התפילה שעוקרת את העֲקָרוּת • אם בורא עולם כביכול היה מתגלה אלינו לרגע אחד בגילוי ממש. והיה מבקש: בני היקר! בוא דבר איתי כמו חבר טוב, תגיד לי מה אתה צריך, ספר לי מה אתה מרגיש. שפוך לי את הלב. אני רוצה שתדבר איתי כמו בן לאבא. דיבור חופשי וקולח, בלי גינונים דיפלומטיים | אל תנסה לייפות את המילים, אל תנסה להציג לי תמונה מסולפת. אין לך מה להתבייש ממני. דבר חופשי כי אני שומע כל מילה וכל מחשבה | תהיה איתי אמיתי עד הסוף. מאמת לא מפסידים. דבר אלי תמיד בכל פעם שאתה מרגיש חסר, בכל פעם שאתה מרגיש שמפריע לך משהו, דבר אלי חופשי בכל רגע מכל שעות היממה | ככה אני רוצה אותך כשאתה מדבר איתי, וככה אני רוצה שתדבר איתי גם כשאתה לא רואה אותי בגלוי אלא באמונה בלבד. תאמין בלי לנסות להרגיש, שאני שומע כל מילה ומתייחס אליה ברצינות רבה. אין ספק שהתפילה שלנו היתה נהפכת למשהו טבעי שיוצא תמיד מהלב. אין ספק שהיינו מצליחים לייצר דיאלוגים מרתקים בינינו לבין האבא היקר שלנו. איך עושים את זה? איך מסירים את מחסום הבושה?

חסיד ברסלב בעת התבודדות בשדה צילום: יוסי גאלדבערגער
מאת: מערכת "אומן שלום" | פורסם: ב' כסלו תשע"ז שתף
גודל כתב:

התפילה שעוקרת את העֲקָרוּת - מאמר פרשת תולדות

אם בורא עולם כביכול היה מתגלה אלינו לרגע אחד בגילוי ממש. והיה מבקש: בני היקר! בוא דבר איתי כמו חבר טוב, תגיד לי מה אתה צריך, ספר לי מה אתה מרגיש. שפוך לי את הלב. אני רוצה שתדבר איתי כמו בן לאבא. דיבור חופשי וקולח, בלי גינונים דיפלומטיים | אל תנסה לייפות את המילים, אל תנסה להציג לי תמונה מסולפת. אין מה להתבייש ממני. דבר חופשי כי אני שומע כל מילה וכל מחשבה | תהיה אמיתי איתי עד הסוף. מאמת לא מפסידים. דבר אלי תמיד בכל פעם שאתה מרגיש חסר, בכל פעם שאתה מרגיש שמפריע לך משהו, דבר אלי חופשי בכל רגע מכל שעות היממה | ככה אני רוצה אותך כשאתה מדבר איתי, וככה אני רוצה שתדבר איתי גם כשאתה לא רואה אותי בגלוי אלא באמונה בלבד. תאמין בלי לנסות להרגיש, שאני שומע כל מילה ומתייחס אליה ברצינות רבה. אין ספק שהתפילה שלנו היתה נהפכת למשהו טבעי שיוצא תמיד מהלב. אין ספק שהיינו מצליחים לייצר דיאלוגים מרתקים בינינו לבין האבא היקר שלנו. איך עושים את זה? איך מסירים את מחסום הבושה?

כח שכנוע בלתי פוסק של יצחק ורבקה.

מובא במדרשים:
ולמה נתעקרו האמהות ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן: שהקב"ה מתאוה לתפלתן, ומתאוה לשיחתן. שנאמר (שיר ב) 'יונתי בחגוי הסלע'. יונתי בחגוי, למה עקרתי אתכם? בשביל הראיני את מראיך השמיעיני את קולך (מדרש רבה בראשית מה ד)
אמר ר' יצחק: מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים (ילקוט שמעוני בראשית כה).
וַיֶּעְתַּר יצחק לה', אומר רש"י: הרבה והפציר בתפלה. וַיֵּעָתֶר לו ה', אומר רש"י: נתפצר ונתפייס ונתפתה לו.

לאחר שיצחק אבינו הרבה והפציר בתפילה ויצחק הרי היה יוצא לשוח בשדה ולדבר עם ה', הוא ידע איך מדברים עם בורא עולם. הוא ידע להרבות ולא להרפות, הוא ידע להפציר. כלומר: לנסות לשכנע מכל כיוון אפשרי. ומה התוצאה? וַיֵּעָתֶר לו ה'. לפי דברי רש"י, נתפצר מלשון הפצרה, הקב"ה נעתר להפצרותיו הרבות, ונתפייס. ולא די בכך, אלא שיצחק אבינו הביא לכך שהקב"ה התפתה לו.

הט"ז בפרושו על התורה (בראשית כה כא) מבאר כאן את ריבוי לשונות התפילה. אדם שצריך טובה מחבר שאינו חבר קרוב. צריך כמה דברים על מנת שהחבר יתרצה לו: א. צריך שהחבר יעניק לו זמן ומוכנות להקשבה. ב. החבר צריך להראות שאין בלבו איזו דעה קדומה שבסיבתה הוא ינטור לו ולא יתרצה לו. ג. לפתות את החבר עד למצב קירבה של 'חבר קרוב'. (פיתוי מלשון כי יפתה וגו).

יצחק אבינו מלמד אותנו שתפילה עניינה כח שכנוע בלתי פוסק שנובע מתוך נקודת אמת, שזה שחותמו אמת חייב להשתכנע. בדיוק כמו שאנחנו בחיי היום יום מנסים לשכנע איזה חבר בנושא מסויים. תהליך השכנוע הוא לפעמים ארוך ומייגע. אנחנו מנסים בכל כוחינו לטעון טיעונים שיש בהם לשכנע, אבל עד שאנחנו מגיעים לרגע שהחבר השתכנע אנו חופרים אל תוך האמת הפנימית שלנו ומשם אנו שולפים את הלב עצמו עד שהחבר משתכנע.

יצחק אבינו השתמש בכל סוגי לשונות התפילה. הוא הרבה, ביקש והפציר כלומר ביקש שוב ושוב בכל מיני צורות, וניסה לשדל את בורא עולם בפיתויים שונים, עד שהוא התרצה ונתפתה. זה שלב שהבקשה מתקרבת ומתחברת לזה שיכול לספק את הבקשה.

רש"י מדגיש נתפצר ונתפתה. כלומר: ההפצרות פעלו את פעולתם, והפיתויים פעלו את פעולתם.
לכאורה זה היה צריך להיות כל כך טבעי, שבכל פעם שנרגיש שחסר לנו משהו נתפלל ונרים את העיניים למעלה ונפציר עד שנקבל את מבוקשנו.

איפה הדבר הזה נתקע? האם יש כאן חוסר תיאום ציפיות ביני לבינו? למה התפילה אפילו הפשוטה ביותר, אפילו שיחה קטנה עם בורא עולם הופכת לנו למעמסה?

ננסה להבין לעומק את ענין התפילה שמצד אחד אומרים לנו שרק עם תפילה אפשר לפעול, ומצד שני אנו עומדים חסרי אונים לאחר תפילה שלא נענתה.

לקבל את השפע כאדם או כבהמה.

רבי נחמן אומר: (שיחות הר"ן רלג) אדם צריך להרגיל את עצמו להתפלל על כל דבר גם על דבר פעוט. אם אדם מבקש על בגד קטן שנקרע לו, שלא ירגיש את עצמו טרחן כלפי בורא עולם. וגם אם אמנם אנו רואים המון אנשים שיש להם כביכול את כל הצטרכותם ללא שהם מתפללים. ההבדל בין המתפלל ללא מתפלל הוא הבדל תהומי. זה שיש לו ואינו מתפלל החיות שיש בשפע שלו היא כשל בהמה. שהרי גם לבהמות השי"ת מעניק את כל צרכם כמו שכתוב (תהילים קמז ט) הנותן לבהמה לחמה וגו' לעומת זאת, המתפלל מקבל בעקבות התפילה את השפע שלו כמו בן אדם. מה ההבדל?

שפע של בני אדם שונים משפע של בהמות. כל השפע שבעולם ממתין לאדם שיתפלל כמו שמצינו בבריאת העולם בפסוק: (בראשית ב)  "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה", כל הצמחים כולם עמדו על פתח הקרקע והיו צריכים לצאת, אבל להשלמת הצמיחה צריך גשם, וגשם לא מגיע בלי תפילה. וברש"י שם: "כי לא המטיר" - ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים.

האדם מטבע ברייתו, נברא חסר. נולדנו אל תוך עולם חסר, והשלמת החסר משלימה את עצמה רק באמצעות תפילה. אדם במילוי אותיות - אלף דלת מם - יוצר את המילים 'אדם מתפלל' (הגר"מ שפירא בשם בן יהוידע של הבן איש חי).

רבי נתן מציין בשיחה הנ"ל שמאד הפליא אותו בשעתו הוראתו של רבי נחמן: על כל דבר קטן ופעוט תתפלל להשי"ת. וכאשר ראה רבי נחמן שרבי נתן עומד ומשתומם על ההוראה להתפלל על כל דבר קטן גם על דברים טריוויאליים שהם לא ממש הכרחיים. ענה לו רבי נחמן בתמיהה? 'אין זה מכבודך שתתפלל להשי"ת על דבר קטן כזה'?

החיים בעידן התפילה.

בדרך כלל אדם חי בהרגשה טבעית שהצרכים המידיים שלו נמצאים לו. זו הרגשה טבעית של רוב בני האדם, אלא אם כן קורה משהו. מרגע שנולדנו קיבלנו כל מה שרצינו. לאט לאט אנו מבינים שלא כל מה שאנחנו רוצים מהסביבה שלנו, אנו מקבלים או בגלל שלא רוצים לתת לנו או בגלל חוסר יכולת להעניק לנו. כאן מתחילות הבעיות. מלמדים אותנו מאז שאנו קטנים שצריך להתפלל, ושהכל משמים. ואם נבקש מעומק הלב נקבל הכל. ברגע מסויים אנו מבינים שמשהו כאן לא ברור, ואז מתחילים הכעסים והטרוניות עד שאנחנו מאבדים את האמונה ביכולת של התפילה להמשיך עלינו שפע.

מובא בגמרא (ברכות לב) אמר רבי חמא ברבי חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'.

חז"ל מתייחסים לתפילה כתקווה. התקווה היא משיכת קו בינינו לבורא עולם (הרמח"ל במאמר הקיווי) התפילה והתקווה מחברת אותנו מיידית בלי כל קשר לאורך הקו ולמרחק שבין הקצוות. ברגע שיש חיבור השפע מקבל נתיב ודרך באמצעות החיבור הזה.

רבי נחמן אומר: (ליקו"מ ט) כי עיקר החיות מקבלין מהתפילה, כמו שכתוב (תהלים מב) 'תפלה לא-ל חיי'. ובהמשך הוא כותב על הפסוק: (תהילים יב) 'סביב רשעים יתהלכון'. שהקליפה סובבת סביב כל הבעת תפילה של האדם, ומערימה קשיים להביע את תיבת התפילה מתוך נקודת אמת.

מכאן נובע הזלזול שאנשים מייחסים לתפילה. כביכול ניסינו, זה לא עובד. כמו שחז"ל אומרים (ברכות דף ו ע"ב): "כרום זלות לבני אדם" - 'אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני-אדם מזלזלין בהם, ומאי ניהו, תפילה'.

אומנות השכנוע בתפילה.

תפילה היא אומנות השכנוע, וכל שכנוע הוא תהליך. מכל אנשי המכירות בעולם, רק חלק קטן מאד מהם עושים זאת בצורה נכונה ומשכנעת, שגם מניבה תוצאות ומניעה לפעולה. כל כלי השיווק והשכנוע בעולם הם כלים נרכשים, איך להצליח במכירות. איך לא להתייאש בשלב הראשוני של תהליך המכירה. אף איש מכירות בעולם לא ישלה את עצמו להצליח במכירות ללא שהוא רכש מיומנות איך לשכנע ולהשפיע על אנשים.

בורא עולם עשה את אבותינו עקורים ואת אמותינו עקרות וכל זה למה? כי הוא מתאווה לתפילתן של צדיקים. תאווה מלווה תמיד בלהט. בורא העולם רוצה ומתאווה לחיבור הזה שבינו ובין הנבראים הנפרדים. הוא העמיד אותנו מלכתחילה חסרי המון דברים, ללא שיש לנו יכולת להושיט יד ולקחת, כדי שנשכנע אותו להעניק לנו את מבוקשנו.

כך פועלת אומנות השכנוע בתפילה, אותה ניתן לרכוש באפשרות אחת. 'נקודת אמת'. אם אדם אינו צמוד לאמת גם בשיחתו עם בורא עולם, הוא לא יצליח לפתות אותו. רבי נחמן מסביר בתורה הנ"ל שדיבור אמת יש לו כח גם אם האדם שקוע בים של שקר. נקודה קטנה של אמת יכולה להפיל מגדלים ענקיים של שקר. זה מה שבורא עולם מבקש מאיתנו כשאנחנו פונים אליו בתפילה. לא משנה באיזה מצב רע אתם פונים אלי תפנו אלי עם האמת הפנימית שלכם.

בהמשך למה שאמרנו שתפילה היא מלשון תקווה. כלומר משיכת קו בינינו לבין בורא עולם, אנו מוצאים גם שתפילה היא מלשון 'פתילה'. כמו שפירש רש"י (בראשית ל ח) על דברי רחל אמנו: נפתולי אלוקים נפתלתי. לשון עקש וּפְתַלְתֹּל (שאינו ישר, אלא מתעקם ומסתובב כפתילה [חוט] שקולעים אותה)  נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי.

התפילה דומה לפתילה, וכמו שפתילה בנוייה מקליעת המון חוטים דקים, כך התפילה בנוייה מהמון הפצרות קטנות, וגם כאן כמו בקו של התקווה, הפתילה מחברת בין קצוות בלי כל  קשר למרחק בין קצוות הפתילה.

התפילה סיבת העקרות.

הרבנו בחיי כאן על הפרשה (בראשית כה כא) מאיר באור חדש את כל המושג תפילה, וזה לשונו:
ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא. הכתוב היה ראוי להקדים ולומר ותהי רבקה עקרה ואחר כך ויעתר יצחק לה' כי עקרה היא, ומה שהקדים התפילה יתכן לומר שהקדים העיקר, ולמדנו שאין הכוונה שתהיה העקרות סיבת התפילה שאם כן הסיבה עיקר והתפילה טפל לה, אבל הכוונה לשון הכתוב כי התפילה סיבת העקרות, ולומר לך שלא נתעקרה אלא כדי שיתפללו שניהם על הדבר, לפיכך הקדים התפילה שהיא העיקר והסיבה הראשונה שבשבילה בא העקרות לרבקה אמנו, וזהו שדרשו ז"ל (בראשית רבה מה, ד) מפני מה נתעקרו האמהות מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים, ומכאן יש ללמוד עוד כח התפילה שהיא גדולה מאד ואפילו לשנות הטבע.

באופן כללי אדם נוטה לחשוב שבגלל הצרות שלו הוא צריך להתפלל. שהצרות הם סיבת התפילה. בא הרבנו בחיי ומחדש לנו שהתפלה היא סיבת הצרות. בורא עולם מתאווה לתפילות של כל אחד ואחד, ולכן הוא מביא לנו את הצרות כדי שנתפלל. באותה מידה שהוא הביא עֲקָרוּת על האבות ועל האמהות כדי שיתפללו. התפילה היא סיבת העֲקָרוּת.

אם יש רע חייב שיהיה שם טוב.

לאור דברי ה'רבנו בחיי', יש כאן הסתכלות מדהימה על החיים שלנו. מה היתה התוצאה של העתרת יצחק לה'? ויתרוצצו הבנים בקרבה. יעקב ועשיו. התפלה היתה הסיבה לעֲקָרוּת של רבקה, ומהתפלה  הזכה של יצחק ורבקה נולד גם עשיו. הייתכן? בורא עולם מביא את רבקה למצב של עֲקָרוּת, כל זה כדי שיתפללו - והקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. והתפלה הזו פתחה השפעה של תולדות. לכאורה תפילה כזו היתה צריכה לפעול השפעה של תולדות טהורות. איך פעלה גם התפילה תולדות מהצד הרע של אדום?

בכל אחד ואחד יש מצב של עיבור ולידה. במובן הפשוט עיבור הוא מצב נעלם, מצב של הסתרה. לידה הוא מצב חדש. מצב שאף פעם לא היה. יש כאן יצירה חדשה שאין לה עבר, אבל היא תוצאה של הסתרה. לא שייך לידה ללא חבלי לידה ועיבור נעלם ארוך טווח שקדם לה.

אם יש רע הוא חייב להיות צמוד לטוב. אם יש עשיו יש גם יעקב. המצב שקדם לעשיו היה עקרות של רבקה. העקרות הוא מן מצב של חוסר המשכיות, מצב של 'ואם אין מתה אנכי'. מצב של לא רע-פעיל ולא טוב-פעיל. הרבה אנשים אם נשאל אותם סתם באמצע החיים: נו... איך החיים? נקבל את התשובה: ברוך ה' בסדר, מצב סטטי כרגע. רק שלא יהיה יותר גרוע. אנשים אכולי אכזבות החיים, מעדיפים את הסטנדרט הנורמלי. אין להם כבר כח לתקוות חדשות, ואין להם כבר כח להתרסקויות קשות. ואז פתאום באמצע החיים החיים חורקים. משהו רע שובר את השגרה. כאן צריך להאמין שיעקב ועשיו נולדו יחדיו, כלומר: אם אתה מרגיש את הרע תחפש שם את הטוב. הוא קיים, כי יתרון הטוב הוא מן הרע. 

יצחק אבינו הוא בעצם המייסד הראשון של השיחה בינו לבין קונו, הוא זה שיצא לשוח בשדה עם בורא עולם והוא זה שידע איך לרצות ולשכנע ולפתות את בורא עולם לעקור ממנו ומרבקה אמנו את העקרות, והוא הבין שהתפילה שבורא עולם כל כך מתאווה לה, היא הסיבה לעקרות.

דיאלוג מתמשך ויצירתי עם בורא עולם.

רבי נחמן מאז ילדותו נהג כך מאז ילדותו, כמו יצחק אבינו, כמובא בשבחי הר"ן (אות י):
אך עקר עבודתו אשר על ידה זכה למה שזכה היה רק רבוי התפלות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך. והיה מרצה ומפיס אותו יתברך בכמה מיני תחנות ובקשות שיזכהו ברחמיו לקרבו לעבודתו יתברך. ועקר מה שהועיל לו היו התפלות שהתפלל בלשון אשכנז, שהיה רגיל מאד לייחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו, דהיינו בלשון אשכנז. והיה מרצה ומפיס אותו יתברך ומבקש ומתחנן לפניו יתברך בכמה וכמה מיני טענות ואמתלאות שראוי לו יתברך שיקרבו לעבודתו, והיה רגיל בזה מאד מאד והיה מבלה ימים ושנים על זה.

רבי נחמן היה 'אמן השכנוע'. הוא זה שלימד אותנו לשוחח עם בורא עולם כמו עם חבר, הוא זה שהדגיש כל הזמן להשתמש בטכניקות לשונות התפילה שיש בהם כח לשכנע. כמובא בליקוטי מוהר"ן (חלק שני כה) על הנהגת ההתבודדות, שאדם צריך להרגיל את עצמו לשוחח עם בורא עולם ולנהל איתו דיאלוג מתמשך הכלול מטענות ואמתלאות, דברי חן ופיוס. בדיוק כפי שאדם היה מנסה לשכנע חבר להעניק לו דבר מה בדברי חן ריצוי ופיוס. ומאחר וניכרין דברי אמת, האדם שממול מרגיש אם מדובר בחנופה שיש בה שקר לבין דיבורים חינניים שיש בהם חן של אמת.

גם רבי נתן בהקדמתו ל'ליקוטי תפילות' מציין את הייחודיות של התפילות שהוא ייסד, שיש בהם כל טוב לבית ישראל תפלות תחנות ובקשות והפצרות וריצויים ופיוסים ווידוים וטענות ואמתלאות וצעקות ושועות וזעקות גדולות לשם יתברך.

מה? בורא עולם חבר שלך?

יש הרבה אנשים שמשתוממים על ההנהגה הזו, 'לדבר עם ה' כמו חבר'. מה? בורא עולם חבר שלך שאתה מרגיש איתו כמו חבר? מילא אם היית איזה צדיק גדול, יש לך את הפריווילגיה להרגיש קרוב. אבל אתה, שרק אתה יודע מי אתה באמת, איך אתה מעז לנסות לשכנע אותו בדברי חן ופיוס? אתה לא מתבייש?

ככה מדברים אנשים שאינם מכירים בגדלותו של ה', ומייחסים לבורא עולם רגשות של בני אדם, שכמה שהאדם יהיה נעלה, אם מישהו פשע נגדו, יהיה לו קשה מאד להתעלות על עצמו ולקבל את דברי הריצוי והפיוס של זה שפשע נגדו. האנשים הללו מקטינים כביכול את בורא עולם, הם לא מאמינים שלגדולתו אין חקר ודווקא משום כך הוא יכול להיות איתנו כמו חבר למרות שאנחנו מי שאנחנו. וכמו שהגמרא אומרת (מגילה לא) 'אמר רבי יוחנן כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא אתה מוצא ענוותנותו'. ודווקא משום כך אומר הפייטן בתפילת יום כיפור: 'ואבית תהילה מגושי עפר ומקרוצי חומר'. כאשר אדם בא עם כל האמת שלו, ואינו מנסה להתכחש למצבו, ומבקש רחמים למרות הכל, דווקא בגלל גדלותו של ה', כאן הטענות מתחילות להישמע טוב. כאשר אדם עומד ומפציר ומפייס בכל מיני דברי חן את בורא עולם שיעזור לו, הוא מוכיח מעצם ריבוי ההפצרות את גדלותו של ה', שהרי לאדם רגיל הוא לא היה מרבה להפציר עד כדי כך.

כמה חן יש לתפילה הזכה של רבי נתן בליקוטי תפילות (ח"ב כב) שמבקש על הדבר הזה בעצמו:
ותפתח את פי בכל עת, ותשלח לי דבורים אמתיים וקדושים ממעון קדשך מן השמים, להעתיר ולהתפלל ולבקש מלפניך על נפשי בכל עת בדבורים חדשים ותעזרני תמיד להרבות בעתר, בדברי רצוי ופיוס וטענות ואמתלאות נכונות בדברי חן ותחנונים, באפן שאזכה תמיד לעורר רחמיך הרבים עלי שתושיעני בכל עת להתקרב אליך.

הרי בכל מצב בורא עולם שם לנו מילים בפה כמו שכתוב (שמות ד יא) 'מי שם פה לאדם'. כאשר אנו מדברים מתוך האמת הפנימית שלנו ומבקשים ממנו ית' שיעניק לנו את אומנות השכנוע, איך נוכל לשכנע אותו עד שנקבל את מבוקשנו, פתאום הלב ייפתח בדיבורים נפלאים, מאחר והם דיבורי אמת למרות שהוא עדיין שקוע בשקר, אבל דבריו הם דברים שיצאו מהאמת הפנימית של הלב.

בלי החלבנה חסר בשלימות התפילה.

רבי נחמן מסביר (ליקו"מ קיב)  את ההגיון שיש בדיבור אמת שמצליח להתגבר על הררי השקר. מאחר ואמת הוא השי"ת בעצמו, שום חושך לא יכול להחשיך את הדיבור הזה. והדיבור הזה יכול לבקוע את כל המחיצות שנעשו מתוך עולם השקר שהוא שקוע בו. לפי זה כאשר אדם מדבר דיבורי אמת מעומקא דליבא, הלב נעשה בבחינת 'לבי חלל בקרבי' ואז הדיבורים שיוצאים מהלב הם דברי ה' ממש (ליקו"מ קלח).

ולכל המתביישים למיניהם שמרגישים לא ראויים לנהל דו שיח עם בורא עולם, בגלל כל מה שעובר עליהם. נצטט שיחה מדהימה של רבי נחמן המובאת בשיחות הר"ן (רצה):
שמעתי בשמו לענין התחזקות בתפלה, שאפלו אם האדם כמו שהוא, אף על פי כן יחזק ויאמץ את לבבו להתפלל להשם יתברך. ואמר שיחשב בלבו: הלא אם אני רחוק בעיני מהשם יתברך כל כך מחמת רבוי עוונותי, אם כן אדרבא עקר שלמות התפלה על ידי דיקא. כי הלא אמרו רבותינו זכרונם לברכה (כריתות ו:): 'כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל אינה תפלה, וילפינן מקטרת שהיה בהם חלבנה'. ואם כן אם אני בעיני כפושע ישראל חס ושלום, אם כן אדרבא, כל שלמות התפלה על ידי דיקא וכנזכר לעיל. ובודאי אני צריך להתחזק ביותר להתפלל להשם יתברך ולבטח בחסדי ה' שישמע ויקבל גם את תפלתי. כי אדרבא דיקא על ידי עקר שלמות התפלה כי אי אפשר להקטיר קטרת בלא חלבנה. נמצא שגם חלבנה היא שלמות הקטרת וכמו כן הוא לענין תפלה וכנזכר לעיל, שבלא תפלתי הגרוע המצטרפת לתפלת ישראל לא היה שלמות להתפלה כמו קטרת בלא חלבנה וכנזכר לעיל.

זו השיטה. למצוא כל דרך אפשרית להתחנן להפציר וּלְרַצות בכל מיני טיעונים שיוצאים מתוך הלב. אין בכל הטיעונים הללו טענת 'מגיע לי', יש בכל הטיעונים הללו טענת 'למרות שלא מגיע לי' ומשם לנסות לשכנע שנכון שלא מגיע לי, אבל בכל זאת אתה הוא זה שרוצה להיטיב, ואם תיטיב איתי במצב שלא מגיע לי, אתה מגלה את רחמיך וחסדיך הרבים לעיני כל וכו' וכו'. ואם האדם רואה שאין לו דיבורים ואין לו טיעונים, שיפתח את הפה על זה עצמו: רבש"ע הביטה וראה שאני לא מצליח להוציא מהפה שלי איזה דיבור אחד שישכנע אותך לעזור לי. אם כן, אם אני כזה מסכן וזקוק לרחמים אפילו בשביל לפתוח את הפה, אדרבה, רק אתה יכול להעניק לי מילים שאתה יודע שישכנעו אותך להושיט לי עזרה.

ריבוי הצרות הפכו את דוד המלך ל'ואני תפילה'.

דוד המלך אמר 'ואני תפילה'. דוד המלך התכוון לומר, כל הצרות והרדיפות שסבלתי בחיי, היו כדי שאתפלל. התפילה לא הגיעה בגלל הצרות, הצרות הגיעו בגלל התפילה.

אם אדם רואה בתפילה פתרון לצרות שלו, הוא טועה. הצרות הם הפתרון לתפילה שלו. לכן דוד המלך הדגיש 'ואני תפילה' כל כולי תפילה. קיבלתי כל כך הרבה צרות כדי שאהפוך כולי לתפילה.

אמותינו היו עקרות. עקרה מלשון נעקר. הם היו במצב של מקסימום חסר, ומשם המשיכו על עצמם מקסימום שלימות. אין יותר חסר מעקרה. כי זה אומר שאין המשך ואם אין המשך אין חיים. חז"ל (במסכת נדרים, ס"ד) אמרו "כל אדם, שאין לו בנים, חשוב כמת". וכמו שרחל אמרה ליעקב: "הבה לי בנים, ואם אין – מתה אנכי" (בראשית ל', א) וממצב של מוות העמידו תולדות שהם החיים עצמם כמו שנאמר (דברים ד ד) 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'.

עקר ועיקר זה אותו שורש. 'עיקר' זה אומר שיש את מה שצריך, מלשון עיקר וטפל. 'עקר' זה אומר שאין מה שצריך, מלשון עקירה. ההבדל ביניהם הוא באות י'. חז"ל אמרו (ירושלמי חגיגה י) העולם הבא נברא באות י'. אדם שמשלים את החסר שלו באמצעות תפילה הממשיכה שפע מלמעלה. הופך כל מצב של עקר לעיקר, הוא הופך כל חסר למושלם.

כאשר אדם חי את עצמו כחסר כל הזמן הוא מפתח תלות מוחלטת בבורא עולם. אדם צריך לקיים ערוץ ישיר עם בורא עולם, בכל רגע ורגע. אם אנחנו מתביישים מבורא עולם, אם אנחנו בורחים ממנו בגלל מי שאנחנו, או מייפים את המצב שלנו כלפיו ית', אנחנו עושים שקר בנפשנו, ומקטינים חלילה את גדלותו ית'.

רבונו של עולם

אתה הפכת את אבותינו הקדושים לעקרים ואת אמותינו הקדושות לעקרות, כי רצית לגלות לנו כמה אתה מתאווה לתפילתם של צדיקים. אתה גילית לנו שאתה מתאווה לתפילות שלנו וזו גם הסיבה שאתה מביא עלינו קשיים בחיים, כדי שנתפלל אליך מהמקום הכואב, מכל הלב, ואת התפילות הללו שעולות מתוך הקשיים שלנו אתה כל כך אוהב.

רבונו של עולם

גלוי וידוע לפניך כל מה שעובר עלינו ברוחניות ובגשמיות, הכל גלוי לפניך גם הרצונות וגם הכשלונות. אתה יודע כמה אנו רוצים את קרבתך ולעבדך בלב שלם, אתה גם יודע ומכיר את כל הטרדות ובלבולי הדעת שאינם מאפשרים לנו ליישב את דעתנו ולהתחיל לספר לך את כל הצרות.

רבונו של עולם

היינו רוצים לשבת ולספר לך מה עובר עלינו, מה אנחנו מרגישים, אבל מה לעשות שבדיוק אצלך נגמרים לנו המילים. אנחנו יודעים שניתן להפציר בך בתפילה ולשכנע אותך ואפילו לפתות אותך שתעזור לנו אבל עדיין מעולם לא זכינו לדבר אליך דיבור אחד אמיתי מכל הלב. תמיד צפים להם האינטרסים גם בתוך התפילה התמה שאנחנו מתפללים אליך.

רבונו של עולם

אתה יודע למה איבדנו את החשק להתפלל אליך? כי כמה קראנו אליך ואין עוזר, כמה התפללנו וכמה התחננו, והפצרנו בך בדמעות, ואף על פי כן לא נושענו. למרות שאנחנו מאמינים באמונה שלימה שאתה עושה איתנו נסים ונפלאות בכל יום. אבל טחו עינינו מלראות את החסדים הגדולים שהנך עושה עמנו. ולצערינו זה מביא אותנו לזלזל בתפילה.

רבונו של עולם

תראה באיזה מצב אתה מעמיד אותנו. מצד אחד אתה מביא עלינו קשיים כדי שנתעורר להתפלל אליך כמו שאתה אוהב. מצד שני הקשיים כל כך גדולים וכל כך כואבים, שגם אם אנחנו כבר פותחים את הפה אליך, הוא ממש משפה ולחוץ. ואיך אתה רוצה שנתפלל אליך מתוך יישוב הדעת כשגם את הדעת איבדנו. ואם אנחנו מבקשים ממך שתפתח לנו את הפה, לא תמיד אנחנו מרגישים שנפתח לנו חלון הזדמנויות בצורה שנרגיש שתפילתנו שגורה.

וכך עוברים להם הימים והשנים. אנחנו נשארים עם הקשיים ואתה נשאר עם הרצון שנתפלל אליך. ומה אנחנו יכולים לעשות יותר ממה שניסינו בכוחות שלנו הדלים? אולי תגרום להיפוך? שהרצון שלך לתפילה יגבר על הקשיים שלנו, עד שיפתח לנו הלב והפה לדבר אליך דיבורים מתוך הפנימיות שלנו, ונזכה שתסיר מאיתנו את הקשיים את הכאבים וייסורי הנפש.

רבונו של עולם

גלוי ויודע לפניך כמה אנחנו חסרים בכל, ובפרט ביישוב הדעת בגלל חטא עץ הדעת. ואין עני אלא מן הדעת (נדרים מא). ועני חשוב כמת (נדרים סד). ומצווה לקיים דברי המת (גיטין יד).

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
האדמו"ר מפשעווארסק שליט''א הגיע לאומן
חדשות אומן
הרה"צ רבי לייביש לייזער האדמו"ר מפשעווארסק שליט''א הגיע במטוס פרטי עם שלושת בניו לאומן
7 מצלמות שידור חי מאומן
חדשות אומן
מצלמות חדשות בשידור ישיר מאומן • בשורה משמחת לגולשי 'אומן שלום': הותקנו 2 מצלמות חדשות בהן תוכלו להתעדכן אונליין
בניו של ה"פני מנחם" באומן
חדשות אומן
סוד נבואתו של ה'בית ישראל' - התוצאה: בניו של ה'פני מנחם' הגיעו היום בצהריים לביקור חשאי בציון רבי נחמן מברסלב באומן
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת האתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר