הנקודה הטובה של סדום • עברנו כבר את דור המבול ודור הפלגה. חשבנו שהעולם הבין עם מי יש לו עסק. ושוב קמה לה קבוצת אנשים רעים וחטאים לה' שמתחו את המושג 'רוע' למחוזות אפלים, והפכו אותו למנהג המדינה. עצור! כאן סדום. אין כניסה לטובים. סדום הפכה להיות בית היוצר של רע לשם רע. מהפכת סדום חרוטה לנו כעיר מרושעת כל כך שאפילו אברהם אבינו לא הצליח ללמד עליהם זכות. האם יש מצב שגם במצב של סדום נגלה שם איזה טוב קטן שיסביר מה היה לנו כאן? • מאמר על הפרשה

אברהם אבינו יושב פתח האוהל כחום היום איור: ארט חזין
מאת: מערכת "אומן שלום" | פורסם: ט"ז חשון תשע"ז שתף
גודל כתב:

הנקודה הטובה של סדום - מאמר פרשת וירא

עברנו כבר את דור המבול ודור הפלגה. חשבנו שהעולם הבין עם מי יש לו עסק. ושוב קמה לה קבוצת אנשים רעים וחטאים לה' שמתחו את המושג 'רוע' למחוזות אפלים, והפכו אותו למנהג המדינה. עצור! כאן סדום. אין כניסה לטובים. סדום הפכה להיות בית היוצר של רע לשם רע. מהפכת סדום חרוטה לנו כעיר מרושעת כל כך שאפילו אברהם אבינו לא הצליח ללמד עליהם זכות. האם יש מצב שגם במצב של סדום נגלה שם איזה טוב קטן שיסביר מה היה לנו כאן?

אנשי סדום, מי אתם?

המילה סדום מעוררת בנו תחושות של רע מפלצתי, רע מוגזם בניגוד לכל הגיון, רע שפורץ את הגבולות. גדלנו עם סיפורי סדום, האשמנו אחרים לפעמים במידת סדום. כל מה שחורג מלהיות רע בגדר הסָביר נדבק לסדום. התורה מעידה (בראשית יג יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה'. אומר המדרש: "תדע כשאדם 'רע' קורין אותו סדומי" (ילק"ש בראשית יג). רש"י מוסיף: "מכאן למדנו רבותינו – ושם רשעים ירקב".

אנשי סדום לא פיתחו את הרוע הבלתי יאומן כתוצאה מרעב ומחסור. הם היו עשירים גדולים. מרבצי האדמה היו מלאים בזהב. סדום היתה העיר היפה ביותר מכל הערים סביבה, כמובא במדרש (ילק"ש בראשית יג) "אמר ר' יוסי אין לך יפה בכרכים כסדום".

אנשי סדום פיתחו מערכת חוקים סדומיים. כלומר החלק הרע של סדום היה מעוגן בחוק. זה אומר שהם לא מכירים ברע כרע, אלא הרע הפך אצלהם לטוב האולטימטיבי. המדרש מוסיף (ילק"ש ויקרא כו) שהרע היה מובנה באישיות של אנשי סדום, מתוך ידיעה ברורה של מרידה בבורא עולם. "ואנשי סדום רעים וחטאים [לה' מאד] שאין תלמוד לומר לה' מאד. אלא שהיו יודעין את רבונן ומתכוונין למרוד בו".

מידת סדום יש בה נמיכות של רע באופן שאינה יכולה להידבק באיש הישראלי. אנשי סדום הגיעו לשפלות נמוכה כזו שאין בעולם רע נמוך מהמקום אליו הם הגיעו. אנשי סדום השתדלו לא להיטיב זה עם זה, שזה העלמת עקרון הטוב בעולם. כי הטוב מתגלה מתוך חסד עם זולתו. ולכן אדם מישראל שמתנהג במידת סדום, כופין אותו, כמו שהגמרא אומרת (ב"ב יב) "כופין אותו על מידת סדום", ורש"י מפרש: "זה נהנה וזה לא חסר". חסד שאינו מגיע על חשבון השני, לא על חשבון כספו ולא על חשבון זמנו, ועם כל זה - גם ללא טרחה כל שהיא - האדם אינו מסכים לעשיית החסד הזה, זו מידת סדום. 

ידוע ביאור הרמב"ם בדיני גירושין (הלכות גירושין ב כ) על כופין אותו עד שיאמר 'רוצה אני', שסיבת הכפייה היא מאחר שבתוך תוכו רוצה כל אחד לקיים את כל המצוות, אלא שיצרו תוקפו. וכאשר כופין אותו מתגלה הרצון האמיתי שבלב ישראל. זה העניין שמידת סדום אינה דבוקה בישראל כלל.

כל הפרשייה של סדום. החטאים של סדום, התפילות של אברהם אבינו להצלת סדום, והצלת לוט בן אחי אברהם, אינה מובנת. אם הקב"ה מגלה לאברהם שזעקת סדום ועמורה כי רבה, ומשום כך הגיעו לקצה גבול היכולת של הרע, מדוע עומד אברהם ומפציר אולי יש שם כמה צדיקים שבזכותם אל תשחית את סדום? הכתוב מדגיש: 'זעקת סדום', כלומר: כל אנשי סדום ללא יוצא מן הכלל רעים וחטאים, מדוע חשב אברהם שיש שם עדיין כמה צדיקים? מדוע השחתת סדום מוגדרת כמהפכה. כמהפכת סדום ועמורה (דברים כט). מה התהפך כאן? מאיזה דבר הם התהפכו לדבר אחר?

ננסה ליישב ולהבין את הדברים איך כל זה קשור אלינו.

בהיסח הדעת

מובא במדרש (מ"ר בראשית מא ד): "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", "היכן מצאתיו? בסדום". [לוט אבי מואב שנולד בסדום נושא בתוכו את המלך המשיח, שהרי ממואב יצאה רות, שהיתה אמה של מלכות, וממנה יצא דוד].

המדרש הזה תמוה מאד. מה ענין מציאה כאן? איפה אנו מוצאים שדוד המלך נאבד, שכעת הוא נמצא בסדום? ואיך ייתכן שדווקא סדום שנאמר בה (דברים כט) "לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדום ועמורה" - דווקא שם נמצא 'צמח דוד'? איך ייתכן ש"צמח דוד" שעתיד להביא את כל העולם לתכליתו, צומח במקום אנטי צמיחה, מקום שנעקר ממנו התכלית.

מציאה זה דבר שבא בהפתעה, אדם מצא תכשיט ברחוב. זה לא היה מתוכנן ולא צפוי. זה בא בהיסח הדעת. הכוונה כאן היא שגילוי של משיח וגאולה בא בהיסח הדעת. כמו שכתוב על משיח (מלאכי ג) 'פתאום יבוא'. ובאיזה מקום בדיוק דוד מפתיע? בסדום. דווקא במקום שאינו מסוגל יותר להפתיע, שם מתגלה הדבר הכי מפתיע שבעולם. שורש הגאולה. 

יש כאן דבר לכאורה לא מובן. משיח שורשו מיהודה. והשורש הזה מתחיל אצל אברהם שסוד הגלות והגאולה נגלו לו בברית בין הבתרים. מדוע משייכים את דוד המלך ללוט ולא לאברהם ? את דוד היה צריך למצוא אצל אברהם והוא נמצא אצל לוט. זו המשמעות של מציאת האבידה 'דוד' אצל לוט. מצאתי את דוד עבדי. מצאתי אותו במקום הכי לא טבעי. איך זה ייתכן? אצל אברהם נאמר 'והיה ברכה", ולוט שמו מורה על מהותו, לשון קללה, (לטותא בארמית), ולא לחינם בחר לשבת בסדום. איך ייתכן שמשיח בן דוד שורשו ממקום של קללה?

מלכות בית דוד

ננסה להעמיק בעניין 'מלכות בית דוד'. דוד המלך עניינו ספירת המלכות. ידוע ההבדל בין 'מלך' ל'מושל'. מלך נקרא מלך כאשר ממליכים אותו. המלך תלוי בבחירת העם. מושל אינו תלוי בבחירת העם, הוא מושל בכח. מציאות המלכות היא מציאות של בחירה. מציאות שמאפשרת מרידה במלכות. המטרה של המלכות, זה שנמליך את המלך מתוך מצב של העלמת מציאות המלכות. מידת המלכות מחייבת חיבור לבחירה בין הגבוה ביותר עד הנמוך ביותר.

הכבוד הגדול ביותר שניתן להעניק למלך, הוא כאשר מכבדים אותו וממליכים אותו מהמקום הבזוי והשפל ביותר. כי אז נשלמת מלכותו באמת, כי בכך שגם הבזוי ביותר ממליך אותו, לא נשאר מקום הפנוי ממלכותו. כלומר המקום הבזוי ביותר למלך, מסוגל להעניק את הכבוד הגדול ביותר למלך.

שורש הדבר הוא שדוד המלך נולד ממואב ממקום שהוא העומק השפל ביותר. כל שפלות אפשרית - הוא שייך אליה. ודוד המלך כשהוא נהיה מלך ישראל העלה בחזרה ועשה ממואב מלכות. כך נראית המלכות האמיתית. המלכות נושאת בתוכה את האפשרות או להגביה את הכל עד למלכות אמיתית או להוריד את הדברים עד לשפל הגדול ביותר. דוד המלך היה צריך להיות זה שנולד ממואב בשפל הנמוך ביותר ולהגיע משם למלכות, וכמקים עולה של תשובה, דוד המלך היה חייב לגעת בשורשו במקומות השפלים ביותר שאין שפלות אחריו, ומשם להגביה הכל. (הגר"מ שפירא).

ר' צדוק מסביר (תקנת השבין טו) את ענין האבידה. היכן נאבד דוד המלך שמצאו אותו בסדום? "ועל כן נאמר (תהלים פ"ט, כ"א) מצאתי דוד עבדי כי הקמת עולה של תשובה דדוד שזכה להיות חי וקיים על ידי תיקון כל החשכות דעולם הזה, אור זה בעולם הזה הוא אבוד מכל אדם ואינו מתגלה אלא דרך מציאה".

כל אחד בעולם נולד לתוך גלות עם גאולה אבודה. גאולה שצריך לחפש אחריה. לפי דברי ר' צדוק, אי אפשר לזכות לגאולה, אלא אם כן נחפש אותה. איפה כאן הבעיה? שאם אנחנו נופלים לשפלות מסוגי השפלוית של סדום, אנחנו מתייאשים. כי אין בנו מסוגלות להאמין שגם בסדום יכול להתגלות משם איזה דוד קטן.

רבי נתן (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א) כדרכו מוסיף נקודה מעניינת בעניין ההתעסקות עם לוט סביב אברהם, והצלתו מידי המלכים.

"כי אברהם רדף אחרי המלכים להציל את לוט בשביל הנקודה טובה שהיה בלוט. ועל כן, אף על פי שלוט היה רשע, מסר אברהם נפשו בשבילו להצילו בשביל הנקודה טובה שהיה בו, כי ממנו יצאה רות שיצא ממנה דוד משיח, שהוא שורש הנקודה טובה. ועל כן עיקר כונות המלכים היה להרוג את לוט, כי כל כונת הסטרא אחרא הוא להתגבר על בחינת הנקודה טובה ח"ו, אבל ה' לא יעזבנה בידם ונתן כח לבחינת אברהם, בחינת חסד, להציל את לוט על ידי הנקודה טובה שיש בו. ועל ידי זה הרג את המלכים, כי על ידי שדנים לכף זכות ומוצאים הנקודה טובה אפילו ברשעים, על ידי זה נכנע הסטרא אחרא, כי הרע נדחה מפני מעט הטוב".

אם נתבונן בדברי רבי נתן נעמוד כמשתוממים. כל הגילוי של דוד המלך, וענין הגאולה, שורשם ב'נקודה טובה' שאברהם אבינו מצא אצל לוט. כלומר: אין מצב נמוך בעולם שלא נוכל למצוא שם 'נקודה טובה' ולהפוך אותה לשורש הגאולה הפרטית שלנו.

זיקוק אחר זיקוק

בכל זאת הרי אברהם אבינו נקרא אב המון גויים, והוא שורש כל עם ישראל, והוא זה שגילה את הנקודה הטובה בלוט. מדוע שורש דוד לא התייחס אליו מלכתחילה, שהוצרך הקב"ה למצוא את דוד בסדום?

המהר"ל בנצח ישראל (פרק לב) מסביר: שורש דוד חייב לעבור בירור וזיקוק אחר זיקוק של הטוב מן הרע מתוך זוהמא גדולה. ואברהם היה טהור מידי בשביל שדרכו שורש דוד יעבור זיקוק בירור וצירוף. לכן הבירור עבר ממנו לבן אחיו לוט, ומשם התברר הטוב של דוד מן הרע של לוט.

למה הבירור היה חייב להיות שלא מתוך עם ישראל עצמו?

גם את זה מבאר המהר"ל (שם) שכל דבר המתהווה בעולם מתפתח שלב אחר שלב, בדיוק כמו התהוות הצמחים ובעלי החיים, שהתהוותם היא התפתחות שלב אחר שלב. מדוע אם כן בעניין גאולת ישראל התהליך הוא הפוך שעם ישראל נמצא בשפל המדרגה. וכמה שאנו מתקרבים לגאולה אנחנו יורדים לשפלויות נמוכות יותר. לכאורה היה מתאים שלפני ביאת המשיח, הדורות יבשילו באיכותם על פני הדורות הקודמים, בדיוק כמו תהליך התהוותם של עולם החי והצומח.

מסביר המהר"ל שמאחר ומלך המשיח חייב להביא עמו הוויה חדשה לגמרי, מציאות חדשה שאין לה מקור קדום משל עצמה, לכן נטע הקב"ה את זרע דוד אצל מואב. על מנת שההוויה בעת הגאולה תהיה חדשה לגמרי ללא קשר או המשך של ההוויה בעת הגלות.

איך מתמודדים עם ה'סדום' האישי שלנו?

לכל אדם יש 'סדום' משל עצמו. אלו פינות האפלות שיש לנו בנפש. שם אנחנו מנסים להשיג את מטרותינו באמצעות דריכה על גוויות. יש בנו נטייה לבנות את עצמינו לפעמים על החורבן של השני. לפעמים חוסר פרגון מביא אותנו להתנהג במידת סדום. זה מתבטא בכל עולם הרגש שלנו. בתקשורת בין אישית לקויה עם אנשים או המשפחה, כמו חוסר הקשבה וחוסר סבלנות למצוקותיו של הזולת. אנחנו רואים רק את טובת עצמינו. כל זה נובע בעיקר מאגו נפוח ותחושת 'אנא אמלוך'.

לא תמיד התנהגות כזו נובעת מאיזה רוע לב. בהמון מקרים מדובר בהישרדות נטו. כאשר המושג 'הישרדות' מוטעה, אנחנו לא יודעים למה אנו רוצים לשרוד. כי גם אם אמנם יצר החיים הוא תמיד חזק מאיתנו, אבל על איזה חיים אנחנו מדברים, שאנחנו רוצים לשרוד אותו?

האם ניתן להשתחרר מהסדומיות שלנו?

רבי נתן מסביר שבכל סדום יש גם נקודה טובה, ושורש נקודות הטובות, זה לדעת שהנקודה הטובה שנמצאת בסדום, היא העובדה שדוד המלך מתגלה בכל סוג של סדום שאנו שקועים בו, ואומר לנו: דוד מלך ישראל חי וקיים, גם בשדה המוות של סדום.

לא משנה לאיזו שפלות הנמכנו לנחות, לא משנים האילוצים שהביאו אותנו לנמיכות הזו, תמיד נזכור שבשביל זה הקדים אותנו דוד המלך ונולד בסדום בצורה משפילה, על מנת לגלות חיים גם במקומות הללו.

אין פינה אפילה שאי אפשר להאיר אותה, אין שפלות בעולם שאי אפשר להגביה אותה. דוד המלך הקים עולה של תשובה אחרי ששורשו היה בסדום, כדי לא לתת תירוץ לאף אחד לומר, אני תיק אבוד. גם דוד המלך היה אבוד וצמח בסדום.

קץ שם לחושך מה ענין 'מהפכת סדום', ממַה למַה התהפך כאן משהו?

יש כאן ענין עמוק מאד ששמעתי (הגר"מ שפירא). חטא אדם הראשון הוא בריאת מציאות חדשה של רע בעולם. מציאות שלא היתה קיימת לפני החטא. גם לאחר שאדם הראשון חזר בתשובה עדיין החטא לא נמחק, כי מציאות החטא קיימת מאז אצל כל אדם. זו הסיבה שכל אחד מאיתנו מתקן מעט מחטא אדם הראשון.

אדם הראשון הביא לעולם את ענין הבחירה למצב שיש מציאות של 'רע' מול מציאות של 'טוב'. לצורך הבחירה הקיום של ה'רע' מוגבל עד כמה הוא יכול להתקיים כ'רע'. 'רע' הוא דבר גבולי כמו שכתוב (איוב כח) "קץ שם לחושך". ברגע שהרע הופך להיות רע מוגזם, רע שחורג מגבולות הגדרתו כרע. הרע סותר את עצם קיומו.

קיומו של הרע מותנה למען הבחירה, להיות רע מול הטוב באופן יחסי. אבל כאשר הרע מנסה לבטל את הטוב באופן מוגזם עד כדי כך שאינו מאפשר יותר בחירה בין רע לטוב. כלומר: הרע מתגבר בצורה כזו שאין כל יכולת להתגבר עליו, כי הרע בעצמו מספר על עצמו שהוא הטוב ואין עוד טוב מלבדו, אין לרע יותר זכות קיום.

כאשר אדם נתון בניסיון הוא יכול לבחור בטוב כטוב, והוא יכול גם לבחור ברע כסוג של טוב נוסף כביכול. זה מה שהנחש אמר לחוה בחטא עץ הדעת, "ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע". המודעות לטוב חייבת להישאר גם בעת הבחירה ברע. זה מה שנקרא 'יודעי טוב ורע'.

כאשר הרע הופך להיות רע קיצוני, הוא סותר את עצם קיומו. ה'קיום' שלו הופך להיות 'אי קיום', ומאחר והקיום מחייב את קיומו, הרי שלא ייתכן 'קיום' בצורת 'אי קיום', לכן הקיום מחייב היפוך של הדבר על מנת שהקיום ימשיך להתקיים. זה מה שנקרא שהרע מתהפך לטוב.

ננסה להבין את הענין יותר לעומק.

כל מה שנמצא בעולם, נברא ומתקיים במאמרו. 'הכל נהיה בדברו'. 'כי אתה  אלקים אמת ודברך אמת וקיים לעד'. דברו קיים לעד. דברו יתברך, זה עצם הקיום בכלל. ברגע שהדבר הזה נהיה סותר את עצמו, אז הדבר הזה הוא סיבה לקיום עמוק  יותר של הדבר. הקיום הזה סותר את עצמו, אבל לא ייתכן שהדבר יסתור את עצמו לגמרי. קיום לא מתהפך לאי- קיום מוחלט, כי 'הכל נהיה בדברו', ו'דברו' בפירוש  קיים לעד. לכן, כל דבר שמתהפך - מתהפך מרע לטוב. הוא מתהפך ממציאות לא מקוימת למציאות מקוימת כמו שהיא צריכה להיות. 

סוד ההיפוך התגלה בסדום.

בסדום התגלה סוד ההיפוך. אדמת סדום היתה משובחת מאד והיה להם כל טוב שבעולם כמו שהגמרא אומרת: (סנהדרין קט) "ת"ר אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב בהם (איוב כח, ה) ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו". סדום הגיעה לשפלות ורשעות כזו עד שסתרה את עצם קיומה, והקיום שלה הפך לאי קיום. ממקום של 'ארץ ממנה יצא לחם וגו' ועפרות זהב לו וגו''. למקום של גופרית ומלח, שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח, ולא יעלה בה כל עשב. זאת אומרת מאחר וסדום איבדה את זכות הקיום שלה, הקיום הפך לאי קיום, אך מאחר ואי הקיום אינו מממש את המשך הקיום, נוצר מהפך מ'אי קיום' ל'קיום' מסוג חדש. ממקום של 'לא תזרע ולא תצמיח' למקום של 'צמח דוד'.

המערכת העולמית סותרת את קיומה

מי שבאמת מתבונן במה שקורה בעולם, רואה שלקראת זה הדברים הולכים. המערכת העולמית שמייצגת את הרע, הולכת בכיוון הזה. הם מתקדמים לקראת מצב שהדבר סותר את עצמו והדברים  הופכים להיות בלתי אפשריים. הרע משתולל היום בצורה מופרעת שאינה ניתנת לתיאור. הרע לא היה נגיש מעולם כמו שהוא נגיש לנו היום. הרע הגיע לקצה, שסותר את עצם קיומו. הוא הפך להיות מפלצתי ומאיים ללא שיש איזה דרך להתמודד איתו.

ייתכן שזו הדרך בעקבתא דמשיחא להגיע למצב שהרע ייהפך לטוב, זה לתת לרע לגדול, עד שהוא ייתפס ויהיה ברור שהוא בלתי אפשרי, כך הוא יהפוך להיות  משהו שסותר את עצמו. דבר שסותר את עצמו לא יכול להיות, ואז הוא יתהפך מ'רע' ל'טוב'. [בכל הדורות היו בטוחים שהם הגיעו ל'רע' הנמוך ביותר. אך אין ספק שהדור שלנו השיג את ה'רע' הנמוך ביותר, השפל ביותר. מכאן, מהמצב שלנו אנו רק יכולים לראות ולהתפעם מה'מהפך' שהולך להיות כאן, בכך שכל ה'רע' ייהפך ל'טוב'].

זה גם ההסבר בגמרא (סנהדרין צח א) "אמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב". 'כולו זכאי', הכוונה שמציאות הרע שאדם הראשון הביא לעולם נעלמת, וכולם זכאים. 'כולו חייב', היינו, שהרע הפר את תפקידו כרע מול הטוב. הרע מרשה לעצמו להשתולל עד כדי כך שמה שנראה לנגד עינינו בחיי היום יום, זה עולם שלם שעומד בתור וצורך מתפנוקי הרע המתוק הזה. כל העולם חמדנות, קריירה וכסף. זה מה שנקרא דור שכולו חייב.

הדרך היחידה להתמודד מול הרע שמציף אותנו וחונק אותנו, זה לזכור את הכלל שלרע יש גבולות, ובמידה והוא עבר את הגבולות, צריך לחפש שם את דוד עבדי. בתוך כל אחד ואחד, בתוך הררי הרוע שמתגבר עלינו ומכלה אותנו, קיים שם סוד ההיפוך. אם נחפש, נמצא שם את דוד המלך, נמצא שם גאולה ומזור לנפשינו.

סדום שלאחר ההפיכה

בסיפורי מעשיות – מעשה מבעל תפילה, מספר רבי נחמן, שבעל התפילה היה אצל מלך אחד שהחזיק תמונת יד עם חמשה אצבעות, והיד הזו היא מפת העולם, ויש בה שרטוטים ואותיות, שממנה אפשר להכיר את כל המקומות בעולם ואת הדרכים להגיע אליהם, והיד הפלאית הזו היה בה בנוסף לשירטוטי הדרכים, גם מידע על פנימיותם ומהותם של כל הדברים. ובאותה היד היו גם סימוני דרכים איך עולים מהארץ לשמים. וכאן מוסיף רבי נחמן עוד מידע פלאי שהיה משורטט על אותה היד:

"גם היה נרשם על היד כל דבר ודבר כפי מה שהיה בעת בריאת העולם, וכפי ההוה שלו, וכפי מה שיהיה אחר כך, כגון סדום היה נרשם שם כפי מה שהיתה בעת ישובה, קדם שנהפכה, גם היה מצויר שם הפיכת סדום, כמו שהעיר נהפכת, וגם היה מצויר שם ציור של סדום, שיש לה אחר ההפיכה, כי היה נרשם על היד מה שהיה ומה שהוה ומה שיהיה".

משהו כאן לא מובן, למה רבי נחמן מציין דווקא את סדום כמקום שהיה משורטט על אותה יד? ואת מי בדיוק מעניין ציור של סדום לאחר ההפיכה?

רבי נתן בליקוטי הלכות (הלכות תפלה, ד כ) מבאר את מהות היד המשורטטת. כל מפה יש בה כח של אחדות מסויימת מאחר והיא משרטטת ומחברת את כל המקומות באמצעות שירטוטי הדרכים. על אחת כמה וכמה מפה שיש בה כח גילוי של כל הדרכים שבעולם, (שזה היד הנ"ל) והיא מגלה רק דרכים שיש בהם חיבור טוב בין מקומות. ליד כזו יש כח לאחד את כל הפירוד והפיזור שבעולם.

היד הזו אומר רבי נתן היא בחינת עשרה מיני נגינה, שיש בהם כח לאחד את כל הניצוצות שהתפזרו, והיד הזו היא גם בחינת כינורו של דוד. [והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' שזה רוח הקודש שתשרה בעת הגאולה] כלומר היד הזו מראה את הדרכים איך יוצאים מגלות לגאולה, מפיזור ופירוד לכינוס ואיחוד. לכן מדגיש לנו רבי נחמן בסיפור, שכל נושא סדום היה משורטט שם. מה היה לפני שנהפכה, שהיתה ארץ שהצמיחה זהב, ומה היה בהפיכת סדום, שסדום הגיעה למצב שהיא סותרת את עצם קיומה והפכה מקיום לאי קיום. וגם היה מצוייר שם ציור של סדום שלאחר ההפיכה, שזה הקיום עצמו של הרע שמחייב המשך קיום באמצעות הפיכה לטוב, ששורש דוד המלך התגלה בסדום.

רבונו של עולם!

אתה הוא זה שנתת לנו את הטוב ואת הרע את החיים ואת המוות וביקשת מאיתנו: ובחרת בחיים. אתה הוא זה שנתת לנו את כח הבחירה בין טוב לרע, האם נעמוד בנסיונות שאתה מעמיד לנו או שניכשל חלילה. אתה סיפרת לנו שאתה לא נותן לאף אחד נסיון שאינו יכול לעמוד בו.

רבונו של עולם!

גלוי וידוע לפניך באיזה עולם אנו חיים. עולם שלם שמייצר צרכים חדשים, בורות נשברים. עולם שלם של מומחים להרע, עומדים וחושבים יומם ולילה איך לעורר בנו צרכים חדשים וטעמים חדשים שעדיין לא חווינו. עולם שלם שמשאיר אותנו רעבים עם רצון לעוד, גם אחרי שקנינו ורכשנו וחווינו, אנחנו לא שבעים. תשוקות חדשות מול עולם נוצץ עומד ומפתה אותנו בכל רגע. עולם הרגשות שלנו מלא עד אפס מקום בדימויים של שטויות והבלים. אנחנו רצים ורודפים מבוקר עד ערב, ומכל זה לא נשאר לנו כלום ביד. אנחנו קטנים מידי בשביל לדעת איך מתמודדים מול עולם שלם שמשתלט על הרצונות שלנו, על הרגשות שלנו. עולם שלם כופה עלינו איך נרגיש ואיך נחווה.

רבונו של עולם!

אין לנו מילים לתאר לך את המרירות ואת ייסורי הנפש, ואת הכאב הנורא שמלווה אותנו בכל רגע. כאב הכשלון מייסר אותנו עד מוות. אנחנו מרגיש את הפספוס של החיים. כמה פעמים אפשר להתרסק, לאסוף את השברים לקום ושוב להתרסק? הלסדום היינו? לעמורה דמינו? הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע. הגענו למצב שאנחנו בעצמינו סותרים את עצם קיומינו. עד מתי תתן לסט"א יד חופשית לעשות בנו כטוב בעיניו? ואם כבר הגענו למצב הזה, שהרע משתולל מעבר למה שאפשרת לו והפכנו לדור שכולו חייב, אז אדרבה, הבטחת שיש גם אפשרות שבן דוד בא בדור שכולו חייב.

רבונו של עולם!

כתבת: מצאתי את דוד עבדי, והיכן מצאתיו? בסדום. שם בסדום ראית לנכון לגלות משם את שורש הגאולה, כי ידעת שבעקבתא דמשיחא תגבר החוצפה ותוסר הבושה ואלפי נשמות יפלו לשפלויות חדשות שמעולם לא שיערום אבותינו. ואתה בעוצם רחמיך גילית לנו שאת צמיחת הגאולה הפרטית של כל אחד מאיתנו מצאת בסדום. ובתוך הסדומיות שלנו אתה רוצה שנגלה אותך משם.

תן לנו את הכח להאמין שניתן למצוא אותך בכל סוג של סדום, תן לנו את הכח להאמין שאתה מסוגל להפוך אותנו מרע לטוב, מקללת לוט ל'היה ברכה' של אברהם.

אם כבר הגזמנו ברע של עצמינו עד שהגענו למצב שאנו סותרים את עצם קיומינו כאן בעולם, תגלה בנו את סוד ההיפוך. הפכת מספדי למחול לי. שנדע להתהפך מרע לטוב, ונתחיל להיטיב את מעשינו. מעשה אבות סימן לבנים, שנלמד ממעשיהם ונסיונותיהם של האבות הקדושים ודוד משיחך, שמסרו את נפשם למענך, והפכו להיות רגלי המרכבה. ותקיים בנו: 'יהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך'.

דווח הדפס שתף
הוסף תגובה
comments powered by Disqus
כתבות נוספות
'יאנאייר' החלה לטוס בקו תל אביב-קייב
חדשות תעופה
קבלו את החברה שזכתה במכרז התחרות מול 'אל על' ו'אוקראין אינטרנשיונל' בקו תל אביב-קייב
BBC וה - CNN המליצו לתיירים בקר באומן
חדשות אומן
סוכנויות החדשות העולמיות ביניהם סוכנות החדשות BBC המליצו לתיירים באוקראינה לבקר באומן
ראיון מרתק עם הרב חיים פוקס שליט"א
חדשות ברסלב
ראיון בלעדי ומרתק מספר הרב חיים פוקס שליט"א על הנסיעה הגדולה לאומן
תחזית מזג אויר בישראל
שעון אומן
החדשות באתר
חדשות אוקראינה
הנושאים הבוערים מהשטח
חדשות אומן
החדשות החמות מאומן במשך כל השנה
חדשות תעופה
החדשות הקשורות לברסלב
חדשות ברסלב
מהנעשה בעולמם של חסידי ברסלב
לוח זיכרון
ייארצייטים של חסידי ברסלב
מאמרי אקטואליה
עצות לחיים הטובים בדרכו של רבינו
אתרי ברסלב
  • אגודת אהלי צדיקים אהלי צדיקים
  • אתר צילומים אתר צילומים
  • שער ברסלב שער ברסלב
  • כולל חצות כולל חצות
  • מוסדות ברסלב מוסדות ברסלב

קישורים לאתרי ברסלב

ראשי אודות האתר תנאי שימוש מפת אתר פרסמו באומן שלום כתבו להנהלת האתר צור קשר