למה לפעמים אין ניסים?

שיר נברא מתוך קושי, במקום צר, במצבים דחוקים. לכשירווח הוא יפרוץ ויושמע בקול גדול. לקשיים תפקיד חשוב: לגרום לנו לפרוץ בשיר, שירה חדשה שבחו גאולים. בלעדי הקושי לא נוכל לגשת אל השירה שלעתיד לבוא.

   
מאת: "עלה לתרופה" | פורסם: ז' שבט תשע"ו שתף
גודל כתב:

למה לפעמים אין ניסים?

שיר נברא מתוך קושי, במקום צר, במצבים דחוקים. לכשירווח הוא יפרוץ ויושמע בקול גדול. לקשיים תפקיד חשוב: לגרום לנו לפרוץ בשיר, שירה חדשה שבחו גאולים. בלעדי הקושי לא נוכל לגשת אל השירה שלעתיד לבוא.

השבוע עוסקים בשירה, שירה חדשה. השירה היא סוד גדול, אם נדע אותו – יש בידינו את קצה החבל המוביל לגאולה שלימה ולכל הישועות. למעשה השירה אינה שייכת לעולם הזה, היא באה מהעולם השלם של לעתיד לבוא. כך אנחנו מוצאים גם בלשון המיוחדת "אז ישיר" ודרשו חז"ל: שר לא נאמר אלא ישיר. כלומר את השירה הזו ישוררו לעתיד לבוא. בכל זאת נאמר גם 'אז' בלשון עבר. לומר לנו שהשירה החלה אז בקריעת הים, אך תושר בשלימות לעתיד כשנזכה לגאולה המקווה.

שייכותה של השירה לזמן העתיד קשורה לשפה המיוחדת שתתפשט אז בעולם, שפת התודה וההודיה: "כל הקרבנות בטלין לעתיד לבוא" - דורשים חכמים, "חוץ מקרבן תודה". היום רוב תפילותינו בוקעות מתוך החוסר, אנו מבקשים למלאות משאלות לב, להיוושע מצרות, להירפאות ממחלות, להיגאל. השירה וההודיה שכיחות פחות. לעתיד לא יהיה עוד מחסור ומצוק, התפילות תהיינה מיוסדות על תודה והודיה, שיר ושבח הלל וזמרה. מהיכן נובעת השירה? ובכן, השירה תושר לעתיד אבל היא מולחנת היום, דווקא היום. שיר נברא מתוך קושי, במקום צר, במצבים דחוקים. לכשירווח הוא יפרוץ ויושמע בקול גדול.

נמצא שהשירה שתושמע לעתיד מתחילה היום, במצב הרחוק ביותר משירה. הנה בידינו תשובה לתמיהה גדולה: בפרשת השבוע, לפני שירת הים, מתואר מאורע קריעת הים. הנס היה עצום ונפלא אך קדמו לו רגעים מבהילים, מעוררי תמיהה. בני ישראל ניצבים בפני ים סוער, מצד אחד יער שורץ סכנות, מהעבר השני מדבר וחיות טורפות, מאחור חיל פרעה רכבו ופרשיו. להיכן בורחים? רגעים לאחר מכן נבקע הים ונבראה הישועה. כאן מהדהדת קושיה עצומה – מדוע? אם לבסוף אירע הנס מדוע זה כל החרדה והבהלה. ביציאת מצרים שידד הקב"ה ופירק את כל מערכות הטבע, מדוע בקריעת הים הוא לא עשה זאת, אדרבה הניח לנו להיבהל היטב בטרם הביא את ישועתנו?!

לגלות שהשם איתך

התשובה פשוטה: כמובן שהשם יתברך יכול היה לעשות כך, אבל אילו נבקע הים בלי רגעי הבהלה, לעולם לא היתה נשמעת בעולם השירה החדשה. שיר, כבר אמרנו, בוקע מתוך קושי ופחד. כאשר סבור היית שכלו כל הקיצין, התייאשת, נבהלת, ולפתע פתאום גילית שבכל המקומות הללו היה השם יתברך אתך ואצלך - רק גילוי שכזה מסוגל להרים אותך על שתי רגליים ולשורר מתוך הלב שירה שכולה תודה והודיה.

כעת הכל מחוור. יציאת מצרים היא יסוד האמונה, אין ספק שמאורע זה רומם את עם ישראל לפסגות מופלאות. אבל דרכן של עליות שהן מתפוגגות תיכף בירידתן מההר. איך אפשר לגרום לאור של יציאת מצרים לחדור לעצמות, להפוך לנכסים קבועים? רק על ידי המעבר בים סוף. לכשנמצא את השם יתברך אפילו בתוך החרדות והדאגות, אז נדע שאור יציאת מצרים הכן חדר בנו.

הרגעים המבעיתים של לפני קריעת הים מגלמים חלקים נכבדים בחיינו. רואים בחוש את ההנהגה השמימית שמצד אחד פודה ומצילה אותנו מכל צרה, ומאידך לפעמים מניחה לנו לחוות פחד ודאגה. הזמנים הללו קשים כקריעת ים סוף, כפי שזיווגו ופרנסתו של אדם קשים כקריעת ים סוף. כמובן שאין הכוונה לקושי כפשוטו, שהלא מי ששידד את כל מערכות הטבע במצרים עשה זאת בקלות גם בים, הקושי הוא מה שאנחנו חווים ומרגישים. ולקושי הזה יש תפקיד – לגרום לנו לפרוץ בשיר, שירה חדשה שבחו גאולים. הקושי ממלא אם כן מקום חשוב, בלעדיו אי אפשר לגשת אל השירה של לעתיד לבוא.

להלחין שירה חדשה

על חזקיהו המלך דורשים חז"ל )סנהדרין צ"ד.( שביקש הקב"ה לעשותו משיח, אלא שמידת הדין קטרגה וטענה: "ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח?". מדוע באמת לא אמר חזקיהו שירה? מלמדים צדיקים שהסיבה היא דווקא מפני גדלותו. כה ברור היה לו שבכל דבר נמצא השם, גם בצרה ובצוקה, עד שהניסים שהתחוללו עבורו לא הצליחו לעורר בו התרגשות, היתה זו עבורו עובדה פשוטה. בלי לחוש את הפחד אי אפשר להלחין שירה לכשתבוא הרווחה. לחזקיה היתה גדלות עצומה, אבל משיח לא יכול להיות כזה. הוא הרי ילמד אותנו איך לשיר ולהודות, כדי שיהיה מסוגל לכך הוא מוכרח לבוא מכאן, מהמקום של הקושי והדוחק.

כל מי שהתנסה מעט בשגרת חיים של השגחה וניסים, מכיר היטב גם את התקופות שאינן משופעות במופתים, אדרבה יש הרבה שאלות ותמיהות ותחושות מבלבלות של ספקות ופחד. עלינו לזכור - הזמנים הללו הם שיובילו אותנו לאור של משיח. מכן נלחין את השירה שלנו. את ההלל הגדול שנאמר על פדיון נפשנו וגופינו.

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
קמפיין השנה מבית 'שיח השדה'
חדשות ברסלב
קמפיין השנה של ארגון שיח השדה לקראת ימי הקיבוץ הקדוש באומן
ההיסטוריה חוזרת!
חדשות אומן
ראש ממשלת אוקראינה מר ולדמיר גרויסמן התחייב לפעול להחזיר את הקלויז של מוהרנ"ת זצ"ל באומן לידי חסידות ברסלב
הגרי"מ שכטר מגיע לאומן
חדשות אומן
דרמה בברסלב: שלושים שנה מאז ביקורו הראשון הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, ימריא מחר (חמישי) במטוס פרטי לאומן
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת האתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר