החידוש שהתחדש ב'ציר הזמן' של החיים • בעידן של היום אנו חיים בזמן 'בהול'. אף פעם אין לנו זמן למה שאנחנו צריכים באמת. תמיד אנחנו טרודים ועסוקים, באופן קבוע יש לנו תירוצים למכביר מדוע לא הספקנו את מה שרצינו. לדברים החשובים אנחנו אומרים: 'למה היום אם אפשר מחר'. ולדברים הנחשקים אנחנו אומרים: כאן ועכשיו!

  באדיבות המצלם
מאת: מערכת "אומן שלום" | פורסם: ו' שבט תשע"ז שתף
גודל כתב:

החידוש שהתחדש ב'ציר הזמן' של החיים.

בעידן של היום אנו חיים בזמן 'בהול'. אף פעם אין לנו זמן למה שאנחנו צריכים באמת. תמיד אנחנו טרודים ועסוקים, באופן קבוע יש לנו תירוצים למכביר מדוע לא הספקנו את מה שרצינו. לדברים החשובים אנחנו אומרים: 'למה היום אם אפשר מחר'. ולדברים הנחשקים אנחנו אומרים: כאן ועכשיו.

כמה פעמים השמענו לעצמינו את המשפט: 'משעמם לי', 'אין לי מה לעשות'. אדם מטבע ברייתו אוהב תמיד את ה'בראשיתיות' של הזמן. אנחנו אוהבים להתחיל דברים חדשים. בעינינו אין ערך לדברים שהתחילו זה מכבר - וכל מה שנותר לנו זה להמשיך אותם הלאה. לרוב האנשים בעולם זה קשה. הזמן אינו מייצר חוויה שנחקקת בזיכרון, כאשר הרגע הנוכחי הוא רגע משעמם, שבסך הכל מהווה המשך של הרגע הקודם.

מדוע אנחנו אוהבים להתעניין בחדשות? כי בסופו של דבר מה שעושה לנו את זה, זה החידוש שהרגע הנוכחי מעניק לי ומייצר אצלי חוויה. ערך של ה'זמן' נמדד אצל כל אחד לפי רמת האינטלקט שלו. מה שנחשב אצל ילדים כ'זמן איכות', נחשב אצל המבוגרים כ'בזבוז זמן'. ערך הזמן הוא עניין יחסי, בהתאם לערכים שעליו האדם גדל.

המכנה המשותף שאנחנו לא נותנים עליו את הדעת. אם כל מה שמימשנו במסגרת ה'זמן' שלנו, מתפוגג ברגע מימושו, איזה ערך נותר ל'זמן' שהשקענו? גם אם מימשנו את הזמן בחדשות וחידושים, אם אין להם ערך לאחר מימושם, זה אומר שה'זמן' שלנו התבזבז לחינם.

ערך הזמן נמדד עד כמה חיברנו את ה'זמן' למקור החיים. זמן חי זה זמן מחובר לחיים, זמן מת, זה זמן שהתבזבז ללא חיבור לחיים.

איך לוקחים 'פסק זמן' מ'בהילות הזמן'? איך מתחילים לחוות את חווית ה'זמן'? איך מחברים את הזמן ל'חיים עצמם'? איך הופכים את הזמן ל'זמן מקודש'? מתי נתחיל ליהנות מה'זמן' שקיבלנו במתנה?

כדי לצאת מהגלות צריך להתקיים איזה חידוש שמאפשר להתחיל 'דף חדש'

מובא במדרש (שמות רבה טו ב) על הפסוק (שמות יב ב) 'החדש הזה לכם' ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה:

אמר להם הקב"ה לישראל, לשעבר היה [קביעת הזמנים מסור] בידי, שנאמר: (תהלים קד) עשה ירח למועדים, אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם, אם אמרתם הן הן, אם אמרתם לאו לאו, מכל מקום, יהא החדש הזה לכם. ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה הריני משלים [מסכים] עמכם. לכך כתיב: החדש הזה לכם.

עם דמדומי הגלות, רגע אחד לפני היציאה מן הגלות, נמסרים לידינו קביעת המועדים והזמנים באמצעות קביעת ראש חודש. בכל ראש של החודש הרשות בידינו לקבוע נקודת חידוש, שמרגע קביעתה הזמנים והחגים של אותו חודש נקבעים בהתאם לרגע חידוש החודש שהתחדש.

על מנת לצאת מגלות צריך להתקיים איזה חידוש שמנתק את העבר ומאפשר להתחיל דף חדש. איזה חידוש התקיים ביציאת מצרים שאותה אנחנו צריכים לזכור פעמיים ביום? מה כאן נקודת המעבר בין החיים בתודעה של 'גלות', לחיים בתודעה של 'גאולה'?

אפשרות היציאה מה'גלות', תיתכן רק בהגדרה מחדש של המושג 'זמן'

ננסה להתעמק בעצם המושג זמן {הגדרת המושג הוא מתוך שיעוריו של הגר"מ שפירא}. 'זמן' נתפס אצלנו כמציאות של המשך. זמן פירושו, רגע שמתמשך מהרגע הקודם, והרגע הקודם מהרגע שקדם לו. אם ננסה להבין יותר לעומק. בתפיסת הזמן שלנו, אין התחלה ואין סוף, נולדנו אל תוך מערכת של זמן המשך, גדלנו אל תוך מערכת שכולה המשך אחד גדול. הזמן הולך, הזמן זורם, כמו שאנחנו מסתכלים על שעון מתקתק. כל שניה כביכול נשענת על הרגע הקודם. בתפיסת הזמן שלנו אין נקודת התחלה. כל הרגעים של אתמול ושל שלשום הם המשך אחד גדול של הרגעים שהיו לפני שנולדתי. כל הרגעים שהיו הם מבחינתי עבר. וההווה של עכשיו הוא המשך של אותו עבר. וגם העתיד שאנחנו קוראים לו עתיד, הוא לא עתיד באמת. פירוש המושג 'עתיד' בתודעה העולמית הרגילה, שאנחנו מקווים שהזמן ימשיך הלאה, ההמשך יימשך הלאה, כפי שההווה נמשך מן העבר העתיד יימשך מן ההווה. זו צורת הסתכלות רגילה איך שסתם בני אדם תופסים בתודעתם את המושג זמן.

הגמרא אומרת (מגילה כא ב) כנגד עשרה מאמרות נברא העולם. כל 'ויאמר' הוא מאמר. שואלת הגמרא הרי מופיעים בסיפור בריאת העולם רק תשע פעמים 'ויאמר'? מתרצת הגמרא: 'בראשית' נמי מאמר הוא. ועל זה אומר הגר"א באדרת אליהו שבמאמר 'בראשית' נברא הזמן. זה אומר, שה'ראשית' של הזמן מרגע בריאתו, מכוון אל ה'אחרית' אל היעד אליו הוא אמור להגיע.

מהו היעד אליו אנו אמורים להגיע? הרי אנו אמורים לחיות לעולם.

המושג 'זמן' עצמו הוא 'הליכה לקראת'. לקראת היעד הסופי בו העולם הזה בא אל תיקונו בתוך מערכת של זמן. העולם הזה במסגרת של 'זמן' נברא לששת אלפים שנה כמובא בגמרא (סנהדרין צז ב)  'שית אלפי שנין קאי עלמא' ועתיד הקב''ה לחדש את עולמו. זמן שכל כולו הולך לקראת עתיד. כל רגע הוא הכנה למה שיבוא. העתיד האמתי זה 'עתיד הקב''ה לחדש את עולמו'. כל רגע אנו מתקרבים אל אותו חידוש .  ההתייחסות לזמן כ'עבר' כהמשך הרגע הקודם, זו הגדרת ה'זמן' כפי שכל העולם מגדיר.  ההתייחסות האמתית ל'זמן' זו הליכה 'לקראת', הזמן שלנו הוא ההכנה לעתיד.

'כח ההתחדשות' הסוד לכל סוג של 'יציאת מצרים'

זה הסוד שהתגלה רגע לפני היציאה ממצרים, או יותר נכון לפני היציאה ממצרים התגלה לנו סוד איך יוצאים ממצרים? 'כח ההתחדשות', זה הסוד. קיבלנו במתנה את 'החודש הזה לכם', קיבלנו את האפשרות לקחת כל מסגרת של 'זמן' ולהפוך אותה מ'זמן' המשך, ל'זמן' שהולך לקראת. הכח שמאפשר את ההיפוך הזה, הוא 'כח ההתחדשות'.

כל מי שחי בתודעה של זמן שהוא המשך, אין לו נקודת התחלה. הזמן התודעתי שלנו, שאנחנו זורמים איתו יחד. הזמן הזה עצם עניינו המשך. וכל דבר שהוא המשך בעצם, לא תיתכן לו התחלה. התחלה זה לא המשך, התחלה זה כבר לא 'זמן', והזמן עצם עניינו המשך. במצב כזה כל רגע של החיים משועבד לרגע הקודם של החיים וכן הלאה. חיים כאלה לעולם לא יטעמו את טעמה של ה'חירות'. החירות תיתכן רק ב'רגע' שכבר אינו המשך של ה'רגע' הקודם. זה נקרא 'רגע חדש' 'רגע נולד' ואת הרגע הזה משיגים באמצעות המתנה שקיבלנו: 'החודש הזה לכם'. נתתי לכם מתנה את כח ההתחדשות של הזמן. מהיום אתם מחליטים מתי הזמן מתחיל, מתי הזמן מתחדש. כמובא במדרש שפתחנו בו את המאמר: אמר הקב"ה: לשעבר, קביעת הזמנים היתה מסורה בידי, מכאן ואילך הזמנים מסורים בידכם.

'זמן' מלשון 'הזמנה'. אנחנו מכינים את עצמנו לקראת דבר שעתיד להגיע.

פירוש המילה זמן, זה לשון הכנה. אני מזמין דבר ואני מייחד אותו לעשות אתו משהו בעתיד הקרוב או הרחוק. קבעתי לו תפקיד מסוים בעתיד. כשאנשים מוזמנים לשמחה. הכוונה היא תכינו עצמכם, למה שעתיד לבוא ולהגיע. 'היו נכונים' זה פירוש הזמנה, זו הכנה של דבר לאיזה שהוא תפקיד בעתיד. ה'זמן' מעיקר עניינו מכוון ל'עתיד', אנחנו הולכים לקראת ולא ממשיכים שום דבר. במקום ללכת מ..... אנחנו הולכים אל..... אנחנו פונים אל איזה שהוא עתיד.

קביעת תאריכי המועדים הם פועל יוצא של קביעת הזמנים על ידי ישראל, לכן אנו חותמים בתפילת החג: 'מקדש ישראל והזמנים'. כמו שהגמרא אומרת (ברכות מט א) ישראל דקדשינהו לזמנים. קיבלנו במתנה את 'החודש הזה לכם' שהזמנים נתונים בידיים שלנו, ויש בנו כח לאפס את הזמן ולהתחיל אותו מחדש כ'זמן' שהולך לקראת. השם 'מועדים', הוא מלשון 'יעד'. מועד זה מקום שהוא יעד. מקום שאליו הולכים, אליו עתידים להגיע. כל המועדים מטרתם לקחת אותנו אל היעד, אל המטרה. גם אדם שהלך לבית עולמו, הפסוק קורא לו (איוב ל כג)  'בית מועד לכל חי' , המקום שהוא היעד הסופי של כל חי. 

השפה היחידה בעולם  בו 'זמן' ו'הזמנה' יש להם שורש אחד, זה לשון הקודש. באף שפה אין קשר בין המושג 'זמן' שהוא מדידת אורך של התחלה וסיום. לבין 'הזמנה' שהוא בקשה או הודעת הכנה למשהו שעתיד להיות. כי המושג 'התחדשות' אינה קיימת במערכת ה'זמן' של כל העולם, שרואה ב'זמן' המשך אחד ארוך. 'כח ההתחדשות' היא זו שהופכת את ה'זמן', מ'זמן' המשך, ל'זמן' שהולך לקראת 'עתיד. זה החידוש שהתחדש לנו לקראת היציאה ממצרים, 'זמן' שהולך לקראת עתיד, שזה מקביל לפירוש 'הזמנה', הכנה לקראת עתיד שהולך להיות.

החידושים שה'מלך הזקן' מציע לנו, מתיישנים מיד עם מימושם.

חז"ל מגדירים את הצעותיו המפתות של 'יצר הרע' גם בלשון 'חידוש'. כמובא בגמרא (קידושין ל ב) אמר רב יצחק, יצרו של אדם 'מתחדש' עליו בכל יום. כל גלות מתחילה בצורה מסוימת של 'חידוש', ופיתוי חדש. כך התחילה גלות מצרים בחידוש כמו שנאמר (שמות א ח) 'ויקם מלך חדש'. כל העולם עסוק בחידושים וריגושים חדשים, העולם למד לייצר אפשרויות ריגוש שבעבר לא היו.

האופן בו היצר הרע מתגבר עלינו, הוא באמצעות ה'חידוש', הוא מפתה אותנו תמיד בדברים שעוד לא ראינו ועוד לא טעמנו. תמיד היצר מגיע אלינו עם כוחות מחודשים, הוא מראה לנו פנים חדשות, ובסופו של דבר מציע לנו את אותו ריגוש רק באריזה אחרת.

אם אנחנו מביטים על כל ה'חידושים' שהצלחנו להתפתות בהם ולטעום מהם בעבר, הזיכרון שלנו לא יצליח לרענן בנו הבדלים ושינויים בתוך כל הריגושים שחווינו בעבר. מעבר לתחושת החידוש, ההצעה היא אותה הצעה רק בעטיפה חדשה. אבל עדיין 'כח החידוש' הוא הבסיס לאפשרות הפיתוי.

איפה אם כן ההבדל בין החידוש של 'ויקם מלך חדש' שמייצג את ה'גלות', לבין החידוש של 'החודש הזה לכם' שמייצג את ה'גאולה'?  מה כאן נקודת ההבדל במושג 'חידוש', שגם ה'גלות' וגם ה'גאולה' משתמשים בו?

החידוש האמתי נמצא במקום אחר לגמרי. המושג 'חיים' פירושו חידוש. המושג 'חיים' דומה למעיין של מים חיים. הנביעה היא דבר בלתי פוסק. בכל  רגע הדבר נובע לא כהמשך הנביעה הקודמת אלא כדבר חדש. החיים נתפסים  כנביעה מתמדת.

כל מי שחי המשך של רגע קודם, רק מפני שהוא חי קודם זה  נקרא פרכוס. הגמרא (חולין כא א) מוכיחה מ'זנב הלטאה' שפרכוס אינו נקרא חיים. זנב הלטאה מתנועע חזק גם לאחר חיתוכו לא מפני שיש בו חיים, אלא מפני יש בו המשך של תקופת היותו מחובר, והוא מוגדר כ'פירכוס' ולא חיים.

חיים פירושם שהדבר נובע כעת. הוא חי עכשיו. הוא לא חי כהמשך של קודם. החיים הם חידוש בכל הרף עין, בכל נביעה מתחדשת. הגדרה של המושג חיים, זה דבר שמחובר למקור החיים, כמו מעיין שנקרא 'מקור מים חיים'. אדם שמחובר למקור החיים, חי חיים שאינם מתים לעולם, כמו שכתוב (תהלים קי"ח) : לא אמות כי אחיה, ופירש השל"ה (מובא בבית יעקב פרשת וילך בשם השל"ה) כאשר 'אחיה' לא אהיה בבחינת 'אמות'. כאשר אדם חי חיים אמתיים, חיים מחוברים למקור החיים, החיים האלה לא מתים אף פעם. גם אם האדם מת, החיים המחוברים שהוא חי ממשיכים לחיות גם לאחר המוות. 

החידוש בעצם החיים, שהחיים של עכשיו, הם לא החיים של רגע קודם. חיים אמתיים תמיד שואבים את חיותם ממקור החיים שהוא ה'עתיד'. על התורה שנקראת 'תורת חיים' אנו אומרים בתפילה: 'וחיי עולם נטע בתוכנו'. התורה מעניקה לנו חיים עתידיים כדי לחיות אותם בהווה, ולהפוך את ההווה לעתיד.

כאן נמצא ההבדל בין החידושים שמציעים לנו בגלות, לחידושים שמציעים לנו בגאולה. יש חידוש שיש בו חיים, ויש חידוש שכל חיותו הוא פרכוס ופרפורי גסיסה של מימוש מתפוגג. זה ההבדל בין חידוש אמיתי לחידוש מזוייף.

את ה'כח להתחדש' מקבלים מהצדיק שכולו 'חידוש'.

רבי נתן מרחיב בנושא של ראש חודש וההקשר שלו לעניין ההתחדשות (ליקו"ה ר"ח ו) ואומר: סוד העיבור הוא סוד ההתחדשות. ולכן נקרא ראש חודש על שם ההתחדשות. כי עיקר ההתרחקות של כל אחד ואחד מגדול ועד קטן הוא על ידי זקנה דסטרא אחרא. מה שנדמה לכל אחד כאילו הכל מתנהג כסדר כהמשך אחד ארוך, עד שמגיעים למצב של זקנה שאינה מאפשרת התקרבות מחדש.

ורק הצדיקים החכמים האמיתיים המחדשים כנשר נעוריהם בבחינת וקווי ה' יחליפו כח, כי הם מתגברים בעבודתם בכל יום מחדש כאילו אף פעם לא התחילו התחלה חדשה בעבודת ה'. ולכן הם משיגים וממשיכים חסדים חדשים בכל יום כדי לקרב מחדש את כל הרחוקים, שכמעט אבדה תקוותם, בפרט בגלות האחרון הארוך והמר, שעיקר ההתרחקות היא מחמת גלות הנפש.

וכך זוכים גם אלה הרחוקים להתחדש מחדש בתקווה חדשה כמו שכתוב (איכה ג כג) : חדשים לבקרים רבה אמונתך ופירש"י שהחסדים מתחדשים בכל בוקר. שעל ידם עיקר חידוש מעשה בראשית שבכל יום בבחינת 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית'.

ואת כל זה ממשיכים עלינו הצדיקים הגדולים המתחדשים בכל יום ומתחילים מחדש בכל עת והם ממשיכים עלינו חסדים חדשים עד שמבטלים מאיתנו כליל את אותה זקנה דסטרא אחרא שהשתלטה עלינו שמשם שואב יצר הרע כח לייאש אותנו.

רבי נתן מספר עד כמה הוא שמע מרבי נחמן, שבכל פעם היה מתחדש כתינוק ממש שאינו יודע כלום, ופעם אחת אמר לו רבי נחמן: אני עכשיו כ'גמול עלי אמו'. כמו ילד קטן שאינו יודע לבטוח בעצמו רק על אמו, כך אני עכשיו מרגיש כמו ילד קטן שבוטח מחדש בה'.

 כל 'התחדשות' ו'יציאה מן הגלות' נקראת 'עטרת תפארת' שמפארת את יוצרנו.

רבי נתן ממשיך באותה הלכה: וכל זה בחינת ראש חודש שנקרא ראש חודש על שם ההתחדשות של ישראל, וכמו שאנו אומרים בנוסח הברכה בברכת הלבנה המובא בגמרא (סנהדרין מב א) : וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים. [ורש"י מבאר על המקום: וללבנה אמר - הקדוש ברוך הוא, שתתחדש בכל חודש. עטרת תפארת - היא זו לעמוסי בטן, סימן הוא להם שאף הם שמונים להם, עתידים להתחדש בגלותן כמותה ולפאר יוצרם]

רבי נתן מצטט את דברי רבי נחמן (ליקו"מ ח"א י) ש'שורש התשובה הוא ראש חודש', כמו שאמרו חז"ל (שבועות ט א) 'כי בראש חודש אמר הקב"ה, הביאו עלי כפרה', שזה ענין התשובה, ולכן שורש התשובה הוא בראש חודש. ע"כ.

גם אחרי שהקב"ה קבע את זמן הקץ, עדיין הזמן מסור בידינו לשינוי.

ר' צדוק (פרי צדיק מקץ י) מחדש חידוש עצום ואומר: בעקבות הענקת חידוש ושליטה ב'זמן' לעם ישראל, גם הזמנים הקצובים לגאולה מסורים בידם של ישראל, וכתוצאה מכך אינו מביט על חשבון הזמנים הקבוע, אלא מדלג על החשבונות ומחדש בשבילם זמן חדש:

וכמו כן ראו בענין קידוש החודש גדלות ישראל בעולם. דזה היה מסור לבית דין שהשם יתברך מסר להם התחדשות הזמנים בעולם וכדמצינו (ירושלמי פ"א דכתובות סוף ה"ב) בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין בית דין לעברו הבתולין חוזרין כו', שמצד עיבור החודש נעשה זה היום בתוך הג' שנים והוא השתנות הזמנים מצד סדר דרך הטבע שבעולם. ועל כן התחלת גאולת ישראל היה במצוה זו הראשונה שמסר להם דהחודש הזה לכם והוא התחדשות הזמנים למועדים. כי הזמן מסור גם כן לישראל ובזה תלוי גאולת ישראל בחשבון הזמנים, כי לכל יש קץ וזמן שקבע השם יתברך. אבל הזמן מסור לישראל

ועל ידי זה יוכל בשביל ישראל לעשות חשבון וסדר זמנים בענין אחר וכדאיתא (שיר השירים רבה פר' ב) שאמרו למשה רבינו האיך אנו נגאלין כו', ועדיין אין בידינו אלא ר"י שנה? אמר להם הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם אלא מדלג על ההרים כו', מדלג על החשבונות כו', ונשתנו למענם החשבונות ונחשב מיום שנולד יצחק ושלמו ת' שנה או שקושי השעבוד השלים. כי בשביל ישראל משנה הקב"ה חשבון הזמנים גם כן ומחדש בשבילם זמן חדש.

ולכן אנחנו מתפללין כשמברכין החודש מי שעשה נסים לאבותינו במצרים וגאל אותם מצד שקירב את חשבון הקץ מהד' מאות שנה מצד שמסר התחדשות הזמנים ביד ישראל כמו כן הוא יגאל אותנו גם עכשיו בקרוב, כי אף שיש קץ הגלוי לפניו יתברך. גם בעתה יש אחישנה שיכול למהר ולקרב את הקץ בעתו ולמצוא חשבון חדש שיהיה בקרוב הזמן בעתו וכמו שהיה התחדשות בזמן בעתו במצרים. ודבר זה הוא שמסר הקב"ה קידוש החודש לישראל לומר שהזמן מסור בידם ותלוי בהם ועל ידי זה כל קצים וזמנים תלוי בהם.

השם אה-י-ה מכוון את כל ההוויה אל עבר העתיד.

חידוש הזמן שתמיד ניתן להפוך אותו מ'זמן' עבר ל'זמן' שהולך לקראת העתיד, מקבל ביטוי גם בשם הגאולה אה-י-ה אשר אה-י-ה שהקב"ה גילה למשה ששאל מה אני עושה אם ישאלו אותי באיזה שם ניגאל. על השם הזה מובא במדרש (שמות ג ו) אמר לו הקב"ה למשה, אמור להם: אני שהייתי, ואני הוא עכשיו, ואני הוא לעתיד לבא. לכך כתיב 'אה-י-ה שלשה פעמים.

השם הזה הוא שם הגאולה, כי זה שם שמדבר על ההוייה כולה בלשון עתיד, עבר בלשון עתיד הווה בלשון עתיד ועתיד בשלון עתיד. זה החידוש שהתחדש במימד הזמן הכולל את כל ההוויה 'עבר הווה עתיד' שצריך לחבר את ההוויה שלנו את הזמן שלנו אל מקור החיים שזה שם 'אה-י-ה אשר אה-י-ה' שמחבר את כל הוויה כולה אל עבר העתיד. העתיד זוהי הוויה האמיתית. בסדר זמן אנחנו הולכים לקראת עתיד. זאת המשמעות האמיתית של החיים. החודש הזה לכם, הולכים לקראת עתיד לקראת חידוש שעדיין לא היה.

רבונו של עולם!

עבדים היינו לפרעה במצרים והוצאת אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה, קרעת לנו את הים ונתת לנו את התורה ושוב נפלנו למצרים. כך אנחנו מרגישים גם היום. מצרים שרודף אותנו גם אחרי שהשתחררנו ממנו, ושוב אנו נופלים לתוך המצרים שלנו. ככה זה חודשים. ככה זה שנים. הפכנו לעייפים כבר מלצאת ממצרים.

רבונו של עולם!

הכי כואב לנו שאין לנו הרבה זמן אליך. גם את הדברים הקטנים שאתה מבקש מאתנו, אנחנו בקושי מיישמים בעצלתיים. אנחנו לא מרגישים מספיק מחוברים אליך. כל מה שנוגע אליך מתיישן אצלנו, ולדאבוננו כל מה שאתה לא אוהב אנחנו די מחבבים. וחלילה לא בגלל שיש לנו משהו נגדך. אתה פשוט נעלם מאתנו ברגע שאנחנו מבקשים אותך, וככל שאתה נעלם יותר חשוך לנו יותר. הבט נא אל הרצונות ולא אל התוצאות.
רבונו של עולם!

נתת לנו במתנה את 'החודש הזה לכם', כדי שנבין משם איך לחדש את הימים ואת השנים שעברו. אוי... רבונו של עולם, איך אנחנו מחזירים את השנים היפות שלנו שעברו ביעף בלי שנמצה אותם כראוי. גילית לנו שסוד הגאולה מותנה בכח ההתחדשות. השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם.
רבונו של עולם!

עד מתי תראה אותנו בגלות הנפש שלנו מנותקים בלי צורה של חיים? את כל העולמות אתה מחדש בכל יום, כל היקום מתחדש ומשורר לך כל בוקר בהתחדשות עצומה. האם אנחנו לא כלולים בתוך כל היקום המתחדש הזה? למה אנחנו לא מרגישים את זה? למה המלך הזקן מצליח לרענן אותנו כל בוקר מחדש לשטויות שלו, ואתה חי בתוכנו בתחושה של 'קרירות ועייפות נוראה? רבונו של עולם! בתוך כל היקום המתחדש כל בוקר, אנא! תחדש את עצמך עלינו מחדש...

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
במסגרת השיפוצים הוחלפו חלונות חדשים מעל הציון
חדשות אומן
במסגרת עבודות השיפוץ הנרחב המתקיימות בימים אלו בציון רבינו הק' באומן, פירקו אמש...
שיר שנולד בעקבות המסע לאומן
חדשות אומן
צביקה רוזנטל אברך מוסיקאי ליטאי ממודיעין עילית שהוזמן למסע גיבוש באומן עם נתיבים ...
גרמניה תגדר בית העלמין בקרימנצ'וג
חדשות ברסלב
בעקבות חילול קברה של בת רבינו הק' בפעם הרביעית, ר' ישראל מאיר גבאי בראיון ל'אומן שלום':
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר