ככה הופכים כל ישן לחדש • יש משהו אחד שהורג אותנו במהלך החיים, זה ה'זקנה'. כל דבר טוב מתיישן אצלנו. אנחנו חיים 'חיים רדומים', כשזה נוגע למהות החיים | להבלי הבלים אנחנו רצים עם המון מרץ, אבל כשזה מגיע לעיקר החיים, אנחנו מתעייפים עוד לפני שהתחלנו. איך יוצאים ממעגל התיישנות זו? איך מתרעננים? איך מעבירים את הגה החיים לרשותנו? איך אפשר לממש את החיים במימושים נצחיים? | מאמר פלאי על זקנה והתחדשות • מאמר על הפרשה

מערת המכפלה איור: ארט חזין
מאת: מערכת "אומן שלום" | פורסם: כ"ד חשון תשע"ז שתף
גודל כתב:

ככה הופכים כל ישן לחדש - מאמר פרשת חיי שרה

יש משהו אחד שהורג אותנו במהלך החיים, זה ה'זקנה'. כל דבר טוב מתיישן אצלנו. אנחנו חיים 'חיים רדומים', כשזה נוגע למהות החיים | להבלי הבלים אנחנו רצים עם המון מרץ, אבל כשזה מגיע לעיקר החיים, אנחנו מתעייפים עוד לפני שהתחלנו. איך יוצאים ממעגל התיישנות זו? איך מתרעננים? איך מעבירים את הגה החיים לרשותנו? איך אפשר לממש את החיים במימושים נצחיים? | מאמר פלאי על זקנה והתחדשות

"אסור להיות זקן"

ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (חיי שרה כד א), זו פעם הראשונה שאנו נתקלים במושג זקן. (המושג זקנים כבר מופיע בפרשתנו הקודמת 'ואברהם ושרה זקנים באים בימים) וכך מובא במדרש תנחומא הקדום:

"ואברהם זקן, בא וראה מאדם ועד אברהם עשרים דורות, ואין כתיב בהן זקנה אלא בו, היו מולידים בנים ובני בנים ולא היו נכרים איזה הבן ואיזה האב, והיו הבנים מכים את האבות ולא היו יודעים, שנאמר ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה, שהיו הכל שוין, עד שבא אברהם ונתן לו הקב"ה את העטרה הזו, שהוא עיטרו לאדם שכשהוא מזקין וכו'. אמר לו הקב"ה חייך שאתה ראוי לזקנה, ולכך נאמר ואברהם זקן" (חיי שרה ד).

ננסה לדמיין לעצמינו עולם שלם ללא זקנה. אף אחד לא מזדקן, כולם צעירים ללא שום סימני הזדקנות. אם נעשה סקר עולמי נמצא שכמעט כולו מצביע בעד. למה לא? עולם שלם צעיר ורענן ללא הזדקנות. למרות שבסופו של דבר גם הצעירים של אז שלא הזדקנו, הגיל שלהם כן הזדקן ויום אחד הם הלכו מהעולם מבוגרים בגילם וצעירים בגופם.

מהי הזקנה שאברהם אבינו התברך בה? מהי אותה זקנה שמעטרת את האדם? האם הוא לא היה יכול להיות 'בא בימים' ללא הזקנה? גם יצר הרע קיבל את השם המהולל 'זקן' עם תוספת של 'מלך זקן וכסיל'. אנחנו יודעים שיש זקנה דקדושה וזקנה דסט"א. ננסה להבין את המושג זקנה לעומק. ולענות על ההבדלים בין הנעורים לזקנה, ובין זקנה במובן השלילי ממבט כלל עולמי, לבין זקנה שהתורה מתייחסת אליו בחיוב. והאם זקן לעולם לא יכול להיות צעיר? והאם צעיר לא יכול לחיות כזקן?

רבי נחמן התבטא פעם: אלט טאר מען נישט זיין (אסור להיות זקן) כמובן שרבי נחמן התכוון לזקנה שמביאה איתה התיישנות ההיפך מהתחדשות. שאדם מרגיש ללא תועלת וללא תוחלת.

רבי נתן בכמה וכמה מקומות מפליג בהתבטאות הזאת של רבי נחמן בצורה שהוא הרגיש את הדברים. הוא כותב שרבי נחמן הזהיר בקול רם וגער בנו... והרים את קולו הקדוש וקרא בקול גדול... וצעק אלו התיבות... והזהיר מאד בקול גדול ולא יסף... וכמו שהזהיר אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה בקול רם בקול חזק מאד בעת שהוכיח אותנו ועורר והקיץ אותנו בדבריו הנוראים ואמר אז בזה הלשון: 'אלט טאר מען ניט זיין' (אסור להיות זקן)  (עלים לתרופה: רי, שנ, שנא, שעב ליקו"ה יו"ד ספר תורה ד).
נעורים המתעוררים מתוך הזקנה

אם נשים לב הזקנה של אברהם ושרה היא זקנה מלאת נעורים. בשורת לידת יצחק הגיעה דווקא לעת זקנה. והתורה מציינת (בראשית יח יא) ואברהם ושרה זקנים באים בימים וגו' עד כדי כך ששרה אמנו צחקה בקרבה (שם יב) אחרי בלותי היתה לי עדנה וגו'. ובהמשך הכתוב: למה זה צחקה שרה, האף אמנם אלד ואני זקנתי? כביכול הקב"ה שואל: האם אתם רואים סתירה בכך שאחזיר לכם את הנעורים בימי הזקנה? היפלא מה' דבר? הפוך אומר הקב"ה: נולדתם עקרים ללא יכולת ללדת  בכוונה תחילה, כי דרככם אני רוצה לגלות שישנם נעורים שמתעוררים דווקא מתוך זקנה, דווקא מתוך עקרות. לעשות פירות דווקא ממקום שאינו מסוגל לעשות פירות.

התורה מלמדת אותנו כאן משהו חשוב. ישנם נעורים שמתעוררים מתוך זקנה. כל אחד ואחד מאיתנו נולד מאותה הבטחה: (שם כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע. בתוך כל אחד ואחד מאיתנו טמונים כוחות נעורים גם במצב של זקנה. וכשמעוררים את הנעורים ברגעים של זקנה, אנחנו מצליחים לייצר המשכיות תמידית. ללדת מתוך זקנה זה אומר, שלעולם בשום מצב שבעולם אדם לא יכול לומר לעצמו, אני כבר לא תועלתי, אני כבר לא פרודוקטיבי. גם אם אתה בגיל צעיר ומרגיש בגיל מאה, במצב שהרופא שם עליך חותמת של 'זקן', וממך כבר לא יצמח כלום, גם משם אתה יכול להצמיח נעורים חדשים תועלתיים.

אנחנו מבינים עד כאן שיש שתי משמעויות למושג 'זקנה'. יש זקנה שמסמלת התיישנות ייאוש וריקנות, מהזקנה הזו רבי נחמן הזהיר אותנו מאד: אלט טאר מען נישט זיין (אסור להיות זקנים). ויש זקנה שיש לה משמעות אחרת לגמרי. ואברהם 'זקן' בא בימים, הגמרא לומדת מכאן: (קדושין לב) אין זקן אלא מי שקנה חכמה. למילה 'זקן' יש משמעות של שתי מילים 'זה קנה' (תוי"ט אבות ה כא).

צריך להבין את מה שהגמרא אומרת. איך הזקנה קשורה לתורת הקניינים? ומי קונה כאן את מי? מה זה קנין? קנין וקניות קשור לכסף. עם כסף קונים. באיזה הקשר מתחבר המושג קנין עם חכמה?

כסף, קנין, נעורים וזקנה

ננסה להבין את הדברים לעומק על פי מה ששמעתי מהגר"מ שפירא. על המושגים: כסף, קנין, נעורים, וזקנה. ואיך כל המושגים הללו יעניקו לנו כלים איך להישאר צעירים לנצח גם במצבי זקנה קיצוניים ונואשים.

בדין התורה כסף הוא דבר קונה. הוא לא דבר נקנה. 'כסף' הוא גם מלשון נכסוף נכספתי. הכסף רוצה הוא כוסף. כלומר: תכלית הכסף הוא לא לעצמו. הכסף עצמו הוא חסר כל ערך. כל עצמו של הכסף שהוא יוצא מעצמו ורוכשים איתו דברים אחרים. עם הכסף עצמו אין מה לעשות. אבל אפשר להפוך כסף לכל מה שאנו צריכים.

המיוחד שבכסף, שהוא נושא בתוכו המון אפשרויות בלי סוף. אפשר לממש אותו בהמוני דברים. מבחינת השוק כל מרחב האפשרויות נמצא בכסף. כאשר אדם לוקח כסף ונותן אותו בשביל להשיג דבר מסויים. והדבר המסויים הזה הוא מימוש בצורה אחת מכל המון האפשרויות שהיה ניתן לממש בכסף. לקחתי דבר שנושא בתוכו המון אפשרויות מימוש, ומימשתי אותו באפשרות אחת.

ההבדל בעצם בין הנעורים לזקנה. שהנעורים נתפסים תמיד כשדה עצום של אפשרויות. בפני נער ואדם צעיר פתוחות כל האפשרויות. לעומת זאת, הזקנה ככל שמזדקנים יותר כך האפשרויות מתכווצות והולכות, המרחבים הם קטנים והולכים. לאדם מזדקן אין כבר כוחות לממש את כל האפשרויות, רוב האפשרויות כבר אינם ברשותו.

'ואברהם זקן בא בימים', הכוונה, הוא נתן את כל ימיו כולם כדי להגיע ל'זה קנה'. במהלך כל ימיו היו לו המון אפשרויות למימוש, והוא וויתר ובחר אפשרות אחת נכונה למימוש, תוך שלילת כל שאר האפשרויות. המימוש זה מה שהוא קנה, הוא שילם תמורת המימוש בהמון אפשרויות מימוש שלא מומשו.

עניינו של המושג שאותו אדם לקח את ימיו ימי הנעורים כשהימים הם שלו, כלומר: כשהוא עדיין צעיר והימים הם לפניו, הוא לקח את ימיו שלו דהיינו, כל השדה הפתוח של האפשרויות והוא קנה בהם את מה שהוא רכש לעת זקנה.

בא בימים זה לא העובדה שעברו עליו כך וכך שנים. אלא 'זה קנה' הכוונה שהוא שילם עבור מה שיש לו היום באמצעות כל האפשרויות הקודמות שהיו לו בצעירותו. בדיוק כמו בכסף.

הקניין הזה הוא קנין כמו כל קניין כסף. תהליך קנייה בכסף, זה תהליך שברגע הקנייה, הכסף שולל את כל האפשרויות שניתן לקנות בו, בזה שקונים באמצעותו משהו אחד. זה אומר, שהוא מימש אפשרות אחת תוך שלילת כל האפשרויות. זה נקרא לקנות. הכסף הפך להיות, מדבר שניתן לקנות בו הכל, מצב שכל האפשרויות פתוחות בפניו, למצב של מימוש אחד ויחיד ששלל את כל שאר האפשרויות. הכסף הופך להיות צורת המימוש הסופי מתוך סך האפשרויות שיכולתי לממש.

רגע לפני הקנייה כל אפשרויות הקנייה עמדו בפני הכסף, (כמובן באופן יחסי לכמות הכסף), רגע לאחר הקנייה הכסף מימש את עצמו באפשרות אחת, ששללה את כל שאר האפשרויות שעמדו לרשותו של הכסף.

הזקנה זה דבר שהוא נקנה על ידי הנעורים. הנעורים שהם הכסף, שילמו את היתרון הגדול שנותר לנו לעת זקנה. איזה עוצמה יש בימי הזקנה שהיה שווה לשלם עבורם את כל ימי הנעורים שלנו? הזקנה מחזיקה ביד דבר אחד: בחירה נכונה של מימוש, מסך כל אפשרויות המימוש שעמדו לרשותי מאז שאני צעיר. יש כאן תהליך קנייה לכל דבר ועניין. היה לי כסף שהייתי יכול לקנות בו הכל (ימי הנעורים עם מרחב עצום של אפשרויות מימוש) ומימשתי בכסף דבר אחד תועלתי (שילמתי באמצעות ימי הנעורים את שדה האפשרויות הרחב מאד שעמד לרשותי, ומימשתי בהם אפשרות אחת, תוך וויתור מוחלט על כל שאר האפשרויות שעמדו לרשותי).

השדה הפתוח של האפשרויות

מה זה המימוש הזה שאנחנו מדברים עליו? מה קיבלתי תמורת הוויתור על כל כך הרבה אפשרויות שהייתי יכול לממש בצורה אחרת?

אנחנו חיים בעולם של בחירה. הבחירה מעמידה בפנינו מבחר גדול של אפשרויות איך לממש את עצמינו. הכח לדעת לבחור נכון, הוא בהסתכלות נכונה על אפשרויות המימוש. ישנה הסתכלות של לחיות את הרגע כאן ועכשיו 'אכול ושתה כי מחר נמות' (ישעיהו כב יג) בצורת הסתכלות כזו של 'לעשות חיים', אנחנו חווים את החוויה אך ורק מעצם העובדה שבפנינו עומדות כל האפשרויות שבעולם לעשות ככל העולה על רוחנו. אנחנו שואבים מרץ ממה שאנחנו הולכים לעשות, מהתוכניות העתידיות של איך להנות מהחיים כמה שיותר. מה שקורה ברגע של מימוש חוויה אחת מסך אפשרויות החוויה שעמדו לרשותי, המאוויים של להספיק המון התמוססו, ומה שנשאר זה המימוש העכשווי שגם מתמוסס לו ברגע של המימוש. זה אומר שנותרתי עם כלום ביד. עכשיו אני חייב שוב לחלום ולשאוף ולממש עוד חלומות חסרי תוחלת (רבי נחמן (ליקו"מ סוף תורה כה) מכנה את תעתועי היצר בשם חדש: 'כח המדמה').

וישנה הסתכלות אחרת לגמרי, של מה יוצא לי מזה? זו הסתכלות שאומרת 'לא ייתכן'. לא ייתכן שאחרי שבחרתי אפשרות אחת מכל כך הרבה אפשרויות שעמדו לרשותי ומימשתי אותה, לא נשאר ממנה זכר. זה פשוט הזוי. (זה בדיוק כמו מישהו שמצטער על הזיקוקים היפים ששוגרו לאוויר והתאיידו להם לאחר כמה שניות ומחפש דרך איך להחיות את נצנוצי הזיקוקים). החשיבה הזו מחייבת להתחבר למימוש מסוג אחר, מימוש בר קיימא, מימוש נצחי, שזה קרבת אלוקים. כמו שדוד המלך ע"ה אומר: ואני קרבת אלוקים לי טוב (תהלים עג).

למימוש הנצחי יש יתרון גדול שגם הרצון לממש אותו נקרא מימוש, כמו שכתוב: (תהלים פד) נכספה וגם כלתה נפשי וגו' (שם מב) צמאה נפשי לאלוקים וגו' ואמרו חז"ל (קידושין מ) "אפילו מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ורבי נחמן בשיחות הר"ן (יד) אומר: ש"העיקר הם הרצונות והכיסופין". זה אומר שגם הרצון הוא מימוש בר קיימא מאחר וברצון שלו הוא מכוון את עצמו למימוש נצחי, ששולל את כל האפשרויות השליליות שעומדות בפניו למימוש עכשווי.

צריך להבין עוד נקודה קטנה בנושא הזה. העולם הזה הוא כולו נתינת אפשרויות. הבחירה מאפשרת לנו כל סוג של אפשרות. בעולם הבא אין שם שום דבר שלא מומש. כל עצמו הוא אך ורק אפשרויות שמומשו. כל מה שנותר אפשרות אין מה לעשות עם זה שם.

זו החלוקה בין העולם הזה שמה שניתן לנו כאן זה הכסף לקנות. דהיינו השדה הפתוח של האפשרויות. אבל זה ניתן לנו כדי שניקח את הדברים האלה ונרכוש את מה שצריך לרכוש דהיינו משהו של אמת, של ממש. אם ההסתכלות היא אך ורק על האפשרויות כאפשרויות, ברגע שהעולם הזה נגמר אנו חדלים להתקיים. כל מי שהאפשרויות הם הקיום שלו, אז בעולם הבא אין לו שום קיום. עולם האמת הוא כולו רק מה שהוצאתי לפועל רק מה שקניתי רק מה שמימשתי.

המסקנה המתבקשת היא שיש סוג של זקנה שצריך להתרחק ממנה מאד, היא מרדימה אותנו היא מעייפת אותנו, החיוך שלנו מזוייף, מרץ הנעורים מלאכותי מאד, אין לנו שום הישגים ביד. כל מה שיש לנו הוא רק בדמיון. אם נעשה חשבון אמיתי מי אנחנו? מה אנחנו שווים במצב הזה? נמצא את עצמינו עם כלום כזה גדול.

מה שאנחנו כן יכולים לעשות, גם אם הצלחנו להגיע לזקנה מופלגת בגיל צעיר. גם אם איבדנו את השיניים הרוחניות שלנו מזמן. הרצון לא מצריך שיניים, הרצון כאשר הוא מכוון לאמת, הוא משייך אותנו לאמת, ועצם השיוך הוא מימוש ששולל את כל שאר הרצונות והאפשרויות שאינם יכולים להתממש כמימוש נצחי.

התחדשות בתוך הנמנום

מובא במדרש (מ"ר נח ג) "רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחייתה ק' וכ' וז' ותמלוך על ק' וכ' וז' מדינות".

המדרש הזה הוא מדרש פליאה שרבים תמהים על ההקשר בין אסתר ושרה למצב המנומנם שהיה בבית המדרש.

המדרש מחלק את שנות חייה של שרה אמנו, כל מספר בנפרד: תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחייתה ק' וכ' וז' ותמלוך על ק' וכ' וז' מדינות. לחלוקה הזו יש כוונת מכוון. יש כאן את כל קשת הגילאים של האדם, מימי ילדותו בגרותו וזקנותו.

ללמדנו שכל אדם יכול גם אם הוא מרגיש זקן בן מאה עדיין יכול לגלות נעורים וילדותיות מתוך הזקנה. זה הלימוד ששרה אמנו לימדה אותנו והתורה מציינת את העובדה בתחילת הפרשה, וכמו שרש"י מביא: "בת ק' כבת כ' לחטא, ובת כ' כבת ז' ליופי".

בגיל שבע אי אפשר לחטוא, בגיל עשרים אפשר לחטוא אבל עדיין לא בר עונשין, בגיל מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם.

שרה אמנו ילדה את יצחק בגיל זקנה, לגלות שישנם נעורים שמתעוררים דווקא בגיל זקנה, ישנם נעורים שמתעוררים גם אם מרגישים זקנים בגיל צעיר.

 

התום השלם של נער בן שבע

הרמ"א בתחילת ספרו על מגילת אסתר 'מחיר יין', מסביר את מהות מספר שבע ועשרים ומאה מדינה. חיי האדם נחלקים לשלשה: ימי העליה הנקראים ימי הנערות, וימי הבחרות הנקראים ימי העמידה, וימי הירידה שהם ימי הזקנה. ודרשו חז"ל על שרה אמנו: בת ק' כבת כ' לחטא, ובת כ' כבת ז' ליופי, וזו מעלת שרה אמנו, אבל אצל רוב העולם  התופעה הפוכה. בן ז' כבן כ' ובן כ' כבן מאה. וזה שנקט תחילה את המספר המועט שבע ועשרים ולא התחיל במנין הגדול יותר שזה מאה, כי אמרו חז"ל (אבות ה כא) : "בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". והכוונה שאחשוורוש מלך על שבע ועשרים ומאה מדינה. את המונח 'מדינה' מפרש הרמ"א מלשון 'ריב ומדון', שבמהלך כל חייו של האדם יש לו ריב ומדון עם יצרו הרע לכבשו. ע"כ.

לאור ביאורו של הרמ"א נוכל להבין בצורה מופלאה את המדרש פליאה.

אסתר מסמלת את תוקף ההסתרה כמו שדרשו: (חולין קלט ב) "אסתר מן התורה מנין - ואנכי הסתר אסתיר" (דברים ל"א, י"ח) עקרון ההסתרה, עניינו הוא להפוך כל חדש לישן, כל צעיר לזקן. אסתר המלכה עסקה כל הזמן לגלות את ההסתר. היא חיפשה את הגילוי שהיה טמון בתוך ההסתרה. ומתוך מצב של 'כאשר אבדתי אבדתי' ו'אשר לא יקרא אחת דתו להמית' היא הגיעה למצב של 'ותגע בראש השרביט' שזה נגיעה בחיים עצמם. מאיפה היא למדה את כל זה? משרה אימנו.

גדולתה של שרה אמנו שהתורה בעצמה מעידה, ששנות חייה היו תמיד צעירים היא לא נתנה לזקנה להשתלט עליה. לכן היא זכתה ללדת לעת זקנותה. גם בגיל מאה היתה כבת עשרים לחטא, מאחר וכל חייה מימשה את מה שבורא עולם הועיד לה לממש תוך שלילת כל השדה הפתוח של האפשרויות העומדות בפני צעירים בשנות העשרים לחייהם, ובת עשרים כבת שבע ליופי. היינו, הזַכּוּת הפנימית הטהורה של ילדה בת שבע, בדיוק אותה תמימות מופלאה היא שאפיינה אותה גם בשנות העשרים לחייה, בזמן שכל האפשרויות היו פתוחות בפניה, כאז כן עתה, עם התום השלם וחלומות הילדות, אשר שם, בשדה הפתוח של שנות הילדות, הנפש יכולה להתפתח לכל סוג של כיוון. והיא בחרה לעסוק במימוש אחד ויחיד כל הזמן: לממש את ה'שרה אמנו' שהיה טמון בה.

כך עשתה אסתר המלכה, והיא מלמדת את כל אחד ואחד מאיתנו. למלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה. להתמודד עם כל סוג של הסתרה ולממש את הגילוי מתוך ההסתרה, עד שנצליח למלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה, שמסמלים את ימי הילדות הבחרות והזקנה, שבמהלך כל החיים אנו עסוקים בריב ומדון עם היצר בכדי לממש בשנים הללו, את המימוש הנצחי שלנו. עד שנגיע לבחינת 'זקן' זה-קנה. שהזקנה שלנו תהיה מורכבת מסך ענק של מימושים נצחיים שהצלחנו לממש במעשים וברצונות טובים והפכו לקנין נצחי.

שני צידי המטבע: זקנה ונעורים

מובא בגמרא (בבא קמא צז ב) "ואיזהו מטבע של אברהם אבינו, זקן וזקנה מצד אחד, ובחור ובתולה מצד אחר". לכסף יש כמה שמות וכל שם מסמל משהו. הגמרא מסבירה (בבא מציעא מה) שמטבע הוא מלשון טבע, שהמטבע הוא חלק מהנהגת הטבע.

ננסה להבין את משמעות המטבע שנקרא: 'מטבע של אברהם אבינו'. יש פתגם ידוע 'לכל מטבע יש שני צדדים'. אברהם אבינו הטביע בתוך הנהגת הטבע את המושג הנכון של ימי הזקנה ואת המושג הנכון של ימי הבחרות. להנהגת הטבע יש שני צדדים. ההסתרה שבטבע והגילוי האלוקי שבטבע, ולאור מה שאמרנו גם למושג 'זקנה' ולמושג 'בחרות' יש שני צדדים. הצד החיובי של הזקנה שולל את הצד השלילי של הנעורים, והצד החיובי של הנעורים שולל את הצד השלילי של הזקנה. כלומר: אפשר להגיע לזקנה דקדושה, באמצעות הנעורים, כאשר כל השדה הפתוח של האפשרויות רחב מאד, ולממש אפשרות אחת נצחית. ואפשר גם להגיע לימי נעורים חיוביים כאשר שוללים שם כל מושג של זקנה עצלות והתיישנות כפי שרבי נחמן הזהיר: "אסור להיות זקנים!".

שווי המטבע הוא כאשר שני הצדדים חקוקים עליהם צורה, במקרה שלנו לא מדובר בצורת אדם אלא בצורת האותיות (כפי דעת התוספות (ב"ק צז ב) לא היתה במטבע צורה של זקן וזקנה וכו' שהרי אסור לעשות צורת אדם, אלא כך היה כתוב מצד אחד זקן וזקנה, ומצד אחד בחור ובתולה).

המושג 'חומר' ו'צורה', 'חומר' זה השדה הפתוח של האפשרויות, הכל אפשרי בכח ולא יצא עדיין לפועל. 'צורה' זה המימוש הסופי והנצחי, זה אומר שצורת האותיות החקוקות על המטבע הטביעו את המושג הנכון של זקנה ואת המושג הנכון של ימי הנעורים.

לסיכום הדברים: אם נשכיל להבין את עומק משמעות החיים ואת מדרג השנים, שחכמת החיים זה חכמת המימוש. האם אני מממש חכם, או מממש טיפש. האם אני מממש נצחי או מממש זמני שלא נותר מהמימוש הזה כלום.

כל העולם הנוצץ מנסה לשכנע אותנו כל הזמן לממש את המימושים המזוייפים שלו. המלך זקן וכסיל משכנע אותנו שלמרות שעד היום לא נשאר זכר מכל מה שמימשנו אצלו, עדיין הוא משכנע אותנו במתק לשונו שהמימוש הבא יהיה המימוש של החיים שלנו. הוא לא נותן לאכזבות הרבות שלנו להעמיד את עצמנו במקום.

ולכן רבי עקיבא אמר להם את דרשתו בשעה שנמנמו, להורות, שגם במצב שהחיים מנמנמים להם את שנתם אפשר להכניס בהם עוררות והתחדשות, בדיוק כמו ששרה אמנו עשתה, ואסתר המלכה למדה ממנו.

רבונו של עולם!

אתה הוא יוצר אור ובורא חושך יוצר המקום ובורא הזמן, אתה הוא זה שמחליף את הזמנים, וסידרת את שנות חיינו לימי נעורים וימי זקנה. אתה גם פתחת בפנינו את כל אפשרויות החיים על מנת שנממש מתוכם אפשרות אחת נצחית.

אתה הוא זה שמחדש בטובך בכל יום תמיד מעשה בראשית, אתה בראת את ההתחדשות ואת ההתיישנות, אברהם אבינו עבדך הנאמן לימד אותנו איך להסתכל נכון על החיים, איך לממש נכון את החיים. ובכל זאת אנחנו מרגישים שאיבדנו את הנעורים של החיים, את חיוניות החיים. כל מה שקשור אליך מיושן ורדום אצלינו, וכל מה שקשור נגדך, מעורר בנו את כל החושים במרץ נעורים בל יתואר. אם כל זה היה זמני, היינו מדלגים הלאה. אבל זה הפך להיות החיים שלנו בעצמם. אנחנו כל כך מהר מוותרים עליך, בגלל השקר של העולם הגדול, שמספר לנו כמה טוב יהיה לנו אם רק נשמע מה יש לו להציע.

רבונו של עולם!

למען האמת. כבר לא כואב לנו כל כך המצב שלנו. מפעם לפעם אנו תופסים את עצמינו מתבוססים בבוץ עמוק, ומשם אנו צועקים אליך, הצילו! אבל בחיי היום יום, אנחנו מבינים בתוך תוכינו שהמקום שאנחנו נמצאים שם לא טוב, ועם כל זה אנחנו רודפים אחר הנוצץ המזוייף ומוותרים עליך. למה? למה זה קורה לנו? עולם שלם של ספרי חיזוק מוגשים לפנינו, עולם שלם של משפיעים עם פה מפיק מרגליות מכניסים לנו את המתיקות שלך לפה. ולצערינו, עדיין אנחנו כמו שאנחנו.

רבונו של עולם!

אנחנו מאמינים שיש בחירה, אבל גם הבחירה עצמה מסתתרת מאיתנו. אוי! גיוואלד! למה פניך תסתיר תשכח עניינו ולחצנו. אתה מעמיד אותנו בכל רגע ורגע במצבי הסתרה בלתי נסבלים. כל החיים שלנו "בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופיק ברכיים וחלחלה בכל-מתניים" (נחום ב', י"א). כל הפסוק הזה מתקיים בנו למהדרין בכל רגע ורגע.

רבונו של עולם!

כל התקווה שלנו, כל מה שעדיין אנו פונים אליך, הוא רק בגלל שגילית לנו שאתה אוהב אותנו כאשר אנחנו מגלים אותך. ועוצמת הגילוי הוא כפי תוקף ההסתרה. ומתוך המקום שאנחנו לא מבינים אותך, אתה אוהב להבין אותנו. אתה רוצה שנגלה לך את הלב המשתוקק מתוך תהומות המצולות, שנפסיק להסתתר מאחורי ההסתרות. לא הבאת עלינו את ההסתרות כדי שנסתתר, הבאת עלינו את ההסתרות כדי שנגלה אותך ואת מי שאנחנו באמת משם.

רבונו של עולם! אל תשליכנו לעת זקנה, אין לנו כבר כח להיות זקנים ותשושים, תן בנו כח לנצל את השנים שלנו על מנת להגיע לזקנה של אברהם אבינו, שננצל את הימים שלנו להפוך אותם מימים של עצלות והתיישנות, מימים מזדקנים עם קמטים. לימים מלאי חיות ואלוקות. תפתח לנו את העיניים היום כאשר עוד כוחינו במותנינו לבחור בך מכל האפשרויות הפתוחות העומדות לרשותינו.  כי אם לנו יהיה טוב גם לך יהיה טוב.

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
קמפיין השנה מבית 'שיח השדה'
חדשות ברסלב
קמפיין השנה של ארגון שיח השדה לקראת ימי הקיבוץ הקדוש באומן
ההיסטוריה חוזרת!
חדשות אומן
ראש ממשלת אוקראינה מר ולדמיר גרויסמן התחייב לפעול להחזיר את הקלויז של מוהרנ"ת זצ"ל באומן לידי חסידות ברסלב
הגרי"מ שכטר מגיע לאומן
חדשות אומן
דרמה בברסלב: שלושים שנה מאז ביקורו הראשון הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, ימריא מחר (חמישי) במטוס פרטי לאומן
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת האתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר