להצטרף מבלי להימחק הספירה מתייחסת לפרט ולכלל גם יחד. כאשר סופרים למען תכלית כללית, המספרים הקטנים מצטרפים לכלל הגדול ומשביחים. הסבל הגדול ביותר לאדם זו בדידות, ואדם נעשה בודד משום שהוא חרד מהזולת. עבודת השם מאפשרת להיות מחובר לכלל מבלי להימחק.

מאת: "עלה לתרופה" | פורסם: ב' סיון תשע"ה שתף
גודל כתב:

אין דבר קשה מתחושת בדידות. כך נבראנו, זקוקים לחברה ולזולת. הבדידות מתעצמת דווקא בסביבה המונית. בתוך ההמון עלול אדם לחוש אבוד יותר. הריבוי מדגיש אולי את קטנות הפרט. בכלל, ההמוניות והריבוי דוחקים אותנו מחוץ לעצמנו. כמה פעמים חש אדם את עצמו נאבק בסתר עם הסביבה שכביכול נוטלת מידיו את ייחודיותו. יש אנשים שמתקשים להתרכז בסביבתם אחרים. ולפעמים זה קורה לנו גם במחיצת עצמנו.

אדם חש קטן ונבזה, חדל אישים ובלתי מועיל. ננסה לחזק את רוחו ולהציע לו להיזכר במעשה טוב שעשה היום: "הנה למדת, התפללת, התגברת..." אבל הוא מתאכזב: "על מה אתם מדברים בכלל?! את זה אני יודע, אבל מה זה שווה?" זה לא שווה לא מפני שהפעולות חסרות ערך – רק משום שזה קטן כל כך לעומת כל הדברים שאחרים עושים. משום שאתה מצוי בסביבה גדושה המונית ורועשת.

זו דוגמה לטבעו ההפכפך של המספר. רגע הוא לטובתך, ובמשנהו נגדך. לאור זאת תמוהה לכאורה המצווה המרכזית בפרשה. "שאו את ראש כל עדת בני ישראל". למה? הצרות כולן מתחילות במספר? אמת, אבל כל זה נכון לפי שיטת הספירה המקובלת. ישנה שיטת ספירה אחרת, השיטה היהודית. הנוסחא מופיעה בספר יצירה (פרק ד) "שתי אבנים בונות שני בתים. ארבע בונות ארבעה ועשרים בתים. חמש בונות מאה ועשרים". מאחורי שיטה זו רעיון אלוקי נשגב. השאלה היא באיזה אופן אנו רואים את המספר - כיחידה נפרדת או כיחידה מאוחדת. נסביר: כאשר אדם סופר כסף, הוא מונה שטר ועוד שטר. מטבע ועוד מטבע. כל פריט בודד, וככל שיתרבו הפריטים הבודדים ומספרם יעלה, כך יגדל הונו. למעשה, אף אחד מהשטרות אינו מועיל לחברו, לא משביח ולא מעצים את כוחו. כל אחד לעצמו. ולכן גם אם יטפחו בארנקו שטרות לרוב, עדיין במהותם לא ישתנה מאומה. והיה אם יימצא עשיר גדול יותר, יתגמד הונו של הראשון ולא ייחשב למאומה.

יחיד ורבים

באותה מידה כאשר מתייחסים לאנשים כיצורים נפרדים, גם אם יתקבצו המונים יחדיו, איש מהם לא יגדל מעבר לערכו האישי. אדרבה, ההמון מאיים על האיש הקטן, כל אחד נוטל משהו מייחודיותו והופך אותו לפרט קטן ושולי יותר. כל זאת נכון בנוגע להמון המורכב מנפרדים רבים.

אך ישנה שיטה אחרת. לא מסתכלים על הפרט בתוך הכלל, אלא על מה שהפרט תורם לכלל. הווי אומר – כאשר הכלל פועל יחד ומפיק דבר אמיתי במשותף, הרי שגם כוחו של כל יחיד מתעצם לאין ערוך. וככל שהכלל גדול והמוני יותר, כך נעשה ערכו של כל יחיד משמעותי יותר. עניין זה מתגלה בספר יצירה והוא היסוד לסוד צירופי אותיות. שתי אותיות בונות שני בתים, למשל – אל"ף בי"ת, יקימו את הבתים א"ב ו ב"א. ואילו ארבעה אותיות יצליחו להקים עשרים וארבעה אפשרויות שונות של צירוף. נמצא שכאשר יהודי יחידי מצטרף למניין יהודים, לא פריט אחד נוסף לכאן, אלא מיליונים!

זו הצורה היחידה שמאפשרת לאדם היחיד להצטרף להמון מבלי להימחות, אדרבה ההמון מעניק לאחד הקטן יתרון עצום, מרומם אותו ומדגיש את ערכו. על עיקרון זה אמורה להתבסס כל עבודת השם. כאשר הינך ניגש לעשות מצווה אחת, 'מאיימות' עליך אלף אלפי מצוות אחרות מקבילות. אם תתמסר למידה טובה אחת, תטבע בים של מידות תרומיות אחרות שננטשו כביכול. אם תהיה אתה, לא תהיה מיליוני אנשים אחרים שיכולת להיות. שינוי קטן ומשמעותי יתקן את הבעיה. אל תהיה אחד מול רבים, ואל תעשה דבר אחד מתוך הרבה דברים. הצטרף אל הרבים, וצרף את מעשיך האחדים אל מכלול המעשים הטובים.

שער החמישים

השיטה היהודית מצרפת ולא רק סופרת. כאשר ספרנו בשבועות האחרונים לעומר, לא עסקנו בארבעים ותשעה מספרים בודדים, משום שאלו אינם מובילים לשום מקום. ארבעים ותשעה שערים מובילים לשער הארבעים ותשעה ומה מיוחד בו יותר משער שלושים וארבע? במהלך כל ימי הספירה שאפנו וספרנו בכל מדרגה ומדרגה אל השער החמישים. שם יש תורה, שם מקום התשובה, שם העולם הבא. הספרה 'חמישים' קוראת דרור, ומוציאה לחירות את המספרים הבודדים. בשנת החמישים יובל ודרור בארץ ובשער החמישים נכללים כל השערים הבודדים בתכלית אחת כוללת.

גם אנחנו שואפים תמיד, בכל המעשים הפרטיים ומכל המשעולים האישיים בהם אנו צועדים, לפעול יחד דבר אחד שלם. מכיוון שאנו חלק מדבר שלם ואמיתי המקיף את המציאות כולה, לא נכון להתמקד רק בצעדים הקטנים ובמעשים הפרטיים והמוגבלים כל כך שאנו מפיקים. את הערך לא קובע המעשה - קובעת אותו הקבוצה אליה הוא מצטרף. ועל הקבוצה שלנו מנצח משה רבינו, ויחד אנו עושים, איש ואיש כערכו וכוחו, את התכלית ואת רצון השם. זו משמעותה של ספירת העומר, ועל פי עיקרון זה מנו וספרו את ראשי בני ישראל. מתוך מגמה "לשאת את ראש" – לרומם ולא לגמד.

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
תגלית מבגדד: ספרי ברסלב בכתב יד של יהודי עירק
חדשות ברסלב
באתר המכירות הפומביות 'קסטנבאום' נחשף לראשונה צילום כתב יד ספרדי של ספרי רבי נחמן
'הוא יגלה לך' - חיים גולד
חדשות מוסיקה
אמן הרגש והזמר היוצר חיים גולד לא מפסיק להפתיע והפעם עם סינגל חדש ומרגש 'הוא יגלה לך' שיר רגש שכולו ערגה וכיסופים
האיש שמפיץ את אור רבינו במדיה
חדשות ברסלב
צבי יחזקאלי - האיש שלא מתבלבל מהיריבים בתקשורת ומחוצה לה וממשיך בשליחותו בהפצת אורו של
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר