טובה הארץ מאוד-מאוד! הגאולה מזמינה את כולם לבוא בשעריה, אך כדי לזכות בכך עלינו לוותר על הגלות, גלות הנפש וגלות הלב. כאשר אתה חרד מפני דבר מה, אין סיכוי שתראה בו את הטוב. לשון הרע והוצאת דיבה אלו תוצאות של חרדה מפני הטוב הגנוז

מאת: "עלה לתרופה" | פורסם: כ"ה סיון תשע"ה שתף
גודל כתב:

פרשת השבוע מספרת על אחת ההחמצות הכואבות ביותר בהיסטוריה היהודית. השלכותיה מלוות אותנו עד היום. בני ישראל נמצאים מרחק נגיעה מהארץ המובטחת. בנקודה זו לכאורה אמורים הכיסופים להרקיע שחקים. והנה פלא, דווקא כעת מתרוממים מחסומים. העם חושש. מי יודע מה מצפה להם שם. הקדוש ברוך הוא מבטיח שהארץ זבת חלב ודבש, אבל העם מתעקש ומבקש לשלוח מרגלים שיחפרו את הארץ ויושביה ויוודאו שהכל בסדר. משה רבינו מקבל מאת השי"ת את המענה "שלח לך" – כלומר אם רצונך, שלח לעצמך מרגלים.

נבחרים למשימה הבכירים ביותר, שנים עשר מרגלים, נציג מכל שבט. כולם נשיאים ומנהיגים. הם יוצאים למסע שעתיד להימשך ארבעה ימים. במהלכו יאספו מידע על הארץ, טיבה וטיב תושביה. על כלכלתה ועל כוחם הצבאי של יושבי הארץ. בתום מסע קצר, שבים המרגלים מצוידים בפירות ענק – דוגמיות מיבול הארץ, ובסיפורי אימה אודות תושביה הנפילים. מתוך שנים עשר מרגלים, עשרה משדרים מסר ברור – לא בשבילנו הארץ. גדול מדי! רק שניים, יהושע בין נון וכלב בן יפונה, מתעקשים על הגרסה המעודדת "טובה הארץ מאוד-מאוד".

הדיווח המבעית מעורר מהומות נוראות, העם פורץ בנהי ומספד ומבכה את מותו הקרב. העונש על הוצאת הדיבה ועל מסע הנרגנות והתלונות, כואב וקשה. הכניסה לארץ ישראל נדחית בארבעים שנה. את ארבעת העשורים הבאים יעשו בני דור המדבר בנדודים ממושכים במדבר, קרובים אל הארץ הנחשקת אך רחוקים ממנה. איש מהם לא יזכה להיכנס בשערי הארץ, רק בניהם יזכו לכך. המרגלים נענשים גם הם במיתה משונה במגיפה. והלילה בו בכו בכייה של חינם עתיד לקבל ברבות הימים הצדקה מצמררת, זהו ליל תשעה באב וחורבן בית המקדש.

דיבת הארץ

הפרשה מעוררת שאלות רבות. באיזה אופן מצליחים המרגלים להציג את הארץ המבורכת ביותר בעולם כמקום בלהות?! הממצאים שהם טורחים להביא הרי מוכיחים במוחשיות את טוב הארץ ופוריותה. השגחה פרטית מלווה אותם לאורך כל המסע וגורמת לאנשי המקום המסוכנים להיות עסוקים בקבורת מתיהם. אבל המרגלים מציגים את הכל בהיפוך מדויק. פשר הדברים רמוז במילות הפסוק "וילכו ויבואו", על פי רש"י יש כאן היקש בין הליכה לביאה. מה השיבה בעצה רעה, אף ההליכה בעצה רעה. כלומר, המטרה מסומנת מראש. אבל מדוע? על פי פשט ההסבר הוא כזה: המרגלים היו בעלי תפקידים בכירים ביותר, נשיאי ומנהיגי העם. הם ידעו שכאשר ייכנסו לארץ יתבטל המוסד הנשיאותי. החשש מפני איבוד המשרה גרם להם להחרים את הארץ מלכתחילה. העניין מרומז היטב במילים "וילכו ויבואו" כבר בהליכה הם באו בחזרה.

על פי פנימיות הרעיון עמוק ונפלא; המסע במדבר התנהל תחת הנהגה מרוממת מאוד, דור המדבר קרוי 'דור דעה', אלו אנשים שזכו מדי יום ללחם מן השמים, ולמימי בארה של מרים. שייטו בתוך ענני כבוד וראו אור אלוקי בעיניים. ההנהגה בארץ ישראל אמורה היתה להיות נמוכה יותר. מקושרת ומחוברת לאדמה. המדבר הוא שממה חומרית שנושאת מטען רוחני גדול. אלו חיי התנזרות, אין כלום רק רוחניות. ארץ ישראל פורייה ומדושנת. המרגלים שהיו אנשים גדולים ורוחניים מאוד ידעו שהארץ הזו לא מתכוונת לעשות להם הנחות. הם יאלצו לרדת לעולם הזה. לחרוש ולזרוע, לבנות בתים ולנטוע כרמים. הרעיון הזה הילך עליהם אימים. כאשר אתה חושש מפני דבר מה, לא משנה מה תראה – הפרשנות תטה את דעתך.

להסכים להיגאל

בשלבים שונים בחיינו אנו על סף הכניסה לארץ ישראל. עד היום צעדת במדבר וכעת מעוניינים להעניק לך ארץ ישראל. אבל כאן אדם נעצר וחושב "אוי, מה אני הולך להפסיד". זה עשוי להתרחש בפרנסה, במקום מגורים חדש, בשידוכים או בכל תחום אחר. בעיקר ברוחניות. פותחים לך שער אבל אתה נלפת בהלה. מי יודע מה אני עומד להפסיד. תגיד, מה יש לך באמת להפסיד?! את הקטנות, את העניות, את הפחדים והמחסומים?

בנקודה זו אדם עלול להפוך למרגל. מה זה מרגל? מרגל עוקב, כלומר הולך בעקבות. לפעמים אנחנו נתפסים לפולמוסים מיותרים בנוסח "אולי הייתי יכול לעשות זאת אחרת". "חבל שלא עשיתי כך וכך", "מי יודע כמה הייתי מצליח אילו הייתי בוחר לפעול באופן כזה או אחר". כבר ראית שהכל טוב, אבל אתה מפחד אולי יכול היה להיות יותר טוב. הפחד משאיר אותך בחוץ.

ברגעים הללו הקדוש ברוך הוא מצפה מהאדם להסכים להיכנס לארץ. אך לשם כך עליו לוותר על סוג מסוים של גלות. גלות הנפש או גלות הדעת. גלות הממון וגלות החברה. מדהים להיווכח כל פעם מחדש עד כמה אדם חרד לאבד את גלותו ולהיות גאול. יש לכך סיבה; גאולה כרוכה בהתחברות לקרקע. בגלות אתה נאלץ לרחף ולברוח, אבל הגאולה מכריחה אותך לרדת לכאן כדי לחרוש ולזרוע. ההגדרה 'בדיעבד' נוחה, לעיתים אדם מעדיף לסבול ולקבל אישור לעצלותו ומסכנותו, לא נעים אבל נוח. פחות נוח והרבה יותר ענוג, להיגאל ולהתחייב לאדמה. להסכים לרדת. להשקיע. לבנות. לחיות.

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
תגלית מבגדד: ספרי ברסלב בכתב יד של יהודי עירק
חדשות ברסלב
באתר המכירות הפומביות 'קסטנבאום' נחשף לראשונה צילום כתב יד ספרדי של ספרי רבי נחמן
'הוא יגלה לך' - חיים גולד
חדשות מוסיקה
אמן הרגש והזמר היוצר חיים גולד לא מפסיק להפתיע והפעם עם סינגל חדש ומרגש 'הוא יגלה לך' שיר רגש שכולו ערגה וכיסופים
האיש שמפיץ את אור רבינו במדיה
חדשות ברסלב
צבי יחזקאלי - האיש שלא מתבלבל מהיריבים בתקשורת ומחוצה לה וממשיך בשליחותו בהפצת אורו של
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר