, הדרך הנבחרת והנעלה להתקרב אלי, לחפש ולמצוא אותי. ועדיין לא באת...

לא במקרה "הזדמן" לך לקרוא כל כך על עצת "ההתבודדות", זו השגחה פרטית. כמה סיבובים סבבתי "כמה עלמין התהפכו בגין דא", בכדי שתהיה "מוכרח" להשאר בשבוע שעבר היכן שנשארת. ומכיון ש"לא היתה ברירה". נשארת בביהמ"ד ושמעת דיבורים חמים כגחלי אש, מתוקים כדבש, נופת צופים. על התבודדות, על שפיכת לב כמים, על הנחת רוח שיש לי מזה. ההתעוררות שאחזה בך, הלב הבוער שקיבלת, הוא מתנת חינם. זכור, אל תשכח את דמעות הערגה, הגעגועים והכיסופים שהתעוררו בך. דע לך, כולם "שלוחי דרחמנא" הם. והכל, בכדי לקרוא לך, לעורר אותך, כי רחם מרחם אני עליך. ראה, הבט נא, אתה בכשרונותיך, למדת ועסקת בנושא ההתבודדות, ליבנת אותו עד תום, על בוריו. אתה יודע את המאמרים, התורות, ה"שיחות" אתה כבר יודע ה-כ-ל. ואני, יוצרך, ובוראך, שאלה לי אליך, מדוע אחרי הכל אתה מתחמק, מתעלם, מסתתר, בורח, נעלם ומתעלם ממני.

זכור נא, בפעמים המעטות שקיימת את העצה הזו או אז זכית למתיקות, לעונג רוחני, לקרבת אלקים, להשתפכות הנפש מכל הלב, מכל הנשמה. פתאום הכתה בך ההרגשה שאתה באמת יושב 'נוכח פני ה', בלא משים, נפתחו לך מעיינות הדמעות. הלב שלך המה, געש, סער והתלהב. לבך ובשרך, רוחך ונפשך התרוממו כולם ביקוד אש להבת שלהבת, "מיט א פלאם פייער". דע לך, אין זו מדרגתך, אבל אני אביך אוהבך יותר ממה שאתה יכול להבין, אהבת עולם ואהבה רבה, ולכן אני עושה ה-כ-ל. בשבילך, למענך. ברצוני להעניק לך את ההרגשה הנאצלת של "טעמו וראו כי טוב ה'", ולכן הטעמתי לך מטובי מ"קרבת אלקים לי טוב". כל זה, בכדי שתתקרב אלי, תבקש ותחפש אותי, תכסוף, תשתוקק, תתגעגע אלי, ואז אתגלה אליך. ואני שואל מדוע באתי ואין איש. קראתי ואין עונה. למה.

בוא אלי, שוב אלי בני, שב עמי בני. עמי בדד, בד בבד, ואז אביאך בצל כְּנָפַי "אשפוך רוחי עליך". האמן, דע, גם אם לא תוכל לקיים את ההתבודדות באופן המושלם של משפט, ישוב הדעת, "תפילה סדורה". אם רק תשב "נוכח פני ה'" תבוא ותקרא לי 'אבי אתה' רבש"ע, "ט-א-ט-ע", רחם עלי. גם אם במשך שעה שלימה לא תוכל לסדר תפילה הבנויה לתלפיות. ישיבתך לפָנַי, העינים והלב אותם אתה נושא אלי, הם לי לנחת רוח. הם מעיקרי הסיבות שבגינם בראתי את העולם כולו. ולכן אני מחכה ומצפה שכשתגמור לקרוא את האגרת הזו, אל תאמר "לכשאפנה אשנה", מחר... עוד שבוע... מאוחר בלילה... עכשיו, היום, אם בקולו תשמעו. עזוב את כל עסקיך ועיסוקיך ובוא אלי. דע לך בני, איני חפץ כלל לשמוע קטרוגים ורינונים מאותם מקטרגים החפצים לדון אותך לכף חובה, לצרות ויסורים, להסתרת פנים. אני קורא לך בא, התפייס והתרצה עמי, אני אדון אותך לכף זכות, ארחם עליך, אמחל ואכפר לך.

בני, שלחתי כבר את דברַי ביד הנביא ישעיה "ספר אתה למען תצדק" )ישעיה מג(. בוא תספר את כל מה שעבר עליך תסביר למה עשית זאת, איך יכולת להמרות את פי, תבקש מחילה, סליחה וכפרה. אז, כשיבואו המקטרגים אומר להם לכו לדרככם, הוא כבר בא אלי ריצה ופייס אותי, התחנן לפני. אין לכם רשות לפצות את פיכם, לדון ולקטרג עליו. דע לך, "ספר אתה למען תצדק" אני אצדיק אותך, איך וועל דיר געבן רעכט. אני אקיים בך "סר עונך וחטאתך תכופר". דע לך, גם אם יהיו חטאיך כ"שנים" - כחוט השני האדום כדם - כשלג ילבינו. אז אומר לך, 'מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך'. ראית פעם איך העב, הענן, מחשיך את אור השמש, נדמה אז שכל העולם כולו, חושך, אפילה. והנה מופיעה רוח ממרומים ומפזרת את העב, מוליכה את הענן למרחקים. ואז, השמש, האור שיצרתי 'להאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים', זורח, מאיר, מחמם. דע לך שגם בחטאים, ופשעים, אם רוחך תתעורר לשוב אלי, אשלח רוח ממרום שתפזר, תנקה את השמים מכל עב וענן, מכל חטא ופשע. אז תחזינה עיניך באור האלוקי הזורח ומאיר בך, בתוככי נשמתך.

אתה בטוח, נדמה לך שאין לך לב. כשתתחיל לדבר, כשתתעקש לפתוח את פיך בבואך אלי לשבת "נוכח פני ה'", תראה איך מתקיים בך "נפשי יצאה בדברו". הנפש תצא, תתגלה, היא תצא מההעלם לגילוי 'בדברו', כשתדבר אלי. כבר החלטת ש"אין לך דיבורים". אבל הלא ידעת את הפסוק, "מי שם פה לאדם, הלא אנכי ה'". הדיבורים הם מ"ויפח באפו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה - לרוח ממללא". כשתבוא אלי, כשתתעקש לא לעזוב את הישיבה "נוכח פני ה'", תראה איך שמתקיים בך "בורא ניב שפתים" לאט לאט תרגיש שהדיבורים אינם שלך, הם נובעים מעמקי הלב בלי שתחשוב איך, מתי, וכיצד לדבר. יודע אני שיש לך חשש, ספק שמנקר במוחך, אולי העצה הזו היא ביטול זמן, ביטול תורה. אך דע, כי ההתבודדות מועילה לנפש, שבעתיים מן הלימוד )חרדים בשם האריז"ל(, דע לך "תכלית תורה, תשובה ומעשים טובים", התפילה שענינה הוא לזכות לקיים את התורה, ללמוד את התורה, לחפש את "נותן התורה" היא תכלית הקיום "לעובדא ולמעשה" של מה שלמדת. עליה אמרו חז"ל "ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו". לא ביטול זמן יש כאן, לא חבל כלל וכלל על הזמן הזה. לכך, נוצר הזמן... 'יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים, מכל חיי העולם הבא'. זו היא השעה.

כשתשב לפני, תכסוף ותתגעגע אלי, תתמלא בושה וענוה ממעשיך. תשים אל לבך לפני מי אתה יושב ולשם מה אתה נמצא כאן תרגיש שלבך מתעורר, תתחיל להרגיש רחמנות אמיתית על עצמך צער, חרטה, כאב על אשר עשית, ובד בבד געגועים נפלאים להתקרב אלי. תזכה להבין מה היא "עזה כמות אהבה... ונהרות לא ישטפוה". תחוש בכל נפשך את "ואהבת את ה' אלוקיך". פתאום ינבע המעין, הלב, הרגש, הפנימיות הפנימית שבעומק הנפש... הדיבורים יצאו מאליהם מכח "דברי אשר שמתי בפיך". כשתתבונן, תראה שאין אלו דבורים היוצאים ממך, תשים לב שלא חשבת עליהם כלל, הם אינם שלך. הם שלי, במתנת חינם. עזוב את כל עסקיך, תנתק עצמך מהכל, "בא עמי בחדריך". בא, שב לפני בחדר מיוחד בכדי שתהיה בודד מכל אדם, בכדי שתהיה עמי בד בבד. שנהיה שם רק אני ואתה קשורים בחד קטירא, איש לא זולתנו. אם יש לך אפשרות, תצא חוץ ליישוב במקום בו העולם לא עוסק ברדיפה אחרי הבלי העולם, ותזעק מנהמת לבך: "אבי שבשמים צור ישועתי גואלי ופודי, אוהבי ומושיעי, אחזת בידי, הבאת אותי להיכלך. אנא, אל תעזבני לעולם". "שבתי אליך, חזקני ואמצני, זכני שיהיה 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו'". "זכני ל'דבקה נפשי אחריך', 'צמאה לך נפשי,כמה לך בשרי', 'ואני קרבת אלקים לי טוב', לעולם...".

באהבת עולמים, אב הרחמן

מכתב נפלא שחיברו הגאון החסיד ר' אברהם יצחק כרמל שליט"א - פורסם בעלון 'המעלה העליונה' מבית 'שיח השדה'

 

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
'אובר' מוזילה את עלות הנסיעה לאומן
חדשות אומן
'אומן שלום' בדק ומצא כי מחיר הנסיעה עם 'אובר' חוסך לנוסעים כ- 50% מעלות הנסיעה לאומן
כתבת תסקיר על מלונית 'אומן אין' באומן
חדשות אומן
ב'אומן שלום' ממשיכים לסקר את מוקדי האירוח והלינה באומן לרווחת עולי הרגל לציון רבינו הק'
תגלית מג'רבה - תונסיה
חדשות ברסלב
נחשף הספר 'קול יהודה' של המקובל מג'רבה שכתב כי הגאולה תלויה בליקוטי מוהר"ן לרבי נחמן מברסלב
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר