מה באמת שווה כאן בעולם? • ישנה שאלה ששגורה בפינו מאז עמדנו על דעתנו שמנסה לענות על הסקרנות הטבעית שלנו שנובעת קצת מקנאה וקצת מחוסר פרגון. ונשאלת תמיד בכאב: 'כמה הוא שווה'? כלומר: כמה כסף יש לפלוני? אם יש לו כסף, סימן הוא שווה... לאף אחד מאתנו אין מושג איך ניתן למדוד אנשים? או אם אפשר בכלל למדוד אנשים? דבר אחד ברור לנו. אם יש לפלוני כסף, הוא שווה. זה המדד היחידי בו אנחנו מעריכים אנשים. פלוני שווה מיליונים, ואלמוני שווה מיליארדים. המסקנה המתבקשת היא, שמי שיש לו קצת כסף, 'שווה' רק קצת. ומי שאין לו כסף, פשוט 'לא שווה'.

  באדיבות המצלם
מאת: מערכת "אומן שלום" | פורסם: כ"ח שבט תשע"ז שתף
גודל כתב:

מה באמת שווה כאן בעולם?

ישנה שאלה ששגורה בפינו מאז עמדנו על דעתנו שמנסה לענות על הסקרנות הטבעית שלנו שנובעת קצת מקנאה וקצת מחוסר פרגון. ונשאלת תמיד בכאב: 'כמה הוא שווה'? כלומר: כמה כסף יש לפלוני? אם יש לו כסף, סימן הוא שווה... לאף אחד מאתנו אין מושג איך ניתן למדוד אנשים? או אם אפשר בכלל למדוד אנשים? דבר אחד ברור לנו. אם יש לפלוני כסף, הוא שווה. זה המדד היחידי בו אנחנו מעריכים אנשים. פלוני שווה מיליונים, ואלמוני שווה מיליארדים. המסקנה המתבקשת היא, שמי שיש לו קצת כסף, 'שווה' רק קצת. ומי שאין לו כסף, פשוט 'לא שווה'.

ומאחר ושווי נמדד בכסף, גם זה שיש לו החל מודד את עצמו: 'כמה אני שווה'? וכמובן, תמיד זה שיש לו מודד עצמו ביחס למי שיש לו יותר. וגם הוא שואל את עצמו תמיד בכאב ובהתייסרות: 'כמה אני שווה'? שהרי תמיד יש משהוא שווה יותר ממני.

אם ננתח לעומק את מדד השווי, נמצא שגם מי שיש לו הרבה, אבל עדיין יש משהוא שיש לו הרבה יותר ממנו. זה שיש לו הרבה מרגיש בזיון עם ה'הרבה' שיש לו, כי ה'הרבה יותר' שווה הרבה יותר.

רבי נחמן בסיפור ה'בעל תפלה', מספר שהייתה מדינה שכל תושביה היו עשירים, ובמדינה זו מדרג החשיבות נמדד לפי כמות הכסף שיש לכל עשיר. מי שהיה לו הרבה שווה הרבה ומי שיש לו פחות שווה פחות.

ויהי היום, והיה מדינה, שהיה שם עשירות גדול, שהיו כלם עשירים, אך היה דרכם והנהגתם זר ומשונה מאד, כי הכל היה מתנהג אצלם כפי העשירות, שהיה ערך מעלת כל אחד ואחד כפי העשירות שלו, שמי שיש לו כך וכך אלפים או רבבות, יש לו מעלה זו, ומי שיש לו כך וכך ממון, יש לו מעלה אחרת, וכן כיוצא בזה, כל סדר המעלות היה אצלם כפי הממון של כל אחד ואחד, ומי שיש לו כך וכך אלפים ורבבות כפי הסכום שהיה קצוב אצלם, הוא מלך.

מצוות 'מחצית השקל' באה לשלול את 'מדידת השווי'.

בעמדנו לפני שבת 'פרשת שקלים' שמהותה העיקרית היא הבאת 'מחצית השקל' ללשכה לרכישת קרבנות ציבור, תוך אזהרת התורה (שמות ל טו): 'העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם'   

צריך לנסות ולהעמיק במהות הבאת 'מחצית השקל' {המאמר מבוסס בחלקו על שיעוריו של הגר"מ שפירא}, תוך כדי שלילת מידת היכולת של התורם. אין הבדל אם יש לך הרבה או אין לך כלום. אין כאן 'מדידת שווי'. יש כאן שלילת מדידת השווי. בנוסף הבאת 'מחצית השקל' בא לכפר על חטא העגל. ננסה להבין איך כל זה בא ללמד אותנו משהו, שללא זה אי אפשר להכניס את חודש אדר בשמחה.

מובא במשנה ברורה (או"ח תרפ''ה א): 'פרשת שקלים לזיכרון מצות מחצית השקל'. ובסעיף קטן ב' הוא מוסיף: 'מקדמינן ומשמיעין על השקלים באדר הסמוך לו שיביאו שקליהם בר'ח ניסן ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של 'כי תשא' דכתיב בה ענין השקלים'.

לאור דברי ה'משנה ברורה', אמנם אנו קוראים את הפרשה לזיכרון מצות 'מחצית השקל', אבל בקריאתה אנו משלמין פרים היום, כאילו הבאנו היום מחצית השקל לצרכי קרבנות הציבור.

מה עניינו של 'שקל'? מה עניינו של ה'מחצית'? מה העניין שרוכשים ב'מחצית השקל' רק 'קרבנות ציבור'? ומה עניינו בזמן הזה? ואיך כל זה קשור ל'פורים'?

 

מה המשמעות של 'הקדים שקליהן של ישראל לשקליו של המן?

מובא בגמרא: (מגילה יג ב) :

ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה - אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: 'באחד באדר משמיעין על השקלים'.

ננסה להבין את משמעות הקדימה של שקליהן של ישראל לשקליו של המן. כוונת המן הייתה להשמיד להרוג ולאבד. נקודת הכובד לא הייתה על השקלים, מה גם שבסוף אחשוורוש ויתר על ה'שקלים'. אז מה העניין להקדים את שקליהם של ישראל? איך מצוות שקלים אמורה להציל את ישראל מגזירת 'הכסף נתון לך, והעם לעשות בו כטוב בעיניך' ?

בכלל צריך להבין את כל סיפור 'עשרת אלפים ככר כסף' שהמן רצה לקנות בכסף את עם ישראל. מדובר במלכות העולם, מלכות אחשוורוש, שמלכה על שבע ועשרים ומאה מדינה. יושבים מלכו של עולם ושרו הבכיר, השר מציע למלך עסקת מכירה של עם? השר קובע למלך מחיר מסוים של עם? איך ייתכן דבר כזה למלך שמבין מה זה מלכות. בכל מלכות יש מורדים במלכות שהמלכות הורגת אותם. מה זה הדבר הזה שבא מישהו ורוצה לקנות את העם על מנת להשמיד אותם? איך ייתכן שמלך כזה גדול מדבר על כסף תמורת עם?

'מטבע' פירושו, שכל כולו נשיאת 'ערך' בלבד.

מובא במדרש (במדבר רבה יב ג):

א"ר יהודה בר סימון בשם ר' יוחנן ג' דברים שמע משה מן הקב"ה והרתיע לאחוריו.
כיון שאמר לו ונתנו איש כופר נפשו, [נרתע] אמר משה, מי יוכל ליתן כופר נפשו? [איך ייתכן שכסף יכול לכפר על חטא שמחייב מיתה, הרי כתוב] (איוב ב) עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו [אדם מוכן לתת אבר אחד מאבריו כדי להגן על אבר חיוני אחר, כמו שאדם מגין על ראשו בזרועו. וגם בכסף, אדם מוכן לתת את כל אשר לו כדי להגן על נפשו] ועדיין אינו מגיע [לכסף אין את הכח להציל בסופו של דבר מן המוות]. שנאמר (תהלים מט) אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלקים כפרו ויקר פדיון נפשם [כאומר הנה באמת סכלות גדול הוא לבטוח בעושר כי הלא אין איש יוכל לפדות בממון את אחיו מן המיתה ואף כופר נפש עצמו לא יוכל ליתן (מצודות).]  אמר לו הקב"ה איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן. [אין מדובר כאן בפדיון לפי שווי מסוים, אלא אני מבקש שיפדו את עצמם באמצעות 'שלילת השווי', שהוא מכנה משותף אחיד לכולם, שאין אחד שווה יותר מזולתו] זה יתנו. א"ר מאיר נטל הקב"ה כמין 'מטבע של אש' מתחת 'כסא הכבוד', והראה לו למשה 'זה יתנו' כזה יתנו.

משה רבנו תמה, איך ייתכן לכפר חטא בכסף? האם הכסף הוא בר מדידה ביחס לחטא שעונשו ביטול החיים? האם כסף יכול לקנות חיים? איך ייתכן לכפר ב'מחצית השקל'? ומה עושה הקב"ה? שולף מטבע של אש מתחת לכסא הכבוד ואומר לו 'זה יתנו' כדוגמת ה'מטבע של אש' שאני מראה לך עכשיו, כזה בדיוק יתנו. מה זה מטבע של אש? איך 'מחצית השקל' הוא כמין מטבע של אש?

ננסה להבין את המושג 'מטבע'. בעולם הקדום יחסי המסחר היו בעסקאות חליפין, זה בא ביינו וזה בא בתבואתו, יש בידי אתה מה שאתה צריך ויש בידך את מה שאני צריך וככה נסתדר. (על אברהם אבינו אומרת הגמרא (בבא קמא צז א) שהנפיק מטבע)

בכל העולם כל מלכות מנפיקה 'מטבע'. זה האופן איך מערכת הקניין פועלת. המלכות מנפיקה מטבע שנושא את הערך עצמו , ובמטבע נמצא הערך של כל דבר. מטבע זה מצרך שכל אחד צריך אותו ובמטבע יש הכל, כל האפשרויות כולן. כך שהמטבע הוא דבר הערך.

הערך מונח וטמון בתוך ה'מטבע', המטבע נושא בתוכו ערך. כך וכך. כל מטבע ערך אחר. אבל במטבע נושא ערך. זה הבסיס של הכלכלה של כל מדינה. מנפיקים מטבע והוא נושא בתוכו את המידה של כל היוקר שמודדת את כל הערכין. הכל נמדד בערך יחסי למטבעות. זה שווה כך וכך מטבעות וזה כך וכך, וכך הדברים עוברים מיד ליד.

כל עם ומדינה נמדדים לפי שווים הכלכלי. מדינה חזקה זו מדינה עם הרבה כסף. גם חפצים בעלי ערך תרבותי, נמדדים בסופו של דבר בכסף. כל עמי העולם כולם סוגדים לכסף, ואין להם ערך נעלה יותר מכסף. (גם התרבויות שהטיפו לשוויון כדוגמת הקומוניסטים, חינכו לשוויון באמצעות השתלטות על מקורות הכסף) חוץ מעם אחד, עם ישראל, עם סגולה, שבשורשו אינו נמדד ואינו מודד שום דבר בכסף בערך אבסולוטי.

 'אין ערוך לך' ששולל ומבטל כל סוג של 'ערך' בעולם הזה.

לעם ישראל יש ערך אחר, ערך עליון שנקרא 'אין ערוך לך ה' אלוקינו'. אין ערוך לך הכוונה שכל 'ערך' נמדד מול 'ערך' אחר. כל עם 'ערכו' נמדד ביחס ל'ערך' עם אחר. רק אנחנו כ'עם' מבטלים את עצמנו לבורא עולם מתוך הכרה ש'אין ערוך לך'. עם ישראל אין לו ערך מצד שוויו בכסף, או שווי התרבות שלו, או כל ערך אחר, מאחר ואנחנו מבטלים את עצמנו, את ערכנו מול בורא עולם.

שלמה המלך כבר אמר (שיר השירים ח ז): 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו'. עם ישראל בז לכל סוג של השוואה ומדידה כספית מול אהבתנו אותו ית'. כל הערכים של כל העמים שנמדדים בכסף,  לא רק מתבטלים אלא נדחים בבוז מול דבר אחד ברור,  לעם ישראל יש ערך עליון שכל תמורה של כסף תידחה בבוז מוחלט.

כל העמים שונאים את ישראל, בגלל שעם ישראל לא מרגיש עם ככל העמים, עם שניתן למדוד אותו ביחס לעם אחר. זוהי הנקודה שמבדילה ביננו לבין העמים. העליונות של עם ישראל נובעת מביטולו ל'עליון על כל העמים', ומשם גם שנאת העמים.

אין עוד עם שמבחינתו כל ערך שבעולם מבוטל ויש רק ערך עליון שזה ה'אין ערוך לך'. כל עם מרגיש שהוא שווה מצד הכח שלו או מצד התרבות שלו. כל עם שואב את הערכה העצמית שלו מתרבות שונה.

את ערך המושג 'ציבור' קיבלנו עם נתינת 'מחצית השקל'.

עם כספי 'מחצית השקל' רכשו את כל קרבנות ציבור. יש כאן משהו נפלא. הציבור כלל ישראל מקריב קרבן. והקרבן הזה הוא נקרא הקרבן של הציבור. מה שעושה את כלל ישראל ומאחד אותו, ועשה את הציבור של מציאות בפני עצמה. הציבור זה לא אוסף של פרטים.

הרמב"ן (ויקרא א ב) מבאר שאם יאספו כסף מכל בני ישראל, וכל אחד יתן משהו ויקנו קרבן זה ייקרא קרבן שותפים ולא קרבן ציבור. השותפות לא מוגבלת. קרבן ציבור עניינו שמי שמקריב כאן זאת 'ישות חדשה' שנוצרה אך ורק על ידי ה'שקלים'. הם עושים את הציבור לישות בפני עצמה שלא קיימת. לעולם לא נוכל להצטרף אל הדבר הזה. מערכת היחס שלנו היא מערכת יחס עם פריטים מצורפים יחד. אנחנו לא יכולים להבין תפיסה במושג 'ציבור'. זאת ישות בפני עצמה. זאת לא ישות פיזית. זאת לא ישות שאנחנו יכולים להשתייך באיזשהו אופן של יחס. הציבור מצטרף יחד להיות ציבור כאחד רק בקשר עם בורא עולם.

סוד המושג 'ציבור' שהמן לא ידע ולא הכיר.

רבי נתן (ליקו"ה ציצית ז) מסביר גם את ענין ה'מחצית' של השקל, שיצר את המושג 'ציבור', שאת כל קרבנות הציבור רכשו אך ורק עם דמי 'מחצית השקל' שהתקבל.

הסיבה שנותנים 'מחצית' משקל שלם, להורות שכל אחד אין לו ערך כשלעצמו. הערך של היחיד שיש לו יכולת להימדד לפי שווי כספו, הוא ערך 'חסר', ערך חצוי, שמבין שהוא בעצמו מצד עצמו אין לו ערך, אין לו שוויות, אין לו שלימות. האדם מתחיל להיות בעל ערך ברגע שהוא 'מצורף' לעוד תשעה מצטרפים. כל עשרה המצטרפים הופכים להיות 'ציבור' ומתבטל מהם ערך ה'יחיד', כי אין קדשה פחותה מעשרה ואין עדה פחותה מעשרה (מגילה כג), כי עקר התחלת הצרופים של בתי התפלה, צריך להתחיל לפחות מעשרה, כדי שיוכלו לומר דבר שבקדשה, כי 'אכל בי עשרה שכינתא שריא'. ואחר כך כשניתוסף עוד נפש אחת וכל נפש כלול מעשר, אזי נכלל עשר בעשר ועשר בעשר, ועל ידי זה נעשין עוצם ריבוי הצרופים. כי כל כח הצרוף לצרף הנפשות שמתפללין בכוונה לצרפם בצרופים ובהכפלות של צירופים, הוא על ידי כח הציבור שככל שמתווספים נפשות הציבור מורכב מצירופי צירופים שמהווה כח מכפיל במספרים שקשה לדמיין.  

וזה עניין ה'הקדימו שקליהן של ישראל לשקליו של המן' שדיבר על התרדמת של עם ישראל, על שקיעתם בחטאים והנאות העולם וכך הצליח לשכנע את מלכו של עולם להעניק לו כמעט את 'העם לעשות בו כטוב בעיניך', ורק בכח 'מחצית השקל' שבכוחו נוצר ערך עליון חדש שהוא ה'ציבור' וה'קיבוץ' שזה התכללות היחיד בכלל, ששם אין את ה'מפוזר ומפורד'.

הגמרא אומרת (מגילה יג ב) אמר רבא ליכא דידע 'לישנא בישא' כהמן. לא היה אדם אחד בעולם שהייתה לו לשון חלקלקה כהמן, שהצליח לשכנע את המלך, מלכו של עולם שעם ישראל ראוי לאבדם ח"ו, מצד חטאי הפיזור והפירוד (פרי צדיק ט).

המן בלשונו החלקלקה הצליח לשכנע את אחשוורוש שעם ישראל נמצא כרגע במצב השפל ביותר, מצב של 'פיזור' ו'פירוד' זה המצב הכי רחוק מ'התכנסות'. המן לא ידע את הסוד של 'ציבור'. על ציבור כתוב: דאין צבור עני (ירושלמי גיטין פ"ג) ואין ציבור מת (תמורה טו ב) כח הפיזור והפירוד קיים רק בעוני ומוות. אמנם כלל ישראל היו בשפל המדרגה, אך ברגע שנכנסו באמצעות הקדמת שקליהם למושג 'ציבור', לא היה על מי שתחול הגזירה של 'נמכרנו אני ועמי'. למכור אפשר דבר שיש לו ערך, אך כאשר כל עם ישראל נתן את 'מחצית השקל' הוא התעלה לישות חדשה שנקראת 'ציבור', שם הערך היחיד הוא שכל הערכים בטלים מול 'אין ערוך לך'. במצב כזה לכסף של המן לא היה מה לקנות.

גם החוטא הגדול ביותר מצטרף למניין ומתחבר למושג 'ציבור'.

ישראל כל זמן ששם ישראל עליו אף על פי שחטא ועבר עבירות, כל זמן שהוא לא מתכוון להכעיס, ניתן לצרפו למנין. כך נפסק להלכה (שו"ע ומשנה ברורה, או"ח נה) זה אומר, שכח הישות שנקראת 'ציבור' יש בה כח לבטל את השפעת החטא של עובר עבירה ולצרפו למניין ולהביא להשראת השכינה כשיש ציבור של עשרה.

עם ישראל בתקופתו של אחשוורוש, היו נהנתנים, כמו שהגמרא מגדירה אותם (מגילה יב א) מפני ש'נהנו' מסעודתו של אותו רשע. ואף על פי כן הצילה אותם שקליהם שקדמו לשקליו של המן.

המן הרשע שכנע את אחשוורוש, שעם ישראל מסכן את מלכותו, כי כל מלכות שואבת את כוחה מערך המטבע שלה, וברגע שמסתובבים לך במלכות עם שמבחינתו כל סוג של ערך מבוטל, הרי שהמלכות שלך מתבטלת. לכן דבר ראשון אתן לך עשרת אלפים ככר כסף שהוא סכום שווה לשישים ריבוא מחציות השקל. (תוס' הראש מגילה יג ב) ומכיוון שעם ישראל בשפלותו, אין לו כח לבטל ולבזות את הערכים והתרבויות שלנו. מה שהמן לא ידע שלשקלים של ישראל יש כח להפוך אותם ל'ציבור' גם במצב של חוטאים. המצב שנקרא 'ציבור' ביטל את היכולת של המן להכניס את עם ישראל למצב שניתן להעריך אותו ולמכור אותו. זה מה שנקרא 'הקדימו שקליהם לשקליו', כי ה'שקליהם' הפכו את ישראל לכאלו שלא ניתן למכור אותם.

כזה יתנו – כמין מטבע של אש שמתחת לכסא הכבוד.

נתינת 'מחצית השקל' היא נתינה דוגמת 'מטבע של אש'. מה מהותו של אותו מטבע של אש שכולם נתנו והעניקו כח הצלה לשקליהם של ישראל מפני שקליו של המן?

נטל הקב"ה מתחת כסא הכבוד מטבע של אש. פירוש הדבר היא שקיים מטבע אחד שעניינו ערך שמבטל את כל הערכין האחרים. זה מה שנקרא מטבע של אש. הוא שורף כל ערך.

מתחת כסא הכבוד יש מטבע שמודד את הערך שמתגלה מ'כסא הכבוד'. כסא הכבוד בנוי רק מדברים שבורא עולם מעריך אותם, כל הרצונות שלנו, כל השאיפות שלנו. כל הנקודות הטובות שאנו מוצאים בעצמינו, יש להם הערכה עצומה למעלה ומזה נבנה 'כסא הכבוד'. היתכנות של כבוד קיימת רק במקום שיש היתכנות של ביזיון.

מדובר כאן במערכת 'ערכין' שונה לחלוטין מ'ערך נחשב' בעולם. בורא עולם הראה למשה רבינו 'מטבע של אש' מטבע עם ערך שווה שמבטל את כל מה שנמדד כשווה בעולם הגדול.

לכן נותנים מחצית השקל, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. כי מחצית השקל אינה קשורה לערך של כסף. רק בכסף יש הבדל בין עשיר לעני, אבל מתחת לכסא הכבוד יש מטבע שמבטל את ערך הכסף, ומחשיב את ערך הכבוד שאנו מעניקים לבורא עולם.

התקרבות הרחוקים מביאה את הכבוד אל 'כסא הכבוד'.

רבי נתן (ליקו"ה כיבוד אב ואם ב) מדגיש כאן ובעוד כמה מקומות, שעיקר הכבוד הוא מהרחוקים:

ועל כן עקר שלמות הכבוד כשהוא עולה מן התחתונים הרחוקים ממנו יתברך. ועל כן עקר כבודו יתברך תלוי בעולם השפל הגשמי הזה, כי כל מה שהעולמות נשתלשלו בהשתלשלות יותר ונתרחקו, כביכול, יותר מראשית הבריאה, כשעובדים אותו יתברך ומגדלים כבודו יתברך אלו העולמות הרחוקים, כביכול, ממנו יתברך, זהו עקר כבודו יתברך, כי עקר הכבוד הוא מהרחוקים.

זה אומר שתחת 'כסא הכבוד' נוצר 'מטבע של אש', מהתקרבותם הזעירה של הרחוקים. לכן אין מביאים 'מחצית השקל' בשווה כסף. כי את 'מחצית השקל מביאים מדבר שכל מציאותו היא  'ערך בלבד'. כדי שיוכל לבטל, כל ערך אחר. כסף השימוש בו הוא רק בערכו. אין בו שום דבר זולת ערך וזה בלבד  .כל יתר החפצים יש להם שווי בפני עצמן. יש להם שימוש.

בורא עולם מבקש מאתנו לתת את ה'נתינה' עצמה.

המהר"ל מבאר (גור אריה שמות ל יג) שכל ה'זה יתנו' בניגוד למעשה המנורה שהקב"ה אמר למשה 'וזה מעשה המנורה' שההצבעה מתייחסת למנורה עצמה. כאן כתוב 'וזה יתנו' שההצבעה מתייחסת אל הנתינה. אם אין לאדם מה לתת, והוא מאד רוצה לתת, הרי שהוא נותן ברצון שלו את ה'נתינה' עצמה. המהר"ל מתייחס למי שכל מה שיש לו לתת זה את הלב ואת הרצון לתת. הרצון לא נחשב בכל העולם כבעל ערך.

לכן הראה הקב"ה למשה כמין מטבע של אש כמו שר' צדוק מסביר (פרי צדיק שקלים ג)  שהכוונה לתת את האהבה והנדיבות להשי"ת ולשמוח שהשי"ת מקבל ממנו מתנה קטנה שזה נחשב ביותר.

וממשיך ר' צדוק להסביר:

וזה ענין ז"ה יתנו, שעיקר שיתנו החשק ואהבה שיהיה חקוק אהבת ה' על לוח לבם עד שיהיה מפורש לעין כמורה באצבע. וזהו שאמרו וזה ירים, שרומם קרנם בזה, היינו בהנדיבות והאהבה להשם יתברך שהיה חקוק על לוח לבם.

וענין האהבה והחשק הוא ביותר בזמן הזה שאין אנו יכולים לקיים מצות שקלים בפועל ומשתוקק כל אחד מישראל לקיימה ואם היה אפשר לקיימה היה כל אחד מוציא הוצאה רבה על זה שיבא שקלו למקדש ומזה החשק נעשה שקלים ממש כמו שאמרנו (מ' ב') וירים קרן ישראל.

מרדכי הצדיק הנפיק 'מטבע' בשביל לגלות את 'שני צדי המטבע'

מובא במדרש (בראשית רבה לט יא).

כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות (אסתר ט) יצא לו מוניטין [מוניטין זה מטבע. הכוונה שבעקבות שמעו הטוב מטבעותיו היו סחירים וידועים] ומה מוניטין שלו [מהי צורתו של המטבע שלו?] שק ואפר מיכן ועטרת זהב מיכן.

מרדכי הצדיק הנפיק מטבע שמגלה את 'סוד ההיפוך'. יש פתגם ידוע  שאומר לכל מטבע שני צדדים. ושני הצדדים תמיד הפוכים בכל מטבע. מרדכי הצדיק סיפר את כל סיפור המגילה במטבע אחד. מצד אחד 'שק ואפר' מצד שני עטרת זהב. 'ערך' המטבע של מרדכי שואב את כוחו מיכולת 'שלילת הערך'. כל מה שאתה רואים 'כי גדול מרדכי בבית המלך' אינו ערך שניתן למדוד אותו, מאחר והסיפור היה יכול להיות הפוך חלילה במצב של 'שק ואפר'. הגמרא מסבירה (בבא מציעא מה) שמטבע הוא מלשון טבע, שהמטבע הוא חלק מהנהגת הטבע.

מרדכי עומד ומכריז לכל העולם! כל מה שאתם רואים כאן בעולם אינו מציאות שניתן למדוד את חשיבותו מאחר ולכל דבר יש את היפוכו. לכל כבוד יש בזיון. וכרגע הכבוד נובע מ'שלילת הביזיון' ומצב זה יכול להתהפך למצב של 'ביזיון' שנובע מ'שלילת הכבוד'. המטבע הוא אכן מלשון 'טבע' וכל דבר נראה כמציאות שאינה ניתנת לשינוי. וזה השקר הגדול ש'עולם השקר' מוכר לנו. כל מגילת אסתר היא סיפור שלכאורה נראה כסיפור בתוך הנהגת הטבע. אבל כל שמותיו של בורא עולם טמונים בתוך המגילה.

כל מצב של הסתרה שעובר עלינו צריך לזכור שברגע אחד הכל יכול להתהפך. מטבע הוא תמיד בצורת עיגול, כי גלגל החוזר בעולם וכל צד יכול להתהפך לצד השני הקיצוני.

המטבע היחיד ששני צדדיו שווים, זהו אותו 'מטבע של אש' שהראה הקב"ה למשה 'זה יתנו'. העשיר לא ירבה והעני לא ימעיט. אין כאן שני צדדים של ערך ושלילת הערך. כאשר אנו אומרים: 'אין ערוך לך' שללנו מלכתחילה כל ערך שנמדד כאן בעולם כמציאות קיימת. כל גילוי של מציאותו ית' בתוך כל סוגי המציאויות בעולם הזה, שוללת מבטלת ושורפת כל סוג של 'מציאות זרה' ו'מציאות של שקר'. כל גילוי של נקודת אמת בתוך ים של שקר, עומדת וצווחת: 'איך ערוך לך'. נקודת אמת קטנה עומדת ומכריזה, כל העולם הזה הוא שקר.

אנשים מסתובבים בעולם אחוזי קנאה, כמה כסף יש לו? וכמה כסף הוא שווה? ולמה לי אין את מה שיש לו? ואנשים כואבים את כאבם ומתייסרים מקנאתם ושוכחים את מאמר הכתוב: (חגי ב ח) 'לי הכסף ולי הזהב נאום ה''. ופירש"י ובידי להביא לאשר חפצתי בו. איזה ערך יש לדבר שברגע אחד יכול להיהפך לשלילתו?

הפחד היחיד של כל אלו 'שיש להם' הוא שבתוך תוכם הם יודעים שהכל כל כך שברירי והם מסוגלים להגיע למצב של 'אין להם', לכן הם מנסים להרבות הון, ולהשקיט את הפחד, וגם זה לא עוזר להם. רק מצב של 'פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד' (תהילים קיב ט) זה פיזור שמכפר על 'עם מפוזר ומפורד' על 'חטאי הפיזור', שם 'צדקתו עומדת לעד' ללא יכולת של היפוך.

רק אדם שיודע ומבין בכל רגע, ש'אין ערוך לך', אתה הוא בורא כל עולמים, שאי אפשר להעריך אותך כאן בעולם הזה, כי כאן כל ערך יש לו את היפוכו, ואתה אין לך היפוך ואינך נכנס לגדר של 'ערך'. רק כאשר חיים בחיבור נכון לבורא עולם, אנחנו מסוגלים לחיות באושר. כאשר טוב לנו אנחנו לא לוקחים קרדיט לעצמנו, ומכירים תודה ומבקשים שימשיך להיות לנו טוב. וכאשר רע לנו, אנחנו יודעים שברגע אחד הכל יכול להתהפך. ככה יהודי חי!

רק ליהודי יש כח בכל יום לצאת מיחידותו, נפרדותו ופיזורו ולהיכנס לישות שכולה שלימות, ישות  שנקראת 'ציבור' שם הכל חי תמיד, שם אין מצב של 'עוני ומחסור', כמו שהזכרנו 'אין ציבור עני' ו'אין ציבור מת'. בציבור אין ערך והיפוכו. 'ציבור' זו ישות קבועה עם השראת השכינה. אם נבין את עומק המשמעות של 'ציבור', זה יקל עלינו להעריך כל הזדמנות של 'תפילה בציבור'.

לכן קריאת פרשת שקלים היא השער לכל חודש אדר. כי חודש אדר הוא 'סוד ההיפוך' ו'סוד השחוק' שקשורים יחדיו ואכמ"ל. ורק כאשר חיים כל הזמן עם אמונה בתוך הטבע, עם תוקף הגילוי בתוך ההסתר אפשר להיכנס לחודש אדר, חודש של 'ונהפוך הוא', חודש אשר נהפך בו הכל מ'יגון לשמחה' ומ'אבל ליום טוב'.

רבונו של עולם!

אתה אמרת 'ונתנו איש כופר נפשו', אתה בחסדך הגדול נתת לנו אפשרות לכפר על החטאים שלנו, והראית למשה נביאך 'מטבע של אש', ואמרת לו: 'כזה יתנו'. רצית מאתנו שנעניק לך את הלב, את הרצונות שלנו. גלוי וידוע לפניך כמה אנחנו רוצים אותך ומבקשים את פניך. רק אתה 'יודע תעלומות' יודע כמה אנחנו רוצים אותך באמת, ומה לעשות שה'שאור שבעיסה' מעכב.

רבונו של עולם!

מי כמוך יודע כמה נמכרנו לצד הרע במטרה של 'להשמיד להרוג ולאבד'. ועדיין בתוך החיים הקצרים שלנו צד הרע ממשיך לצוד אותנו , ולגרום לנו להימכר מחדש בכל רגע. עד מתי? עד מתי תסתיר את פניך מאתנו? כמה אנחנו מתפללים ומתחננים לפניך שתרחם עלינו, ואם עדיין לא ביקשנו מספיק, איך תבקש מאתנו יותר, כאשר הייאוש מכרסם בנו ומסתיר מאתנו שעדיין יש תקווה?

רבונו של עולם!

עולם שלם עומד ומפתה אותנו לקנות ולרכוש, משכנעים אותנו כמה הערך שלנו יעלה במידה ונצבור לעצמנו רכוש ונכסים. אנחנו נמדדים לפי כמה אנחנו שווים. אנחנו שקועים עד צווארינו בלרוץ כל היום ולהגדיל את ה'ערך' שלנו. ושכחנו שהכל בידך ומידך הכל, אתה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם. ובעיקר שכחנו את מה שאתה באמת אוהב. אתה אוהב את הלב שלנו גם אם אנחנו עניים בדעת, אתה אוהב את הרצונות שלנו, גם אם בסוף נפלנו ולא בחרנו בך. אתה מבקש את הנקודה הפנימית שלנו, את המקום שמעולם לא נפגם. אתה מבקש מאתנו את 'מחצית השקל' כדי שנדע שאתה הוא הקובע את המשקל והערך של כל דבר. אנא ! אור פניך עלינו אדון נשא, ושקל אשא בבית נכון ונשא.

רבונו של עולם!

רק לך גלוי וידוע כמה העולם הזה 'צחוק אחד גדול', כמה היפוכים עוברים עלינו, מלמעלה ללמטה, מימין לשמאל וחוזר חלילה, יעלו שמים ירדו תהומות. תהפוכות החיים מטלטלים אותנו כל כך, עד אשר כשל כח הסבל. אנחנו כבר לא מסוגלים לעוד תהפוכות. אנא! בחודש אשר נתקיים בו 'ונהפוך הוא' תקיים בנו 'הפכת מספדי למחול לי' והפכתי אבלם לששון וניחמתים ושמחתים מיגונם, ותקיים בנו 'יהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' אלוקיך.

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
'יאנאייר' החלה לטוס בקו תל אביב-קייב
חדשות תעופה
קבלו את החברה שזכתה במכרז התחרות מול 'אל על' ו'אוקראין אינטרנשיונל' בקו תל אביב-קייב
BBC וה - CNN המליצו לתיירים בקר באומן
חדשות אומן
סוכנויות החדשות העולמיות ביניהם סוכנות החדשות BBC המליצו לתיירים באוקראינה לבקר באומן
ראיון מרתק עם הרב חיים פוקס שליט"א
חדשות ברסלב
ראיון בלעדי ומרתק מספר הרב חיים פוקס שליט"א על הנסיעה הגדולה לאומן
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר