כיצד מתפייסים? • ביום הכיפורים זוהרות שתי נקודות מרכזיות – קדושה ושלום. שתיהן קשורות ותלויות זו בזו. במקום הקדוש בעולם – בקודש הקודשים, מתגלה שאין לך בלב אלא רצון אחד, טהור וטוב. כל השאר היו כיסויים

מאת: "עלה לתרופה" | פורסם: ט' תשרי תשע"ו שתף
גודל כתב:

מסופר על אחד הצדיקים שבאחד מערבי יום כיפור אמר לתלמידיו אם רצונכם לראות תשובה מהי, לכו נא אחרי. הלכו עד קצה העיירה. שם בפינה נידחת, על גבול שכונת הגויים, נעצר הצדיק סמוך לחלונה של בקתה. השקיפו פנימה והנה חצק'ל החייט שם. חצק'ל זה לא הראה פניו בבית הכנסת זה כמה חודשים, אמרו עליו שהתרחק ונטש את הדרך. כעת היה החייט עסוק עד מאוד.

על השולחן נח פנקס קטן וחצק'ל יושב ומונה מתוכו את מעשיו הרעים, חטא ועוון ופשע. לאחר שכילה, חילץ ממגירת השולחן פנקס נוסף והחל מקריא מתוכו את כל התלאות והצרות שבאו עליו בשנה האחרונה, ואז נשא עיניו כלפי מעלה ואמר: "ריבונו של עולם, הנה מניתי לפניך את כל הדברים הרעים שעשיתי, גם הקראתי לפניך את כל המאורעות הרעים שעשית לי. נמצא ששנינו לא נהגנו זה עם זה כראוי. ערב יום כיפורים היום והמנהג שיהודים מוחלים זה לזה ומתפייסים. ובכן, אני אמחק את פנקס התלאות ואף אתה מחוק נא לי את פנקס העוונות..." העמיד החייט שתי כוסיות משקה על השולחן, מזג לו ומזג לשכנגדו והכריז בחדווה "לחיים!".

יום הכיפורים יום פיוסים הוא, יהודי מתפייס עם אלוקיו, ובין אדם לחברו מתיישרים הדורים. אנשים מבקשים סליחה זה מזה, ומוחלים זה לזה. הפיוס הוא סמלו של היום, ומתקשר עם אותה לבנוניות האופפת אותו וחופפת עליו. אבל במידה מובהקת עוד יותר יום הכיפורים הוא סמל הקדושה, "היום הקדוש". לא רק היום קדוש – כל הבא במחיצתו קדוש הוא. הקדושה והשלום קשורים ותלויים זה בזה. הא כיצד?

לאכנעא ליבא

למעשה כל החטאים אינם אלא תוצאה של העדר שלום. חטאים שבין אדם לחברו בוודאי, וגם חטאים שבין אדם למקום. שהלא בכל יהודי נקודה יהודית קדושה וטהורה, אילו היו כל כוחות הנפש מרוכזים סביב אותה נקודה ומקבלים ממנה – אין ספק, היה זה יהודי קדוש. בכל שבוע יש שבת, אילו היו כל הימים דבוקים בשבת השבוע כולו היה קדוש. אבל בדרך כלל אין מספיק שלום, החיסרון ניכר בעיקר ברצון. מאות ואלפי שברי רצונות מתנפצים באדם; פעם רוצה טוב ורגע לאחר מכן מתפשר על טוב חלקי, עוד רגע והוא מוותר לגמרי על הטוב ומתעניין ברע... ביום הכיפורים מתגלה בכל יהודי בית מקדש מעט, קדושה גולמית, נקיות וזכות פנימית. לגילוי המופלא אחראית התענית, בפסוק נאמר: "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁתֵֹיכֶם" והעניין מתגלה במאמר הזוהר הקדוש: "לְאַכְנָעָא לִבָּא לְאַדְבָּקָא רְעוּתָא דְּלִבָּא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא". מגמת התענית היא להכניע את הלב כדי לאפשר את דבקותו המוחלטת של הרצון הפנימי בקדוש ברוך הוא. ההכנעה היא הסוד; הכנעת הרצונות השונים וביטולם אל הרצון האחד והיחיד – לעשות רצונו יתברך.

חמשה עינויים מלווים אותנו לכל אורך יממת יום הכיפורים. עינויים על שום מה? ובכן, אין מטרה בעינוי כשלעצמו, כל כולו לא בא אלא כדי לפתוח לנו פתח לשלום. בכל יהודי יש קודש הקודשים, נקודה קדושה, יהדות, אלא שבדרך כלל לא שורר בקרבו שלום, והוא מפוזר ומפוצל בין רצונות שונים ומשונים. זה מושך אותו לימין וזה לשמאל, ובינתיים הנקודה הקדושה והטהורה נאבדת שוב ושוב. את יום הכיפורים מכניסים בתענית, בהשקטת כל הרצונות האחרים ובתוך השקט הזה ששורר לפתע מהדהד רצון אחד ויחיד, הרצון הטהור לשוב אל השם. על רקע שקט ומטוהר שכזה אי אפשר שלא תתעורר בנפש חרטה פנימית, אמתית וכנה.

קודש הקודשים

עשר קדושות בארץ ישראל, זו למעלה מזו. הקדושה העליונה ביותר שרויה בקודש הקודשים, ובעיצומו של יום הכיפורים נכנס לשם כהן גדול כדי לכפר על עוונות ישראל. מהי סגולתו של המקום הזה מדוע שם ודווקא שם ניתן למחול כל עוון ולכפר על כל פשע?

ככל שמתמעטים הרצונות האישיים מתעצמת הקדושה, וככל שהקדושה מתגברת כך מצטמצמים הרצונות האחרים עד שלא נשאר אלא רצון אחד מאוחד ודבוק לגמרי בהשם יתברך – זוהי הקדושה השרויה בבית קודש הקודשים. מקום אחד בכל העולם בו לא קיים אף רצון אחר מלבד הרצון להשם יתברך. "כהן איש חסד", מצאצאיו של אהרון הכהן האוהב שלום ורודף שלום, וכשהכהן הכלול מכל נשמות ישראל נכנס לקודש הקודשים, נכנסים עימו כל נשמות ישראל מקדושה לקדושה עד הקדושה העליונה ביותר, ושם מתגלה שעמוק במהותו של כל יהודי, תחת הזדונות השגגות הטעויות והעוונות, יש רק רצון אחד – "לעשות רצונך אלוקי חפצתי".

הגילוי הזה הוא היסוד לפיוס של יום הכיפורים. נכון, חלפה עלינו שנה ומאורעותיה. לא תמיד התמדנו בנאמנותנו; עלינו וירדנו, הוסתנו לימין ושמאל, התקרבנו והתרחקנו. אבל התענית הביאה אותנו אל אותו רגע של שקט, רגע של קודש הקודשים, שם גילינו את הרצון הפנימי והאמתי. את הגילוי הזה כדאי לנצור הלאה, וגם לאחר צאתנו מן הקודש נתקשר אליו ונהיה נאמנים לו (ע"פ, ליקו"ה, ברכת הראיה ד).

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
ניצוצות, מתחברים לפשיטות
חדשות ברסלב
'ניצוצות' בפנים חדשות • לאחר חודשים רבים של תכנונים ועבודה מאומצת, לובש כעת 'ניצוצות' פנים חדשות. את האור איננו נדרשים ...
שירת העשבים
חדשות ברסלב
עכשיו זה מדעי: מחקר חדש מגלה שלכל עשב בטבע יש לו ניגון מיוחד משלו בדיוק כפי שתיאר רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן
שידור חי מאומן גם לניידים
חדשות אומן
מהיום גולשי אתר 'אומן שלום' יוכלו לצפות ולהתעדכן מהנעשה סביב קברו של רבי נחמן מברסלב באומן בשידור חי וישיר היישר מהנייד
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת האתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר