חג הסוכות הוא חג של שבח והודיה לה' יתברך. בחג זה אנו יושבים בסוכת שלום, בחינת בית המקדש, מעין עולם הבא, כי חג הסוכות מרמז על עולם הבא וימות המשיח, כמובא בספרים, ולכן בחג זה אנו יושבים ונהנים תחת 'צלא דמהימנותא' - צל האמונה, עד אשר הקב"ה יקים לנו את סוכת דוד הנופלת, וכל מה שיש לנו זה לשבח ולהודות על השלימות של חג זה. 

חג סוכות צילום ואיור: "ארט חזין"
מאת: "נחלי נצח" | פורסם: י"ג תשרי תשע"ה שתף
גודל כתב:

חג הסוכות הוא חג של שבח והודיה לה' יתברך. בחג זה אנו יושבים בסוכת שלום, בחינת בית המקדש, מעין עולם הבא, כי חג הסוכות מרמז על עולם הבא וימות המשיח, כמובא בספרים, ולכן בחג זה אנו יושבים ונהנים תחת 'צלא דמהימנותא' - צל האמונה, עד אשר הקב"ה יקים לנו את סוכת דוד הנופלת, וכל מה שיש לנו זה לשבח ולהודות על השלימות של חג זה. 

חג זה נקרא גם 'חג האסיף', מפני שאנו אוספים בחג זה את מה שנשאר בשדה לתוך הבית, ובכך אנו מפנים את השדה לקראת החורף לזריעה חדשה. כך זה גם ברוחניות, שהחג הזה הוא האסיף של כל עבודת ה' שעבדנו במשך השנה החולפת. ולכן חג זה חל אחר ראש השנה, שבו עושים חשבון על כל מה שעשינו בשנה החולפת, ועכשיו אנו לוקחים את הסיכום הזה של השנה החולפת, ומכניסים הכל לבית, היינו פנימה לתוך הנשמה. ולכן חג זה הוא מלא שמחה, כי אנו מלאים בכל הרוחניות של השנה החולפת, ומצפים להתחיל אחר החג הזה התחלה חדשה - עבודה חדשה.

אפשר לומר שלכן בחג זה באים כל האושפיזין לבקר אותנו בסוכה, כי הם שמחים לראות את האסיף שאספנו בשנה שעברה... משל לדבר, כמו הורים שבאים לבקר את הילדים, שבאים לראות את ההצלחה שלהם בחיים. אלא שמנהג ישראל הוא להזמין את האושפיזין בפה, כמו ילדים שמזמינים את ההורים לבוא, לראות למשל את הדירה החדשה או איך סידרו את הבית וכד', וכמו שבלי הזמנה אין דרכם של הורים להגיע, כך צריך להזמין את האושפיזין בכל פעם שיושבים בסוכה, ואז הם מגיעים, ובודאי שמחים לראות את כל עבודת ה' שלנו שאספנו וכינסנו פנימה אל נשמותינו, ויש לנו הרבה מה להודות ולשבח גם על זה.

ומן הסתם שהאושפיזין מגיעים אלינו הם מברכים אותנו, ועל ידי זה מושפע שפע לשנה הבאה. ודבר זה הוא דוגמת המובא בסיפורי מעשיות במעשה של השבעה בעטלערס שסיפר רבינו הקדוש, שבשבעת ימי המשתה באים שבעת הקבצנים לבקר את החתן והכלה, ומברכין אותם כל אחד את ברכתו השייכת לבחינתו שלו. וידוע שהשבעה בעטלערס הם כנגד שבעת הרועים הבאים לבקר אותנו בסוכה, ועל כן נתבונן מעט במעשה מהשבעה בעטלערס, כי יש בו הרבה רמזים על חג הסוכות.

ידוע שחג הסוכות הוא החג של השמחה, כי בו אומרת התורה "ושמחת בחגך והיית אך שמח", וכן בתפילה - "זמן שמחתנו", וכך מתחיל הסיפור של השבעה בעטלערס: "אספר לכם איך היו שמחים". ובהמשך הסיפור מובא העניין שעשו להם את החתונה בבור של זבל, והיתה שם שמחה גדולה מאד מאד, וז"ל: והלכו וחפרו בור גדול שיהיה מחזיק מאה אנשים, וכיסו אותו עם קנים ועפר וזבל, ונכנסו לשם כולם, ועשו שם חתונה לאלו הבנים הנ"ל, והכניסו אותם לחופה והיו שמחים שם מאד מאד, וגם החתן והכלה היו שמחים מאד עכ"ל. כך גם בסוכות, שאנו מכסים את הסוכה בפסולת גורן ויקב, כי העיקר היא השמחה הרוחנית, כי הסוכה באה ללמד אותנו שצריכים להסתפק במועט בעולם הזה, ולהודות לה' על מה שהוא נותן לנו, וכך זוכים לשמחה האמתית.

ואכן שמחת הסוכות היא מעין שמחת החתונה בין הקב"ה ובינינו (ויש בזה אריכות דברים להסביר, שחג הסוכות הוא מעין שבע ברכות אחרי האירוסין בחג הפסח והחתונה בחג השבועות, ואין כאן המקום להאריך בזה), כי בסוכות אנו יושבים בסוכה ומקריבין שבעים פרים עבור האורחים שבאים לבקר אותנו בחג הסוכות, הם שבעים האומות, שבאים לסוכה לאכול מן השפע שיש לעם ישראל, ואז באים כל שבעת האושפיזין גם כן לשמוח בחתונה הזו שבין עם ישראל והקב"ה, בסוכה שהיא מעין בית חתונות בינינו ובין הקב"ה, ואנו יושבים שם בצלו של הקב"ה ושמחים שבעה ימים, כעין שבעת ימי המשתה, ואחר כך ביום שמיני עצרת אנחנו נשארים לבד עם הקב"ה, שאומר לעם ישראל, הכלה שלו: עצרו כאן עמדי עוד יום אחד, רק אני ואתם. ואז אנו רוקדים עם התורה ושמחים בהקב"ה בעצמו, ועל זה אנו גם כן צריכים להודות, שזכינו להיות הכלה של הקב"ה.

נמצא שהחתונה של השבעה בעטלערס, שהיתה במעין סוכה היא מרמזת על חג הסוכות, ומעבר לכך שבאים לבקר אותנו שבעת הרועים, אפשר לומר שבחג הסוכות באים לבקר אותנו כל שבעת הקבצנים, בכל יום קבצן אחר, ולמי שיש הרגש בסיפורי מעשיות של רבינו הקדוש מן הסתם יכול להרגיש את ההשפעות של שבעת הבעטלערס בכל שבעת ימי החג.

וזה עניין שמחת בית השואבה שהיתה בבית המקדש, הנקרא סוכת שלום, כי בחג הסוכות שהוא זמן שמחתנו, בו אנו זוכים לחיבור מיוחד עם הקב"ה, ולכן בזמן שבית המקדש היה קיים היו שואבים בשמחה זו רוח הקודש, כי על ידי החיבור המיוחד שיש בחג הזה, זכו להשפעות מיוחדות. וגם היום, אף על פי שבית המקדש עוד לא נבנה, אפשר לזכות להשפעות מיוחדות לכל השנה כולה, בזכות חג הסוכות ובזכות האושפיזין הקדושים והשמחה של חג זה.

ועל זה יש לנו לשבח את ה' כל חג הסוכות, ולבקש בזכות ההשפעות של חג זה, שנזכה עוד השנה לבניין בית המקדש, סוכת שלום, בגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן.

בברכת שנה טובה, מועדים לשמחה, ושבת שלום ומבורך!

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
קמפיין השנה מבית 'שיח השדה'
חדשות ברסלב
קמפיין השנה של ארגון שיח השדה לקראת ימי הקיבוץ הקדוש באומן
ההיסטוריה חוזרת!
חדשות אומן
ראש ממשלת אוקראינה מר ולדמיר גרויסמן התחייב לפעול להחזיר את הקלויז של מוהרנ"ת זצ"ל באומן לידי חסידות ברסלב
הגרי"מ שכטר מגיע לאומן
חדשות אומן
דרמה בברסלב: שלושים שנה מאז ביקורו הראשון הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, ימריא מחר (חמישי) במטוס פרטי לאומן
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת האתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר